אורט דתי בית-שאן

חיבורים 111 “לחיות בעצמה ,לממש עצמיות לצמוח ולהצמיח “ בפרשתינו מופיעה פרשת מעשה המנורה ואופן הדלקתה. ויש לשאול, מה באה התורה לחדש כאן בפרשת בהעלותך שלא לימדה בפרשת תצוה ובפרשת אמור? כמו כן יש להבין מה פירוש: “אֶ ל מּול פְּ נֵי הַ מְּ נֹורָ ה יָאִ ירּו שִׁ בְ עַ ת הַ נֵרֹות” )במדבר ח, א(. הרי “פְּ נֵי הַ מְּ נֹורָ ה” – זהו הנר האמצעי, והיה לו לומר: “אֶ ל מּול פְּ נֵי הַ מְּ נֹורָ ה יָאִ ירּו שֵׁ שֶׁ ת הַ נֵרֹות”? הספורנו )בפירושו על התורה( כותב שאין מדובר כאן על אור פיזי, כי אם להשפעה והדרכה בדרך התורה, במובן הרוחני. המנורה היא הסמל של עם ישראל, ובעם ישראל ישנם סוגים שונים של אנשים. ישנם העוסקים בחיי עולם – שהיא התורה, וישנם העוסקים בחיי שעה – בעמל מלאכה. הנרות הם סמל לכלל ישראל. הנרות הימניים מסמלים את העוסקים בחיי עולם, והנרות השמאליים מסמלים את העוסקים בחיי שעה. גם אלה וגם אלה, כאשר הם מתכוונים לקנה האמצעי – שהוא הסמל לעבודת ה’ והפקת רצונו – “יָאִ ירּו שִ בְּ עַ ת הַ נֵרֹות”. כל הנרות יאירו וישפיעו אור עליון על ישראל, מתוך תחושה של שותפות ואחדות בין כל חלקי העם. כאשר כולם עובדים למטרה אחת משותפת, שהיא להפיק את רצון ה’ בבריאה, אזי כל אחד משלים בעבודתו את חבירו, וכך מפיקים את אור ה’ בעולם. וזהו שנאמר במתן תורה: “וַיַעֲנּו כָל הָ עָ ם יַחְ דָּ ו וַי ֹּאמְּ רּו כֹּל אֲ שֶ ר דִ בֶ ר ה’ נַעֲשֶ ה” )שמות יט, ח( – כלומר בין כולנו נשלים את רצון ה’.