להוציא את הדוב מהמערה – חן חן ליעלת החן
Copyright © 2014
התחלות חדשות בדירות מתחדשות
לא כילד המקבל ברכה מאמו,
לא כאם.
שולף מסמרים חלודים מתוך הנשמה
ומניח אותם תחת מיקרוסקופ אור.
.
שאפו, או במקרה של קרחתי שאמפו.
,תובנותיי כולן היו בנותיי
הן הן, חן חן עליתן על כולנה
שוות את משקלכן בזהב…
אל תרזו!
למדתי מיכן רבות ונצורות?
בגידה מתוקשרת של שיחה פתוחה / המשוררת
משתף. ועונים. לך באמפתיה. וחיבה.
וזה מה. שבעצם. קורה בכל. פעם.
לי זה חדש. ולא מוכר.
אני. לא משתפת. ולא מתייעצת. רק עם יחידי. סגולה…
והחיים. שלי חשאיים וסגורים
אחת מזמינה. אותך למזגן שלה
השנייה. מרחמת עליך.
השלישית. משוררת אותך…..
זכית. אין מה לומר
חבלי לידות / המשוררת
חבל. שלא נולדתי גבר.
השולף. מילים. ושוכח.
בעוד אחרים. כמוך מתעדים. וזוכרים…
עזבת בית וחזרת.
לא הודית..
לאישה יש חיישנים.
מועמד. לאשמה. טבעי. ובטוח.
מטרה קלה.
חבל. שלא נולדתי גבר
אתה. שולף. מילים. ושוכח.
ואחרים. כמוך מתעדים. וזוכרים…
קרחונית שתמצא לה. גבר. צידנית.
שניתן לשאת אותו לפיקניקים..
שמעמיס אוכל. ושתייה ולא מקטר
שוטפים ומוכן. לשימוש. חוזר….
לבעלי. הצעתי. אישה. ממוחזרת. מגוונת..
ישר. מהטבע
נפגיש את המתחנפן עם המתחנפנת.
לא אכפת. לי רק ציינתי. עובדה.
מי שלא מעריך.
לא. יבקש. קירבה ורגש
האות השביעית עליהם/ן
שמור אותי מאוהבי
שלא יעשו בי סיקול ממוקד
שלא ינגבו בי רגליהם כבמרבד
יכו במוחי בתרווד מלומד
ובמלמד בקר יבקרו את המלמד
בכר המירעה הניכבד.
עשב נבט החיים
מהי השתיקה אם לא נבט עשב החיטה,
אבי המזון של נפשך הנהדפת.
בעולם המייתר את המילה על פני הממון,
השופט לגופו של אדם ולא לגופו של שיר.
באפלת החדר יכול להתבונן
עתה משנשאה הרוח את העננים
והצמח קיבל עליו עול מלכות זכה,
ניתן בוודאי להביט אל האופק הפטרוכימי.
הכימיקלים נקשרים לבשרך ודוהרים על פסיך
להתנגשות עם הילד המורד.
המקהלה מלווה אותך מועד,
מלאכי הגהנום מביטים ויורים חיצים אל שמש מתפוצצת.
רגבייך אוהבים בך השכם והערב
הפלנקטון ניצוד על ידי לווייתן פשע מכוסה אלמוג.
דורונייך, כולם מתנות אלוהה מפכּות
ניצב שפוף מול תעלות הימים הדולפות.
רגליך כחומר ביד הזמן
הרוח מלטפת אותך בן אהוב, נישכח
וטוב שכך.
ומלך מלכיך מלחך את צווארך מחפש עורק זמין
משקר בהומור, צוחק בוודאות פוליטית.
יש כאן קומבּינה – “אידיוט מושלם”.
שוב הוזמנת למסיבת חייך, כדי שיוכלו ללעוג לגבך בפניך.
ואולי אתה מאומץ ביולוגית, על פי חוק כמובן.
הם מזלזלים באוטנטיות שלך.
האם קראו ולו אות לבאות.
חלומך להיות ראש ממשלת עצמך נגוז,
אתה מיעוט בקרב קואליציית השמד.
נוס עכשיו מפני עצמך הקודח,
אם יסמסו ותענה תיטפש.
כנגד ארבעה בנים דיברה התורה
וכנגד בן אחד דיברה משפחה.
פרח זר מריח את עצמו בחשיכה.
מנווט חשאי בתוך צפונות ליבו.
היקום בקצה הקיום
כושל למסעדה שאינה מוכרת לי ולשלטונות המס.
הבעלים תשוש – נושיו אשכרה מצצו את לשדו.
הכין לי פצ’ה קוצ’ה לעניים,
15 הדקות של אנדי וורהול קוצצו ל 400 שניות תהילה.
מתייעלים,
במקום לנסוע למפלי הניאגרה
עושים זה את זו על האסלה.
היינו לחבורה של מספרי סיפורים,
השווה לסך כל הסיפורים שסיפרה לעצמה.
לעת ערב יושב מול מקרר טלוויזיוני עמוס בקוויאר ומצות.
תרמילי דמעותיו ריקים,
אפוני חסכונותיו ניזרו לרוח כהפריה חוץ גופית.
“שלך לחמך על פני המים בבוא הקרב תמצאהו – פיתה סורית”.
נקרע ת’רחבה, ניתן בראש בעוד מלחמה אזורית.
אפל, אפל
1900 ומאוחר, 2000 והופ ניגמר.
בבוררות המס נומס בין חריצי המדרכת
בחומצה מעכלת.
ניזל כקבלן שחזרו לו הצ’קים
והושחת במאכלת.
פבלה מפויסת
לאסי שבה לביתה, חלונה גדוש השקיעה –
נשקף מתוקן ורומנטי.
חוויה משלימה, פיצוי על שעות אהבה עניות במחיצתך.
תחנות חיה ידועות. עדיין לא מוצבה,
חיה ממספר למספר.
באין זיכרון קולקטיבי, המציאה את עצמה מחדש
כסוכנת כפולה. אוהבת ומאהבת.
חוצבת בבזלת הכאב תעלות,
לתוכן תיצוק מרשמלו מותך – להמתיק.
“עבורה גם השמיים אינם הגבול”.
הקתדרה בלשכת התעסוקה תאפשר לה חירות אקדמית,
כנצר לדור שני של עניים-עובדים.
התינוק ברחמה נדרש להצטמצם,
מקצצים לו במי השפיר.
מפתחים בו מנגנוני אחריות אישית מינקות.
הרך יממש את כל האופציות,
יהודק בחיתול אל ההווה.
ילכד באורות האמבולנס החונה.
ימעד אל עתידו בלידת עכוז.
שבוע טוב חברות וחברים יקרים / Shuli Sapir-Nevo
נכון, חורף בחוץ. עננים, גשם, ברקים ואפילו ברד.
אני יושבת כעת עם מל בארקפה ברמת החייל, מוסיקה נהדרת ברקע
קפה חם וסוף סוף קצת חמץ smile emoticon .
הספרייה היפהפייה של OURBOOX , פתוחה בשלל אוצרותיה לנגד עיניי. והנה מתגלה לי לונה פארק של צבעים.
Ilan Mizrahi
• Some notes
מדהים!
אהבתי כל עמוד.
תלת מימד, דו מימד, חד מימד- ? מה זה משנה, כאשר ציור יוצר לך מרחב קסום בו אתה יכול לשוטט איך וכמה שאתה רוצה.
אילן מזרחי אומר שהוא יוצר צורה חדשה של הסתכלות על דברים, וזו אולי ההגדרה הכי נכונה לאוסף הציורים הזה.
לנגד עיניי נפתח יער עבות של צבעים שבו כל אחד יכול לחפש את דרכו, לראות את מה שיבחר לראות, ולהחליט לאיזה עומק ביער המכושף הזה ירצה להיכנס.
לספר הזה הייתי קוראת חוויה.
יש ואתה דואה בגלשן דמיוני בים מלא סערה דמוית פרחים,
או נשאב לתוך מנהרת זמן סגולה, או מטייל בין מראות שנשקפים מהן מראות אחרים ולא אלה שמולן.
ועוד כהנה וכהנה חוויות.
ברגע אחד שכחתי את האפור בחוץ והתמכרתי לאביב שהביא לכאן ספרו הנפלא והססגוני של אילן מזרחי.
אהבתי !
Published: Jun 13, 2014
Latest Revision: Apr 1, 2018
Ourboox Unique Identifier: OB-10277
Copyright © 2014
Skip to content