ברווז מטווח מתברווז במיטווח – כל אחד עובר דרך הקופה

בדרך לבית קפה ..

להתאוורר מחוסר שביעות רצונה של האישה

בחוסר שביעות רצון של אחרת

סארטר אמר שהגהנום זה הזולת…

“אבל אני ממשפחה פולנית..

רגיל לקור… לכן בגן עדן..

ד”ש לסארטר… עוד אידיוט”.

איני משורר חייכן…כתיבתי מדממת
מגיש לך נתח חיים מהביל
היישר מתופת היותך
הגיהנום הוא הזולת..

הצחקתני אין זולתך.

רק בעבודה מחייך עצמי לדעת

משתמש בשם השם – כאמצעי ספרותי.

כתיבה טיפולית – לאחות את השברים
כתיבה ספרותית…לפרום את התפרים.

חלום כסוף זהב פלטינה

חלמתי על חבר ילדות מכוער נפשית,

שעלה לגדולה בחיים בעסקים

בחלום שחקן קולנוע על המסך הגדול…
הלכתי לבקרו בביתו על הים…

במים הייתה סירה טבועה…

האם טבעו לי האוניות.

מי היה מאמין שפניו המלאים בכיעור נפשו,

ימלאו מסך קולנוע

אמר לי

ללא מילים.

טוב שהגעתי בשלום, בשן ועין

נסעתי, כשלתי, חזרתי.

מה שהיה הוא לא שיהיה

גט כריתות מהבנות

אימי אמרה לבנות “שמרו על אבא שלכן”

ולא שמרו.

.

איזהו חכם, היודע את מקומי

תטפל. בצרכייך. ומה שמשמח אותך.

אף אחד אחר. לא יעשה זאת במקומך

“הנסיעה היתה עבורי – סגירת פרק”.

אז סגרת את הפרק הזה.

“סגרתי?.. סגרו לי!.. מכיר בעובדות

איני הסופר,

רק דמות בסיפור חיי.”

האב טיפח והגיס לקח:

יודע את מקומי

אין אשליות

מטוס מתרסק כשטייס חושב שהוא בשמיים ואפו פונה לארץ

כעת מכוייל בארצית

קורקעתי

לא מלך לא אבא

סתם איש שמלמד, כותב וחי ליידן

.

שמח בחיי

עשיתי הכלל כולל הכל  עבור בנותי

אלוהים אני לא

אמרתי לתלמידי: “אם עשיתם את המקסימום וכשלתם אין זה כישלון”.

למדתי עובד כותב קורא .. אדם שלם

תקשיב / המשוררת.

אל תיקח ללב. ילדים. ברובם כפויי טובה וביקורתיים.

חייב. הגנה עצמית ואהבה. עצמית

לשרוד. את. הפגיעות. מהם…..

כי זה לא קל. אבל אפשרי. בהחלט
תדאג לעצמך. יקירי

.

תשמור על עצמך / אימא

.

הכדור מאפשר

כשהייתי בגן שמעתי על כדור הצלה

אכן מציל חיים.

דמעות בעיניים, אך הלב שקט

עשיתי את המיטב

כיבדתי, חינכתי, תמכתי.

התוצאה היא פועל יוצא של עוד נפשות טובות,

מעתה יקבלו ממני את המינימום.

.

כל אחד חי את מה, שמזדמן לתוך חייו לטוב ולרע
“כן ולא,

אל תברחי מאחריות”.

צודק אני. אשמה.

“לא אשמה –

אחראית”.

עם ילדיי הצלחתי

“גם עם בעלך הצלחת

רצית סוס פרא סורר ואלים

שיהפוך שולחנות עבורך ויינגח במשפחתך
חיפשת ספונסר קיבלת חסות”.

בא נידבק ודבק בחיי ובי

הייתי. צעירה. לא ידעתי מה מתאים. לי.

וזה. התאים זמנית אח”כ בא כנגדי.

“ועדיין נהנית מכספו ומנהל את חייך

כשאת שוהה בקניון

אז הס וחאלאס”.

האופי שלי החולשות. שלי ניהלו. אותי.

לכן.. הייתי. בלהיות או. לחדול

בלשרוד. או לדמם. את נפשי למוות.

“בחירה או בכי רע”.

אז אין לנו משפחה.. העיקר שאנחנו משפחה

לא אלמן ישראל

…גרוש

זה טיולנו האחרון יחד

אחרונה נורתה.

.

אשתי קורעת ניירות

שאלתי אם זו הכתובה?

ביתך. היא הצלחתך

ברוך החוזר לארץ חוק הלאום 

מבחינתי זוהי ארץ מעוז השמאל וכך תמיד תהייה

היות ואני בעולמי

ב ד’ אמותיי..ללא חדשות ושעשועונים

קורא, כותב, מלמד

ידעתי שנוסע למערכה….והפעם לאקסודוס..

ואכן כך היה ונכתב ונחווה ..

שפת גוף מבדלת מוציאה מחוץ לגדר ..

אב נוכח.. הומניסטי לעילא

גם אם קרחתי נתפסה בעץ האלה

והוקאתי ברומח אל החושן..

אלה החיים במסדרון

“עד שלא חוטך מהפינה של הקיר עם הראש

לרוב איש לא יזהירך ממנה”.

לברר דברים ולא לסמוך על מי שלא ניתן לסמוך.

“כל. מי שידע לא אמר מילה

לא קשור בלסמוך

קשור בטבע האדם

רק לי איש לא טרח לומר

כולנו נפגע מהטבע האנושי ..”.

.

גלו גיליתי לבד:

מהתבוננות… מניסויי, טעייה ותהייה.

..האמת היא…אינך מעניין איש…

שבור את הראש…וגלה לבד…

מילה מאיש טוב עושה קיצור דרך…

כאמור יש מחסור באנשים טובים

כשיש דברים בהם אתה תלוי באחרים

לעתים… נישאר תלויי.

.

אמר ההומלס…

אם הייתי סומך על נשים לגבי סקס,

הייתי מת. מרעב!
“אז מה אתה עושה”?
מקבץ נדבות!

.

עשית מה שרצית

עשיתי מה שהייתי אמור לעשות כאבא

.

איש לא אמר לי להביא גם רישיון ישראלי

החיים ככביש 6.

רכשה ניסיון בכביש

“להעריץ….”

לא מושלמת. בכלל.

אבל. דיפלומטית. גדולה. למשפחתה.

לא לקן הפרטי שלה שם היא מזייפת

תעריץ. רק. את עצמך

“יש לי מועדון מעריץ”.

הלוואי. שאדע להעריץ. את עצמי. לומדת לאט לאט

“מעריך את עצמי 2 מטר”.

אהבה. עצמית חשובה…

הערכה עצמית. יותר

תמונות צילמת?

נסעתי ללא סלולרי

כדי להיות ליד בנותיי

מטרת הנסיעה מבחינתי היתה להיות אבא…

והיחידי שלא היה תקוע בסלולרי הייתי אני

הן צילמו .. למטרת יחסי ציבור.

הייתי ממוקד בבנותי
לא מחופר בסלולר.

מיותר.

.

מסתכל על החיובי

“קרוב לבנותיי

ודייני.”
ולא חסרה לך אהבה, חום רוך נשי?
“חס וחלילה!”

יש לך כעסים עצומים, איך פורקים אותם? בשירים?

ב 500 ספרים מדממים שכתבתי על עצמי לעצמי

אם תקראי תכפילי את מספר הקוראים

סובלימציה: עידון…תיעול

מארגן את חיי באמצעות הכתיבה כפי שאמר גרוסמן

ובאמצעות הוראת הספרות כפי שהוספתי אני כרגע… בשורה זו

.

אז היא הולכת כטווס

“לא זקוקה לבעלה”.

עד שתתבגר. בלי בן זוג אז נראה איך תתהלך.

2 הורים. עדיף על 1. מותש

היא לא הייתה ממש רק. זמנית….בסוף כולם ינטשו אותה

“והפסיכולוגית אמרה: תשובה לכל דבר מאימא…

לוחצים על כפתור ויוצאת תשובה. ואל תדרסי את בעלך

אז ענתה…חרא של פסיכולוגית”.

מה שלא מתאים. לה היא פוסלת. בחומרה

בעלת אנטיליגנציה מעשית, חסרות לה הידיים לעלות כיתה

לכל אחד הערכה עצמית

פעם אמיתית פעם מוגזמת ויכול להיות שכך מרגישים
תזרום הטיול עבר וגם אם בטלה אותך וזו דרכה
המחשבה צריכה להיות
מה עכשיו
תזרום תדאג לעצמך.

.

מעט עסוקה עם בעלי מקצוע
יש תקלות מנסה להפעיל את מכשירי החשמל
הכל חדש לי וזר.

“הויבראטור פועל”?

הוא על אנרגיה סולארית.

ימים יגידו

“אנחנו נגיד להם

מי הם שיגידו?”

.

אטימות סימפטום של יתמות?

יתומים…?

גם פולה היתה יתומה אצל משפחה,

שהתעללה בה.

וחוול’ה אמרה: “שאלו אותי אילו הורים הייתי רוצה

ועניתי:

הורים כמו שהיו לי”.

על הספה עד סוף החיים זה יעשה לי. טוב

לחיות עם הספה. העין קופצת. לי.

כבר שבועיים מהלחץ.
“חשבתי שקרצת לי.”

.

לא הכל יש באדם אחד…

ואם מחלקים את העוגה זה ממזער לחצים,

מונע עגמת נפש ומאפשר לשרוד…

כי נוטלים מכל אחד את המיטב.

.

קראת הרבה ?

“אגדות. הייתי חולמני ותמים, אבל התפכחתי.”

נו טוב…תתנער כבר.

התנערתי ברוך השם..הנשים ניערו אותי
הן והמנהלות עשו לי בית ספר

טיפול בהלם..עד אז הייתי פמיניסט.

רוצה להיות ליד בנותי
כשהן יתעטשו להגיד לבריאות

.

הייתי נער של אגדות.

נתקלתי בחיים.

סיפורים מסמריי קרחת

.

תזכור שהחזרתי אותך הביתה

למה חשוב לה. שתזכור את. זה?

.

גברים רצים לעשות עוד ילד עם צעירה..

לעת זיקנה הייתי לי החתלה?

דינה להרס: אני צריכה להתרגל לכתיבה שלך בסגי נהור. ראיתי עכשיו סרט חובה מעולה “שחור על לבן”של ספייק לי, בשנות ה-70 עם הפנתרים השחורים והקו קלוקס קלאן ואמריקה תחילה אז כמו היום, ממש דז’ה וו. תמצא נערה מהמחנה הנכון ותרוץ לראות מהר.
חשבתי על המציאות המדומיינת של גן העדן שלך ופנטזתי על אפשרות היפותטית של רנסנס ביחסים כתוצאה מהאילוץ של החיים ביחד, זה בטוח חומר טוב לסרט, אחשוב על הבמאי ואתה תכתוב את התסריט

יוגד: רנסנס ביחסים זה ממש סגי נהור…

לא הולך לסרטים – צופה בחיים רק מהספה בסלון.

לא אמצא נערה – מעדיף מבוגרת חכמה.

לא כותב תסריטים – חי את חיי

בוקר טוב הכל טוב

בקי במוניפולציות וכוחנות נשית:

כשאישה כותבת לך זאת…היא זועמת..

מאוכזבת… ואו מחשבת מסלול מחדש…

בכל מיקרה צפה פגיעה מהפגועה במפגיע.

.

יום נפלא

יום סביר, בינוני ורגיל

לא חי בלה לה לנד

או במועדון חילופי הזוגות

שאת קוראת לו “לאיונס”.

.

נחשוב טוב יהיה טוב
אירועי חיינו אינם בהזמנה
מה יש זה שיש

“שמח בחיי, אינני חייכן כרוני – לי מספיק טוב”

מדי טרנצנר: לדעתי, לסיפור סיכויים טובים להתפרסם בתנאי ש:

הטכסט יעבור עריכה לשונית מקצועית והגהה [ישנן טעויות כתיב רבות

המעידות על הרשלנות והפזיזות שלך. לא כך שולחים טכסט להוצאה לאור,

זה בטח התקבל שם כביזוי ההוצאה.].

מדי יקרה, 

כמובן שהטכסט נערך באיטיות ובשימת לב על ידי ועל ידי אבי.

אין צורך בבית הוצאה. הספר פורסם כספר דיגיטאלי וכל המעוניין מוזמן לעיין.

איננו חייבים להסכים לטעמי הוא מושלם מעולה ואדיר ולכן פירסמתיו.

מוזמנת לעיין בדון חואן בתרגומו המפעים והמאלף והלא יומרני כלל ועיקר

של בן ציון בן משה.

חן חן. ותודה רבה מעומק המקלדת.

אמנון הלא פזיז כלל וכלל יוגד

הי אמנון,

חבל שכך פרשת את הערכתי הכנה לבחירה הרגישה ולעבודת התרגום. צרפתי גם  דברי ביקורת, מתוך הבנה, שכל השולח ידו בכתיבה, נדרש לעיניים מרובות לזיהוי טעויות החומקות מעיני המעורבים.

עכשיו איני מעזה לבטא אפילו צל צילה של הברת-שבח- פן תפרשה עקמומית – על כשרונך הבולט לסרוג מילים. “פואמות חלב ודם” [קראתי, עדיין  לא את כולן] הזכירו לי את הצרוף המצמרר של פול צלאן “חלב שחור של שחר אנו שותים”… מתוך “פוגת המוות”.

בידידות, מדי טרנצנר

או עכשיו את מתחילה להיתקרב להערכתי את עצמי
אני מתלבט הייכן לשים את הפסל של הנובל
נראה לי שבין הגראמי לאוסקר
אגב אני מפרש תמיד ישר – אולי כתבת עקמומית….

חן חן למורתי מדי
אמנון צלאן העצלן 🙂

היה סיוט – בחרו בגיס כאבא

נאבקתי על כבודי ואבהותי

טיול אחרון ביחד ..אחרונה נורתה

לולא נתתי את הפייט של חיי בחצי שנה האחרונה

היו נוטשים…הורעלו

“לא חכמה”

הגיסים התגייסו למשימה…

זה היה קרב רב מערכתי..

אבל ניהלתי קרב בלימה

תוך הטמעת ערכי כיבוד אב אוהב

בעורף האויב.

אתה משתדל לאורך כל הדרך מנסה לשמור על שקט
טוב שנסעת זה היה חשוב
מה גם שאתה תחליט מה לעשות ומה לא בדרכך
מכבדת ומעריכה

“כבר רואה את קצה הצוק

פתיחת השנה בפתח”.

תראה את האור
מוכן וערוך
קטן עליך
בטוח שתדע איך להתנהל
יש לך את החיישנים הבריאים שלך
גם אם תטפס אל הצוק
תצליח.