דוד המלך שופט צדק

לפני שנים רבות מאוד חי בירושלים מלך חזק וחכם ושמו: דוד המלך.

מי היה דוד?

דוד היה שופט חכם. הוא אהב לעזור לאנשים מסכנים ולשפוט אותם באופן צודק.

דוד ישב במקום מיוחד ובו שפט את העם. זה היה בניין קטן עם כיפה עגולה וחלקה.

מהכיפה ירדה שרשרת גדולה עשויה מברזל.

כל אדם שבא להישפט היה לוחץ בקצה השרשרת ונשבע לומר את האמת.

אם שיקר-מיד הייתה נופלת טבעת אחת מהשרשרת, כולם היו רואים שהוא שיקר ודוד היה מעניש אותו על כך.

פעם אחת באו שני שכנים להישפט בפני דוד המלך.

אחד מהם סיפר:”אחי שגר במצרים חלה אנושות“, והייתי צריך לנסוע ולבקר אותו.

לפני שנסעתי הלכתי לשכני ואמרתי לו:

“שמור לי בבקשה על רכושי עד שאחזור”.

פינת השייכות:

הרכוש שלי- רכושי

הרכוש שלו- רכושו

הרכוש שלך- רכושך

הרכוש שלנו- רכושנו

הרכוש שלהם- רכושם

“אני משאיר לך את כל מה שיש לי- 50 מטבעות זהב”.

ענה לו השכן:”אשמור לך ברצון על רכושך וכשתחזור- אחזיר לך אותו”.

עברו שלושה חודשים. האיש חזר מביקורו ובא לבקש את רכושו.

שכנו, שרצה את הכסף לעצמו אמר:”היית כאן שלשום וכבר החזרתי לך את רכושך”.

אמר האיש:”לא הייתי אצלך שלשום, חזרתי לירושלים אתמול בלילה ובאתי לכאן. אנא החזר לי את כספי”.

  אך השכן סרב להחזיר את הכסף.

בבוקר המשפט תכנן הנתבע לרמות במשפט.

הוא חשש משרשרת הברזל ולכן לקח את מקל ההליכה שלו, עשה בו חור ורוקן את מה שהיה בתוכו.

הוא הכניס לתוך המקל את הכסף של שכנו והגיע לבית המשפט.

המשפט התקיים בפני דוד המלך ושאר אנשי העיר.

“החזרתי לך את מטבעות הזהב” אמר הנתבע.

המלך אמר לנתבע:”החזק בשרשרת הברזל והישבע שהחזרת את הכסף”.

לפני שהנתבע נשבע , הוא ביקש מהתובע שיחזיק את מקלו, בו היו מטבעות הזהב.

כאשר הנתבע החזיק בשרשרת הוא קרא בקול:”אני נשבע שהחזרתי את הכסף”.

השרשרת לא זזה.

דוד ביקש מהתובע להחזיק בשרשרת ולהגיד את האמת. התובע נתן לנתבע את מקלו בחזרה, אך המכסה של המקל נפל וכל המטבעות נפלו ממנו.

כל האנשים התפלאו וצחקו משמחה. הנתבע קיבל את פסק הדין והחזיר לתובע את כל כספו. בנוסף הוא פיצה אותו בחמישים מטבעות נוספות.

מאותו יום סולקה שרשרת הברזל מתקרת בית המשפט של דוד המלך, כי דוד לא רצה שהאנשים ישקרו זה לזה.