פנתר במגרש הרוסים – חתול ברחובות מאוסים

המבדיל בין חל לחול

זרענו זעם

קצרנו סופה

ובסופה

מה נוריש לילדינו

חוסר ומחסור

ורעות רוח

אזכרה – שיר מ 1983

בטלוויזיה משדרים קברים ואלמנות.

ארונות ברזל, ארונות של – עץ,

אלונקות עם תכריחים.

זנבות של מלחמות שעוקצן ניטל מרוכביהן.

בחוץ בוערת שמש מציתה את הרקיע הלבן מענני- זיכרון.

התריסים נאטמים מפני חצוצרות השכול.

בחוץ מתחפרים אנשים אל תוך-עצים, פה ושם מציצים מנסים לציץ.

עם – שלם ציפורים עם שלם מקורים מוגפים על-ידי

דלתות שיכחה.

מורשת – שיר מ 1983

פסלינו שבנינו ניצבים בין דשאים,

על חוף ים-כחול או בינות עמקים. אך אנו השניים דמעה

לא נזיל על לכתם בלא אוצר וצליל.

אחזי בידי ונפסע אל מקום בו צומחים הפסלים הכחולים.

חושפים עפרם היוקד אל הרים עמוקים. קרחים משנים של מורשת

זועקים: בן-אדם הא לך צעדו של כובש ארעי לוחם חרויות-

ניצחון מתקלפות האחד על גבי השני.

חיים – שיר מ 1983

אבקת- שתיה בטעם תפוזים.

אבקת-שתיה בטעם של חיים.

תקתוקים של עט שלא החליט עוד מה להיות,

מהווים סימנים לגשם של דפים שירד מעורב באבקת-שתיה.

גשם של שורות בטעם תרכיז דיו יוצרים עולם

וממלאים חללים של חיי כיסא.

הקרבה – שיר מ 1983

ירויה וקרועת – מבטים אילמים של דמדומיי ליבה.

היחזרו נוצריה ממלחמת-נר רגליה המשמים בעזבונו?

בטולת מלחמה מעונה.

של חיים מיונים בבתוליה.

רדיו אקטיבי – שיר מ 1983

1000 הימים נספרו לאט,

מונה הגמא כוייל מחדש
שעון גריניץ’ זייף אורגזמה קוסמית.
בהאזנה בחדר המתנה גרדומי ממורט,
חולק יצועו עם פרות קדושות לשחיטה.
ממתין למישהו עם משהו במקשת האבטיחים שלו

וכשיבוא זה שנבקש, בו נתנקש.

משתמשי קצה מוסטים יעשו בו רצח אופי.
הולך עם גיר בכיס החליפה

לסמן את נתיבי הגופה על המדרכה.
ארץ עירנו – מקלט פצצות המיצרר היתה למיצער,
מטווחים בג’נבה, נשפטים בנירנברג.
ים תטיס נקווה במוסדות האו”ם.
מי יסגור האור לאחרון הנוטשים,
לאן נפליט עצמנו בדרכונים פולניים?

לעלות על גדותיי זה מעל ומעבר לכוחותיי.
שדר הטלוויזיה המשודרג מחופש לכלב שמירה עלי
מייחצן חבורות מהאיטי – הבוצעות פרוסות ממוחו של נער
על הסכין רק היום, בוזזים קיום במגלב ותער.

פליטי דארפור נסחרים, נאנסים, בבורסת הכורסא.
מנגבים את קילוחי הדם במחי יד כאגלי זיעה.
הנשיא שולח חייליו – היכן התקווה השחורה/לבנה?

בשידור החי נערמים המתים,

בידור הערוצים מוחלף בתורת אילוצים
עובדים זרים מגורשים לקול נגינת המנונים.

מרוקן מבדל ציניות רייטינגית אביבית שוקע לאיטו,
יועץ ההשקעות מתמקם בתוכו
בלי חסם על פיו, דוקרנים לצווארו.

פנתר במגרש הרוסים

אהלן, גרון שסוע מוחזק בפלסטר.

דגי הפירנה באקווריום מעבידיך

ניזונו מבשרך המתוק,

כיבו עליך סיגריות,

איימו בסכין גנובה,

נגחו בך למוות בפמפלונה?

רוקי בחלל עם יהלומים.

גופך – מכונית חדשה יחסית,

בספידומטר נפשך – קילומטרז’ פגיעות גבוה.

לרבים מידי קשה בלי קורבן מזדמן לתיווך ההנאה.

איש רקק, דג נקיי, שרצה להיות כבאי

מכבה שריפות לפרנסתו.

וגר זאב עם כבש, זה אפשרי

אם כל יום מחליפים את העז.

10 מסמרי פלטינה בכתף, לשמוח אל תעז.

תעשה חצי סיבוב – ימינה שמאלה.

ולא – זבי החוטם יורידו לך ת’אף ביגון שאולה.

האב, הבן ורוח הקודש – אינם דורשים בשלומך.

“איך זה מרגיש לטחון את המכנה הנמוך כבודך?”

דיו דיו עובד קבלן, בידיים חשופות תעמיס אורניום,

עבד לא נירצע.

העבדים המולכים יפקחו מתא זכוכית ממוזג

יאכילו את נחש לעגם בזיעתך.

יוטסו לחו”ל כדמי שתיקה.

חבילות נופש מפטמות,

יאביסו את שמץ האנושיות הטועה.

• שיר מ 1983

ראש הקואליציה הביט מעבר לכתפו.

זה היה שוב הרעש המוכר.

כן, אותן הנשיפות בעורף.

יתכן והפעם ייחלה באיידס.

התנשף והקליט הקליט והתנשף

אשתו לוחצת רקורד.

והיא בפירסט פליי מחכה להתפרצות

להצלחה הגדולה. ונשטף בדמע חי.

של תשוקה. רוטטת.

כמיהה – שיר מ 1983

איכה אראה ועיני פנסים מחשיכים מבטי?

איכה ארגיש וליבי בא בימים וכבד ממשקל שעוות שנותיו.

כנפיי ריקות וילדי-חיילי מורא-הם.

בעקבות קדושת הספרים של מחילות חיי.

למה זה שומם מבטי ומתרחק?

למה עייפו גדודיי-חיילותי? התרחקו בצעד מהיר מעירי.

מולדתי עקרה היא ובלי חייץ.

אין ספק, ביצת הזהב עוד תוטל אחריי-יום עמל.

תרנגולת של אבן היא בייתי.

שי / משוררת

בהחלט. אני מלאת רגש וגם אתה זה חבוי מתחת.

לכל השכבות. העבות. שהתכסית בהן עם הזמן…

בלי רגש. אי אפשר ליצור ולחיות

וכותב. מדם ליבך.

משחרר את כל המחשבות דעות רצונות. כעסים. שמחות קטנות…..

אני שורדת כבר חיים שלמים כמעט. דוקטוראט. בהישרדות

זה. חיים. מינימליסטיים. כשאין הפריה הדדית. אבל. זה מה יש…

גם. טוב…

אמת. מסכנות יש בשפע מכל כיוון. אפשרי