דיו דיו

לאורנה עמוס, הקואליציה להעסקה ישירה

לאדם המצולם, אשר קליין

לצלם החברתי, דן חיימוביץ’

לעובדי הקבלן ולכותבים

תערוכת “שקופים”, זוכת פרס עדות מקומית, מוזיאון ארץ ישראל

טיל קרקע קרקע

פוליטיקאי, אל תנהם למצלמה גבוה גבוה

הפנה מבט למטה.

האיום הקיומי הוא בתוכנו.

הפתרון הוא מתוכנו.

יועץ, שנינו יודעים איזה סקר קראת.

הזנב מכשכש בך,

זאת כבר ידעת.

מנהיגה סדרתית שאי מבטך

מעבר לתוכניות רבות המלל,

חדרי האיפור הממוזגים

והסלבים המזוגגים.

נבחרת ציבור – תלי את החליפה,

תלי אחריות לנחשלים המוכשלים

וברחל ביתך הקטנה

הביטי למטה. 

עובד זמני/קבוע במשפחת “בנק ישראל”

כל השנים שומע בישיבות החברה על כמה ילדים נולדו לנו במשפחת החברה.

ואומר בחצי חיוך לחברי “כשאפוטר ילדי ילך איתי ולא ימנה במניינם”.

כל השנים שומע שאנו נכס ואומר לחברי בחצי חיוך ש”אנו משאב”.

כל שנה אומרים שאנו יקרים לחברה ויודע שאנו כלי למיקסום רווחיה.

והיום כשבנה של חברת ה”משפחה” נהרג בעזה

הוציאה החברה מודעה וכתבה:

“נפל בן של עובדת קבלן”

בלחץ הרשת תיקנו…

וקיבלה מישרה.

גם אחריי מותו המשיך לדאוג לאימא.

שקופים ואין אוכף

דיו דיו עובד קבלן

שכר שעתי המתכווץ כל חופשה ופציעה.

אז באה לעבודה עם תפרים בראש.

כי אולי הקבלן לא יהיה שם מחר.

לא ששים לשלם את כל רכיבי השכר.

שיטת מצליח

מלאת חיוניות ואופטימיות.

משלימה הכנסה בעזרה לניצולת שואה.

אחת שמסתדרת.

מקסימום תשכיר את אחד החדרים

בדירת השיכון הקטנה שלה.

רמיסת רמס הכבוד.

למי יש כוח להלחם במענה קולי אטום, של לך תבוא. 

להיאבק עד אבק על שמגיע לעובדי “כתף אל כתף”

לצד עובדי המדינה המוכרים והמנוכרים.

נערי האוצר מציגים: גבר בהדפסת תלת-מימד

גבר ברוטב סויה ארזת את עצמך לבד ?

מועסק ? אה חמודי מרוסק….

התפוטרת מאוכזב ?

מעוניין לשמש למנכ”לית כפקידת לישכב.

קורבנונצ’יק קטנטונצי’ק

לאסי – חזור הביתה לחיזורצ’יק

זוהרות לא מותרות לך-צ’יק

מובטלון-ציק, סירוסון-ציק

בלי הרדמונת, בלי קדימונת.

רק עם רעיונת שאותך לבדך עוזבתונת.

יוספוס הושארת בסל המיחזור בכותונת

+ מכה מחושבת לאשכים בקטנטונת

אללה תן גזונת –  לא גבר גבר את

לא גבר את”.

רצית להיות עליבאבא במדינת היהודים

אם כך גבר רך – הנח לנו בסיליקוננו ובוטוקסנו

–  באימש’ך הנח.

יבחוש יתוש – מודח בבית שימוש

חסר ערך בנקאי למימוש

גרוש בלי גרוש

ממאהבות נטוש – נמש באילחוש.

אסקופה נדרסת

גרס רפואי – במרשם נצרכת.

בהינף עפעף של דוגמנית על – נצרבת.

גרפומן פיננסי – שירת בוזך גוברת

את פזמון האשראי המוגבל –  יד ענוגה מפזרת.

כששברת את הכוס התנפצו חייך

הבאת במו רגלך את מה שבא עלייך.

כעת מילדייך –  נשמתך ממודרת.

נפלט לשוק הדחויים דחויות, הלמלמים למלמות.

במסע ריקודי העם נחבט,

במבט כבוי מחייו נבעט.

בבושם המיועד לאיש אמיד קומט.

החזה החדש שלך מחוץ לתחומו.

בבנק לתדהמתו לא עובדים למענו.

גורלו עכור, מזלו שדוד,

ישבנו בעוט, כעסו נירמס

– עופיון מוגש לעולה למדינת המס.

לא מפחידים אישה באישיוויון

ילדת שוקולד בילדון, נחשל בכישלון.

ברירת מחדל בנקאית מדורדרת

הכלבים נובחים

והשיירה חסות נפשך גוררת.

מאצ’ו פיצ’ו תיכנע למטח המט”ח

שבארנק בורגנות מוטח.

זילות יופייך היחסי באיזמל קפוא מנותח

ראשך באסלת שכר המינימום מודח.

“אח…. גבר גבר מתי יגדל חזרה בבנק האבר.

בחור מקסים – יש לי פוסטר שלך

וזורקת עליו חיצים.

מורה? איך הדרדרת לזה

על המינוס נפלת חלל”.

היי עבד מעבידים – מרדן כלכלית

כדור ברגלה של האומללות הנשית.

גזר הבריאה: מופלא, ססגוני, מרהיב ומרקיב

פושט יד ופושט צורה – לנושיך הינך צרה.

קח כדור הצלה לעבד לא נרצע  ורד מהאגו בקפיצה.

מוביל חברתי מובל למחצה – צעיר נצחי מבטיח

הרם עצמך בשערות הקרחת מהשטיח.

עבד קבלן

עובד במודיעין עלית, ישוב חרדי הומוגני, תלמודיי תורה וחדרים

מי שאין לו מקורות הכנסה אחרים הוא בצרות, 

אלא אם כן עובד 18 שעות ביממה.

בד”כ אנשים שסיימו צבא, כושר סביר, בריאות תקינה, קורס שבוע, מטווחים באקדח.

לאבטח ביה”ס מפני פעילות חבלנית והורים לא רצויים.

זה קורה הרבה שמרביצים למורה פה ולמנהל שם.

יש מקומות בלי חשמל ותאים ממוזגים, בחופשות לא עובדים, אין קידום,

משכורת מינימום+ 4% הסכם קיבוצי עד סוף חייך.

אם אין חגים באמצע וחופשות יוצא שכר 4,300 נטו לחודש.

אם באותה משמרת עברת לעמדה אחרת, כאילו התחלת מחדש –

לא נחשב כשעות נוספות.

ברוטו ונטו מאוד דומים כי אין מס הכנסה בשכר כזה.

נאלצים לעבוד יום ולילה אחרת לא ניתן להתקיים ממנה.

זה הסיפור של עובדי הקבלן.

יש לחברות ע”וד עם משכורת קבועה

ואתה אומר דפקו אותי ב 100/ 200 ₪  על כל דבר כזה אתבע ?

אז אמשיך.

עובד קבלן לא עובד בשום מקום בצורה מסודרת וקבועה.

חברות האבטחה מתמודדות על מכרזים כך שכל שנתיים הן מתחלפות

ואתה עובר מחברה לחברה, אז אין קידום במשכורת,

החברות עושקות אותך ככל הניתן.

לזכות במכרז צריכות לתת מחירים נמוכים.

הקמת וועד עובדים בחברה קבלנית מסובך, כי צריך לרוץ מ 1 ל 1 להחתים אותו

והם מפחדים על כמה שקלים.

ההסתדרות נוטה לטובת החברות, כי הכסף שלה מגיע דרך החברה שמנקה לעובד.

עברנו ל”כוח לעובדים” – ארגון עובדים קטן, קומפקטי ותוקפני.

בזכות זה נכנסתי לעולם המרתק של דיניי עבודה”.

סיפור מההפטרה

חברות (קבלן) שפושטות רגל ונשארות חייבות לעובדים,

לוקח שנתיים להוציא את הכסף  מהמפרק דרך ביטוח לאומי

ומקבלים לא מלא – לא מה שמגיע.

רק מה שביטוח לאומי מאשר למפרק.

ביטוח לאומי ידו קפוצה –

אגרוף ברזל דורש לקבל את כל המסמכים.

זכויות שמגיעות לעובדי ישראל לא ניתנות ע”י החברות.

אין וועד עובדים.

יש מאבק בלתי פוסק על תשלום של חגים שמגיע לפי החוק.

גניבת שעות מעובדים,

שלרוב קשה להם לעשות פעילות כפל וחישוב –

מי שלא עוקב מפסיד.

לא רצו לקבל אותי ועוד 2 אנשי וועד פעילים,

נרמז להם ע”י מחלקת הביטחון

נאלצתי לנדוד קצת יותר רחוק.

זו ממש צ’איינטאון של פולנסקי

הכי הרבה שעשית, היה הכי מעט שנדרש.

מול הסרטן הממסדי עדיף לעשות סלפי,

למנכ”ל עמותה, או להתחתן טוב.

השנה אנו יכולים/ות להביא ליקירינו/תנו מתנה אמנותית עם ערך מוסף:

יצירה של הצלם דן חיימוביץ שחבר לקואליציה הארצית להעסקה ישירה

במאבקה נגד דפוסי העסקה פוגעניים.

יצירתו החשובה של דן מאירה עובדי/ות קבלן “שקופים” ומביאה אותם/ן לקדמת הבמה.

בנוסף לדיוקן המצולם מוצגים עובדי/ות הקבלן

גם בדברי אומר ושיר שנכתבו על ידי פעילים/ות חברתיים/יות.

התערוכה הוצגה במשכן הכנסת ובמוזיאון ארץ ישראל בתל אביב

וזכתה במקום הראשון בתערוכת “עדות מקומית” 2013,

בקטגוריית דיוקנאות.

אורנה עמוס – הקואליציה הארצית להעסקה ישירה 

נושא בסדר עדיפות עליון

Avihai Kimhai