בציר טוב

תרנגולי עו”דו

העורך דין שלי ידבר עם העו”ד שלך בכנס נגני העוד

בציר טוב

עמדה ברחוב בזמן ובמקום הלא נכון
הסתכלה בשעונה.
העיר יפה בשעה זאת, ציפורים דאו לאיטן בין המרפסות.
חבלי הכביסה רטטו בצינת הערב.
מהעיקול הגיח בהילוך איטי ג’יפ סופר שחור דאווין
שנהגו בן טובים
סרב לעצור לבדיקת אלכוהול
דהר לעברה
וגרף את חמודותיה.

נקצרה ואיבריה רובם נותרו שלמים
להשתלה?
“יש לה כרטיס תרומת איברים”.
יבול נאה, צעיר וחיוני.
עבור מפגע
שנשא מטען צינור.

איבריה הטריים הביאו מזור לגופו הדואב.
רק חיוכה נותר ככלי אין חפץ בו
וגבותיה שהיו מסודרות להפליא
בצורה מעוררת קינאה.
נותרו יתומות
בחלל הפנים האפסנאי המתרוקן.

הפוגע ביקש סליחה
הוא נפגע קל
כך זה תמיד קורה.
משום מה. ההרוגים מועמדים באור לא טוב
כאילו לא יכולים להתעלות מעל עצמם
ובלי קטנוניות
פשוט לסלוח.

איזונים ובלמים

המלאך קורא בך ספרותית.

תאתרו, הסבירו אמצעים אומנותיים

עם הפנים לקוראים.

“ברפואה המודרנית ילד לא נירפא”.

הורים וצעצועים טעונים – כרטיס כספומט

נכון לשימוש.

“מצליחים לרפא כמה מחלות זיהומיות”

הנער מתנחם בסגנון חופשי – לבש וזרוק.

דוקר את סיכת העולם המצועצע.

טבע הגורל מחליט עליינו,

מי שמך לפרסם אשר על ליבך.

בוא למרפאה ונדבר על זה.

בשביל הולדן מברונזה השמיים הם הגבול.

בלש משטרתי חוקר מאיר בפנס סימנים

מאתגרים.

שאלות אלימות מוטלות לחלל הכיתה,

מתחזות לשאלות.

מה השבת היום לא חשוב,

אך מה ששאלת על העמדה השברירית בעולם

נותן תוקף לקיום בלי איום.

תאטרון ירושלמי

סרט על פרידה במשקפי תלת מימד.

בידי מצוי משהו אחר –

עיבוד בימתי ליצירת ספרות

רנטגן נפשי כתוב בעיניכם.

צעצוע מיותם של עניים

פותח את דלת – השיר

בפני אורחיו.

לכל אדם כניסות ויציאות תאטרליות.

בתפאורת התאורה,

המתורגמת מיידיש ביום הדין.

דקת דומיה לשאלות המנוף בדיבור השתיקה.

באיזו זכות מרוויחה ומפסידה

יצירת הספרות, ילדים.

שפה מאופקת מטלטלת את פינת המשחקים.

מראיינת קורבנות.

צועדת ברגל בטוחה באי ודאות הגבורה.

מפצחים יחד משוואות עם הרבה נעלמים.

מערערים, מהרהרים

נרדמים בשמירה.

ערני ודרוך בשנתו

בנעורים מבוגרים ומפויחים,

שקף של רכבות מתנגשות

אינו מפחד לא להבין.

מה נשתנה הגובה הזה?

נשאיר את זה למי שידו מגעת

ודיו.