החדרת דג נסיכת הנילוס לאגם ויקטוריה על ידי האדם

קראו את קטע המידע הבא

חקר מקרה: החדרת דג נסיכת הנילוס לאגם ויקטוריה על ידי האדם

במשך מאות שנים, התושבים החיים על שפת אגם ויקטוריה שבאפריקה, חיו והתפרנסו מדיג מינים שונים (כ- 400 מינים) של דגי אמנון.

הם יצאו בסירות, דגים את האמנונים (שהם דגים קטנים למדי) ואז ממליחים ומייבשים אותם בשמש, כדי לשמר אותם למסחר ולמאכל במועד מאוחר יותר.

באמצע הבאה ה- 20, הבריטים ששלטו במזרח אפריקה רצו לעזור לתושבי המקום. במקום שהם ייאלצו לדוג דגים קטנים ולהתעסק בייבושם, החליטו להכניס לאגם דגים גדולים שיהיו מקור טוב לדייג, הם בחרו בדג נסיכת הנילוס.

ל”דייר” החדש היה מזון בשפע- האמנונים הקטנים. עד שנת 1997 הוא חיסל כמחצית מהאמנונים שבאגם. נסיכת הנילוס הוא דג ענק ולכן אי אפשר לייבש אותו בשמש כפי שנהגו לעשות עם האמנונים.

כדי לשמרו, היה צורך לעשן את הדג והתושבים נאלצו לכרות עצים ושיחים ולהבעירם במדורות עשן.

התוצאה היא שכל סביבת האגם הפכה לקרחת יער גדולה. כיום, לא זו בלבד שאין די חומרי בעירה, אלא שבגלל היעדר צמחייה ששורשיה נאחזים בקרקע (ומונעים סחיפת קרקע), הקרקע של סביבת האגם נסחפת לתוכו ומשפיעה לרעה על איכות המים. נוסף על כך, סביבות האגם מוכות, יתושים: זחלי היתושים, שבעבר היו נאכלים על ידי האמנונים, יכולים עכשיו לגדול באין מפריע. בעתיד, כאשר כל האמנונים יחוסלו על ידי דג נסיכת הנילוס, יישארו באגם רק מין טרף- סרטן שחי בלב האגם ומסוגל לרדת לעומק שבו קיימים תנאים של חוסר חמצן- לשם דג נסיכת הנילוס אינו יכולה להגיע והסרטן מוגן מפניו.

כאשר יגיע היום הזה- מה יהיה מזונו של דג נסיכת הנילוס, גם דג זה לא ישרוד. מה יהיה אז מקור פרנסתם של התושבים המקומיים? אפשר לסכם ולומר כי שאיפות האדם לפיתוח כלכלי באזור הובילו לחיסולה של סביבה שלמה.

סוף