היום הראשון

כרגע , אנחנו באנגליה . יש לנו הרבה תוכניות למחר , כי מחר זה היום הגדול . מחר אנחנו מתכננים לעבור לאמריקה . נמאס לנו איך שהם מתנשאים עלינו , ורוצים כל היום כסף . זה הדבר היחידי שיש להם לעשות . אנחנו נשארנו מרוששים בלי פרוטה והם חיים בדירות פאר . הגיע הזמן שאנחנו נהפוך למדינה עצמאית ונחייה סוף סוף בכוחות עצמנו , ולא ניתן לאף אחד לשלוט בנו .

היום השני

   היום הגדול הגיע סוף סוף . חיכיתי ליום הזה מתחילת חיי . עכשיו אנחנו לא תלויים בהחלטות של אף אחד . מיד עם הזריחה יצאנו לאמריקה . בדרך לפה עברנו הרבה מאוד מחסומים , ממש כמו ״ מסלול מכשולים ״ . ישר שיצאנו חיכתה לנו סערת גשמים , ובואו נגיד שלא כל החלשים שרדו . מיד כשהגענו לפה גילינו שהגענו לאי שומם וריק וצריך להתחיל הכל מאפס . לא ידענו מאיפה להתחיל , אבל בכל זאת ידענו שזה הרבה יותר טוב מלחיות מתחת לשלטון מתנשא עם יותר מידי מיסים . התחלנו לבנות בקתה שתשמש מחסה ללילה ולאחר מכן התחלנו לאסוף עצים כדי להדליק אש ללילה ולבשל אוכל לכל המשפחה .

היום השלישי 

איזה כיף לנו , סוף סוף אנחנו חיים תחת אחריותינו ולא תחת שלטון שלא נותן מנוח .  בסוף , המרד שלנו הצליח וקיבלנו את הזכויות שמגיעות לנו , כמו בני אדם .  הגיע הרגע שלנו . אנחנו הופכים את המצב , שאנחנו נשלוט ושכל אחד יקבל שיוויון זכויות מלא . פתאום בלי שום התראה מוקדמת שמענו יריות . מסתבר שהאנגלים החליטו להרוג חמישה אנשים בגלל שהם לא רצו שנמרוד בהם . המצב היה לטובתם , והם היו מאוד מרוצים . הנה עוד דוגמא לאנגלים האלה . הם חושבים שהם מלכי העולם .

היום הרביעי 

 עברנו מלחמה קשה , למרות שחשבנו שניצחנו במרד . עכשיו ניצחנו סופית . כשהגענו למלחמה הבנו שאת המלחמה הזאת צריך לנצח ולא משנה מה יהיה , כי ידענו שאם לא , זה יהיה הסוף שלנו . מיד בסיום המשימה החלטנו לכתוב את הצהרת העצמאות , שבה יהיה כתוב את בזכויות שמוטל על כל שלטון לתת לכל אדם .  זאת הצהרה שאסור להפר , במיוחד אחרי המלחמות שהלחינו כדי להשתחרר מהשלטון שלא כיבד את זכויותינו . עכשיו אנחנו במצב יותר טוב ממה שיכולנו לבקש , למרות שעכשיו אנחנו מתחילים מאפס , ללא בית וללא מחסה . המצב כרגע עדיף בהרבה מהמצב שהיינו לפני .

המשך יבוא ……