הממשלה-הרשות המבצעת by sharon - Ourboox.com
This free e-book is brought to you by
Ourboox.com

Ourboox is the world's simplest platform for creating and sharing amazing ebooks.

You too can become one of our 75,000 authors.

Join us now and start creating your own books right away.

Create your own free book

הממשלה-הרשות המבצעת

Member Since
Feb 2020
Published Books
51

בספר זה נלמד על תפקידי וסמכויות

הממשלה- הרשות המבצעת 

 

1

הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה והיא אחראית על קביעת מדיניות ויישומה בכל תחומי החיים במדינה.
בתחום החקיקה הממשלה יוזמת הצעות חוק ממשלתיות, עוסקת בחקיקת משנה של צווים ותקנות, קובעת תקנות לשעת חירום.

לממשלה “סמכות שיורית” לפעול בכל תחום, אלא אם החוק מונע זאת ממנה או מטיל את הסמכות על גורם אחר. הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת.

הממשלה מורכבת מראש ממשלה ומשרים, כל שר ממונה על משרד ממשלתי ולכל משרד יש דרג מקצועי או מנהלי שאחראי להוציא את מדיניו הממשלה והחלטותיה מן הכוח אל הפועל. בדרג הזה יושבים מומחים ואנשי מקצוע שלא פעם יש גם להם השפעה על קביעת מדיניות המשרד.

בתרשים שבעמוד הבא תוכלו לראות כיצד בנויה הממשלה:

2
הממשלה-הרשות המבצעת by sharon - Ourboox.com

תהליך כינון הרכבת הממשלה

כאשר צריך להרכיב ממשלה מטיל הנשיא את המשימה על אחד הח”כים (בדרך כלל ראש הסיעה הגדולה (במידה ולא הצליח להרכיב ממשלה תוך 28 יום הוא רשאי להאריך תקופה זו ב- 14 יום או להטיל את המשימה על ח”כ אחר.
עם השלמת הרכבת הממשלה, ראש הממשלה המיועד מציג את שרי ממשלתו ואת קווי היסוד של הממשלה בפני הכנסת ומקבל את אמונה.

לראש הממשלה ישנם כמה אפשרויות להרכיב ממשלה:
קואליציה צרה – קואליציה המבוססת על רוב קטן של חברי הכנסת.
קואליציה רחבה – קואליציה המבוססת על רוב גדול יחסית של חברי הכנסת.
ממשלת אחדות לאומית- ממשלה המבוססת על שיתוף פעולה בין המפלגות הגדולות(משני הגושים) היוצרות קואליציה רחבה.
מטרתה להבטיח יציבות פוליטית, לפתור מצב של תיקו פוליטי או לחזק את הלגיטימציה של הממשלה בזמני חירום ומשבר.

4

שימו לב לסרטון שמסביר את תהליך הרכבת הממשלה:

 

5

סמכויות הממשלה
1.קביעת מדיניות ויישומה-הממשלה מקבלת החלטות בנושאים חשובים כמו: חוץ וביטחון, כלכלה, חינוך, בריאות, רווחה ועוד.
ביצוע המדיניות מוטל על השר הממונה על המשרד הממשלתי המתאים.

2. סמכות שיורית- . ממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה כל פעולה שאינה מוטלת בחוק על רשות אחרת (זהו חריג לכלל שהרשות המבצעת מוסמכת לפעול רק בתחומים שהוסמכה לעסוק בהם).
אין לפגוע בזכויות אדם מכוח סמכות שיורית, ולעניין זה נחוצה לכן הסמכה מפורשת בחוק.
3. חקיקת משנה (התקנת תקנות ומתן צווים)- חקיקה הנעשית על ידי הרשות המבצעת / השרים / רשות מקומית באמצעות: צווים, תקנות, חוקי עזר עירוניים- נועדה לאפשר ביצוע החוק וקידום מטרותיו ע”י פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה ראשית.
אסור שחקיקת משנה תסתור חקיקה ראשית. חקיקה זו נונה לפיקוח של ועדות הכנסת.

בטבלה בעמוד הבא תוכלו לראות את ההבדלים בין חקיקה ראשית ומשנית:

6
הממשלה-הרשות המבצעת by sharon - Ourboox.com

4. אחראית על הפעלת מצב חירום- תקנות לשעת חירום
הממשלה מוסמכת להתקין תקנה לשעת חירום לטובת הגנת המדינה, ביטחון הצבור וקיום אספקה ושירותים חיוניים.
ייחודן של התקנות בכך שאף שהן חקיקת משנה, הן יכולות לגבור על הוראות חוק למעט חוקים חסינים כמו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד: הכנסת( לפי החוק בישראל ניתן להתקינן רק כאשר מוכרז מצב חירום במדינה (ע”י הכנסת). בפועל, מאז הקמת המדינה מוכרז בה על-ידי הכנסת מצב חירום (ההכרזה מחודשת אחת לשנה).
לממשלה בישראל סמכויות חירום המתבטאות בסמכותה להפעיל תקנות לשעת חירום ( 1948)  ולפעול עפ”י תקנות ההגנה שעת חירום, (1945) .

מהן תקנות שעת חירום, 1948 :
א. תקנות שעת חירום: סמכות לחקיקת משנה הנתונה בידי ראש הממשלה או בידי שר שהוסמך ע”י הממשלה בשעת חירום. בכוחן לשנות חוק, להפקיעו זמנית, להטיל מיסים. זוהי סמכות רחבה ביותר, שכן קשה למצוא תחום שאי אפשר לקשור אותו עם ביטחון המדינה.

ב. המטרה: להבטיח את הגנת המדינה, את ביטחון הציבור ואת קיום השירותים החיוניים בשעת חירום.

ג. הסכנות הנובעות מסמכות זו:
1. הן נותנות כוח רב מידי בידי הממשלה.
2. קיימת אפשרות לתקנות המנוגדות לחוקי הכנסת.
3. קיימת אפשרות לפגיעה בזכויות האדם והאזרח, בדמוקרטיה ובשלטון החוק.

ד. הגבלת התקנות: 1 . חוקים אחדים (חוק יסוד הממשלה וחוק יסוד חופש העיסוק) וסעיפים מחוק יסוד הכנסת מוגנים מפני התקנות.
2. תוקפן מוגבל לשלושה חודשים.
3. הארכת מצב החירום היא בידי הכנסת.
4.הרשויות השונות מחפשות איזון בין הצורך להבטיח סמכויות חירום לבין הצורך להגן על זכויות האדם ועל חוקי הכנסת.

8

תקנות ההגנה שעת חירום (1945) :

א. נקבעו ע”י הבריטים בתקופת המנדט.
ב. מטרה: להבטיח את ביטחון הציבור, להשליט סדר ציבורי ולקיים שירותים חיוניים לציבור.
ג. סמכות הממשלה עפ”י התקנות: לנקוט צעדים שונים מטעמי ביטחון ללא משפט, למשל: מעצר מנהלי,הגבלת תנועה, החרמת רכוש, סגירת עיתון והוצאת ארגון אל מחוץ לחוק.
ד. הסכנות הנובעות מסמכות זו:

1 . פגיעה בזכויות האדם והאזרח
2.. פגיעה בחקיקת הכנסת
3.. פגיעה בשלטון החוק.

ה. הגבלת התקנות: 1 . הממשלה מפעילה ריסון עצמי בהפעלתן וממעטת להפעיל סמכותה על פי התקנות.
2. הסמכות למעצר מנהלי בידי שר הביטחון בלבד
3. המעצר המנהלי מוגבל בזמן
4.המעצר המנהלי כפוף לביקורת בית המשפט.

9

הנה דוגמא לסמכות הממשלה שלא נתונה לשום גוף אחר:

והנה דוגמא ממש עדכנית לשימוש בתקנות שעת חירום:

10

אחריות אישית/ מיניסטריאלית
 כל שר בממשלה נושא באחריות על כל החלטות הממשלה גם אם התנגד להחלטה מסוימת אך נותר בדעת מיעוט.
משמעות:
1.מתוקף אחריות זו מנוע שר מלמתוח ביקורת על החלטת הממשלה בפומבי או להצביע נגדה בכנסת. אחריות הממשלתית בא להבטיח את אחריות הרשות המבצעת בפני הרשות המחוקקת והציבור. האחריות הקולקטיבית, המשותפת, של השרים, מתבטאת באופן הבא:
2.הממשלה כולה נושאת באחריות על כל החלטות הממשלה בפני הכנסת והציבור, גם אם שר התנגד להחלטה מסוימת אך נותר בדעת מיעוט.
אם, לדוגמא, החליטה הממשלה להקצות את מירב המשאבים לפיתוח כבישים, חייבים כל השרים לפעול בהתאם להחלטה זו.
3.על השרים נאסר לפעול בניגוד לממשלה ועליהם להימנע מלבקר את הממשלה, גם אם מדיניותה נוגדת את עמדתם האישית בסוגיה מסוימת.

11

4. אחריות קולקטיבית של הממשל (השרים) בפני הכנסת-כאן מדובר באחריות המשותפת של כל השרים, כממשלה בפני הכנסת. זהו חלק ממנגנון פיקוח הרשויות. הממשלה אינה פועלת אלא מתוך אחריות כלפי הרשות המחוקקת. כך למשל, שרי הקואליציה חברי הכנסת יצביעו בהתאם למשמעת הקואליציונית. ראש הממשלה, בתוקף תפקידו, יכול לפטר שר שאינו מקבל עליו את מרות
הממשלה, בלא להזדקק לאישור הממשלה.

אחריות מיניסטריאלית– לכל שר בממשלה אחריות כלפי הכנסת והממשלה ביחס לנושאים שבתחום משרדו ולפעולות סגל עובדיו, אף אם נעשו שלא בידיעתו, שלא בהסכמתו ושלא היה מעורב בהם אישית.
האחריות המיניסטריאלית של השר היא בפני ראש הממשלה ובפני הכנסת. חובתו של השר לדווח בכנסת על פעולות משרדו, להשיב על שאילתות ועל הצעות לסדר היום הקשורות לתחום משרדו, וכן לתקן בעיות שבתחום משרדו.
האחריות המיניסטריאלית היא ציבורית בלבד ולא משפטית (לעומת אחריות אישית שמוטלת על השר ביחס למעשים או מחדלים שביצע בעצמו), כך שאינה גוררת הטלת אחריות פלילית או אזרחית.

12

לסיכום הנושא:

 

13
This free e-book is brought to you by
Ourboox.com

Ourboox is the world's simplest platform for creating and sharing amazing ebooks.

You too can become one of our 75,000 authors.

Join us now and start creating your own books right away.

Create your own free book

COMMENTS 0

Leave a Reply