הרשות השופטת-בתי המשפט בישראל by sharon - Ourboox.com
This free e-book is brought to you by
Ourboox.com

Ourboox is the world's simplest platform for creating and sharing amazing ebooks.

You too can become one of our 75,000 authors.

Join us now and start creating your own books right away.

Create your own free book

הרשות השופטת-בתי המשפט בישראל

Member Since
Feb 2020
Published Books
51

בספר זה נלמד על הרשות השופטת

במדינת ישראל וכיצד היא מתפקדת

 

1

הרשות השופטת בישראל מתנהלת באמצעות בתי המשפט.

מערכת בתי משפט (שלום, מחוזי, עליון) היא המכריעה בסכסוכים בין האזרחים לבין עצמן ובינם לבין רשויות השלטון.
בודקת האם פעולותיהם של האזרחים ושל הרשויות נעשות בהתאם לחוק (היא המוסמכת לפרש את החוק).
מפקחת על חוקיות הפעולות של הרשות המבצעת.
בסמכותו של בית המשפט לפקח על הרשות המחוקקת על ידי ביקורת שיפוטית בהתאם לחוקי היסוד ואולם, נושא זה שנוי במחלוקת ציבורית.

הצורך בבתי משפט נובע מהצורך ברשות אשר תסדיר את היחסים בין אדם לחברו ובין אדם לשלטון בכל תחום. יש צורך ברשות אשר תקבע מי עבר על החוק, עד כמה וכיצד יש להענישו.
השופטים מבצעים את מלאכת השפיטה עפ”י החוקים שחוקקה הכנסת. אך לעיתים יש צורך לפרש חוקים אלו עפ”י עקרונות המדינה היהודית והדמוקרטית וכאן באה לידי ביטוי מערכת האיזונים והבלמים.

2

העקרונות הדמוקרטים המנחים את הרשות השופטת:
1 . שמירה על הזכות להליך משפטי הוגן:
חובת התביעה להוכיח את האשמה (זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו)
זכאות להגנה משפטית – “סנגוריה ציבורית”
זכאות לערעור בערכאה גבוהה יותר או למשפט חוזר אם יש ראיות ועובדות חדשות. כולם שווים בפני החוק החוק מנחה את השופטים בעבודתם.
פומביות הדיון – הצדק יראה ולא רק יעשה השבעת השופטים לדון בצדק (שופט פוסל עצמו מלדון במקרה שיש לו נגיעה אישית לאחד הצדדים) הכרעה עפ”י רוב, והבאת דעת המיעוט.
2. אי תלותה של הרשות השופטת:
עצמאות הרשות השופטת חשובה ליצירת אמון של הציבור באובייקטיביות, בניטרליות ובהוגנות של ההליך השיפוטי ושל המערכת השיפוטית.

3

מהי אי התלות של הרשות השופטת
הרשות השופטת עצמאית בהחלטותיה השיפוטיות. זאת במטרה להבטיח את מימוש הזכות להליך הוגן, עקרון שלטון החוק ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפט.

עקרון זה מובטח באמצעות מספר כללים (חובה לזכור שתי דוגמאות):
1.מרות החוק – השופטים כפופים אך ורק לחוק ופוסקים לפיו
2. תנאי העסקת השופטים – שכר השופטים גבוה ונקבע ע”י ועדת הכספים של הכנסת.
3. משך כהונת שופט הוא עד גיל פרישה (70)
4. אסור לשופט לשמש בכל תפקיד פוליטי.
5.הדחת שופט נעשית בגין עבירות חמורות ולא בגין תוכן פסקי הדין שלו.
6.חסינות השופטים – חסינות מפני אחריות אזרחית בגין הכרעות שיפוטיות ומפני חקירה פלילית (ללא אישור היועמ”ש).

4

סוגיית מינוי השופטים -אחת החשובות בנושא אי התלות של המערכת השיפוטית
בחירת השופטים מתבצעת ע”י ועדה המונה 9 חברים: 3 מהרשות השופטת, 2 מהרשות המבצעת, 2 מהרשות המחוקקת ו 2 מלשכת עו”ד. 
בבחירת השופטים קיימת עדיפות לשיקולים מקצועיים.
דיוני הועדה סודיים אך קיימת חובת פרסום שמות השופטים שנבחרו, 21 יום לפני מינויים ע”י נשיא המדינה, לצורך הצגת הסתייגות הציבור.
קיים ויכוח ציבורי בסוגיית בחירת השופטים: הן מבחינת הרכב הבוחרים (הועדה) והן מבחינת הרכב השופטים הנבחרים:
 ויכוח בנושא הרכב הועדה -ויכוח זה עוסק בשאלה האם להרחיב או לצמצם את משקל הגורם הפוליטי בהרכב:
התומכים בצמצום משקל הגורם הפוליטי התומכים בהרחבת משקל הגורם הפוליטי.

5

יש המעוניינים לצמצם את משקלו של הגורם הפוליטי ולהגדיל את מספר המומחים לענייני משפט שישפטו בהוגנות ובאובייקטיביות, בטענה שהועדה צריכה לשקף אי תלות של הרשות השופטת ברשויות האחרות.

יש המעוניינים להגדיל את משקלו של הגורם הפוליטי, מספר חברי הכנסת בהרכב הועדה, בטענה שהם נבחרי הציבור אשר מייצגים את כלל החברה, כמו כן זה יבטא את עיקרון הפלורליזם כי יהיו בה חברים ששונים בדעותיהם.

סוגיה נוספת קשורה בויכוח בנושא הרכב השופטים בבית המשפט העליון –
ויכוח זה עוסק בשאלה האם הרכב השופטים צריך לשקף את הרכב החברה הישראלית:
יש הטוענים כי הרכב השופטים שנבחרים צריך לשקף את הרכב החברה הישראלית (דתיים, ערבים ודרוזים, נשים ובני העדות השונות) , כיוון שכך יתחזק מעמד בית המשפט בעיני הציבור והשופטים ייצגו דעות שונות ואינטרסים שונים ובכך יתבטא עיקרון הפלורליזם.
יש הטוענים כי הרכב השופטים אינו צריך לייצג את כלל החברה, אלא צריכים להיות שופטים בעלי שיעור קומה וכישורים המתאימים לתפקיד שופט. בחירת שופטים מטעמים לא מקצועיים תפגע באי תלותה של הרשות השופטת

6

והנה שתי עמדות בנושא:

 

7
הרשות השופטת-בתי המשפט בישראל by sharon - Ourboox.com

הביקורת השיפוטית והמהפכה החוקתית

אחד הנושאים השנויים במחלוקת הקשורים בתפקודה של הרשות השופטת בישראל

מהי ביקורת שיפוטית:
ביקורת שיפוטית היא ביקורת של מערכת המשפט )בדר”כ בג”ץ( בעיקר על הרשות המחוקקת, אך גם על הרשות המבצעת במידה מסוימת. מאז המהפכה החוקתית, ביקורת זו באה לידי ביטוי בישראל במידה רבה ע”י פסילת חוקים אשר עומדים בסתירה לחוקי יסוד.
סמכות בית המשפט לבצע ביקורת שיפוטית והיקפה הראוי שנויים במחלוקת ציבורית.

התרחבות הביקורת השיפוטית באה לידי באקטיביזם שיפוטי:
אקטיביזם שיפוטי הוא כינוי למדיניות מרחיבה של בית המשפט בהתערבותו בפעולות הרשות המבצעת והמחוקקת. האקטיביזם בא לידי ביטוי בבחינת סבירות שיקול הדעת של הממשלה במינויים ובהחלטות שונות, וכן במהפכה החוקתית שמתבטאת בפסילת חוקים שנחקקו ע”י הכנסת וסותרים חוקי היסוד.
מדיניות זו של בית המשפט נתונה בוויכוח ציבורי-ערכי במדינת ישראל.

9

האקטיביזם השיפוטי הוא חלק מ”המהפכה החוקתית”:

כאשר מדברים על “מהפכה חוקתית” המשמעות היא שמדינת ישראל הופכת מדמוקרטיה פרלמנטרית שבה לחוקי הפרלמנט יש עליונות, לדמוקרטיה חוקתית, בעלת חוקה פורמלית חלקית, שבה קיימת לרשות השופטת סמכות לבטל חוקים, הנראים בעיניה כסותרים ערכים חוקתיים שמעוגנים בחוקי יסוד.

האופן בו התרחשה המהפכה החוקתית:
ב 1992 נחקקו שני חוקי יסוד הקשורים לזכויות אדם : כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. בפסיקת הדין של בנק המזרחי ב 1995 , קבע בית המשפט שהסמכות לבטל חוק שהוחלט כי הוא פוגע בזכויות אדם, עוברת לידיו, שכן הוא מחשיב את חוקי היסוד שנחקקו כחוקה. לאור זאת נפסלו מאז כ- 15 חוקים שנחקקו בכנסת.
המהפכה החוקתית והאופן בו התרחשה עוררה מחלוקת ציבורית וערכית, הנמשכת עד היום.

10

הנה דעתה של שרת המשפטים לשעבר על המושגים שלמדנו דרך פסק הדין שניתן בבג”ץ על נושא מהגרי העבודה המסתננים מאפריקה והצורך להוציא אותם מישראל:

והנה עוד כתבה בנושא:

11

מהם סוגי המשפט הנידונים היום בבית המשפט:

משפט חוקתי:
משפט המהווה את מערכת הכללים והנורמות המסדירה את זכויות האדם והאזרח ואת פעולתן של רשויות השלטון והיחסים ההדדיים ביניהן.
בכל מדינה בה קיימת חוקה, קיים גם בית משפט שעוסק ודן בענייני החוקה ומבקר בדר”כ את פעולות רשויות השלטון לגבי פגיעתן בזכויות אדם ואזרח ובעיקרי החוקה. בישראל, דן בג”ץ במשפט חוקתי במקרים בהם פוגע השלטון בזכויות האדם והאזרח או באחד מעקרונות היסוד של המדינה.

משפט פלילי:
המשפט הפלילי עוסק בעברות על החוק אשר פוגעות בשלום הציבור, בסדר החברתי או בביטחון המדינה, שעל הפרתן בחר המחוקק להטיל עונש. המשפט נועד לברר ולהכריע האם הנאשם צריך להיענש, ובמקרים שנפסק שכן – השופט קובע את העונש בהתאם לנסיבות. במשפט זה המדינה היא התובעת, והנאשם הוא אדם או תאגיד. הענישה במשפט הפלילי יכולה להיות מאסר או קנס )או עונש מוות במקרים נדירים.

12

משפט אזרחי:
המשפט האזרחי עוסק בסכסוכים שבין אדם לחברו. בית המשפט מכריע בסכסוך בין הצדדים על פי החוק והראיות, כאשר התובע הוא אדם או תאגיד, לרבות המדינה או רשות מקומית, והנתבע הוא אדם או תאגיד.
במשפט אזרחי אין ענישה, אלא שבסופו מתקבלת החלטה על חיוב כספי של המפסיד או הוראה אחרת לביצוע.

כאמור, הדרגה השיפוטית הגבוהה ביותר היא בית המשפט העליון:
בית המשפט העליון יושב בירושלים ומהווה סמכות ערעור עליונה על החלטות ביהמ”ש המחוזי ופסיקתו נחשבת לתקדים מחייב לערכאות נמוכות יותר. כמו כן בית המשפט העליון מתפקד גם כבג”ץ בו האזרח תובע את המדינה על עוול שנעשה לו.
בבית המשפט העליון יושבים השופטים בהרכב של 3-9 שופטים, בהתאם לחומרת הנושא. במקרים חריגים מתכנס ביהמ”ש העליון בהרכב של 11 שופטים.

13

מהם תפקידיו של בית המשפט העליון:

1.משמש כבית משפט עליון לערעורים:
ערכאה שנייה או שלישית ועליונה. ברוב המקרים הכרעת בית המשפט העליון היא הכרעה סופית ואין מערערים אחריה. במקרים מיוחדים כאשר מערערים על פסיקת ביהמ”ש העליון ומבקשים דיון נוסף, מתכנס ביהמ”ש העליון בהרכב מורחב ( 9-11 שופטים).

2. לשמש כבג”ץ:
בג”ץ, בית משפט גבוה לצדק, מהווה את אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון בישראל. לבג”ץ יכול לעתור כל אדם או ארגון שטוען שנגרם לו עוול או שזכויותיו נפגעו בשל החלטות של רשויות המדינה או גופים ציבוריים אחרים.

בג”צ משמש ערכאה ראשונה ואחרונה בסוגיות בהן הוא מטפל ולא ניתן לערער על
פסיקותיו. בג”צ פועל באמצעות צווים שמבטלים החלטות או פעולות של רשויות המדינה.
הפנייה לבג”ץ היא ע”י עתירה בכתב: הפונה נקרא עותר והרשות כלפיה מופנית העתירה נקראת – משיבה.

14

הצווים שבאמצעותם פועל בג”ץ- פסקרי הדין של בג”ץ ניתנים בצורה של צווים:

צו על תנאי – צו של בג”ץ המורה לרשות המשיבה בעתירה להופיע בפני בג”צ ולהציג את עמדתה לגבי העתירה
צו ביניים – צו של בג”ץ המורה למשיבה בעתירה להקפיא את המצב הקיים עד לסיום הדיון בעתירה.  צו זה ניתן במקרים בהם מדובר בצעדים בלתי הפיכים של הרשויות.

צו החלטי – צו של בג”ץ אשר ניתן בסיום הדיון בעתירה ומשמעו קבלת העתירה על ידי בג”צ, ביטול החלטת הרשות והנחייה כיצד לפעול לדוגמא: צו “מי שמך” שמורה על הפסקת כהונה או ביטול מינוי של אדם לתפקיד ציבורי אם המינו נעשה בדרך שנפלו בה פגמים.

צוי שחרור– שמורים על שחרור אדם ממעצר אם ביהמ”ש השתכנע שהמעצר נעשה בדרך לא חוקית, צוי עשה ואל תעשה שמורים לרשויות מה לעשות וצוי איסור שאוסרים על רשויות אחרות לדון בנושא משפטי מסוים עד שיידון בבית המשפט.

בעמוד הבא נראה תרשים שמתאר את תהליך העבודה בבג”ץ

15
הרשות השופטת-בתי המשפט בישראל by sharon - Ourboox.com

אז בואו נסכם: מה חשיבותו של בג”צ למשטר הדמוקרטי:

לבג”ץ חשיבות רבה כמגן על הדמוקרטיה הישראלית בכלל ועל זכויות באדם והאזרח בפרט:

1.תפקידו של בג”ץ לעזור לאלו שפונים אליו ולהגן על זכויות אדם ואזרח וזכויות המיעוט, כולל אלו שלא מעוגנות בחוק.

2.בהיעדר חוקה וחוקי יסוד המגנים על כל זכויות האדם, בג”ץ יצר בפסיקותיו מעין “מגילת זכויות אדם ואזרח שיפוטית”. זוהי מגילת זכויות אשר לא נקבעה בחוק אלא בפסיקה ואין לה תוקף של חוק. פסיקה זו נעשית בעיקר ע”י שופטים אקטיביסטים ופסקי הדין הכתובים בה מהווים תקדים למשפטים הבאים שיעסקו בנושא (כל עוד אין חוק הסותר אותם).

3.בג”ץ העוסק בעיקר במשפט החוקתי, הוא למעשה, הממונה העליון על שמירת עקרונות היסוד של מדינתה ישראל כגון עיקרון שלטון החוק, ועקרון היותה של המדינה יהודית.

17

והנה סרט לסיכום הנושא:

18
This free e-book is brought to you by
Ourboox.com

Ourboox is the world's simplest platform for creating and sharing amazing ebooks.

You too can become one of our 75,000 authors.

Join us now and start creating your own books right away.

Create your own free book

COMMENTS 0

Leave a Reply