תנין אחד לא הצליח לתפוס לעצמו ארוחת צהרים.

החליט התנין לפרסם מודעה:

“דרוש/ה מנקה לשיניים מקצועי/ת ואמין/ה. שכר טוב מובטח!!“

לא עבר זמן רב ונקישה נשמעה על ראשו של התנין

קנק קנק..

“שלום, אני השיננית המקצועית באתי לנקות את שינך” אמרה עכברונת קטנה.

שמח התנין ופתח את פיו ולא חיכה הרבה זמן עד שטרף אותה.

ביום למחרת נשמעה נקישה נופסת על ראשו של התנין,

טוק טוק טוק…

הפעם זאת הייתה ציפור מגונדרת “שלום לך אדוני התנין, ראיתי את המודעה: אני מקצועית, שקטה ועדינה. באתי לעשות את המלאכה”

שמח התנין ופתח את פיו. אחח איזה כאבים! כמה דקירות! נמאס לו, סגר את פיו ובלע את הציפור המסכנה.

ביום אחר קיווה התנין שהיום תיהיה לו ארוחה גדולה ושמנה.

כך חיכה וחיכה וכבר חשב לוותר.

עד שלפתע קפץ על ראשו ארנב ממהר “שלום, שלום, בו נתחיל בעבודה. אין לי הרבה זמן בשבילך.”

שמח התנין וחשב לעצמו “ארנב זה מעדן..” ופער את פיו כל כך גדול, עד שלא שם לב

שפתאום הארנב הכניס לפיו מקל כל כך גדול, שהוא לא יכל לסגור אותו כלל.

לפתע הרגיש התנין משהו מוזר וחריף על הלשון..

היה זה טעם של שום נורא ואיום..

הארנב הכניס לפיו של התנין שק של שיני שום, הוציא את המקל וקשר את פיו של התנין חזק חזק.

אמר הארנב:”זהו אדוני אתה מסודר, יהיה לך ריח נהדר. אף חיה לא תתקרב אליך יותר ואתה תישאר רעב”

לפני שהלך הוסיף ואמר לו “אם תרצה לפתוח את הקשר, כדי שתסיים את כל השום…”

צחק הארנב וקיפץ לו משם..

עברו כמה ימים עד שהתנין סיים את כל השום שבפיו ויכל היה לפתוח אותו.

ועד היום התנין מסתובב לו ביער עם ריח של שום, שכל החיות שונאות והוא נאלץ לאכול רק ירקות.