יאנקו מן העיר התחתית

יאנקו מהעיר התחתית
מגישות
גל פרייפלד
ויובל בן אבו
ח-2

שוקה:

שוקה הוא ילד חוץ שהוריו פרודים מה שלא היה מקובל באותה תקופה ואפילו זה נחשב כפסול,

למרות זאת הוא היה מקובל ונחשב “כמנהיג חברתי”

שוקה הוא ילד שובב היודע לרתק מאוד בעזרת סיפוריו.

אימו של שוקה מתגוררת בחולון  והוא בקשר הדוק איתה , הוא מאוד רגיש לאימו ולכן מגיב באלימות בכל שמנסה לפגוע באימו.

הסיפור מנקודת המבט של שוקה:

הי קוראים לי שוקה אני בן להורים גרושים , חי בקיבוץ כילד חוץ, כי אימו לא מצליחה לגדל אותן ולפרנס אותו.

אני אוהב מאוד את אימי ואני בדרך כלל מגיב באלימות כאשר מישהו פוגע בה.

אני כאן לספר את הסיפור מנקודת מבט שלי.

יום אחד אני ודורי חבר שלי שיחקנו בחוץ אהבנו מאוד לשוטט בחוץ.

באחד הימים שהגענו לגינה  ישב ילד נכה קראו לו ינקו.

יאנקו ישב עם התוכי שלו, השיחה ביננו התחילה כאשר הוא אמר לנו תיאדור מותר לכם להגיד שלום,

ישבנו ופתחנו איתו בשיחה .

הוא סיפר לנו שאמא שלו מאוד רגישה כלפיו והיא לא מסכימה לו לצאת מהגינה ושהיא מפחדת שיקרא לו משהו.

התחברנו אליו מהר מאוד.

אני ודורי הבטחנו ליאנקו שנבוא לבקר הרבה, אני אישית נורא התחברתי אליו וגם ריחמתי עליו

כי אני רגיל להיות חופשי ולהתנהג בקלילות ולעשות מה שבאלי והוא לא יכול , הוא משותק ומחובר לכיסא גלגלים.

אני ודורי דאגנו להמשיך לבוא לבקר ולשמור על קשר .

יום אחד אנ יודורי באנו לבקר אותו אמרנו לו שאנחנו הולכים לים , נראה לי שהוא טיפה קינא שהוא לא יכול בגלל הכיסא גלגלים .

הצעתי ליאנקו שאנחנו ניקח אותו איתנו לים עם כסא הגלגלים ונחזיר אותו לפני שאמא שלו תספיק להגיע , הוא השתכנע והסכים.

התקדמנו לים שהגענו וני ודורי נכנסנו למים ושאלנו אותו עם זה בסדר שהוא ישאר בחוץ כמה דקות לבד

וכמובן שאמר שאין בעיה ושניכנס ,

ראיתי איך הוא היה מאושר לצאת קצת מהגינה (מגבובלות הבית) ישבנו כמה שעות בים ואחר כך התחלנו להתקדם הביתה…

פתאום תקפה אותנו אזעקה רצנו מהר לממ”ד הקרוב , בדרך לממ”ד יאנקו צועק לנו  זהירות פצצות

רצנו עוד יותר מהר לממ”ד ישבנו שם איזה שעה והתחלנו להתקדם מהר לכיוון הבית של יאנקו כדי להגיע לפני אמא שלו

רק שהמהירות שרצנו בה לא תרמה

שהגענו אמא של יאנקו כבר היתה בבית , היא כעסה מאוד, היא חיבקה אותי

ובכתה היא דאגה מאוד.

ואז מרוב שהייתה נסערת היא פשוט סטרה לי בלחי לא הגבתי לא יודע אם בגלל שלא היה לי מה להגיד, בגלל שעשיתי טעות

אבל הבנתי את הדאגה  עם אני ואמא שלי מחוברים מאוד אני לא חושב שהי היתה מגיבה אחרת.

בכל מקרה לא הגבתי התקדמתי ליציאה , דורי הניח את תיאודור והלכנו משם.

תפקידים בעבודה:

גל: כתבה את רב המלל ו

יובל: עריכה תמונות ועזרה במלל ובחלוקת העמודים