כדורגלן צחור שיניים ומשורר גולה בארצו – לסמי ברדוגו by Yoged - יגודז'ינסקי / Yagodjinsky - יוגד : Went Electric / מעבדה לשירה מכוונת - Illustrated by Anat Yashar - Ourboox.com
This free e-book was created with
Ourboox.com

Create your own amazing e-book!
It's simple and free.

Start now

כדורגלן צחור שיניים ומשורר גולה בארצו – לסמי ברדוגו

  • Joined Jun 2014
  • Published Books 766

צחק והעולם יצחק עליך

למה אנשים לא משקרים, מה קרה לכם חבר’ה תהיו כמו פינוקיו שבילה עם דוגמנית ושהתחננה אליו “תשקר, תשקר”.

עמדתי ברחוב ועוצר לידי רכב ונהגת שודים מאותגרת גיל שואלת איך להגיע לבית חולים לחוליי נפש.

מעניין למה ניגש דווקא אליי. הוא כנראה אמר לעצמו שאני נראה כמו אחד שיודע איפה “שלוותה”.

הסברתי לה ארוכות ומושקעות והיא אומרת לי “יש לך קצת ציצי”.

שמעו זה היה מעליב לנוער.

הסברתי לה שביתי בגן חרדי ושאלה אותי למה אין לי ציצית אז החלטתי לגדל.

הנהגת שלא יודעת להתנהגת המליצה לי לטייל באוסטרליה לשחות בים לדוג לשוט במפרץ מאוד נחמד. ככה כל יום לטייל לשחות, לצלול לדוג ולחצות את המפרץ לאורך ולרוחב בשחייה.

שאלתי אותה איך ניקרא המקום והיא אומרת “מפרץ הכרישים”.

הזמינה אותי למסעדה שלא היתה מוכרת לשלטונות המס, שמרוב אווירה לא היה בה מקום לאנשים.

1

המלצרית מאותגרת החוטיני הגישה לנו שפרצ’לס. החזרתי את זה למטבח כי אני לא אוכל שומן אווז בסוף התברר שזה בכלל פריכיות בזק מטוגנות ודרשתי את זה חזרה.

אבל זה כבר היה כשהייתי בחניון והמנה כבר לא הייתה אקטואלית. התפתחה תגרה בעיצומה אחזתי בשומר והובהלתי לחדר מיון.

התקשרתי למלצרית שאמרה שהייתה שמחה להיענות לחיזוריי, אבל היא מאותגרת מלצרית. או כדבריה “שמע גברים אני כבר מכירה, אז השבת ברשותך אני יוצאת עם מלצרית חדשה נסה בשבת הבאה ותענה עפ”י התור. תודה”.

2

משורר גולה בחדרו

שומר ביה”ס הפצוע מקרבות ההפסקה הגדולה קיבל את פניי במאור פנים, בשל פנס שעיטר לו ת’פנים: “הפכנו לעם של ערסים ושרמוטות. אחד מכל עשרה נערים חמוש בנשק חם, השאר בנשק קר. פושרים בכל מקום הדחה לזנות”. אמר השומר השמור ושאל אתי אם ארזתי לבד ואם נתנו לי משהו להעביר. הפקדתי אצלו את הלהביור ונכנסתי. אני עובר מתחת למגדל מים ומטפטף לי משהו גשם על הפנים ואני מנגב את זה וממשיך בכיתה תלמידים מתחילים לצרוח יש סביבי התקהלות הפנים שלי מלאות בדם דביק ומתוק הם שוחטים חתולים על מיגדל המים. נכנסתי למנהלת ומיד הוזנקה לשם ניידת. אחרי עשרים דקות הורידו משם ילדה מסטולית לגמרי חשופת חזה עם קנדומים מטפטפים בשיער. היא מלמלה משהו על מין בשלישיה והתחילה לצחוק בלי הפסקה. “צחוק היסטרי”, אני חושב שאפשר לקרוא לזה. אני חושב שמאז שהיתי ילד לא ראיתי “מחזה “מיני סוריאליסטי” שכזה.

צריך לקחת דלי של מים ולשטוף ת’עיר מכל הדם. זו מטפורה נדושה מה שצריך כאן זה לחנך את ההורים. כל השיטה הזו של “הילד במרכז” פשטה לנו את הרגל ואת העור. מקום שני בעולם בפער חברתי. המקום השני המכובד.

3

אתה מזמין את ההורים של תלמידה ומקבל עוד בעיות. יושב מולך הורה פסיכולוג ואתה מעיר לו על הבת שלו והוא מביט בה בחמלה ואומר “אני כל כך מאוכזב ממך, ציפיתי ממך ליותר”, אתה קולט? “ממך” לא ממנה.

אבל אתה האבא שלה ריבונו של פתח תיקווה….

“לא, אני חבר שלה”. הוא אומר

 

4

בהתחלה נסחפתי אחריהם אחי אחי.

ביקרתי את המורה הפצוע שחטף כיסא בראש מתלמיד זועם שצרח עליו “משעמם לי”.

המורה החבוש לגם אינפוזיה מקשית וסיפר לי את השתלשלות מאורעות תרצ”ח:

” ואז הבנתי שהם הולכים לחסל אותי להדביק לי איזו הטרדה מינית ולזרוק אותי החוצה מהזירה, או לגרור אותי ממנה עם הדסקית בפה.

ולמה הם כל כך שונאים אותי, כי הם כל כך אוהבים אותי. הייתי באיזה ערב הוקרה לתלמיד שלי שצלל בקישון וחטף סרטן וזה הפך מערב הוקרה לו לערב הצדעה לי. ועל זה הם לא סולחים. הרצון שלנו לנפץ ולשבור הכל הוא כל כך חזק. אין לנו שום דבר קדוש. וזה בעוכרינו. תראה בכבישים אנשים ממש מאיצים לעברך, שזה ההפך מלתת זכות קדימה. אנחנו לא שומרים מרחק בכביש כי אנחנו גם לא שומרים מרחק בחיים”.

חשבתי לעצמי שהשאיפה הכי גדולה שלו היא להיות משורר גולה. לא הבינו אותו בארצו, הוא הקדים את זמנו אז עכשיו הוא מורה גולה בחדרו כי אין לו כסף לנסוע לחו”ל.

5

קבלי:

אני אוהב לעבוד עם נשים כי למרות שהן לא ראליות אלא אמוציונליות, הן עובדות בלי אגו.

היא תפסה ת’בטן, “בלי אגו הצחקת אותי, אני מתה בלי אגו בלי אגו, הצחקת אותי, באמת קרעת אותי, עם העובדות בלי אגו הטיפשי שלך. בלי אגוש, היום כבר אין פער בין גברים לנשים, אישה יכולה לזרוק אותך מהמיטה אחרי שהשתמשה בך לילה שלם בלי אגו ובלי קונדום. חחחחח, חייכה ורכסה את רוכסנה”.

כוכבת השביט סיימה לקרוא את שכתבתי: “למה רכסה? ירושלמיות רכוסות באפן טבעי

תכף יורדת מהרכבת ועולה הביתה. אגיב אחרי המקלחת”.

זה נישמע מבטיח, חשב, אך האם זה יקיים?

6

מים שקטים חודרים עמוק 5.56

בתור חבר של איתן ארז התחמן, שתקע לעצמו כדור בלב על דרגש סלע בשדה בוקר אני רוצה להגיד לכם, הוא היה ממש תחמן, אף אחד לא העלה על הדעת שעשה את זה יום קודם הסתפר בבוקר יצא למילואים כמו בכל יום בלי תעודות ובלי כלום ואמא שלו שצעקה לו כרגיל תשמור על עצמך לא חשדה במאום וכעת בלבו יש מום. עלה למין דרגש סלע, שממנו רואים רק את הרקיע ומשם רצה אל האלוהים להגיע. רונן רוזן התחמן היה עובד במפעל של איזה מישהו ועושה מונטז’ים ועבדכם הנאמן (למולדת), המליץ לו לעזוב והוא עזב לאבטלה ואחר כך לאנחות. בשיחה האחרונה סיפר לי שהיה איזה מפעל בקיבוץ (ציוני, או פוסט ציוני) שלא הסכים לקבל אותו לעבודה אפילו בחינם. וזה שבר אותו כמו שתי הפגישות העיוורות שלא הצליחו לו.

יום קודם הוא צחק התחמן וזה היה סימן לאימו שהתעוררה מהשינה מרוב הצחוק ושלחה אותו להסתפר והוא יצא מסופר, כמו ילד ונסע לנגב ועלה ענעל דרגש הסלע להיות קרוב לאלוהיו ושם צלב על צלב, כמו במונטאז’ ולחץ על ההדק. “קורבן של המצב”, תגדיר אותו אימו מאוחר יותר ( מאוחר מידי) ואני ששמחתי לאידם של אנשי ההיי טק מחוסרי העבודה התעצבתי על חברי רונן חזן התחמן שתיחמונו האחרון היה על חשבונו

7

ואולי מעבידו (תרתי משמע) שכתב לו בחוות הדעת שהיה עובד שמילא את עבודתו בצורה טובה ולא בצורה טובה מאוד יתהפך במיטתו בשעה שרונן ישכב רגוע במיתתו.

וכבר לא יהיה מי שיגיד לי לכתוב ביומן, שבחנוכה ניסע לטיול לצפון או לדרום וייסע אלי הביתה ויגיע לטירה וישב איתי יום קודם על המפה, כי הוא היה כנראה גם קצת מפגר ואני בכלל לא שמתי לב ואם הייתי יודע אולי לא הייתי ממליץ לו לעזוב כי אני הלכתי לשבתון והוא הלך לאבטלה ואני התקבלתי לעירייה והיא עבר את דיני הטהרה אני לגבורות והוא לקבורות.

ואחי הציניקון אמר שהוא היה מפגר והוא ידע כי הוא עזר לו בעבודה בקורס היי טק והוא אמר שמזל שלבן אדם כזה היה חבר כמוני.

וואלה.

8

שנה טובה ומתוקה

הוא שוחח בכאילו עם חברו הווירטואלי והווירלי, כמו הילדים שאופים חול ומגישים עוגות חול בכלי חול לחברי חול בגן הילדים:

רגע מה זה את רוצה לסיים ת’שיחה יש לי עוד מה להגיד לך, אבל אני אצל אמא שלי לא נעים לי” לדבר, יש ממתינה. גם אני אצל אמא שלי לא נעים לי, אבל אני מכבד את זה, יש לי ברירה, שתהיה לך שנה טובה”.

הוא נכנס לחדר השינה ופגש את אשתו מתפתלת כמו חתול במיטה, מתכרבלת: לפני שהכרתי אותך הייתי הולך כבר ב6 בבוקר ונוסע לים המלח דרך הרשות הפלשתינית ויושן שם” על החוף בשקים של גופות במקום בשק שינה. שם יותר קל לישון כבר בשקים של גופות.

היתי מדבר עם תלמידים שלי בטלפון שעות שואל אותם מה שלומם. מאז שהכרתי אותך הלכה לי המוטיבציה, נראה לי שאנחנו צריכים להתגרש. עושים טעויות בחיים ואת אחת מהם. טעיתי, הייתי צריך להישאר בפגישות העיוורות שם נהניתי. האדרנלין זרם בסוף כל פגישה נשיקה צרפתית. לקום כל בוקר במיטה זרה קרה. אבל היום אני שואל בשביל מה לקום”. אישתו הסתובבה לצד השני ושאלה את עצמה “למה מגיע לי כל הטוב הזה”.

9

רונן מהפיצוציה חייך: כמבין עניין, או כבעל עניין, או כבעל, או כבועל לכל דבר ועניין

“מה שווה ללמד בנות”, פסק ופיסק והתפקס “אם אף פעם, נגיד אפילו לא עוד עשרים שנה באיזה בר אפל תהיה אופציה”

“זו פנטזיה שלך, לא שלי”, ענה המורה לדוגמה.

אחי, מדבר איתך על אקס תלמידה גרושה או אלמנה שיום אחד תטלפן ותקבע פגישה והיא כבר לא ילדה ואתה נשאר צעיר ברוחך חטוב וגבוה ומנהיג מלידה.

“חד משמעית לא”, ענה המורה לדוגמה.

רונן מהפיצוציה חייך:

“אתה דמגוג מחורבן כמו הרב ההוא בטלוויזיה שמדבר על ראש השנה ליהודים שתהיה שנה טובה ומתוקה ליהודים וגם לגר, אך לא ליהודי הגר שעלה מרוסיה ‘רחמנה לצלן’, אלא לגר “אשכרה” הגר “האמיתי”, אבל המכיר בריבונות הישראלית כמובן.

“היא עזבה אותי” יבב בכאב המורה לדוגמה.

“אז למה לא אנסת אותה”, שאל רונן מהפיצוציה?

10

למה גברים מתחתנים

כדי לישון יותר טוב ולגדל כרס באין מפריע. גבר עם כרס היא התשובה האולטימטיבית לבחורה עם החוטיני. עבור הבחורה עם החוטיני, הגבר תמיד לא היה אופציה, היא העדיפה חברה טובה, רצוי דו מינית, ספר טוב, ספר צמרת, או חבר הומו, שאתו אפשר לדבר על הכל. הגבר עם הכרס מעדיף מנגל, שבו התוצאה תמיד שווה להשקעה.

 

 

קבלת מנהיגות

הרמטכ”ל שמכר את מניותיו לפני המלחמה וצעק לפיקודיו “אחריכם”. הציץ בהם במסכי הפלזמה וכתב ביומנו:

לדעתי זה הכל עניין של קבלת מנהיגות. אני לא מקבל את המנהיגות של אמא ואבא שלי, לא של” אחי לא של אחי השני, לא של בן דודי, לא של דודי ואשתו, שהם מעין ראשי להקת זאבים. לא לקבל מנהיגות, זה מה שדפק אותי בחיים. כל פגישה מוגש לך איזשהו חוזה לחתימה:

11

“אני אימא לילד, אני נשואה, אלה הבגדים של השיפוצניק שלי, הוא ישן כאן, נהנית מהנשיקה?

כי אני לא!

אני חולה בדלקת כבד נגיפית (אני נגיפית), אני עובדת עם חיידק טורף (אתה טרף קל), אני בוגדנית (צפה פגיעה), אני חיידק טורף, אני לא בוגדנית (= אני בוגדנית), אני אחרי ניתוח של חזה סיליקון (לא עשיתי את כל זה בשבילך ), נרדמתי במסיבה (=הבוס היפני שלי תקע אותי בספסל האחורי של הסוברו ונתקענו בחולות של קיסריה. אשתו לא יודעת….טוב מה אתה צועק?”

למזלי הזהירו אותי ‘תיזהר מהתוצרת חוץ האלה יש להם סטנדרטים אחרים’ .

 

את הדיון סיכם הרמטכ”ל שהפיל פצצת אטום על בית ספר, כי “אין עם מי לדבר” וחש מכה קלה בכנף:

“זה עניין של למתוח קו, עד כאן ולא עוד. הקו הוא כמו להוריד להם דלת ברזל על האצבעות. מי שמתערב שתרד לו דלת ברזל על האצבעות. אם לא תתייעץ לא יתערבו. ואם כן אז הכל בסדר, כלומר: שתרד להם דלת ברזל על האצבעות. רות סוף. סופי סופך סוף. יורים עליכם, סוף סוף סוף”.

12

‘האהבה היא כמו קסם, כשהתעוררת הבנת שזו היתה אחיזת עיניים’

יומן הקפטן 2030, ערב מלחמת העולם החמישית, הודו: “אני עכשיו ער, ההודים אוהבים אנשים מוארים, אבל אני לא מואר, לא מצאתי את האור, אפילו שחיפשתי מתחת לפנס, שזה המקום הכי הגיוני לחפש. אבל עכשיו אני ער, את מידת הנאיביות האחרונה שלי הפסדתי למציאות. לאותם נהגים שיסעו מולך, כמו בקיר המוות בפול ווליום עם אור כבוי בנתיב התנגשות, כדי להרוג. הם מסכנים ואני מרחם עלי, שאני בנתיב ההתנגשות שלהם. כל המדינה הזו נמצאת בנתיב התנגשות.

יש תחרות בין האנשים לבין חבריהם, הבן של מי הגיע הכי רחוק. אני חושב שאני הגעתי הכי רחוק. אני חושב שאני ניצחתי. מעצם העובדה שהחלטתי שזהו. שהפסדתי.

שמוכן להודות, שהכל היה לחינם, אין ולא היה צורך ממשי בארץ הזאת. מידבר אחד גדול של כלום. ובייחוד מדבר של חום ואהבה. שמעתי היום בטמבלוויזיה אויב לשעבר שלי, אחד משולחן הלימודים, שחצן אחד שאיחלתי לו רק רע, מדבר על זה שהנוער היום צריך שיקשיבו לו ומפקד הגיזרה עונה לו “”צריך לשבור להם את העצמות.

13

האמת היא שהם לא אשמים, הם בסה”כ כמו כל עו”ד מתוחכם מנצלים את הפרצה בחוק. כפי שהתוודה עו”ד ישר אחד ששכר טרחתו מאופשר לאלפיון 1 בלבד “מעט יודעים שאינני מייצג את האמת אלא את הלקוח”.

והשר לביטחון פנים מתבכיין בנאום לאומה “המכה האמתית של החברה שלנו הם ההורים, שלא מציבים גבולות. אם הילד במרכז אז אנחנו בשוליים, אין אפס. אפשר לומר לכן שהפסדנו לפוצ’יניו מוצ’יניו. תחשבו עם שלם שמפסיד לפוצ’יניו מוצ’יניו.

למה הבן שלך נרצח בדרך לבית הספר? אה.. זה פשוט כי השכן שלי עשה לבן שלו פוציניו מוציניו. יאללה נלך לישון מחר בערב יש מסיבת ליל ירח מלא ועליי עוד לערבב את הקריסטל עם חומצת בטריות. כדי ליפתור פעם אחת את בעיית הריבוי הטבעי. לילה טוב עולם”.

 

 

14

תגיד אתה לא גבר גבר?

איך בארץ שלנו כמה שאדם הוא יותר מכוער, ככה יותר הולך לא. אנחנו מעריכים זבלים, פושעים” מושחתים. אנחנו לא שמים על תכונות כמו אומץ ויושר. תמיד שמעתי על רוברט דה נירו, עד שראיתי אותו מכוער ומעוות, בקיצור אחד שהולך לו אם בנות.

כולם כמה שיותר לדפוק את המערכת את האליטות, עד שאיציק השומר אמר “לארי הוא אליטות” ואז הבנתי.

 

15

תגיד זה אתה?

-כן, זה אני.

אני אמא של יעלי שלמדה אתך בתיכון. שמע, הולך לה שיגעון אתה יודע שהיא חזרה עכשיו. היא רכזת מגמה, תלמידים פוגשים אותה ומתרגשים, היא ממש סלבריקה. היא מורה בכירה בפורום מובחר של המורים הבכירים. הולך לה משהו היא עכשיו משלימה תואר בייעוץ מיועץ, היא לא נחה הילדה הזו. היא משהו. היית בניחום אבלים של ההוא? שמעתי שהבן שלו ניפרד מהחברה שלו אחרי עשר שנים, איזה מסכן איך היא עשתה לו את זה ליפני החתונה. הבת שלי עשתה עכשיו קורס בסיוע לזוגות שאינם בזוגיות, היום זה כבר לא בושה איך הולך אצלך בזוגיות. אה יש לך ילד הייתי בטוחה שאתה לא מסוגל?

הכל טוב, טפו טפו. טוב אנחנו חייבים לרוץ”, עניתי”.

הכלכלן היה בשוק “ראית איך האימא ליקקה לה לא ראיתי דבר כזה בחיים. כמו שאתה תגיד אבא שלי עם הזונדה הוא אלוף, האחיות ממש מתות עליו הביצועים שהוא עושה עם ההליכון זה פשוט לא להאמין, זה מגוחך. תגיד יעלי זה לא הילדה השרוטה שהיתה בורחת מהבית ונוסעת למועדון הפינגווין. אני בטוח שגם היום היא כזאת. מה יש להורים האלה הם לא היו צעירים פעם”.

16

איזה מלצריות יפות יש כאן, אמר הסלב מבית סלבקוס

– “?התלמידות שלך לא פחות יפות. זו בטח הסיבה שלא התחתנת עד היום, מה אתה אומר”

שזה מיתוס.

– “אבל בגיל הזה הן מבולבלות”.

אתה מבולבל בגיל שלך. בגיל שלהן הכל ברור, הן יתנו לך את העצות הכי טובות בקשר לחיים שלך וכשיגיעו לגיל שלך גם הן יפלו. חוץ מזה שגיל 30 נראה להן כמו דינוזאור.

– “תמיד הגזמת”.

נשים אוהבות מעמד וכסף, לקח לי הרבה זמן להבין את זה כי בילדות ראיתי המון סדרות רומנטיות.

בשחור לבן. הקומבינציה של בחורה בת 25 וגבר מבוסס בן 45 מאוד מושכת עבורן. זה כמו הקומבינציה של הרוסייה והערס עם הגורמטים שמטיילים בטיילת בת”א.

– “אף פעם לא הבנתי את זה”.

17

זה נותן לה ביטחון. סטייל – הוא מניאק ובגלל זה הוא יגן עלי. הוא מאפשר לי את לממש את הנשיות שלי. יש לי חברות שמימנו ככה את הלימודים שלהן.

– “אז צריך להתמקצע במקצוע סקסי. כמו רואה חשבון”?

לא. צריך מקצוע עם כסף. רואה חשבון כל היום רואה חשבון על מה הוא ידבר איתה? על איגרות חוב אין בזה סקס אפיל. אתה יודע מה זה, מדיה?

– “אני לא בנוי לזה”.

לא כל אחד בנוי לזה, הופעתי כמה פעמים בטלוויזיה, יש לזה כוח עצום. האנשים שם מתקתקים כמו שפנים. התראיינתי לאיזו תוכנית בוקר ודיברתי על דברים משעממים, כלכלה. למחרת על הבוקר נכנסת אלי בלונדינית כוסית של החיים, עם חזה עומד ואומרת לי היית גדול, דיברת חכם. אני בכלל לא מכיר אותה ויכולתי באותו יום לעשות איתה נסים ונפלאות. וזה עוד כשאתה בלי חליפה ועניבה. שזה כמו מדים של טייס חלל עבורן.

18

צילמנו משהו בבית של אסף אמדורסקי והמפיקה אומרת לי בוא נעשה את זה כאן על המיטה שלו. אנחנו רק חושבים שהם מסובכות. היא הייתה כמו ברבי בפינת משחקים.

– “אני שיחקתי בשוטרים וגנבים”.

והתחיל איזה משהו, אני צריך לתת רק עוד משיכה קטנה וזה אצלי. אתה יודע כמה נשים מוחזקות יש בתל אביב?

“זה מסוכן”.

שמים מראש ת’דברים על השולחן. היא תדע שאני על הזוגיות שלי לא אוותר.

אתה כמו החטופים האלה שחוזרים מהשבי ולא יכולים לישון על מיטה, אז הם ישנים במקלחת”.

הדשא של השדכן תמיד ירוק יותר, אני זוכר איך היית בטירוף אז, כל לילה מחנה את האוטו במקום אחר”.

…אבל אי אפשר לאכול כל יום סלט…

“אין בעיה אחי, נארגן לך מישהי שתרביץ לך”.

– אני לא בקטע.

“מפה נראה דווקא שכן”.

19

חברש’לי נעלם

מה קורה אתו.

-תירגע.

גם אתה כמעט מתת.

-ממחלה

מה ההבדל

-למה לא איכפת לך.

לא אכפת לי?

-למה כאילו לא אכפת לך.

מה אני יכול לעזור.

-תשתתף בחיפושים.

כן.

-תלך להורים שלו.

למה

-לתמיכה נפשית.

בטח.

-אצלי ברורה בין מה שאני יכול לעשות ל…מודה, ענייני חיים ומוות זה קצת גדול עלי.

20

מה עוד אני יכול לעשות למען החייל הנעדר.

זה לא עולם בשביל אנשים כמוהו. כמו שאני אומר בוא נעזור לו. יש כאלה שאומרות בוא נדפוק אותו. ובנות הכי מכוערות ביותר בעולם בטח לא יתנו לו. יש לי אח פי מיליון ממנו שלא מקבל. הוא חייזר, הוא לא שייך לכאן.

אני לא חושב שהוא היה כזה מסכן היתה לו סוג של אנטליגנצייה של הסתדרות בחיים, כמו למצוא את הסעיף בחוק של משרד העבודה שמאפשר לקבל פיצויים אם אתה מעתיק את המגורים שלך בארבעים ק”מ.

טוב שאתה היית חבר שלו, גם אני אוסף אלי את כל נדכאיי העולם, ואתה תקבל את הגמול שלך מתישהו ואני לא מתכוון לכסף.

אני בדעה שאם יש מישהו דחוי בצד בטוח יש בו משהו טוב, אחרת החברה לא הייתה דוחה אותו. חוץ מזה גם אתה עזרת לו עם הפרויקט.

אם יהיה עדכון תעדכן אותי.

21

נראה לי שזה העדכון ואין הרבה מה לעשות. קיבלנו כאן הוכחה לאכזריות של החיים, שאנחנו נוטים להתכחש לה. לדעתי זה על רקע פלילי כי אף ארגון לא לקח עליו את האחריות. כנראה רצו את הנשק שלו. אנחנו חיים במדינה מאוד מסוכנת כי חוץ מהמטורפים שלהם יש לנו גם את המטורפים שלנו. אף אחד לא מבטיח שמחר בבוקר זה לא יקרה לי או לך בכביש. כמו שנאמר בשיר הסיום של רמבו: “זו מלחמה אמיתית, ממש מול דלת החזית”.

 

יש שתי תיאוריות שאני פועל לפיהן תיאורית “התור באוטובוס”, פשוט להיות במצב שדוחפים אותך קדימה. אבל זה צד אחד של המטבע, כי מהצד השני יש את  “הארי נמל”, שמחכה שתמעד, בזוגיות, במשכנתה, ממדרגה מוסרית.

אחרי יום חיפושים מתיש בשדות, נכנסתי לטרמפ בצומת תל השומר. שהדלת נסגרה ראיתי שמאחורי יושבים 3 ערבים ומלפני 2. ואני יושב ביניהם עם הנשק. שה לעולה. הבנתי שזה הסוף. ביקשתי בטון שקט לרדת בצומת הבאה והם הסכימו… זה נראה להם קל מידי.

22

תפרגן לעצמך.

אתה עושה את הדבר הנכון.

אם אתה מרגיש שאתה בהצפה – לך לטייל. הגוף סופג את כל מה שהראש מאכיל אותו והוא קורס, תן לו מנוחה רגיעה, השקטה. תכתוב תטייל, שתה קפה בבית קפה, תעשה שינוי קל, תנצל את זה שאתה גוף ונפש.

אתה חושב שאתה אולי בשלב הלא נכון, אבל אתה בשלב הנכון, בשלב ההתחלה. הית במינוס והתקדמת את כל הדך אל קו האפס ושם אתה נמצא כעת. ההתקדמות היא איטית, צריך לעשות צעדים, עקב בצד אגודל. אבל אתה ממהר, אין לך סבלנות, אתה רוצה להיות כבר בסוף. אתה לא מתוסכל מהשלב שבו אתה נמצא, אתה מתוסכל שאתה לא בשלב ט’.

הרבה אנשים לא משתנים.

עכשיו אתה יודע למה, אתה רואה כמה אנרגיה זה גוזל. גם אתה, נדחקת לעשות את השינוי. למה את מתכוונת בשינוי. אם אתה רוצה סימבוליקה, אז: עזיבת כצנלסון היא ביטוי אחד שלו. הרי לא עזבת מרוב שהיה לך טוב שם.

23

אתה תקצור את הפרות בעתיד, הרי מה שאתה רוצה זה להגיע לשלב, בו תוכל להוציא מהכוח אל הפועל. כשתגיע אתה תראה שהשלבים שעברת בדרך היו הכרחיים ולא היית יכולה להיות דרך אחרת.

סולל את הדרך כמו דחפור, לעצמך לעבור. אתה לבד, גם לעזיבה יש מחיר – זו קצפת עם רימון בפנים. גם להישארות יש מחיר זה רימון שבפנים אין קצפת. להישאר עד הקצה. למה?. ומהי נקודת החיכוך שלחי להיות אוטונומי, שידברו אלי יפה לטוס בגובה אחיד בלי סוללות נ.מ לא פטריוטיות שיורידו אותי לרווחתם בשביל שיוכלו להתעלל בטיס להשחית את הגופה לתחוב את איבר מיני המדמם והחתוך לתוך פי ועם ראשי לשחק כדורגל. למה?

גם אם תעזוב, ולא תעבוד עשרים שנה, אתה תתחיל בעוד עשרים שנה מאותה נקודה.

אף פעם אתה לא מתחיל מאותה הנקודה זה רק לכאורה נעת במעגל, למעשה עלית בספירלה, אתה מעל אותה הנקודה אבל מזווית אחרת, טיילת בכל העולם אבל לא יצאת מהחדר, איך עשית את זה שינית פרספקטיבות.

24

קם בבוקר וקוברים אותך בצהריים

היית רב חילוני מאמין באמונה אבל לא כבול לשום מסורת, ברגע שזה כתוב זה מת זה לא זורם, זה לבקש עזרה מבחוץ בפסיקות ההלכה, לא פלא שהם מאמינים שהחיים האלה הם רק פרוזדור לא יכולים להיות חיים במקום שאין זרימה שאין אוטונומיה לבחירות מוסריות.

מגיעים בסוף גם לדברים אבסורדיים לקבירה של ילדים הרוגים בפיגוע על שום בצע כסף. איזו אמונה ואיזו הלכה עומדות מאחורי זה. אפשר לקבל את הכלל שהאל קיים ואם אתה כופר לא הבנת דבר בתהליך. אבל אם התוצאה מזוויעה חייבים להתעלם בשם האמונה? ואם יש עכברושים בחצר ועזובה האם יכול להיות שהעולם בפנים עולה כפורח?

אתה בסה”כ בן 30..

כבר בן 33.

תגיד תודה, יש אנשים שלא מעזים לעשות שינויי.

יש גבול עד כמה אפשר ללחוץ את הקפיץ.

לא, אין יש אנשים שמושפלים בדרגים הכי גבוהים ופוחדים לעזוב.

אצלי הקפיץ נלחץ כל כך חזק, שעפתי החוצה מהצד השני.

25

זה כל כך החמיא לי שראש המינהל צלצלה אלי,

היא שמחה. כי היא יודעת שיש לך הרבה מה לתרום לה. כשפגשתי אותה, שוש היתה בג’ינס, לק אדום ושיער פרוע. למחרת היא כבר היתה בחליפה שלושה חלקים ושיערה מסורק בקפידה. היא כנראה גם היתה צריכה מישהו אחד שיראה את מה שהיא השיגה. היום כבר לא איכפת לי אם היא שמחה או לא אנחנו בנויים מחומרים אחרים, בבסיס שנינו אבק של גירים אבל ההתפתחות שלנו שונה.

אבל מה אני אמצא בסוף הדרך?

אתה תמצא את עצמך לבד בבדידות מזהרת. גם דוויד הלך למצוא את האתונות ומצא את המלוכה.

אני מרגיש כמו מי שהלך למצוא את האתונות ומצא אותן.

תודה לעצמך ותעריך כל טיפת זיעה שניגרת בשלב הזה.

תודה.

26

הדפוסים שאומרים אני לא בסדר, אני לא מספיק גבוה אני לא מספיק טוב אני צריך להשיג יותר, הם דפוסים ישנים מהעבר תהיה מודע להם, אבל תפנה את האנרגיה לדפוסים החדשים. תגיד לעצמך כל הזמן שאתה עושה את המקסימום, שאתה יכול לעשות בשלב הזה.

אתה מותנה על ידי העבר שלך. זכור שאתה רואה חלק מהמציאות, כי היד שמגינה על הפנים שלך מונעת ממך לראות את כל התמונה. אין יותר צורך להתגונן, תוריד את היד, תראה יותר ברור.

 

27

את הנותנת, אני לוקחת.

לא הכוונה שאת האחראית על שולחן מגיש הטלויזיה שלך. והדבר העיקרי הוא מידור. זה מאוד חשוב. סמכי על האינטואיציות שלך הרגשת הבטן שלך. לפעול בניגוד לפולניות בארץ כולנו פולנים גם האימהות התימניות הן פולניות.

מרוב הגנת יתר לא נותנים לך לעשות טעויות ואז הדרך הקצרה היא הארוכה.

ואני אומר תיטעה תירצה לטעות, יש לך הזכות לטעות

ואנשים יקבלו את זה בהבנה?

אף פעם לא. אבל אמרתי לך שאת הנותנת. כל החיים חיכית ולמה חיכית, חיכית לעצמך.

רצת כל כך מהר שהרגשת שאת יושבת ומעשנת סיגריה עד שכולם יגיעו אליך.

ואף אחד לא בא. אף פעם לא. עד שבסוף את הגעת לעצמך. זה קורה. אבל לא כל אחד מגיע לזה. יש כאלה שעוד נלחמים בצללים מתחרים בכבישים צרים אחד נגד כולם. ומרגישים שניצחו ויחד עם זה מרגישים מרומים.

28

אם אתה מתחרה כבר הפסדת.

ובגיל מסוים שאתה מגיע לבגרות זה לא לינארי זה לא אנלוגי זו קפיצה דיגיטלית, כשפתאום בבת אחת עולים מההרד-דיסק כל הלקחים שנדחקו ועובדו והכל נהיה ברור. כי אחשיו זה עוד אצלך בגרון, על דל שפתיך, את מרגישה בזה שזה קרוב אבל עוד לא. אבל עוד כמה ימים התהליך יושלם זה יהיה בשל ואת תדעי את הכל. וכל מה שאני אומר לך יראה לך כל כך מובן מאיליו. כי כבר הגעת לשם. הצלבים הצטלבו והתמונה התפקסה. נוצרה זהות בינך לבינך. ואת בדרך כי המפגש הזה מתקיים והוא טוב לי וטוב לך ואת רוצה לעשות שינוי לטובת הפרנסה וזה יקרה. את תרוויחי כסף, כל התהליך שעשית היה כדי לנקות, כדי לאפשר כדי ללכת הלאה. בשקט. מיצית את השלב של ההשרדותיות של המאבק ואת זורמת הלאה לשלב הבא לתחנה הבאה של הנחל בדרכו אל הים.

כשאתה מתבגר אתה רואה שזה לא עובד, כבר אי אפשר לטייח הדברים פורצים, השקרים שקופים הדינמיקות הפטולוגיות כל כך גסות ומיותרות. חבל לבזבזם אנרגיה במרקומות של חולות טובעניים. אי אפשר לבנות שם. רק לבנות במקום סטרילי, מקום שאתה בחרת.

29
This free e-book was created with
Ourboox.com

Create your own amazing e-book!
It's simple and free.

Start now

Ad Remove Ads [X]