
עוֹד מְעַט תִּשְׁמַע הַצְּפִירָה
שֶׁתַּדְלִיק בְּתוֹכִי
אַתְּ חַיְישַׁנֵי הָרְגָשׁוֹת הַגּוֹאִים
לִקְרַאת מִּפְגָּשׁ שֶׁל כִּמְעַט יוֹמַיִים
עִם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַחֲבֵרִים
הַדְּמָעוֹת הַשְּׁקוּפוֹת
מַתְחִילוֹת כְּבָר לָרֶדֶת
לְלֹא כָּל שְׁלִיטָה
לוֹמַר לִי…
“כּוּשִׁי בְּרוֹב שְׁנוֹתַיִךְ
הֵם עָדִין חַיִּים בְּתוֹכְךָ
כָּל אֶחָד בִּדְמוּת נִשְׁמָתוֹ
וְתָמִיד מְאִירִים לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ
לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים”
כּוּלִּי נִרְגָּשׁ לִקְרַאת…
עוצם עיניים
רואה את הסרט
מיקרופון, קהל, מחיאות כפיים.
עכשיו זה קל.
כבר ראית את הסרט.
נותר לעלות לבמה.
או להסתפק במאחורי הקלעים.
מאחורי השיחים.
מי שעומד מאחורי ומצדדי,
הוא אני.

החברים באים לבקר בלילות
לאחר הניתוח
הבאתי את ביתי,
לפגוש בך ובביתך
שאפתה עוגיות חמאה בגראס
להמתיק את 70 הפנים של הכאב
כשיצאנו אמרה ביתי:
“איזה בן אדם מעורר השראה,
עם כל הכאבים הוא – כל הזמן מחייך”.

תורת המספרים
גדולה
מינוס –
גימטריה קטנה
שווה =
אושר גדול.
לנשוי השעתי ולרווק החפוז
מ.ש.ל

הכלבה באה שאלטף
היא יושבת איתי לשולחן.
מקשקשת בשימחה עם הזנב,
מתרגשת לקראתי.
מדברת אלי, לא נובחת.
היא לא מחייכת אליי,
לא יכולה לחייך.
היא מפעילה אצלי את החיוך.

בחייך כושי, זה שאני נושם לא אומר שאני חיי
כשאתה ניכנס הביתה ומוריד את הנעליים,
אתה פוגש את המילים,
הן שם מחכות בחדרים, ממתינות בעליות.
וכשהרגשת,
הן מתלבשות על ההרגשה
ויוצאות,
נכונות
להעלות על הבמה את הצגת חייך.

הירח פרץ לממלכת השמש
קנית מתנה,
הלכת לחנות, בחרת, הבאת.
אתה כבר עברת את החוויה.
עכשיו זה כבר לא תלויי בך.
את שלי עשיתי.
המקבל יכול לאהוב או לא.
זה שלו.
תפקידך בנתינה
ותקבל פי שבע
ולא..?
זה חסום…
האומר דברים בשם שמעון מליח,
מביא גאולה לעצמו.

כה אמר כושי: התוכחה שבתוכך
לא עוזר לאיש.
שלא אחשב למתנשא.
אעזור לכל מי…
שמבקש עזרה.
נתת רייס וקיבלת דו”ח,
השוטר רוצה אותך רגוע,
שליו.
לאן יש למהר נשמה?
תלך כשסיימת את ייעודך.
בכל מפגש אתה מלמד שיעור
ולומד שיעור.
האחר שליח בעולמך
ואתה בעולמו.
אפילו לשבריר שנייה.

סופר סופר כבד
אין טעות, כל מה שקרה קרה.
להתווכח עם המציאות,
זה להתווכח עם ה’.
יש השגחה פרטית לכל פרט בתפריט.
יצאת מהבית לאוניברסיטה של החיים,
עכבר המלכודת יצא לפנימיה
בקרוונים הנטושים של תחנת הדלק,
עכשיו תביא הביתה את שלמדת
תבנה בתבונה מתוך תובנה.
כה אמר כושי

התובנה שבתבונה
לא רוצה קפה, אבל מה אני כן רוצה?
אם אני הקורא עם מה אני יכול להזדהות
ורוצה – שתסביר לי מה אתה.
לא, אבל, אם, אילו…..
מחליפן במלים מאפשרות/נושמות.
מוחק את הלא מתוך חיי.
אומר מה כן.
כך אני מובן לעצמי ולאחר.
עושה כי אני רוצה.
מהרצון מתחיל הכל.
במילה.
למה?
כהה.
כי ככה אני רוצה!
כל העולם ניברא.

אמונה: סלולר-אי
הולך במידבר ונתקע על שן סלע.
קורא לאלוהי
והאל אומר:
אם אתה מאמין בי עזוב את ידיך,
שחרר.
יצר הרע בעולם,
אבל אם אני בפקק.
לא מקלל,
מוציא תהילים
אומר”מתקדמים”
ולא עובד לו.

שלחי את בניך להילחם, לא אותי
יושב על חבית חומר נפץ
צריכה רק ניצוץ להצית…
אותך – זו חוכמה קטנה מאוד.
ספור עד עשר,
או במקרה שלך עד 2.
“על מה שלא נאמר – אין צורך להתנצל”.

אוהבת אותך כל כך
רוצה שתאהב אותי ללא תנאי.
הנה התנאי הראשון.

לשנות את הדפוס
שקם עליך להורגי
הוא אכזרי, מתעתע בצורות שונות
מקרבן את קורבנותי בנחישות
המחשבה הייתה לעובדה
רק שלא אכשל – אני כבר שם.
בחירה או – בכי רע.
הדרך להיפטר מפרויד
תביא אותי לשם.

אתה לא מבין בחיים
תקרב את פניה לפניך
תחזיק את פניה בידיך
תלחש לה אהבה.
….
חבק אותה מאחור
שתרגיש אותך.
.
ראית יותר מידי סרטים כחולים.
יחי הבינוניות.

“אל תתאבלו על מותי, תחגגו את חיי”
לא צריך לפתוח סתימות בעצמנו,
יש אנשי מקצוע.
תן לאגו להתייעץ
זו המתנה הטובה ביותר, שתוכל לתת לעצמי.
אם צינור ההשקיה מקופל – המים לא יגיעו.
קח כדור הצלה לאיכות ורווחה.
עד
שהשמש תפציע בתוכי.

האגו שלי הקדים ללכת לישון היום
יכולתי להיות קצת עם עצמי
כשארצה לישון אוכל לישון בשקט
כי הוא כבר נרדם…
לילה טוב
/
השארת את מסך המחשב דלוק
נכנסתי למיטה
כיביתי את עצמי ממחשבות
אני הולך לעצום עיניים
ולחלום את הלילה בטוב
לילה טוב.
Kushi Shimon Maliach
אוהבת אותך, אבא יקר שלי.
תודה לאלוהים שנתן לי אותך,
להתבגר, לזכות בשיערות שיבה.
ותודה לאלו שהלכו מאיתנו
כדי שאזכה בך.
.
איש מעניין כושי. על כל שאלה יש לו תשובה ואם לא נשאלה יתאים לתשובה שאלה מתבקשת…מחייך כאילו אין מחר אבל מאד מאד יודע את שיש היום.
ספר איכותי, עדיין לא סיימתי – אקשיב לסרטונים בהמשך. יצירה יצירתית ההולמת את כושי היצירתי. יופי של ספר הכנת לו אמנון.
לחימתו של שמעון מליח [כושי] מתוארת באהבה רבה בספר “1973-הקרב על הזיכרון” שכתב גדעון אביטל-אפשטיין, קמ”ן 890 בחווה הסינית. להלן קטע מהספר: “שמעון מליח [כושי], סגן צעיר ב-73′, משחזר מול המצלמה את חוויותיו מקרב הצנחנים בחווה הסינית. מליח מספר כי אחרי תשעה ירחי אשפוז ו-22 שנות הלם קרב חזר בתשובה. על רקע תמונות של קרבות טיהור באזור ‘החיץ החקלאי’ שממערב לתעלה, מספר מליח על התחפרות בציפורנים, כך ממש, כדי להתגונן מפני פגזי התותחים והמרגמות ומפני אש הרובים, המקלעים וטילי הנ”ט בכינון ישיר. מליח מדווח על תחושה של “ברווזים בלונה פרק”, ואז מגיע לפרשת ה”בריקדה” – מסתור ללוחמים ולפצועים. קיר המגן המאולתר לא הכיל שורות של שקי חול, אלא גופות חיילים שאך לפני דקות נלחמו יחדיו.
מליח משחזר ניסיונות לחילוץ פצועים, ומתעכב על פצוע קשה בשם רבינוביץ, בו טיפל ובהמשך נאלץ לנטוש אותו. רבינוביץ, עם חור כניסה בחזה ופצע יציאה בגב, לופת את מליח בצווארון של חולצתו וזועק: “כושי, אני לא רוצה למות, אשתי בחודש התשיעי”. מליח חוסם באצבעותיו את מפלי הדם הפורץ מגופו של רבינוביץ ומבטיח לשמור עליו. לאזור המסתור מגיע נגמ”ש פינוי עם רופא שמטפל בפצוע.
פגז שנופל בסמיכות מקום הורג את הרופא ואחרים ומבריח את הנגמ”ש. מליח ורבינוביץ שוב לבדם.
מליח מסמן לחברו את כיוון האויב ומבקש ממנו להתחזות למת “[ממילא] אתה נראה מלא דם, ממש זוועה, ותדע שאני מנסה לצאת החוצה להביא זלדה”. מליח, בשארית כוחותיו, נע לאחור בתנועת זיז-זג, נפגע ומתעורר מקץ חמישה ימים בבית חולים שדה, לחיים של חוסר שינה וסיוט מתמשך. סגן שאול רבינוביץ, כמו מליח, נכלל במחלקת קצינים שצורפה לגדוד 890 ונטלה חלק בקרב החווה הסינית ובהמשך לחימה עד הפסקת האש. רבינוביץ חולץ לבסוף וחייו ניצלו….
לצד הנעדר גם הלום קרב מסמל את מלחמת ים הכיפורים, ולא רק מפני שריבוי מקרי הלם קרב ונסיבותיה של המלחמה גרמו להסרת הסטיגמה מעל אומלליה. בכל אופן, סיפורי הלם קרב של לוחמים ב-73′ נתפשים כחלק מרפרטואר ייצוג מקובל ולגיטימי של המלחמה לא פחות מחלליה, שבוייה, פצועיה, מצול”שיה, נעדריה וקברניטיה. כושי מליח ואברם מאישה בורחת מבשורה – הם הלומי קרב מפורסמים מן המלחמה ההיא, ומייצגים מאות ואלפים כמותם, שזה מכבר נשכחו מלב, אך המלחמה ממשיכה לבעור בעצמותיהם.”
ממליצה לקרוא את הספר.
Published: Mar 10, 2018
Latest Revision: Apr 22, 2022
Ourboox Unique Identifier: OB-444533
Copyright © 2018
כל הכבוד לאמנון שלנו – איש ספר אמתי.
נהדר משקף הספר את כושי המיוחד והמקסים שלנו.
איש חכם, מבין עניין ברגע ונותן עצה טובה במקום הנכון ובזמן המתאים.
יופי של חברים בקבוצה הנהדרת שלנו.
שמחה בחברותי אתכם.
עדנה כהן.
יפה מאד
Ilan Mizrahi
אמנון תודה
Kushi Shimon Maliach
אחלה עבודה!!!!
אין לתאר את היכולת שלך לספר את הרגשות המלווים
אין שום דרך לקרוא אותך ולהישאר אדיש.
עונג אמיתי, אל תפסיק לרגע. יישר כח
Suzana Kroter
יקיר שלי—קרוב משפחתי, גדלנו יחדיו ודילגנו על חומות מפרידות בין צדוק למליח—שחזרת וגדלנו ראיתי את המוות—אני עוד זוכרת את עצבות העיין שעפך את יונה דודתי —העין לא משה ממך —אהבת אם העזה —לא אשכח אותך יקיר; לא אשכח את אימך היקירה , את אמנון, ואת סבתך מלמעלה יקירת ליבי ירוקת העין —איזה ילדות שעפה ברות —היה טוב עם עצמך יקיר—סמדר עזאני, בת יונה וציון עזאני