כלנית לובל-ישראל

בשנת 1956, בצריף באור-יהודה, נולדה אמי אהובה, ילדה רביעית מבין 10 אחים. אמי ומשפחתה התגוררו באור-יהודה וכשהייתה בת 5 עברו היא ומשפחתה לשכונת-התקווה, תל-אביב

בגיל 6 עלתה אמי לכיתה א’ בבית ספר “החייל” ושם למדה עד כיתה ג.

 חייל-  חטיבה יהודית לוחמת.

כשהייתה בת 8 אמי ומשפחתה עברו להתגורר בפתח-תקווה ושם למדה בבית-ספר היסודי “קריית מטלון” עד כיתה ח’.החיים בפתח-תקווה היו שמחים ומאושרים, היה שפע של אוכל וצרכים להם נזקקו. השכונה הייתה קטנה ומלאה אהבה, עם מספר רב של ילדים.

בחצר ביתה של אמי היו בעלי-חיים: כבשה, תרנגולות, כלב וחמור שאיתם אמי וחבריה שיחקו.

בנוסף, אמי הייתה פעילה בתנועת “הנוער העובד והלומד” וגם השתתפה בחוגים שונים: שירה, ועבודות יד. אמי הייתה תלמידה אתלטית, השתתפת וזכתה בתחרויות ספורט שונות.

לאחר 6 שנים כשאמי הייתה בת 16, חזרו היא ומשפחתה להתגורר בשכונת-התקווה.

המצב הכלכלי הידרדר, אמי אהובה נאלצה לעזור בפרנסת המשפחה ולכן הפסיקה את לימודיה בבית-הספר והחלה לעבוד כתופרת ואת רוב זמנה בילתה בעבודה.

בחורף 1973, כשמי הייתה בת 16, דוד יוסף (דוד של אמי), הגיע לבקר את משפחתה והביא איתו את חבר שלו יעקב, שעם השנים הפך לאבא יעקב.

האהבה הייתה ממבט ראשון ואבי לא רצה ללכת מביתה של אמי אהובה. החברות ביניהם נמשכה 8 חודשים ולאחר 8 חודשים, החליטו אבי ואמי להתחתן.

החתונה נערכה בתאריך 1974820 באולמי “לחיים” בתל-אביב.

הוריי נישאו בחתונה שמחה ורבת משתתפים.

כעבור שנתיים נולדתי, בת בכורה להוריי, לאחר 5 שנים נולדה אחותי כנרת ולאחר 3 שנים נולדה בת הזקונים רקפת.

אני זוכרת ילדות שמחה. הורי תמיד טרחו ועמלו כדי לדאוג לרווחתי ולרווחת אחיותיי. בכל חג פורים, אמי הייתה תופרת לי ולאחיותיי תחפושות, ובכל תחרות תחפושות בהן השתתפתי, תמיד זכיתי במקום הראשון.

זיכרון נוסף, בכל יום שישי בצהריים נהגנו ללכת לים ולאחר מכן לאכול גלידה.

את ארוחות ערב שישי היינו אוכלים יחד מול הטלוויזיה וצופים בסרט ערבית.

גם היום, כשאני ואחיותיי אימהות ילדים, הוריי תומכים, דואגים, קונים, טורחים ועוזרים בכל תחום.

בכל שבת בצהריים אנחנו נפגשים אצל הוריי, הנכדים משחקים, יש פעמים שאמי עושה איתם יצירות או אופה איתם עוגיות. אנחנו המבוגרים משוחחים במרפסת.

אמי חוגגת לכל נכד ונכדה יום הולדת. היא שואלת איזו דמות הם רוצים וסביב הדמות נערכת יום ההולדת.

ביתי רוני רצתה יום הולדת חד קרן, אמי קנתה לה מתנות רבות של חד קרן- בובות, בגדים, משחקים, בלונים.. ועיצבה את הבית בדמיות של חד קרן.

אמי מחלקת מתנות לכל הנכדים בכל הזדמנות אפשרית: שבתות, חגים, ימי הולדת (גם אם אתה לא ילד יום ההולדת) ולכן מכנים אותה: סבתא מתנות.

כיום, באזור בו גרה אמי, היא ידועה ומוכרת בזכות העוגות המעוצבות אותן היא מכינה, העוגיות המתוקות, בזרים המתוקים וכישורה היצירתי הרב

אין ספק שאמא אהובה כן אהובה וסבתא מדליקה