…מפגש לחנוכה
סיפורים אישיים משלנו על חג החנוכה…
כל סבא/ סבתא יתעדו סיפור מעניין שזוכרים מחג החנוכה.
לחילופין, ניתן בהחלט לתעד את המסורת המשפחתית בחג, אם זוכרים חג חנוכה שקרו בו אירועים מעניינים במיוחד.
.כל סבא/סבתא יביאו תמונות הקשורות לסיפור או לחג החנוכה
סיפור חנוכה של סבתא/ כתבה הנכדה זהר
סיפור חנוכה במושב בית חנניה.
היינו מתאספים כל המשפחות במרכז המושב כל ילד הגיע עם לפיד אני זוכרת שאנחנו הילדים הכנו בעצמנו את הלפיד. לקחנו קרש וקופסה מצמידים קופסא עם מסמר לקרש, בתוך הקופסא היה סמרטוט טבול בנפט וכשהשמש שקעה כל הילדים היו מסתדרים בשורה וכמה מבוגרים היו עוברים ומדליקים לנו את הלפיד והיינו עושים סיבוב סביב כל היישוב, שרים שירי חנוכה ומסיימים את התהלוכה במרכז המושב על יד בית העם… כל המשפחות היו נכנסות אל בית העם המקושט בכל סממני החג, היינו שרים את כל שירי החנוכה ואחד מההורים היה מנגן באקורדיון, תמיד אנחנו הילדים היינו עושים הצגה על סיפור החג ובסוף ההצגה היו מחלקים לנו בייגלך, סוכריות טופי, בפלות, סופגניות ולביבות. במסיבה בבית העם כל משפחה הביאה חנוכייה מהבית והדליקה את נרות החנוכה, והייתה חנוכיה אחת גדולה יותר שמישהו מהמבוגרים הדליק. את חג החנוכה חגגנו כל המשפחה (אמא, אבא ,שלושת אחיי ואני) לפעמים גם חגגנו עם השכנים.
אני זוכרת שאמא שלי הכינה לטקס (לטקס זה לביבות מתפוחי אדמה מרוסקים). סבתא של בעלי הייתה מכינה לביבות גבינה טעימות וכיום בעלי מכין לביבות גבינה טעימות עם המתכון שלה.
אני זוכרת שהיו עושים תחרות חנוכיות, אף פעם לא ניצחתי אבל קובי אחי ניצח פעם אחת עם החנוכייה הגדולה שהכין. הייתה גם תחרות שעשינו עם הסביבונים, שכל אות הייתה מקבלת ניקוד ומי שזכה בהכי הרבה נקודות ניצח.
אני זוכרת שבגן היינו מכינים פיניאטה ענקית בצורת סביבון, אבל אז לא היו קוראים לזה פיניאטה פשוט סביבון. נהגנו לשיר את כל השירים ששרים גם היום ואני לא זוכרת שקיבלנו דמי חנוכה.
סיפור חנוכה של סבתא שיפרה/ כתבה הנכדה מיטל.
אימא של בעלי הייתה שמה שמן בתוך כוס קטנה וטובלת צמר גפן ואלו היו הנרות שאנו היינו דליקים. הבנות היו באות לדירה שלנו ומדליקות אתנו נרות חנוכה. היינו מכינים לביבות תפוחי אדמה עם בצק לא מתוק וכל אחד היה אוכל אותן איך שהוא רוצה.
חגגנו את חנוכה כרגיל והילדים היו חוגגים בבית הספר.
נהגנו לשחק בסביבונים מעץ שאותם קנינו. היינו שרים כל מיני שירים של חנוכה וגם היינו מקבלים דמי חנוכה, כל אחד קיבל שתי אגורות.
סיפור חנוכה של סבא יוסי סלע/ כתבה הנכדה נועה
בילדותי ברומניה לא זכור לי שחגגנו את חג החנוכה. שאלתי גם את בת הדודה האם זכור לה, אבל לצערנו כנראה שלא.
התחלנו לחגוג את חג החנוכה רק כשהגענו לישראל, כשהייתי כבר בן 11. אני זוכר שאבא שלי שהיה מסגר הכין חנוכייה במו ידיו, וצבע אותה בצבע כסף ומאז הדלקנו את נרות החנוכה רק בחנוכייה הזאת.
אמא שלי הכינה סופגניות מאוד מיוחדות: סוג אחד עגול עם חור גדול באמצע שאותו היא מילאה בקצפת מתוקה והשני, סופגנייה קלועה עם צמות בצורה מאורכת. את הסופגנייה הקלועה נהגנו לאכול עם ריבת תות או עם ריבת משמש, גם כן מעשה ידיה של אמא.
אכלנו בחנוכה גם לביבות טעימות מתפוחי אדמה, בצל וגזר. על הלביבות נהגנו לפזר אבקת סוכר. אבא שלי נהג לאכול אותן עם פלפל ומלח.
בחנוכה גם שחקנו בסביבונים, שאותם קניתי עם דמי החנוכה שקיבלתי וגם אכלנו אגוזי פקאן.
לפני שהתחתנתי נהגנו להדליק נרות חנוכה רק ההורים ואני, לפעמים היו לנו אורחים שכנים, או בני דודים שלי.
אחרי החתונה כמובן היינו באים לחגוג עם הילדים שלנו יחד עם סבא וסבתא.
סיפור חנוכה של סבא/ כתבה הנכדה רוני
את חג החנוכה חגגנו בבית אני ,אחי ואמי. כשהשמש שקעה התכנסנו ביחד והדלקנו נרות חנוכה, ברכנו על הנרות ואמרנו את ברכת “שהחיינו”. לאחר מכן התחלנו להכין לביבות של חנוכה שהיו מתפוחי אדמה מגורדים. כשהלביבות היו מוכנות ישבנו סביב השולחן ואכלנו אותן עם שמנת חמוצה. לא שחקנו בסביבונים, אבל קבלנו דמי חנוכה שבדרך כלל היו- ספר חדש.
בבית הספר עשינו כל שנה את ההצגה “זה היה בחנוכה ” מאת נתן אלתרמן, ואני הייתי המטאטא.
סיפור חנוכה של סבא עמיר ועננו/ כתבה הנכדה אור
אני זוכר שחגגנו את חג חנוכה עוד במרוקו וכל המשפחה היתה ביחד.
אמא הייתה מכינה לביבות ומאכל מיוחד שקוראים לו ספינג’. היא הייתה שמה לכל אחד לחם ומעליו ביצה
והיינו תופסים את הביצה עם חישוק מבצק אפוי.
אני זוכר שבעיקר הכנו לביבות, אבל לפעמים השכנים הערבים היו מכינים לביבות ואנחנו קנינו מהם.
כשהייתי קטן לא היו לנו נרות חנוכה, היתה לנו חנוכייה והיינו שמים פתילים עם שמן וכך הדלקנו את כולם בחג.
היינו שרים שירי חנוכה בכל ערב כשהיינו מדליקים פתיל חנוכה וככה זה ממשיך עד היום אצלנו.
כשהיינו עוד במרוקו לא זוכר שהיו לנו בעיות עם הערבים כשחגגנו את החגים שלנו.
בחנוכה שיחקנו בסביבונים מעץ גדולים שהיה להם מעין ראש ברזל, שהיינו מסובבים עליהם חוט וכל אחד היה מנסה לפגוע בסביבון של השני ומי שהיה מנצח היה מרוויח אגוזי מלך שלמים וגם איתם היינו משחקים לפעמים.
אני זוכר גם שהייתי מקבל דמי חנוכה והיום אני ממשיך במנהג ונותן דמי חנוכה לנכדים.
סיפור חנוכה של סבתא אתי/ מאת שחר דוד
בבית הספר היסודי בקיבוץ חגגנו את חנוכה במסגרת כיתתית עם ההורים. בכל שנה הינו ממחיזים את אחד משירי חנוכה המספרים את סיפור החג. זכור לי במיוחד השיר של נתן אלתרמן “זה היה בחנוכה” איך כל כלי המטבח מתגייסים למלחמה ביוונים.
לקראת חנוכה ההיינו יוצאים לטבע, אוספים צדפים, עצים מיוחדים, זרעים יפים ובונים באמצעותם חנוכיה אישית, בדרך כלל הענין היה מלווה גם בתחרות פרסים, והיצירתיות הייתה גואה.
בערב המסיבה שהיה באחד מערבי חנוכה הייתה חנוכיה מרכזית והחנוכיה אישית שבנינו . נהגנו להדליק את כל הנרות, כאשר כל נר קבל ברכה משלו, מהמעגל האישי, למשפחתי, הכיתתי, הקיבוצי , הארצי והעולמי.
כשבגרנו , נהגנו לשחק “שניצלבורשט” – משחק משימות, כל הכיתה התחלקה לקבוצות והייתה תחרות מי מבין הקבוצות תמלא את המשימות על הצד הטוב ביותר. היו משימות היתוליות והיו משימות הקשורות בתכני החג.
סיפור חנוכה של סבא/ כתבה הנכדה ראות
הדלקנו “נרות” שהיו בעצם פתיל מצמר גפן, גם בימי שישי אימי היתה מכינה פתיל מצמר גפן אותו שמים בתוך כוסית מתכת קטנה עם שמן ומדליקה כנרות שבת.
חגגנו את חג החנוכה רק המשפחה המצומצמת, אמא אבא האחים והאחיות. נהגנו להדליק את הנרות ולאכול את הספינז’ שאמא שלי היתה מכינה. כשהדלקנו נרות נהגנו לשיר שירי חנוכה: ימי החנוכה, באנו חושך לגרש.
בחנוכה היינו משחקים בפורפרות (מעין סביבונים) מעץ ועליהם היינו מלפפים חוט והיינו משחקים קבוצה של ילדים. היינו משחקים שסביבון אחד עומד באמצע ושאר הילדים היו צריכים לפגוע בסביבון על ידי הרמה של הסביבון ליד כשהוא מסתובב ולפגוע בסביבון שעומד. המטרה היתה לנסות לשבור את הסביבון שעומד ומי שלא הצליח לפגוע בסביבון העומד אז היה מתחלף ומביא את הסביבון שלו לעמוד.
הסיפור של סבתא על חנוכה/ כתבה הנכדה אילה
אני זוכרת שחגגנו את חג החנוכה, רק המשפחה המצומצמת.
הדלקנו נרות חנוכה, נהגנו לאכול לביבות תפוחי אדמה הונגריות וסופגניות שהכנו, לא קנינו!
אני לא זוכרת שהיו לנו משחקים מיוחדים בחנוכה, אבל כן היו סביבונים.
בחנוכה נהגנו לשיר רק את “מעוז צור” כשהדלקנו נרות חנוכה.
אצלנו לא קיבלו דמי חנוכה.
הסיפור של סבא שמואל על חג החנוכה במשפחה/ כתב הנכד יובל
כל שנה חגגנו את חג חנוכה. היינו אוכלים סופגניות ולביבות בערבי החנוכה כל המשפחה המצומצמת.
כשהיינו צעירים חגגנו עם ההורים את חנוכה, אחר כך כשכבר גרנו בדירה נפרדת, חגגנו רק המשפחה המצומצמת אנחנו והילדים.
ברכתי על הנרות והדלקתי את נרות החנוכה כל 8 ימי החג.
לאחר הדלקת הנרות בחנוכייה היינו שרים את השיר “מעוז צור”.
במהלך חג חנוכה הכנו מאכל תימני שנקרא זלביה. זהו בצק שמרים שמתפיחים ממנו חתיכות שיוצאות לא ממש עגולות ואותן מטגנים
בשמן עמוק וזה ממש טעים.
בחנוכה, כילדים, נהגנו לשחק בסביבונים, פורפרות עם החוט שהיינו מלפפים אותו על הסביבון ואז היינו מסובבים. כילדים, גם היינו מקבלים בכל חג חנוכה דמי חנוכה מאבא.
Published: Nov 23, 2015
Latest Revision: Jan 12, 2016
Ourboox Unique Identifier: OB-80100
Copyright © 2015