ספרטה זה כאן

אתה סך כל

מחשבותייך

עיבוייך

מאווייך

העוויותיך

אהבותייך

בחילותייך

רחמייך

חובותייך

אבותייך

איימותיך

חומותייך

ערבייך

שירייך

פנסיותייך

נשייך

ונושייך

בדיחותייך

מולידייך

פוליטיקייך

סוקרייך

פירסומייך

דקירותייך

ניקמותייך

אלייך

כמה זה יוצא?

זוכר בראש אחד…

מוציא שורש ריבועי, מעלה בחזקה, מוריד אנך.

הייתי רק ב 3 יחידות.

ספרטא – ממש פה

אז נאצים ריססו כתבת נאצה בחדר המדרגות של ליבוביץ’.

מה זה אומר ?

שכעת שרים בחליפות קברנית שחורות

שולחים את בנינו כתגרנים,

לשכונות העיר שפוצלה לה יחדיו.

כדי להכות ולאסור ולמגר ולחנוק כל שביב תיקווה

לשתיי מדינות

לשני עמים.

תיאומים סיאמים שחוברו בליידתם,

על ידי רופא אליל,

שהורם מעם בכח קול נמוך ואבהי.

מרעיד להמון את מייתר האימה שבלב.

המשיחיים שנמשכו לכהונה בדעת מיעוט

קובעים לרוב, עולים במדרגות הר הבית,

מקריבים חלב שה לעולה

ומעלים את חמתו של אל הבחירות

המשחית.

ומה אומר אסא כשר:

שחסרה באלבום התמונות הלאומי תמונה של ליבוביץ’

הלוחץ את ידי ראש הממשלה,

ראש עיריית ירושליים ונשיא בית המשפט העליון של מדינת היהודים

לה כתב.

מכון הכושר וההכשר

מעבירים תקציב.

לפוליס הישראלית.

בונים כיניי טרמיטים בגוש דן.

מזניחים את הפריפריה שאחרי גדרה וחדרה.

מתחתנים בתוך ההגמוניה,

בשלמון מתוקצב

האליטות משמרות את עצמן.

מנטליות של מחנאות וסכינאות.

עשה לך רב,

ריב ומדון.

ברישרוש שטרות חדשים, דור הנפילים מתדרדר

וגולש על אחוריו

במידרון לוביסטים חלקלק.

הקוף ההורג

חברך לעבדות קם עליך לכלותך?
מלא בחשיבות עצמית בדימוס, נוסע באין כניסה
מאיץ לעברך בצביעות אוטנטית?
כתוב לו אשר עם ליבך !
ושים קץ לקפיטליזם הרגשות החזירי הזה.

ספרטה זה כאן,
נולד עם אפוד ומחסנית ציפיות.
חייך – “הפקה הוליוודית דלת תקציב עם שחקנים זרים”.
הם נגדינו?
קשה יום – נרמס תחת מגף קשה עורף.

תן דרור לרגשותיך וחיית הזעם הכלוא תזלוג אל הדף
ולא – תפלח את בית החזה.

מכונת השראה – מביאה כאב
מכונת כתיבה – מזור לליבך האוהב.

“שמע זה לא הולך,
לוחות הברית לא מספקות את הסחורה
החיה הדו-רגלית הזו הקרויה אדם יוצאת מכלל שליטה.
נצטרך להתחיל לפמפם להם את העולם הבא.
אם אלוהים כבר לא עושה עליהם רושם  –
השטן יבוא חשבון + טיפ “10%.

גילויי הלב שלך הוביל למפח נפש?
הם – עושים גזור והדבק לאנושיות,
עשה – שלח קבל לאנושות.”

שבט עצמך גנטית וטוס לחלל.

כמה עניים תיקח אתך בתיבה נוח:
50 זוגות ידיים, זה מיבנה חברתי נוח
שיהיה מי שיסחוב ת’מזוודות לאלפיון
ולא יחשוש מהקרינה הקוסמית

הנצרבת באישון.

איזדרכת

אהלן, גרון שסוע מוחזק בפלסטר.

דגי הפירנה באקווריום מעבידיך

ניזונו מבשרך המתוק,

כיבו עליך סיגריות,

איימו בסכין גנובה,

נגחו בך למוות בפמפלונה?

רוקי 9,8,7, בחלל עם יהלומים.

גופך – מכונית חדשה יחסית,

בספידומטר נפשך – קילומטרז’ פגיעות גבוה.

לרבים מידי קשה בלי קורבן מיזדמן

לתיווך ההנאה.

איש רקק, דג נקיי, שרצה להיות כבאי

מכבה שריפות לפרנסתו.

וגר זאב עם כבש, זה אפשרי

אם כל יום מחליפים את העז.

10 מסמרי פלטינה בכתף, לשמוח אל תעז.

תעשה חצי סיבוב – ימינה שמאלה.

ולא – זבי החוטם יורידו לך ת’אף

ביגון שאולה.

קאסה דה ברזיל, הבוס והפוליטיקלי קורקט

האב, הבן ורוח הקודש – אינם דורשים בשלומך.

“איך זה מרגיש לטחון את המכנה הנמוך

כבודך?”

דיו דיו עובד קבלן, בידיים חשופות תעמיס אורניום,

עבד לא נירצע.

העבדים המולכים יפקחו מתא זכוכית ממוזג

יאכילו את נחש לעגם בזיעתך.

אדוניי הזולה יוטסו לחו”ל כדמי שתיקה.

חבילות נופש מפטמות – 11 ארוחות מאביסות ברצף,

ישכיחו את שמץ האנושיות הטועה.

ים-המלח ניתן למקורבים, בהותירם בריכות שיכשוך

אצל בתי המלון.

תיפסע בין רולטת הבולענים ולא תירא רע.

משאיות אבק יסיעו את הנוף במריצות

ישתילו תפאורה טבעית באדניות גרניום.

החיים בלתי אפשריים,

אנו רק משלים את עצמינו שהם קשים.

הבנת זאת כשפסעת בשדרת הקזוארינות

לבית הספר.

תיק עור רצועות על הגב,

סכין קומנדו מוצמדת לרמה של אופני המהלכים

מקלקיליה.

מתגעגע לזמן שמקס הלוחם, זעם בדרכים

עם רגל חורקת בסד מתכת.

הגן על כבודו ברובה דו-קני של ציידי ראשים.

ליקט טיפות זהב שחור בקערה סדוקה,

עטור מיצחו בנדנה.

באישון לילה נימלט אל הרחוב.

קיפוד יוצא לדשא שומם ברח’ ששת הימים

ע”ש רובינזון קרוזו.

כוננות עם שחר –

עולה לאבא עם סירת קנו שבגשם גילפתי,

“אתה כוכב, תראה אצלי כוכבים”.

דלי מיי ספונג’ה חטפתי.

לצלילי האפלה של הג”א

אוזלים שקדי מרק במיקלט יום הכיפורים.

אז ברעידת האדמה,

סבתא ג’ינג’ית הורידה אותנו לחצר

מזמזמת לאלוהים שלה “רציתי שתדע”.

“מחשבה מובילה – למילה

מילה – למעשה

מעשה – להרגל

הרגל – לערך

ערך – לגורל”.

כה אמר מהטמה.

ומה אומר – מנהל המותג?

ראשית ברצוני לומר תודה רבה לעצמי

אני מסיר בפני את הכובע, או פאה נוכרית.

ובהזדמנות חגיגית זו –

תודה לכל פירמידת הצרכים של מאסלו.