Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז'ינסקי / Yagodjinsky - יוגד אמנון - Illustrated by שדלץ אינטרנט, שאול יגודז'ינסקי - Ourboox.com

שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים

by Yoged Amnon - יגודז'ינסקי / Yagodjinsky - יוגד אמנון

Artwork: שדלץ אינטרנט, שאול יגודז'ינסקי

Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

גירסת הבמאי: דודה ריבה מתבלבלת באנגלית ואבא מתקן בעברית

Photo possible taken in 1936.

Bottom right guy:

Gershon (Getz) cousin, went to states in 1945, survived the war.

עפ”י אבא זהו: אח

Top left guy:

brother of my father, wife on right. Died in war. killed by neighbour.

Top middle guy:

unknown cousin, maybe half brother, left for argentine before war (1937).

עפ”י אבא: לא רואה דמיון בינו לתמונה. טוען שהיא קולאג’, מכחיש שהכיר אותה.

Bottom left guy: unknown,

wife on right: Possible died in war.

2
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

המשורר, אל תתן לעובדות לבלבל אותך…

השם יגודז’ינסקי, פירושו: בניי הכפר “יגודין”, שנמחק לשם הקמת שדה תעופה של ברית נאטו.

עד המלחמה סבא עבד כצבעי במחנה צבאי בשדלץ -פוג שדלצקי, הגדוד השדלצי

שנתיים צבע חדר מדרגות עם צייר אומן, שצייר את כל הקרבות וסבא הכניס צבעים.

והאומן היה מתקן אותו: יותר בהיר, או יותר כהה.

.

ב 1939, עם חתימת הסכם ריבנטוב מולוטוב בין סטאלין להיטלר.

בני המשפחה יחד עם אלפי אנשים שברחו מזרחה בלי מטרה.

הרוסים התקדמו לנחל בוג, שהינו הגבול בין פולין לרוסיה עד היום

.

פצצה גרמנית נפלה על ביתם כי גרו מעל מאפיה והגרמנים

חשבו כנראה שהארובה היא של מפעל.

.

סבתא חפרה והוציאה את ריבה התינוקת הבוכה מההריסות.

5

סבא חזר מהעבודה וראה בית הרוס,

העמיס מה שיכל והגיע עד הפינה ושוטר אמר לו “יהודי רד מהאופניים”

וסבא המשיך כשהוא סוחב את הדברים על הגב.

.

כשסבא עבר את הבוג ל”בראסט” (שהיתה מקום גיוס כתל השומר) פגש את דוד חיים ושם היו עד הקמת הארמיות בשנת 42 ע”יי הרוסים, מהאוכלוסייה הפולנית.

בברסט היו יהודים משדלץ שהועסקו באפסנאות, בה הפקידו המתגייסים את הבגדים האזרחיים וקיבלו מדים. השדלצאים אמרו לסבא “תעבוד איתנו ותישן פה” והוא שמע שהם מדברים ביניהם “בערב כשיחשיך אני אהיה למטה ואני אצעק לך הופ ותזרוק לי שק עם ציוד”. סבא סיפר לדוד חיים, שאהב קונצים כאלה. בלילה חיים עמד שם וצעק “הופ” וזרקו לו שק מלא ציוד ונעליים. סבא המשיך לישון כרגיל ולמחרת הוא שומע אותם רבים “למה לא זרקת לי את השק? כן זרקתי! לא זרקת”. סבא שתק והלך עם חיים למכור את הסחורה בשוק.

6

היהודים והגויים, שהגיעו מהצד הפולני, נחשדו מיד כשהגיעו לצד הרוסי.

ובוודאי סבא, שעבד כצבע בצבא הפולני.

הרוסים ידעו הכל על כולם, כי דובבו כל מי שהגיע אליהם.

.

את הקצינים הפולנים רצחו בקטין, הם היו האצולה,

המשכילים והאינטיליגנציה הפולנית

וסבא ומשפחתו נשלחו לסיביר, הרחק מהגבול כאוכלוסיה זרה.

.

גם אחיו של סבא הגיעו לצד הרוסי, אך חזרו לצד הפולני בחזרה:

היה בכך היגיון מבחינתם: אביהם נהרג ע”י קוזאקים במלחמת העולם ה1,

לכן האחים פחדו יותר מהרוסים, מאשר מהגרמנים.

סבא סיפר שפגש אותם: לאחיו הקטן שמוליק הייתה כבר חברה.

האח הגדול החזיק מצעים והדודה החזיקה תינוקת

והילד הקטן בן 3 חצה נחל לבד ולא היה מי שייתן לו יד.

 

 

7

סטאלין העסיק מיליוני פולנים בהסבת מסילות הברזל לפסי רכבת רוסים רחבים

(הצאר הקפיד שברוסיה יהיו פסים אחרים, כדי שלא תיכבש).
ובהעתקת מפעלים פולניים לאורל וסיביר כשלל מלחמה וכהערכות להמשך הלחימה. הרבה לפני מבצע ברברוסה, הצבא הרוסי נערך, למרות שסטאלין עצמו לא האמין שהיטלר יבגוד בו.

רוב האמריקאים הקפיטליסטים, היו פאשיסטים שהאמינו בעליונות הגזע הלבן כדוגמת פורד הגזען. הם תמכו בהיטלר כי המיפלגה השניה בגודלה בגרמניה הייתה קומוניסטית והחשש של המערב היה תמיד מהתפשטות הקומוניזם. לכן כמו בהתערבותם ברפובליקות הבננות בדרום אמריקה, הם דאגו לאינטרס שלהם ולא של העם הגרמני.

אך כאשר ראו שהיטלר מרים ראש, כובש את צרפת ופולין ומשתלט על אירופה.. החלו לתמוך בסטאלין, באמצעות אספקה שהגיעה לארחנגלסק…לשם נישלח סבא..

8

מ 39 היו במחנות עבודה בסיביר, עד 42: עם חתימת “הסכם יאלטה” בין סטאלין לצ’רצ’יל שוחררו מיליוני הפליטים הפולנים , מהעבדות.

הפולנים שובצו בשתי ארמיות (כל ארמיה מנתה 3-4 אוגדות)

הארמיה של אנדרס, שלחמה עם הבריטים

הם חנו ביער אושיסקין בכפ”ס (שם ערק בגין) רובם נהרגו במונטה קסינו באיטליה.

 והארמיה השניה, שהוקמה הפכה אחר כך לצבא הפולני של היום.

את סבא לא יכלו לגייסו לארמיות בגלל הפלאטפוס

לכן נשלח לגדוד עבודה בארכיי ארחנגלסק בקצה סיביר, ליד האוקיאנוס.

עיר נמל אליה הגיעו אניות אנגליות, שהביאו הספקה אמריקאית למלחמה בגרמנים.

הוא עבד טוב. עמד במיכסות וקיבל פרסי הצטיינות, שהחליף בסיגריות.

שיניו נרקבו בשל הקור ופחד שהרוסים יגלו לכן ביקש מהאחות לעקרם.

לדעת אבא: סבא לא ידע שנולד לו בן (אבי) כי מי יכל לספר לו?!

 

9

סבתא וריבה נשארו בוויזינגה בסיביר – שם נולד אבי ב 43.

כל הפולנים עזבו לקווקאז, גם אחיה של סבתא.

בני הדודים בן וסרג’ באותו גיל נולדו בקווקאז)

(שנה לאחר המלחמה ברוסיה.

סבתא הייתה חולה בטיפוס עם ילדה קטנה – ריבה.

 היא לא יכלה לנסוע כי הייתה מתה בדרך..

אני יליד סיביר: 29.9.43″.

סבא חזר רק ב 43.

היינו תקועים בסיביר אני אימא וריבה.

ורק ב 44 יצאנו…”

10

המשפחה יצאו מסיביר בזכות סבתא:

אימי שיחדה את אשתו של הקפטן בחולצות רקומות שאהובות על הרוסים.

בזכות הריקמה היא שרדה.

בספטמבר בסיביר כבר השלג מגיע לגובה של עמוד חשמל,

לכן יכולנו לצאת משם רק בהפשרה באביב ב 44

ואת החורף היינו צריכים לעבור בסיביר..

היה לה קשר בהתכתבות עם גוצ’ה וכל הפליטים משדלץ.

.

סבא חזר לשדלץ לחפש קרובים

אספו עצמות והקימו קבר אחים.

באמצע הלילה ירו עליהם השכנים הפולניים.

 שהשתלטו על הרכוש היהודי בהעדרם.

.

סבא בגלל היותו יתום, היה צף כמו פקק שעם.

איפה שנוח אמר שהוא קומוניסט ובמקום אחר אמר שלא

וזה עזר לו לשרוד…עובדה

11

כותבת עדנה כהן הלאיונס

הבוקר היה שידור ברדיו (את מחאת יד ושם)

על מעורבות הפולנים בשואהבטבח היהודים

ואכן השתתפו בשואה טבחו והיו אנטישמים

ואתה בדיוק בימים אלה משדרג את הספרים שדלץ ושלזיה

רואה את הנולד ומחובר למציאות העבר והעכשווית

ואבא אומר בלחש: היום מסוכן לכתוב את זה, כי מי שהיום בשלטון הם אותם לאומניים שהקומוניסטים שלחו לכלא. הרבה יהודים היו קומוניסטים

(דבר שהבטיח חופש מדת)

12

הגענו מרוסיה ל”בוגושוב” בשלזיה יחד עם הרבה יוצאי שדלץ.

שהתארגנו ברוסיה לחזור לפולין בעקבות הסכם החלפת האוכלוסין, שנחתם בין רוזבלט צ’רציל וסטאלין.

כל דירה שהתפנתה בשלזיה הביאו פליטים פולניים

מ 46 עד 51 גרנו בבוגושוב ברחוב קוליובה. דודה גוצ’ה וחיים

בן ורגינה גרו בבניין מולנו. אימי היתה גננת במעון יהודי.

ב 51 דודה גוצ’ה ומשפחתה נשארו בבוגושוב ואנו קיבלנו וילה בכפר “יאנוביצה ויילקה” מטעם כורי אורניום. שם הלכתי לכיתה א’ מספטמבר עד אפריל ואז מרים היתה צריכה להיוולד ולא היה מי שייטפל בי, אז אימי שלחה אותי לדודה בבוגושוב. ואז בסוף השנה חזרתי ברכבת לתחנת הרכבת הורודה שליד “ילניה גורה”.

ל “יילניה גורה” עברנו כשהייתי בכיתה ב’. בשנת 51 עד לשנת 57.

סיימתי שם את בית הספר העממי בכתה ז’ הייתי בן 13.5.

13

אחיה של סבתא חנה:

גוצ’ה אחותה, היתה היפה ביותר בעיר והחכמה והרצינית, שימשה כאם ליתומים.  חיים לא נישא לה, היה חברו של ארון והם חיו יחד.

המשפחות התגוררו יחד בסיביר בוויזינגה ובצריף אחד במצקין.

.

שמעון ואסתר אישתו גם היו איתם בסיביר

כשהגיעו לפולין, ברחו להם בלילה לצרפת, כי לא רצה את אחיותיו על הגב.

.

רחל רוחצ’ה עזבה לצרפת לפני המלחמה שם היתה במחנה ריכוז.

שם פגשה את משה בעלה שלקח אותה לבלגיה אחרי המלחמה,

היתה לו שם חנות בגדי נשים. הגויה שמרה על החנות ונתנה לו את המפתח

הבית היה שלם, החנות שלמה ולמחרת בבוקר פתחו את החנות.

אח”כ עברו לגרנובל בצרפת: שם נולדה רוזט אימם של מקסי ואחיה.

14
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

גצל’: מצולם עם רטייה תמיד ליד שמעון

היה קצין בצבא הפולני. גם הוא היה בין המגויסים ברוסייה.

הקצין הרוסי אמר לו לחצות את הוויסלה והוסיף:

“אם אתה חוזר אני יורה בך”

גצל’ ניפצע והמשיך בלי עיין עד לברלין.

והיה בין משחררי ווארשה.

גם הוא חזר לשדלץ ומצא עצמות.

נסע לארה”ב או לקנדה.

16

שלזיה*

היתה שייכת 300 שנה לגרמניה

בגלל זה מישם לברלין אפשר ליסוע במונית ולוארשה ברכבת.

לאחר המלחמה רוסיה לקחה את חצי פולין המזרחי ועשתה חילופי שטחים

ולכן נתנה לפולין שטחים במערב, שהיו גרמניים בעבר.

פולין הרוויחה כי התקרבה למערב וקיבלה נגישות לים הבלטי.

פולין היום נקיה מזרים את כל הגרמנים העלתה לרכבות לגרמניה

את היהודים שחזרו לקחת את רכושם רצחו שכניהם הנאמנים לכאורה.

המשך בספר – “האחים השלזיים האמיצים”. בקישור:

https://www.ourboox.com/books/%D7%99%D7%

9C%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%94/

17
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

פולין קיבלה עצמאות ב 45, אבל נשארה תחת שלטון הרוסים עוד 46 שנה בברית ווארשה מאחורי מסך הברזל, עד נפילת ברית המועצות בזמן גורבאצ’וב.

עד המלחמה פולין היתה ארץ של מיעוטים רבים, ביניהם 3 מיליון ו 300 אלף יהודים שהיוו 10% מהאוכלוסייה והריבוי הטבעי איים על הפולנים וגרם לאנטישמיות. הם רצו פולין נקייה מזרים בדומה לגרמניה, למרות שהיהודים בפולין היו בעלי מקצוע: סנדלרים חייטים וכ”ו ולא אנשי צווארון לבן ואקדמיה כבגרמניה.

גם אחרי השואה כשכבר כמעט לא נשארו יהודים בפולין, המשיך להתקיים האיום היהודי בראשם של הפולנים.

19

לאחר המלחמה וחילופי האוכלוסיה, פולין הפכה טהורה מזרים. 3 מיליון יהודים הושמדו 160.000 עברו לקנדה ארה”ב וכ”ו ובפולין נשארו 140.000 יהודים.

רובם היו קומוניסטים כי חיפשו אמנסיפציה ושוויון זכויות. לכן הרוסים סמכו עליהם ושיבצו אותם בתפקידי מפתח. למשל, סבא שקיבל תפקיד אדיר של יו”ר כורי האורניום עם 4 שנות לימוד. הוא היה משתף פעולה עם הסובייטים, כי כל פיסת אורניום נשלחה ישירות לרוסיה.
הנהגת “פולין החדשה” הורכבה מיהודים רבים שסייעו לסובייטים ושובצו בתפקידי מפתח: אנשי מימשל, דיקנים, מנהלים וגם בשירות החשאי. זה כמובן לא מנע אנטישמיות, אלא הגביר אותה.

20
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

דף עד

 

משואה לתקומה – 70 שנה לשחרור

“משוחרר אך לא חופשי , חופשי אך לא משוחרר”

שם השורד : אהרון

שם משפחת השורד : יגודז’ינסקי

שנת עלייתו ארצה : 1950

אופן עלייתו ארצה : בדרך הים

שם המורה : אמנון יוגד

קירבה משפחתית לשורד : סבא מצד אבא

משפחה שהקים השורד (מס’ ילדים, מס’ נכדים, מס’ נינים):

סבי נפטר בגיל 102 בכפר סבא,

אבי ואחותו מתגוררים בכפר סבא. ביתו הבכורה היגרה לאוסטרליה.

הותיר 9 נכדים ו 11 נינים.

22
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

ספר בקטנה – מותנה בחיתום של ד”ר שכול והר שקלים

לכם ולסבים יש אויב משותף – ההורים.

דברו איתם וקחו בעלות על סיפור חייכם/ן.

לא כמשימת שורשים, אלא כעוצמה רוחנית פנימית.

צידה לדרך החיים.

לא נהייה כאן לנצח. אתם יודעים..

 

בהתחלה הנאצים היו יורים בהם, אבל לבזבז כדורים על יהודים,

אז היו שמים אותם באוטובוס עם ציור של ילדים צוחקים ואת האגזוז מכניסים פנימה,

אבל זה ביזבז דלק.

ואז החליטו על מפעל מחושב הבנויי מפסי רכבת,

מקלחות עם גז, משרפות וקבר אחים.

24

סיפור המעשה…

סבתי חנה היתומה

חיה עם אחיה ופירנסו את עצמם…

אלה הם הוריה

25
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

“בשדלץ זה היה – צייד – ממצוד

חיים יצא מהמספרה לראות מה קורה ברחוב

ונתפס”. סיפר אבא

סבא וחיים הובלו לעבודה.

“הגרמנים בזו לפולנים בעיניהם הם לא היו בני אדם ויהודים בכלל להשמדה”

את המתים זרקו לצד הדרכים.

לסבא היה פלאטפוס והמסמרים מהנעל נתקעו ברגלו

והוא ידע שלא יצליח ללכת זמן רב ואם יצלע ירו בו.

28
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

והוא אומר לבן דודו חיים, “כשהגרמנים יעברו נרוץ ליער בזיגזגים ונתחבא”.

ואז הוא מתחיל לרוץ ושומע שמימינו ומשמאלו רצים אנשים ונורים

והוא מגיע ליער ורואה שהדוד חיים קפא מרוב פחד ולא רץ.

 

היה לו קר בלבוש של חולצה לגופו, אז הוא קפץ לתוך ערימה של קש והתחמם כך עד הבוקר. בבוקר היה רעב ראה שהוא בחווה אז נכנס לרפת ושתה חלב ונרדם. כשהתעורר הרגיש לוע של אקדח נעוץ בתוך עינו והפולני אומר לו “אני שונא אותך, ומת להרוג אותך אבל הגרמנים גנבו לי את הפרות ולכן כנקמה אתן ליהודי לחיות”.

 

כשסבתי הגיעה הביתה ראתה שכל הגברים נעלמו. ראתה מטוס בשמיים, זה לא היה המטוס המלזי הנעדר, אלא מטוס גרמני שהפיל פצצה. עקבה במבטה אחר הפצצה וראתה שהפצצה נופלת על ביתה, שהתרסק לחלוטין.

30

סבתא שמעה את הבכי של ריבה התינוקת, שהיתה בחדר הסמוך.

וסחבה בידיה את האבנים והסלעים עד שראתה

שקיר בטון תומך סוכך על העריסה והילדה נותרה שלמה ובריאה.

עד היום בשדלץ בית זה נמוך יותר מהבתים הסמוכים ברחוב.

31
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

סבי סיפר לאחיו את הזוועות שראה, אך האחים שהיו להם עסקים חזרו לפולין. את אחיו הקטן לקחו לאושוויץ ובנו הקטן הלך בעקבותיהם כשלא היה מי שייתן לו יד.

הוא נראה במחנה המוות עם ידיים קפואות.

 

אח של סבי הוחבא במרתף כל המלחמה. 3 שנים בלי אור יום וגוי חסיד אומות עולם הביא לו לחם ומים. וכשנגמרה המלחמה הוא יצא ואחד השכנים ירה בו בגב. זה קרה גם לבן דוד של אימי ובכלל היה זה נוהג מקובל, יש אומרים שעד היום

המשרתת, שעבדה בביתי חששה שהוא יבוא לקחת את רכושו חזרה.

33
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

אין לי דעה מגובשת על המסעות לפולין, אני כיילד לא נסעתי, לא היה לי כסף וגם זה נראה לי עצוב מידי. אבל למזלי הוצע לי כמורה לנסוע. בכניסה למחנה המוות חטפתי בומבה בראש. בגלל המקל של הדגל ישראל שהחזיק התלמיד שניכנס לפניי. כשהוא הסתובב -קיבלתי ת’מקל בראש.

את הכל אפשר לראות בטלוויזיה, חוץ מאשר את הדברים הקטנים. למשל מה יש ליד התנורים של השרפה, עם המסילה מהברזל? מה שלא מראים בטלוויזיה זה שבפינת המשרפות..  יש אמבטיה לבנה עם רגלי זהב ועל הקיר יש חיפויי של קרמיקה. מפקד המחנה עשה לעצמו שם מקלחת. זה נראה לו הגיוני להתקלח במקום הכי חם.. בגיהנום.     

דבר נוסף, הבית של מפקד המחנה. עם גג אדום ודשא, ממוקם מטר מהגדר החשמלית של מחנה ההשמדה וילדיו יצאו בוקר בוקר לשחק בחצר ולהתבונן “בנוף”. לפחות ה”נוף” היה מתחלף בממוצע כל שבועיים וחצי בממוצע.

יש שם חנות מזכרות, אבל כמו בבית אנה פרנק, סירבתי לממן את רצח העם שלי.

35
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

כל אדם שניצל בשואה ניצל במזל: ירו בחברו ולא בו. הסכין פגעה בכתף ולא בעורק הצוואר. הגופות נערמו עליו בבור ההריגה והוא זחל בלילה. ההורים שלו זרקו אותו כילד מהרכבת, או שמו אותו במינזר. 

 

בבתים שם יש שקע על המשקוף, כי הם תלשו את המזוזה ונכנסו לבית עם בגדים, רהיטים וכסף מוחבא ברצפה. היהודים רבים יצאו עם מפתח כי היו בטוחים שיחזרו מ”מחנה ההבראה”.

כשעלו לרכבות הפיתוי היה גדול כי קיבלו כיכר לחם ומרגרינה. כשירדו מהרכבת כתבו גלויה נחמדה לחבריהם על שהותם בקמפינג.

 

37
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

השאירו את המזוודות בשמירת חפצים וקיבלו סבון למקלחת. כל החברות שהתעשרו מהמתקנים והגז עדיין קיימות, עשירות,מבוססות ומבוססות בדם. צדק בלזאק כשאמר שניתן לבצע כל פשע “”כל עוד אתה מתרחץ היטב לאחריו.

כולנו רואים את המקלחות בטלוויזיה, עם הטוש מימנו יצא הציקלון B. אך מה שלא עובר מסך הוא הדלת העבה, כדלת כספת. מטר וחצי של פלדה מגולוונת. ונשאלת השאלה מדוע. האם לא די בדלת של מטר לעצור אדם מלצאת. ניצולים שעבדו בפינוי הגופות מספרים, שמשהוזרם הגז האנשים נערמו על הדלת בערימת ענק. והמשקל היה של טונות רבות ולכן הסיבה למסיביות.

את קירות הבטון מעטרות שריטות של ציפורני הנספים.

39
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

סיפור ניצול השואה בסוף מלחמת העולם השנייה

לעתים רוע המזל הוא המזל. מה שהציל את סבי הייתה העובדה שהגיע לרוסיה מהצד של פולין שנכבש ע”י הגרמנים. הוא נתפס ע”י הרוסים וככל מהגר נחשד בריגול והוגלה למחנה עבודה בסיביר. שם עבד בעבודת פרך, כגון: ביעור יער. כריתת עצים בלתי נגמרת ב – 40 מעלות. עבודת פרך זו עבודה בלתי נגמרת, בלי מועד ב’. הם היו מקבלים פרוסת לחם לארוחת צהריים וסבי החליף אותה בסיגריה. כי צריך ליהנות בחיים.

יום אחד אחר לחזור להסעה ונישאר לבד באתר ביער. הוא הלך חזרה ברגל למחנה וקפא לצד הדרך. גויי טוב לב לקחו לביתו, חיממו, הסעידו והחזירו למחרת בבוקר בריא ושלם. למחנה.

הנשים שנותרו בויזינגה החלו למלא את מקום הגברים בעבודה. הם הסתובבו עם סכין בחגורה וגרזן בצד השני של החגורה

 

 

41

ביקשתי מסבי שייתן לי דוגמאות לעינויים:

למשל: הכניסו לחולצתו עכבר וחתול שיתפוס אותו, אך ייתכן והוא ביצע במישהו תעלול זה.

תלו אותו מהשער. מזל שאני קרח. לא נורא “שיער טיפש לא צומח על ראש חכם”.

הכניסו צינור השקיה לפיו ומילאו את בטנו במים.

כשעבד על סולם מכבי אש הסולם “נחצה לשניים”. סבי קפץ ופתח את הראש. מאחר ולא היה חובש, אחות בית ספר או פולידין הוא סתם את הפצע עם שפכטל.

 

כל האנשים ששרדו היו בעלי מקצוע נידרש: הפרופסורים, החכמים, המלומדים המשכילים לא שרדו.

נשארו רק: מסגרים, חשמלאים, בנאים, חייטים, סנדלרים. כל מי שיכל לתרום למאמץ המלחמתי.

משימה שסבי קיבל הייתה לצבוע את אולם הקצינים, כולל התקרה הגבוהה וכאשר הוא סיים. הקצינים עשו שם מטווח. שחררו יונים וירו בהן והדם והנוצות נדבקו לצבע הטרי ואז קבעו לו “מסדר נוסף”. 

42
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

האמת המזוודות והנעליים לא שונות במציאות מהמוקרן בטלוויזיה.

לעומת זאת הבטתי בערימת האפר המקורה בגובה בניין

ושאלתי את עצמי:

“כמה יהודים אני רואה: 1,000? אולי 10,000?”

44
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

 נוסח ה”אגדה” שגדלתי עליה. האמת לעקירת השיניים נעוצה קרוב לוודאיי במחלת הצפדינה, שנגרמה ממחסור חמור בוויטמין C

בהיותו בסיביר נודע לסבי בדרך לא דרך שאשתו/סבתי ילדה בן (בהיעדרו?!).

הוא בא למפקד המחנה ואמר לו:

“אני עובד טוב ועושה מכסות כפולות, תן לי לנסוע לראות אותם”.

מפקד המחנה אמר לו שאין שום בעיה הוא יקבל חודשיים וחצי. חודש לנסיעה לשם, חודש לנסיעה חזרה ושבועיים לשהות עם משפחתו, אבל עם לא יחזור יהרגו את בן דודו, עמו התאחד בכלא.

סבי הסכים לעסקה. בדרך לדלת אמר לו מפקד הכלא:

“יש עוד תנאי אחד. אם תחזור עם שן אחת בפה תמות”.

למה? כי הוא יכל….

האם הייתם/ן מסכימים לעסקה?

סבי הסכים. נסע חודש בדרכים לביתו. היה שבועיים עם אשתו והילדים. וכשהגיע הזמן לחזור לכלא, קשרו אותו לכיסא. נתנו לו לשתות בקבוק וודקה ומסגר עקר לו את כל השיניים.

46

כאשר חזרו לשדלץ לאחר המלחמה שאלו אותם השכנים “מדוע הגרמנים לא הרגו גם אותכם”, הם עד היום לא ששים להכניס אותך לביתם, שלא תבקש את רכושך בחזרה חס וכרפס.

בית הקברות היה ריק, השתמשו במצבות למדרכות, בניית שירותי, אורוות וכ”ו. עד היום כשתלך במדרכה תראה מגן דוויד וכתובת מצבה הפוכה בעברית על קיר “אבן מקיר תיזעק”.

החבר’ה אספו עצמות של יהודים, שנרצחו בכל רחביי העיר ומאחר ולא ניתן היה לזהותם, יצרו קבר אחים עם כיתוב בעברית, גרמנית ופולנית. מעין צוואה וכתובת “השם ייקום דמם”.

באמצע הלילה נפתחה עליהם אש תופת מ4 צדדים על הבית בו לנו. השכנים הפולנים הם שירו עליהם. למזלם.. הגיע גנרל רוסי עם הגדוד שלו והציל אותם.

מה האינטרס שלו? מדוע עשה זאת? גם סבי שאל אותו.

התשובה: כי הוא היה יהודי. היו גנרלים גיבוריי מלחמה בצבא הרוסי שלחמו בנאצים. וברגע שהקצין שמע שמות עבריים (לסבי קראו אהרון) וצעקות ביידיש,

שזו שפת התרבות שהנאצים הצליחו להשמיד – לכן הקצין נחלץ מיד לעזרתם.

47
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

לאבא של סבי הייתה טחנת קמח שכעת נוהלה על ידי הפועל שלו. שלקח בעלות

סבי הלך עם כמה מחבריו אל התחנה ושאל את הפועל:

“אתה מכיר אותי”.

– כמובן.

“מי אני?”

– אתה הבן של הבוס.

“של מי התחנה?”

– שלך.

“אתה תחזיר לי את התחנה?”

-בוודאי!

“מתי תחזיר לי אותה?”

תשובת הפולנים היתה סכנה ברורה ומידית: תבוא מחר ב 24:00 בלילה ותקבל אותה – אבל תבוא לבד! 

פולנים רבים השתלטו על רכוש שכיניהם היהודים שנואי נפשם

וכמו ב”קלצה”, העדיפו לרצוח את היהודים שחזרו מהתופת. 

49

סבי לא בא לפגישה עד היום.

במקום זה עלה לישראל עם אשתו חנה

שהייתה בתנועת נוער לפני המלחמה והקים משפחה.

אז הסיפור הזה, יחסית ל 6,000,000,000 סיפורים,

הוא סיפור שמח.

כמו שאמרתי בזמנו לאיינשטיין, הכל יחסי.

(והוא רץ עם זה לכל העיתונים).

.

וכשאני שואל את סבי:

“למה הגרמנים שנאו את היהודים”?

הוא תוקע בי מבט רנטגנולוגי,

משולב ב: סי-טי ואם. אר. איי.

50
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

כשהגענו עם משלחת ביה”ס לבית הקהילה היהודית ישב שם יהודי שעון על ידו. חשבתי שהוא מבכה את מר גורלו וקהילתו שנספתה. כשהתקרבתי ראיתי שהוא רכון מעל קערת מרק אטריות מהביל.

שוב הדמיון שלי האכיל אותי לוקשים. 

 

באנדרטה של רפופורט פגשנו חסיד אומות עולם אותנטי מהניילונים. המדריך הנערץ שנסע בקדמת האוטובוס עם פנס כורי פחם לראשו אמר שאם נאסוף כסף החסיד יבוא לארץ בחגים. כעסתי על תלמידים שהתקמצנו על 50-100$ בשטרות לא מסומנים.

משלא בא החסיד לארצנו, ונשאר באומות העולם. עלתה סברה שהוכחה כנכונה. המדריך גזר עלינו קופון ושילשל לכיסו העמוק את הכסף.

52
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

לאחר המלחמה חזר והתאחד עם אשתו ונסעו לשלזיה, שהייתה בשליטת גרמניה ושוחררה.

היטלר דרש וקיבל את הסודטים, שם היתה אוכלוסיה גרמנית מזמן רומא ששמחה לקבל הכרה מהשלטון.

הוא כמובן לא הסתפק ולקח את כל צ’כיה ואת פולין פשוט הפקירו. גם ההנהגה הימנית שלה שברחה לבריטניה ופקדה על חייל האוויר לבוא ולהגן על שמיי לונדון במלחמה. אותה ממשלה ימנית אנטישמית שולטת היום בפולין והעבירה את החוק הפולני כדי להשתיק את כל אלה שמספרים על אזרחיה היהודים שחזרו לבתיהם לאחר המלחמה ונרצחו ע”י שכניהם הפולנים. לכן בפולין היום אין מיעוטים כלל.

.

שלזיה שוחררה ע”י הצבא האדום, שחזר מברלין. לכן במקום לא נורה בה כדור אחד. התושבים הגרמנים הועלו לרכבות לגרמניה עם מזוודה אחת והבתים נשארו עם כל הרכוש והיוו מטרה למחפשי שלל מכל פולין. שם התגוררו בבית של משפחה גרמנית ושם נולד אבי. משם הביאו לארץ את הקרניים ואת הקריסטלים שפגשו מלגזה בנמל

54
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

ההכנה לעלייה ארצה ואופן העלייה ארצה

הגורמים שסייעו להצילו הם התושייה שלו, חוסר אמונתו באלוהים שגרמה לו לברוח מפולין ולא לסמוך על הצלה מידי שמיים. העובדה שהיה חסר רכוש הקלה עליו לעזוב ולברוח משדלץ לעומת אחיו שחזרו להציל את רכושם ונרצחו בידי שכניהם ובידי הנאצים.

הם עלו ארצה באוניה לחיפה, בה ראה אבי לראשונה יהודים דתיים והתפלא שלאחר השואה נותרו עדיין דתיים בעולם.

סבי כלל לא רצה לעלות לישראל. הוא העדיף את ארצות הברית, אך סבתי שהייתה ציונית וחברת תנועת נוער בנעוריה – עמדה על כך שיעלו ארצה.

 

56
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

ההגעה והקליטה בארץ ישראל

סבי ומשפחתו הגיעו לשכונת מצקין בכפר סבא,

שם גרו 5 נפשות בדירת שיכון.

סבי עבד כצבע ואבי נטש את בית ספר אוסישקין בגיל 12

כשהצברים לעגו לו (“סבונים”) ויצא לעבוד עם סבי בבניין.

יום אחד אבי נרדם והותיר את הדלת נעולה וסבי השתוי הפליא בו מכותיו

“כמו שרק מי שאינו אב יכול לעשות”.

מעיד אבי: התגייסתי 1.64 וגבהתי בצבא,

לעומת איך שעבדתי לפני זה, הצבא היה בשבילי מנוחה”.

 

58
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

לכן אני אומר, דברו עם הזקנים.

כמו שדיברתי עם צאנין העורך של “לעייטסטע נאייעס” (ידיעות אחרונות) עליו סבי היה מנויי.

כשלמדתי באוניברסיטה ובאתי לצאנין, כדי לקנות מילון יידיש. בזמנו צחקו עלי …

על כך. זה נראה להם משעשע, להקדיש זמן לתרבות שנרצחה.

בשיחתנו אמר לי צאנין “ספרים הם חברים שלעולם לא יבגדו בך”.

וזיכרו האדם מתחנן ואלוהים צוחק,

באידיש זה נשמע יותר טוב, אך הנאצים עשו עבודה יסודית והשמידו את קהלה.

הוא שאמרנו “ה’ ניקרע מצחוק”

60
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

I think riva got it wrong the man up left is getzl,

and down right abrouther.

אמנון

.

No, that was all the info she remembered. She said she’s not shure.

Shaul likely to know better perhaps.

yes and do you remember names from 5 years ago let alone from 1945 😉

I have enough trouble remembering names of girls I used to know from far far less then that 😉

yep and these days its called electronic diaries, that keep all that otherwise not very important information laughs warmly. thank you most kindly Amnon, and I will pass my regards to her, when I see her a little later today 🙂 Keep well 🙂

מוטי

65
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

בועז: מצוין התמונה עם השמות.. תודה
מוטי: ריבה היתה בחתונת “סבנו” גצל’ בארה”ב ב 45

על כך אמר אבא: “בחלום הלילה” אם היתה בחתונה, זה היה לפני שנסע,

אז איש לא נסע לחתונה לארה”ב

אך מה שם משפחתו?

כתובת..משהו

קדחת
בועז: וואללה
יוגד: אשכרה.

אם תצליח להוציא מאבא את שם משפחתו לפני פסח, דיינו.

67
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

שירה של: רחל טוקר שיינס

הלחנה ושירה: טלי בירנברג

.

ילד קטן מה אתה אומר?

שלחו אותו לרוח והוא יכה גלים.

מהיום השיר הזה רשמית הוא גם עלי/עלינו.

פשוט סיפור חיי/חיינו.
את שלא הצלחתי להביע בספרי הבעתן בשירכן.
הלא כל אחד מאיתנו ילד זר. אני בוודאי ובוודאי.
הילד הפנימי….
הקול המניע את מעיני היצירה,
 הלב והזיכרון הישועה.
70
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

75

כל כך התרגשתי כשראיתי את דף העד שפרסמת

זה מישהו שהכרתי מקרוב

זוכרת אותו הולך על הסולם במצקין.

מלכה גלעד

.

אמנון יקר שבת שלום

במקרה נתקלתי היום בספר המרגש והעצוב שלך

“שדלץ סיפור בקטנה …”

הופתעתי ממה שכתבת על השיר ילד קטן שלי ושל טלי

המון המון תודה ושמחה שאהבת ונגע בך

נהדר במקרה נתקלתי קראתי ומאוד התרגשתי חתיכת סיפור.

תודה רבה

רחל טוקר-שיינס

76
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

קראתי את הספר שדלץ / עדנה כהן הלאיונס
התרשמתי עמוקות ממשפחתך המפוארת
הסבים הסבתות הדודים
עברה נדודים ברחו
חיו במקומות שונים
ידעו להנצל ממצבים
אכזריים
עבדו בעבודות שונות
בכדי לשרוד
ידעו לשמור על קשר
ולבסוף להגיע לארץ
סיפור מרתק אמיתי
כתוב מעניין ומשקף
משפחה עם כוחות שידעה לשרוד.

78
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

ניסיתי לקרוא את כל הטקסט,

אבל לא הצלחתי
לא בגלל השפה – זאת דורשת ריכוז וזמן,

אבל זה בסדר – אלא בגלל העצב שעולה בי בקריאה
בעצם לא רק עצב אלא זעזוע, יגון עמוק, כאב …
זה כמעט בלתי נסבל כי זה לא פשוט סיפור, זה מציאות
עצרתי בעמוד 32 ואנסה בעוד כמה ימים להמשיך
סליחה

סימונה תלמידת עברית,

אוסטריה

80
מרגש לקרוא שאשה שמתקשה בשפה העברית
מתאמצת לקרוא את הספר שמשקף מציאות קשה ועצובה
מעניין היסטורי כפי שכתבתי
שאפו לגברת הזו.
ספר שמעלה את החוויות של המשפחה
שחוותה התופת על בשרם
ידעו ויכלו לשרוד
לי אישית ספר המסמל שואה ולצידה גבורה
קראתי אותו מספר פעמים

ואוסיף בקורך וכתיבת הספר סגירת מעגל

עדנה כהן הלאיונס

81

אמנון היי

מדהים.

אני מבקשת שתעביר לאורלי שטטינר את החומר הזה לאתר ארגון שדלץ בפייסבוק.

או לחילופין אם אתה יודע לעשות זאת בעצמך

אנא העבר את החוברת המכובדת הזאת לאתר של ארגון יוצאי שדלץ.

אתמול נסעתי עם אבא שלך אל מישהי שיש לה משרד לצילומים.

אבא שלך הביא את כל התמונות שיש ברשותו והגברת הגדילה את התמונות.

את התמונות אני אפרסם באזכרה של ארגון שדלץ.

בשעה שיש קבלת פנים. בבית ווהלין. כולי תקווה שגם אתה תגיע לאזכרה של הארגון.

תרשום לפניך!!!

בלה פרוזנסקי

יו”רית קהילת שדלץ

82
Artwork from the book - שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים by Yoged Amnon - יגודז

כך תמה תרומה של 600 שנה של יהודי פולין

יהודים רבים שלא הורשו להיכנס לאנגליה מאות שנים וגורשו מספרד וכ”ו הגיעו לפולין.

קז’ימייז’ הומלך על פולין בשנת 1333, בגיל 23, ושלט עד מותו בשנת 1370. הוביל את פולין לפריחה, הרחיב את שטחה ופיתח את כלכלתה. פעל רבות למען מעמד האיכרים המשועבדים עד שכינוהו “מלך העבדים”. הוא דאג גם לבני המעמד העירוני ובתוכם היהודים שהיו בין בוני העיר הפולנית. מן המפורסמות היא איגרתו של המלך משנת 1364, בה הוא כותב: “המלך נעתר לבקשת היהודים היושבים בכל ערי מלכות פולין” הואיל והוא “שואף להרבות תועלת אוצרו. ניתנת להם זכות הישיבה והתנועה, חירות המסחר והרשות להכניס ולהוציא סחורות וכן גם להלוות כסף בריבית, בעבוט ובאפותיקי”.

דוגמא לתרומת היהודים לתעשיית פולין, היא העיר וודג’ (לודג’), ממנה הגיעו מקימי מיפעל הביגוד לודג’יה.

84

To our wonderful community of readers:

The author has made this book available to you free of charge. We'd be really grateful if you'd consider one of the following:


  • Donating a dollar to the author

  • If you enjoyed the book, leave a like!

  • Write a few words of encouragement in the comments section below

  • Share it with your friends, you can use this shortlink:

Thanks for your generosity!
Mel, Ran, Shuli and the Ourboox team

This free digital picture e-book was brought to you by

Ourboox.com

Create your own free book



Ourboox is the world's simplest free platform for creating, sharing and promoting digital picture e-books.

Join us now and make your books come true.

COMMENTS (2)

Leave a Reply

2 thoughts on “שדלץ סיפור בקטנה – יגודז’ינסקי המצוד – צייד הצבעים”