עבודת שורשים סשה אלכסייב by sasha alexeeva - Ourboox.com
This free e-book was created with
Ourboox.com

Create your own amazing e-book!
It's simple and free.

Start now

עבודת שורשים סשה אלכסייב

  • Joined May 2021
  • Published Books 1

חלק ראשון – על עצמי

1

שמי: היי, שמי אלכסנדרה אבל כולם קוראים לי סשה ואני אישית מעדיפה ככה בגלל שאני לא ככ אוהבת את השם המלא שלי ולקראו לי כך בשם על אבא שלי וזה בגלל שבחודשים הראשונים כשאמא שלי הייתה בהריון, אבא שלי עבר תעונת דרכים קשה מאוד ואמא שלי הבטיחה לו שאם תיוולד בת אז נקרא לה סשה.

שמי משפחתי הוא אלכסייב והמקור על שם משפחה זה הוא מגיע מהשם אלכסיי שזה אומר בשפה היוונית מגן.

 

תאריך לידה: נולדתי בתאריך 29 ביולי 2007 והתאריך העיברי הוא ט”ו באב תשס”ז ביום ראשון בבית חולים בני ציון רוטשילד, חיפה, ישראל והמשקל שנולדתי היה 3.750 ק”ג.

לפני שנולדתי, כמו שאמרתי מקודם, אבא שלי עבר תעונת דרכים קשה בזמן שאמא שלי הייתה בחודשים הראשונים בהריון ולאבא שלי קוראים אלכסנדר(אלכס) ובזמן שאבא שלי שכב בבית חולים, אמא שלי הבטיחה לו שאם .תיוולד בת אז נקרא לה בשמך

 

אבני דרך: עד גיל 3 אני הייתי בגן רוסי פרטי ואחרי גיל 3 הייתי שנתיים בגן אקליפטוס ואז בשנה האחרונה לפני כיתה א’ בגן לעולים חדשים ובאותו רגע נשארתי עוד שנה בגן בגלל שלא ידעתי עברית.

בשנת 2014 עליתי לכיתה א לבית ספר הבונים ולמדתי שם 6 שנים ואף פעם לא עברתי כיתה ובית ספר.

לא היו לי חברים בבית הספר אבל זה לא היה כל-כך מעניין אותי בגלל שהיו לי חברים טובים מעבר בית הספר שכמעט כל יום היינו ניפגשים איתם ברחוב.

באמצע כיתה ד באה לכיתה שלי ילדה חדשה שאנחנו ישר היתחברנו מאז שהיא באה לכיתה שלנו וניהינו חברות טובות אבל אז בסוף ד היא עזבה בגלל שהיא  עברה עיר אחרת.

ביום הראשון של כיתה ה היצטרפה עליינו לכיתה ילדה חדשה ושמה לרה שהיא באותו רגע הייתה עולה חדשה מרוסיה ובהתחלה אנחנו לא היתחברנו כי אנחנו רבנו וכל זה אבל רק אז בסוף כיתה ה אנחנו התחלנו להיתקרב.

לכבוד יום הזיכרון, יום השואה ועוד כל מיני אירועים, אני ובנות מהכיתה שלי היינו כל הזמן יוצאות לחזרות כי היינו אמורות להופיע בכל מיני מקומות כמו הדר, בית ספר יבנה, בית ספר שלנו וכו ואני הייתי מאוד נהנת באותו רגע כי הרגשתי שאני לומדת ברעות שכל הזמן הייתי יוצאת לחזרות של ריקוד וזה. בנוסף בכיתה ה תמיד הייתי רבה עם הבנות מהכיתה שלי ואז המחנכת שלי עשתה לנו מין כזאת פעילות שכל יום היינו בוחרות שעה אחת ביום שהיינו הולכות לספרייה והיינו עושות סוג של פעילות כמו יצירה, סרט וכו ובכך אנחנו ניהינו מגובשות מאוד. בכיתה ו התחילו להיות לי חברות מבית הספר ומשם לי וללרה ניהיתה חבורה של כמה בנות וכולנו היינו רוסיות כי יכולנו לרחל על אנשים אחרים בבית ספר מבלי שאף אחד היה מבין אותנו וכל יום ישר אחרי בית הספר תמיד היינו הולכות לגן משחקים. בנוסף בתחילת ו היה לנו טיול שנתי ליומיים בירושלים והיה ממש כיף ונהנתי מאוד. אני זוכרת שברותו יום הלכתי לישון בשתיים וחצי בלילה והיתעוררתי בחמש בבוקר וזה בגלל השעון מעורר שהיה. בהתחלה נבהלתי רצח וחשבתי שזאת אזעקה אבל זה היה שעון מעורר מסתבר וכל הבנות שהיו בחדר באותו רגע ישנו ורק אני היחידה היתעוררתי מהשעון מעורר. לי וללרה הייתה לנו חונכות אצל כיתה ד שזאת הייתה כיתת מבר ואנחנו כל הזמן היינו יוצאות האמצע השיעורים עליהם בישביל זה והילדים שם מאוד אהבו אותנו ואם היינו איתם בשעה שביעית אז היו תמיד מביאים לנו אוכל ולפעמים הוא היה טעים אפילו.

הייתה אמורה להיות מסיבת סיום ענקית בערב בבית ספר לכבוד סיום ו אבל בגלל הקורונה והמצב שהיה באותו רגע צילמו לנו סרט וגם באותו רגע עשינו הצגה ולכבוד זה היה לנו גם ריקוד.

ביום האחרון של היסודי בנו לבית הספר בשעה 9:15 כי הייתה לנו אפשרות וכמובן אנחנו כולנו בכינו באותו יום וסיימתי יסודי בכך שבהתחלה אנחנו היינו 17 בנים ו-12 בנות ובסיום היינו 7 בנות ו-17 בנים אבל זה דווקא היסתדר לנו. ניסיתי להיתקבל לבית ספר לאומנויות רעות, למגמת אומנות, אבל שמו אותי ברשימת המתנה ועוד לא קיבלתי תשובה, רציתי ללכת לבית ספר חוגים אבל לא יכולתי בגלל שבית ספר זה לא היה באזור ולבסוף הלכתי לאליאנס בגלל שבית ספר זה היה הכי קרוב עליי והלכתי לכיתת יוזמת בגלל שאני מאוד מתעניינת ללמוד עסקים, כלכלה וכל הדברים שקשורים לזה כדי לדעת לעשו את זה בעתיד וזה מאוד יצטרך לי בחיים.

חוגים ותחביבים: אני אוהבת לרקוד, לצייר ולהיפגש עם חברים ובינתיים אני נמצאת בשום חוג אבל לפני זה הייתי בחוג ריקוד ואני רוקדת כבר 8 שנים, מכיתה ב אני התחלתי לרקוד היפ-הופ ואפילו בכיתה ו הייתי בנבחרת ובכיתה ו התחלתי לרקוד מודרני.

עוד מגיל קטן אני מציירת וזה יוצא לי ממש טוב ואפילו ניסיתי להיבחן לבית ספר לאומנויות, מלא חברות שלי תמיד רוצות שאני יצייר אותן או משהו בסוג הזה אבל אני מציירת רק בגלל שאני אוהבת את זה ולא בישביל משהו.

הייתי רוצה ללכת לחוג דרמה בגלל שאני מאוד מתעניינת בדברים האלה כמו להופיע בבמה וכל זה והלוואי שהייתי שחקנית אבל כנראה אני לא יהיה כי אני משחקת דיי גרועה אבל מי יודע, יש מצב שבעתיד אני ישחק הרבה יותר טוב מאשר איך שאני עכשיו.

אני לא ככ אוהבת לראות סרטים וסדרות אל אני אוהבת סרטי אימה, רומנטיקה וקומדיה והסרט האהוב עליי הוא הארי פוטר.

המוזיקה שאני אוהבת לשמוע זה פופ, רוק, אלטרנטיב(זה סיגנון לא כזה מוכר) ורוב השירים שאני אוהבת לשמוע הם משנות ה-2000.

המאכל האהוב עליי זה סושי.

מקום וסביבת מגורים: הרחוב שאני גרה בו הוא זלמן שניאור 71, רמת רמז, חיפה.

אני כל החיים שלי גרתי ברחוב זה רק שכשנולדתי, אז גרתי בזלמן שניאור 20 בשכירות ואז קנינו דירה בזלמן שניאור 71 ואני מאוד אוהבת את הרחוב שלי אפילו שאני לא גרה בביניינים החדשים, אלה בישנים, בגלל שהוא רחוב שנמצא בסוג של יער והחלון שלי יוצא ליער שאפשר לראות את הסביבה היפה בחוץ וכמובן את חזירי בר שמטיילים באמצע הכביש האפילו.

אני גרה עם ההורים שלי ואח שלי הגדול שיש לנו הבדל של 10 שנים ובנוסף יש לי חתול בשם באפיק והוא בן 7 ואנחנו קנינו אותו מיד 2 ובחרנו דווקא חתול בגלל שאנחנו מאוד אוהבים חתולים ואנחנו מעדיפים אותם מאשר כלבים.

 

מה שאחי הגדול היה אומר עליי זה שאני מאוד יצירתית, חכמה, יודעת המון דברים בגיל שלי וסקרנית.

מה שההורים שלי היו אומרים עליי זה שאני ילדה עם לב טוב, כישרונית, חיה את החיים איך שאני רוצה, חברתית, עוזרת להורים והכי חשוב עצמאית.

מה שהייתה אומרת על עצמי זה שיש לי חוש הומור טוב, טובת לב, תמיד מוכנב לעזור, חברתית, כישרונית ואמיצה.

2

חלק שני – אני ומשפחתי

3

ההורים שלי ביחד 25 שנה, לאמי קוראים טטיאנה וגילה הוא 46 וחצי והיא מאוד נחמדה, יש לנו קשר מאוד טוב ואנחנו כל הזמן מדברות בזמן הפנוי, טעם טוב בסטייל, מאוד אוהבת להיצטלם ולטייל ברחבי הארץ.

אבי קוראים אלכס והוא בן 49 וחצי והשנה יהיה בן 50 ואבא שלי מאוד זורם, חוש הומור טוב, חכם מאוד, מתעניין בהכל וגם לנו יש קשר מאוד טוב אבל לפני 14 שנה, אבא שלי עבר תעונת דרכים קשה מאוד שבגלל זה הוא הפך להיות לנכה ושכב בבית חולים 5 שנים אבל למזלינו הכל בסדר עכשיו ומרוב זה, הוא ספורטאי ועכשיו, כל יום הולך לחדר כושר, לא שותה ולא מעשן.

לאח שלי קוראים איגור והוא בן 23 וחצי ותמיד אנשים אומרים לנו שאנחנו מאוד דומים ואנחנו בקשר דיי טוב ביחד וכל הזמן אנחנו מדברים אבל חוץ מזה אח שלי ספורטאי והוא כל יום הולך לחדר כושר, שרירי מאוד.

מצעד אמא, סבתא נפטרה מסרטן חזה ולפני זה היא עבדה בבית-מכס 20 שנה וסבא נפטר.

מצעד אבא, סבא וסבתא שלי היו רופאים וכל החיים שלהם עבדו בבית חולים.

סבתא שלי הייתה רופאה פנימית וסבא שלי היה קרדיולוג ועכשיו הם גרים באוקרינה.

תאריך לידה אם: 5 לדצמבר 1974 מורמנסק, רוסיה

תאריך לידה אב: 18 לאוגוסט 1971 מיקולייב, אוקראינה

תאריך לידה אח: 10 ליולי 1997 מיקולייב, אוקראינה

שנות חייה סבתא מצעד אמא: 3 לאוקטובר 1948 – 5 לספטמבר 2001 מיקולייב, אוקראינה

תאריך לידה סבתא מצעד אבא: 8 למרץ 1940 צ’רנובצי, אוקראינה

תאריך לידה סבא מצעד אבא: 22 לאוגוסט 1946 טבר, רוסיה

ההורים שלי עלו לארץ מאוקראינה עם אח שלי וסבתא מצד אבא 10 למאי 2000.

שנה שההורים שלי היתחתנו 1 לספטמבר 1995.

ההורים שלי למדו בבית ספר 44 שנמצא בעיר מיקולייב, אוקראינה.

אבא שלי עסק בעיסוד שבבי, קירסום, חריטה, עבודות אלקטרוניקה ועבודות CNC.

אמא שלי לפני שעלתה לארץ, הייתה גננת בגן ילדים.

האירועים המיוחדים שקראו לנו במשפחה זה מתי שעליהו לארץ ובדיוק ביום הזה היה את יום העצמאות, מתי שאבא שלי עשה בסוף שנת 2017 רישיון נהידה וקנינו את המכונית הראשונה שלו, נסענו במכונית לאילת בפעם הראשונה בשנת 2018.

ההורים שלי הכירו אחד את השני עוד באוקראינה בשנת 1995 כשאבא שלי חיפש לעצמו אישה לעתיד, עובד מהעבודה שלו הייתה כבר אישה ולאישה הזאת הייתה חברה טובה של אמא שלי והם הכירו אותם את אחד והשני.

אבא שלי הציע לאמא שלי להיפגש ואז הם התחילו לצאת עד שהתאהבו באחד והשני והיתאהבו.

מצעד אבא, סבא וסבתא שלי הכירו בסוף שנה באוניברסיטה כשהם שניהם למדו להיות רופאים, אז הייתה מסיבת ריקודים שהיה צריך לבחור בן/בת זוג ולרקוד איתם במסיבה, סבא שלי בחר את סבתא שלי והוא רצה לרקוד רק איתה והיא הסכימה ומשם הם התחילו לצאת.

מה שמייחד את משפחתנו זה שההורים שלי כבר ביחד 25 שנה ואנחנו מאריכים אחד ואת השני.

הפעילויות שמשפחתי אוהבים לעשות הם אבא שלי אוהב לתקן ולהיתעסק עם דברים שמעניינים אותו, כמעט כל שבת לנסוע עם כל המשפחה בכל מיני מקומות בארץ.

החוויה שהכי זכורה לי עם משפחתי זה מתי כשאנחנו נסענו לאילת במכונית לשלוש ימים ויומיים שינה לפני שלושה שבועות.

באותם ימים, אנחנו היינו מטיילים בכל אילת ונהנים מהיופי, מצטלמים, ביום הראשון באילת בערב, עלינו כולנו ביחד למתקן בשם “טרנטולה” שאני יחסית פחדתי בגלל שיש לי פחד מגבהים אבל אחרי זה אני ואח שלי עלינו לכדור כזה שהוא מעיף למעלה ואפשר היה לראות במסך ענק מחוץ למתקן אותנו.

באותו ערב ראינו מלא דברים יפים מאוד, נכנסנו למלא חנויות ומקומות יפים ברמות, יום אחרי ישר על הבוקר נסענו לים ובמקום שחינו עם דולפינים והיו עוד המון דברים שעשינו וזאת הייתה חוויה ממש כיפית.

4

חלק שלישי – קשר רב דורי

5

הדמות שבחרתי מהמשפחה שלי זה אבא.

שמו אלכסנדר אלכסייב ואני אספר את ביפור העלייה שלו לארץ ישראל.

אבא שלי יהודי ולפני עלייה לארץ, הוא שנתיים למד עברית באוקראינה, הוא הלך לאולפן בבית כנסת בעיר מיקולייב, אוקראינה.

סגן ראש העיר של קרית ביאליק בא לבקר בעיר מיקולייב, אוקראינה.

אבא שלי ניפגש איתו אחרי פגישה של עולים חדשים, הוא שאל אותו מה לעשות אם אין לנו אף אחד בישראל, הוא שאל את אבא באותו רגע כמה פעמים הוא עבד בישראל ומאיפה הוא יודע עברית.

אבא אמר שהוא אף פעם לא עבד בישראל והוא יודע עברית בגלל שהוא למד עברית בלילות.

סגן ראש העיר נתן לאבא כרטיס ביקור ומספר טלפון ואמר לו שהוא יעזור לו במקום קרובי משפחה.

מתי שההורים שלי עלו לארץ עם סבתא מצעד אבא ואח שלי כשהוא היה קטן בתאריך 10 למאי 2000, אבא שלי יתקשר עליו הוא שלח אוטו עליהם, האוטו הביא אותם למשרד קליטה בקרית ים עם עולים חדשים מאטיופיה.

אבא שלי עדיין אומר לו תודה שהוא הביא אותם לארץ.

אמא שלי כל הזמן סמכה על אבא שלי והיא מאמינה מה שאבא שלי עשה הוא היה מעשה טוב לטובתינו.

בהתחלה בישראל, לאבא שלי היה מאוד קשה בארץ, היה לא מספיק כסף, חוסר עבודה, ואם כבר הוא היה מוצא עבודה היא הייתה מאוד אמוסה ותמיד הם היו זמניות, המצב עם הכלכלה הייתה זוועתית באותה תקופה אפילו מרוב שכל העבודות היו זמניות לא היה יום אחד שאבא שלי היה בלי עבודה.

אבל זה כבר סיפור אחר, ביום כשהמשפחה שלי עם אבא עלו לארץ, זה היה אחד הימים הכי טובים בחיים שלהם.

מרוב כל החיים העניים והאמוסים שהיו להם באותה תקופה, אבא היה מאוד שמח בגלל שהוא אמר שעכשיו אנחנו גרים בארץ ישראל ויש לנו תקווה.

בילדות, כשאבא שלי גדל באוקראינה, הוא היה סובל שם ובבית ספר מאנטישמיות.

6
This free e-book was created with
Ourboox.com

Create your own amazing e-book!
It's simple and free.

Start now