עבודת שורשים

חלק 1

משמעות פירוש השם שלי (נועם) הוא: מבטא את תחושת ההורים כי ילדם הוסיף לחייהם שלווה, רוגע וחביבות. שם זה יכול לבטא גם את תקוות ההורים שילדם יגדל להיות נעים לסביבתו.

אמא ואבא שלי בחרו לי את שמי וקראו לי נועם מכיוון שאהבו את השם הזה ורצו שיקראו לביתם נועם.

לשם זה מצאתי כמה פסוקים מהתנ”ך והם:

“וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ”.

“דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם”.

“צוּף-דְּבַשׁ, אִמְרֵי-נֹעַם; מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ, וּמַרְפֵּא לָעָצֶם”.

פירוש שם המשפחה שלי הוא: השם ברכה קשור בברכה, אחד מ”גיבוריו” של מלך דוד וגם בשם הפרטי ברכה. במאה ה-20 ברכה מתועד כשם משפחה יהודי בזמן מלחמת העולם השנייה עם סילס ברכה אשר גורש מצרפת אל מחנה ההשמדה הגרמני אושוויץ במרץ 1942. מקור שם המשפחה שלי הוא מבולגריה ששם שם המשפחה ברכה היה נפוץ מאוד בקרב יהדות בולגריה.

משפחתי המצומצמת והמורחבת

סבי אליעזר:

סבי נולד בשנת 1950 ( כיום בן 67 ) גדל והתחנך בעיר תל אביב. הוריו של סבי נקראים: אברהם ז”ל ושרה ז”ל.

סבי לא זכה להכיר את סבו וסבתו משני צדדי המשפחה, הוריו הגיעו לבד לישראל וכל משפחתם התפזרה בארצות בעולם.

הילדות של סבי עברה על שפת הים ועל גדות נהר הירקון בפעילויות של חבורות ילדים מתנועת הנוער “השומר הצעיר”. משחקי החצר של תקופת הילדות של סבי היו בעיקר משחקי כדור מכיוון שלא היו להם טלפונים ומחשביים והם לא היו מכורים כמונו.

בתקופת ילדותו של סבי היו הולכים לקנות מזון עם תלושים שקיבלו מהממשלה.

בשנת 1968 סבי התגייס לצה”ל ותפקד במשטרה צבאית ושירת בכלא 6 והיה מדריך כלואים, בצבא סבי הכיר את סבתא מאירה כשהייתה חיילת ובשנת 73 הם התחתנו , אמי נולדה בשנת 1974 ובשנת 1978 נולד שחר. סבי וסבתי התגרשו.

כיום סבא עובד בבנק דיסקונט בתל אביב וחי בתל אביב.

סבתא מאירה:

סבתי נולדה בשנת 1951 ( כיום בת 68 ) . הוריה של סבתי נקראים: מלכה (תיבדל לחיים ארוכים ) ויוסף ז”ל.

גרו בנס ציונה בשכונה של בתים פרטיים ליד פרדסים בהם סבא יוסף ( המכונה יוסקה ) עבד. סבתי ברוב חייה בילתה בחצרות עם ילדי השכונה במשחקי החברה של פעם.

סבתי למדה בבית ממלכתי א’ כיום ראשונים (היכן שאני למדתי ).

במלחמות שעברו , לא היה להם מקלטים הם התחבאו בבורות שחפרו בחצר. סבתא שירתה בצבא במשטרה צבאית שם הכירה את סבא אלי. לאחר הנישואים גרה ברחוב מכבי ולאחר מכן בזרובבל , אחרי הגירושין עברה לרחוב נורדאו.

סבתי אוהבת לעסוק באומנות , סריגה , ריגמר ,רוקדת ריקודי עם ונוהגת לטייל עם המשפחה.

סבי שלמה ז”ל:

מכיוון שסבי נפטר אז אני אנסה לספר לכם כמה שאני יודעת עליו.

סבי נולד בבולגריה בשנת 1945 הוריו של סבי נקראים דב וארנה ז”ל.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סבא רבא נשלח למחנה העבודה שהקימו הנאצים בבולגריה ושם עבד עבודות כפייה, עם גמר המלחמה הוא ניצל בזכות מלך בולגריה ששמר על היהודים.

הם עלו לארץ בתום מלחמת העולם השנייה והגיעו לרמלה .

סבא שלמה סיים בית ספר תיכון עמל והתגייס לצנחנים, הוא היה לוחם בצנחנים עם כנפי צניחה והשתתף במלחת ששת הימים, בתום מלחמת ששת הימים התחתן עם סבתא חיה ונולדו להם שלושה ילדים.

סבא עבד בתעשייה האווירית ולאחר מכן עבד כנהג אוטובוס.

סבתא חיה:

סבתי נולדה להוריה ישראל וליזה ז”ל בשנת 1946בגרמניה, היא עלתה לארץ שהייתה בת שנתיים .

הוריה נולדו בפולין, סבא רבא ישראל היה בגיל 17 כאשר הוריו ואחיו נרצחו בפוגרום שהיה בעיר שלהם בפולין בעקבות האסון שקרה במשפחתו הוא ברח מהעיר והתגייס לצבא הפולני , שנה אחרי הגיוס שלו פרצה מלחמת העולם השנייה. סבתא רבא ליזה נולדה בכפר קטן בפולין במשפחתה היו לה 11 אחים ואחיות בעקבות המלחמה המשפחה של סבתא רבא ברחו לרוסיה בניסיון שלא להיתפס ע”י הנאצים ,בזמן הבריחה מתו 9 אחים של סבתא רבא . ברוסיה סבתא ליזה פגשה את סבא רבא ישראל שם הם התחתנו. הם ברחו למדינה שנקראת אוזבקיסטן ושם נולד אחיה של סבתא חיה, יוסף. בשנת 1945 סבא וסבתא רבא התחילו במסע ארוך לעלות לארץ. הם הגיעו לגרמניה שם ולדה סבתא חיה. בשנת 1948 הם עלו ארצה לעיר רמלה.

סבתא חיה גדלה בעיר רמלה שם הכירה את סבא שלמה הם התחתנו ונולדו להם 3 ילדים. כאשר סבא שלמה יצא לפנסיה הם עברו לרחובות.

גלגולו של חפץ

מפית של המצות לפסח שעוברת מדור לדור.

מפית זו היא דור שלישי במשפחתי, אימא של סבתא רבתא שלי(צבייה) תפרה ורקמה אותה , המפית נרקמה בשנת 1890 (בערך).

סיפורה של המפית:

צבייה רקמה את המפית הזו בעבודת יד אשר הביאה את המפית להוריי סבתא רבתא שלי והם הביאו אותה לסבתא שלי מאירה בירגר. מפית זו היא כיסוי למצות בפסח.

בשנת 1936 הוריי סבתא רבתא שלי עלו לארץ מפולנייה כיום אירופה מהעיר אולנוב , המפית הזו מסמלת את המסורת של פסח שהיה נהוג לכסות במפית את המצות במקום במגבת. מפית זו מסמלת עבורי את אימא של סבתא רבתא שלי למרות שלא זכיתי לראות אותה. כשראיתי אותה בתמונות זה מאוד ריגש אותי למרות שלא הכרתי אותה ואני מאוד שמחה שהמפית הזו עוברת מדור לדור ובטוחה שהיא תגיע גם אלי. וכמובן שבפסח אנו משתמשים במפית זו מכיוון שהיא עברה דורות וזה מרגש לראות משהו שנעשה ב1890 והגיע ל2017 שזה מאוד נכבד. מפית זו מסמלת עבורי ועבור משפחתי את ערך המשפחתיות שעובר מדור לדור והעברת מסר שעם אין לו עבר לא יכול להיות לו עתיד.

בחרתי לרשום על הצד של אמא שלי.

סבתא רבתא הייתה חיה בפולין, ובמלחמת העולם השנייה הייתה צריכה לברוח ולעלות ארצה.

לה ולמשפחתה היו קשיים לעלות ארצה ואז במזל רב ישראל הייתה צריכה נגר ובמקרה אביה של סבתי היה נגר אז הם הצליחו לעלות ארצה. בפולים הייתה קהילה יהודית שגם ניסתה לברוח מהמלחמה ולנסות לברוח לארץ אחרת. בפולין לפני מלחמת העולם שנייה משפחתי חייה בטוב ולא בעוני. משפחתי החליטה לעלות ארצה מכיוון שבפולין הייתה מלחמה והם היו צריכים לעזוב.

כיף לסיים את עבודת השורשים עם עוד ידע מהמשפחה, למדתי המון דברים חדשים על הסבים והסבתאות שלי ואחד מהדברים שלמדתי על זה שהמשפחה מצד אבא היו בשואה ואיבדו קרובי משפחה. היה לי עצוב לשמוע חלק מהסיפורים אך מעבודת השורשים הידע שלי על משפחתי נפתח והמון דברים חדשים שלא ידעתי על קרובי המשפחה שלי לפתע התגלו לי.

במהלך איסוף החומרים והשאלות ששאלתי את משפחתי הבנתי שיש לנו עבר מאוד מעניין שאני שמחתי להכיר למשל סיפרו לי שהבעל של סבתא רבתא שלי(יוסף ז”ל) היה בן אדם טוב שעזר למשפחה ולחברים והייתי מאוד עצובה שלא הכרתי אותו. בתחילת העבודה הצבתי לי מטרה שאני לומדת דברים חדשים על המשפחה, דברים שאני לא יודעת וכמובן שהצלחתי ושמחתי מאוד.

הסיפור של סבתא שלי מצד אבא(חיה) השאיר עלי חותם די גדול, אפילו שלמדתי המון דברים מעניינים שקרו למשפחה שלה זה השאיר בי משהו עצוב, כי לפעמים לא כיף לשמוע על דברים עצובים שקרו במשפחה.

אני צריכה לבחור מישהו שהייתי רוצה לומר לו משהו אבל אני רוצה להודות לכל משפחתי ששיתפה אותי בסיפורים שלה ושל משפחתה מכיוון שאני יודעת שקשה לספר על דברים עצובים שקרו במשפחה, אבל עדיין שיתפתם איתי פעולה ועזרתם לי ללמוד הרבה מאוד דברים על המשפחה, דברים עצובים, דברים שמחים. אוהבת הכי הרבה שבעולם.

אני:

טוב אז קוראים לי נועם ואני בת 12. אוהבת לצאת לטיולים, ללכת עם חברות לקניון, להיות עם המשפחה והחברים וליהנות מהחיים. נולדתי ב19.11.04 ולפי מה שאמי מספרת הייתה לידה טובה. האירוע מיוחד שסיפרו לי זה שעשו לי בריתה ואני כל כך נהניתי. אבל גם יש דברים פחות נחמדים שקרו לי למשל שהייתי בערך בת 3 אז קמתי בבוקר כמו כל יום רגיל ואז אבא שלי ראה שכל הפנים שלי התנפחו ונהיו אדומות אז הלכנו לבית החולים ושם טיפלו בי והכל היה טוב.