: פרק  ראשון

פעם אחת רוני הלכה לסבתא וסבא שלה כמו כל יום רגיל, היא נכונה לבית וסבתא אומרת לה “הו חומד בואי יש לנו הפתעה בישבילך” רוני אמרה “מה סבתא.. הפתעה בישבילי?” סבתא ענתה “כן למה לא לתת לך את הפתעה אחרי מבחן קשה שכזה” רוני עונה “נו? מה ההפתעה?” סבא עונה לה “אחרי האוכל אנחנו נביא לך!” “בסדר סבא”, רוני אוכלת כאילו היא מתחנת אוכל “חפ חפ חפ חפ חפ חפ חפ”, “סבתא סיימתי לאכול!” צורחת רוני “נו נו מה ההפתעה?” עונה לה סבתא “חכי ותראי …”

 הנה רוני הנה ההפתעה שלך “וואו” אומרת רוני “מה זה” היא שואלת סבתא ענתה “זאת תייבה מיוחדת שעברה מדור לדור בין כל המשפחה” “וואו באמת וואו” רוני אמר “אפשר לפתוח אותה?” היא שואלת סבא ענה לה “בשמחה רוני” היא פותחת את התיבה ו

פרק שני

בום טראח! רוני נפלה על האחוריים היא צרחה “אווצ’ץ” היא הסתיימה כלכלה מסביב, ואז היא הבינה שהיא לא בבית של סבתא וסבא, היא צרחה “הצילו הצילו שמישהו יוצא לי” לפינה אחת וצרחה הצילו הצילו שמישהו יוצא לי ואני רק לא עזר

ואז רוני ראתה ארבעה צללים מתקרבים אליהו ולא ידעה מה זה אמר היי מי אתם

אנחנו ארבעת האחים אה יופי אני דדי אני ברונזו אני אירו ואני סלייד אה מגניב איך אפשר להחזיר אותי הביתה אה צריך להחזיר אותך דרך ההר בואי אנחנו נראה לך אה תודה ומיד הם יצאו לדרך בדרך הם נייהיו החברים הכי טובים הם הגיעו להרר וניפרדו ואז רוני הגיעה הביתה בשלום חזרה למיטטה והלכה לישון

הסוף