רטרו – גאוות יחיד by Yoged - יגודז'ינסקי / Yagodjinsky - יוגד : Went Electric / מעבדה לשירה מכוונת - Illustrated by Shaul & Ahuva Yagojinsky, ענת ישר - Ourboox.com
This free e-book was created with
Ourboox.com

Create your own amazing e-book!
It's simple and free.

Start now

רטרו – גאוות יחיד

  • Joined Jun 2014
  • Published Books 751
רטרו – גאוות יחיד by Yoged - יגודז

 

שיר פרוזה

3

שיריי מפית

 

במסדרון ההווה

אוכל קיסם שותה קפה.

שומע סטינג מרגיש קפה.

במסדרון ההווה אין מעליות

אין להיות או לא להיות.

שלווה.

 

4

 

באמצע החיים כל דבר

הופך לשיר.

מכל דבר מגיעים

לאהבה.

שירים מתחילים בקצב אם

רק המוזה נכונה.

יש להיזהר רק לא לבלוע

את הקיסם עם הקפה.

5

שיריי סוף הדרך או אולי

התחלתה.

שיריי ההתלבטות או אולי

ההחלטה.

שיריי הקפה.

זה יופי. אחר. מוסיקה.

 

יפה זו נק’ התבוננות

נק’ התצפית שלך.

נק’ ההחלטה, נק’ המבט

נק’ הקפה.

כל איש וקיסמו כל איש

וקייסמו.

6

 

אנשים עפים, אנשים זוחלים.

אנשים שוחים, שותים.

אנשים בבוץ, מחכים לקפה.

 

7

שיר פוליטי

מפית עם נזלת

הופכת לשיר

אני אין לי כלום

עוד לא. אני יודע

הם כבר בדרך

לכאן.

אני כאן.

יכול להיות שאבקר

ביום רביעי.

8

*

יש לה לספר לי דבר

נחמד אך איני מתעניין.

הכל יתעקם

יתנקם.

אחזור אליה

בליל חורף צר

כבומרנג.

 

*

אנחנו ניצחנו הכל בסדר.

טוב אתה – אמרה.

ונכנעה.

זווית עיניה שווה

אבל כמה?

 

9

*

יש אנשים הקולעים

בצלחות.

פוגעים במטרה חוסכים

במאמץ.

ואני פוגע בך ואת

בי.

איזו החמצה טריה.

 

10

פיצוחים

כלומר, אתה טוען שלאומן יש יותר זכות קיום?” “כמובן”, עניתי, “ובגלל זה אני מרגיש מאוים. תחשבי על כל האנשים, שקידמו את המין האנושי, מה הינו עושים בלעדי הקידמה התרבותית, המוזיקאלית, המדעית שלהם, היכן הינו היום?” “היכן אנו עכשיו?” גיחחה.

 

היא קמה ללכת “אינך מרגיש, שנותרנו אותם קופים טפשים, או השד יודע מה. רק שהיום, רק שהיום… יש לנו פלפונים” סיננה.

“הלא אנחנו אור לגויים ככתוב”, הפגנתי את בקיאותי “כי מציון תצא תורה”. “כן, תורת הלחימה”, עקצה.

11

“או”, רטנתי “את שוב מתחילה עם הטפות שלום עכשיו שלך”. “אתה מסיט את הנושא בכוונה כי זה מביך אותך לחשוב, שאיננו נעלים מהחיה הכי נחותה, החד תאית, שכל מעיניה הם ברצונה להתקיים”.

“אינני מסיט את הנושא מכלום”, עניתי “אני פשוט חושב, שעשינו קפיצת דרך ענקית, שאת מתעלמת ממנה”. “אתה בעצמך מתעלם מכך, שהיום יש מלחמות, אתמול היו מלחמות ומחר יהיו מלחמות. טבע האדם לא השתנה במאום. אנו אותם יצורים אכזריים, צמאי דם..” “אנחנו ממשפחת היונקים”, התגוננתי. “כן?!”, סיננה בארס “תביא ביס מהשווארמה”.

12

“וובכן מה הנקודה שלך” נואשתי. פניה לבשו ארשת סובלנית וקולה שכח “הנקודה שלי היא, שאנו עדיין פרימיטיבים וייצריים ולא השתפרנו במאום. חוץ מבצידוקים, בטקטיקה, בתורות לחימה, בתורות פלוסופיות, המצדיקות תורות דתיות, הנתמכות ע”י תורות טרנסנדנטליות, שנותנות היתר להרוג”. “או באמת, את מגזימה” אבדתי את סבלנותי.

 

“באמת?” פניה עטו חיוך קר “אז למה יש מלחמות בעולם, אם הוא כה נאור?, למה?”. “אני לא יודע”, קפצתי אגרופי “אני משורר ואומן רק משקף את המציאות, כמו פריזמה דרכה נשברות קרני האור”. קולה היה חרישי וברור “או חלק מהקרניים וחלק מהצבעים, או חלק מהזוויות”. “מדוע חלק? את כל התמונה!” התרעמתי.

 

13

כאן, החלו גלי הקול להשתבש ולהתעוות. המפענחים האופטיים לא הבינו מדוע נקטעה השיחה באמצע, אך ברקע דימו לשמוע צפירה מתמשכת עולה ויורדת. בשל קושי הפיענוח הורה המחשב לגנוז את זנב הסרט בינתיים. זנב הסרט פותח לבסוף, כאלף שנה מאוחר יותר וכלל את האינפורמציה הבאה:

 

“היתי במשחק כדור רגל צרפת ישראל”, אמרתי והשפלתי עיניים.

“פחדן”, לעגה לי בנימת ניצחון. “את יודעת מה זה לשמוע 50,000 איש שרים את התיקווה? אמרתי לאחר שתיקה. “ראו אותך בטלויזיה?” שאלה ברוך. “לא, היתי מוסווה בדגל ישראל”, עניתי בחגיגיות.

 

המחשב לא יכול היה לגשר על הפער, שבין תחילת השיחה וסופה ולכן הניח, שחסרה לו החוליה המקשרת. הוא טעה כמובן. התיק תוייק אוטומטית, בספריית העולמות הרייקים, בשל חוסר עניין וציבור.

 

14

משפחה טובה

זוז !

למה מי אתם?

אני ממשפחה טובה

איזו משפחה?

פשע

אה,זאת משפחה מורחבת

באיזה פשע אתה?

בזה שראו אתמול בערוץ 2

המניאקים בערוץ 10 לא הראו, אפליה

אבל תוכל לקרוא על זה בעיתון בסופ”ש.

15

ומי זה חברש’ך?

מ- 5 המשפחות ששולטות במשק:

צים, רשות שדות התעופה, בתי הזיקוק,

ים המלח, הבנקים…

אתה יודע.

 

ומי כבודך?

מעמד הביניים.

נשארת לבד, אין לך פועלים?

עובדים על זה.

באמת, זה פשע מה שעשו לכם.

16

צעדים בוני אמון

לחדרו של מבוגר אחד נכנס ילד קטן אחד. המבוגר, הרים את ראשו מעל לנירותיו “אליושה מה נשמע?”, שאל. הילד התרעם “קוראים לי אלכס”. המבוגר ניסה לדובב אותו “רוצה לשחק כאן על השטיח בלגו?”. הוא פיזר לגו על השטיח והתישב על כסאו בכבדות. “אתה תשחק ואני אכתוב”, חייך וסקר בזוית עינו כיצד הילד משחק בכובד ראש.

17

הילד גילה התענינות “יש כאן התחלה של ספינת מפרש, זה דגם ספורט”, אמר. אך המבוגר היה כבר שקוע עמוק בעניניו “נכון, תמשיך לשחק”, אמר בלי להפנות את ראשו. הילד החל מילל “זה משעמם לבד”. המבוגר, החל לאבד סבלנות “אתה יודע בן כמה אני?”. “לא”, השיב הילד.

18

המבוגר קרא לילד אליו ודיבר בטון מלומד “אתה יודע כמה עליך לעבור, כדי שתהיה בגילי?”. הילד החל לספור: “א, ב, ג..”.

המבוגר הינהן בראשו “נכון, ואחר כך תיכון, וצבא ועבודה..”.

הילד היה נבוך, סובב את גבו אל המבוגר ופנה לצאת מהדלת. לפני צאתו הסתובב ואמר “אני לא אבוא יותר”.

 

19

שירת הסירנה

האונייה לא יכלה לזרוק את פסולת

הבוצה של המפעל ב”אתר ההטמנה” הימי מרחק

3000 ק”מ מהחוף

 

וזיהמה את כל חופי הארץ

ניכנס ויצא מכוסה בנוזל

צהוב ושמנוני.

 

בלילה שילמו לפועל המזח

להזרים דלק לתוך הים.

 

הרציף נקי והים בוער.

שמעתי את שירת הסירנות.

ובחכתי עלה דבר.

 

20

נגיד

הנגיד בקול מגמגם הסביר

מדוע חסכונותינו בטוחים

“הכסף שניתן לעשירים יטפטף ויחלחל

למטה

כמו המיץ בשקית של הזבל.

כך שאין מה לדאוג

אומנם יהיו פיטורים

יהיו העלאות

אבל אם תבטלו את המנוי לעיתון

ותמעיטו בשתיית מים מינראלים

תוכלו להמשיך באין מפריע לנסוע

לחופשות הסקי

כמתוכנן”.

21
This free e-book was created with
Ourboox.com

Create your own amazing e-book!
It's simple and free.

Start now

Ad Remove Ads [X]
Skip to content