Artwork from the book - ריבת תות by sharona Givol - Illustrated by שרונה גבעול - Ourboox.com
Sep 2017
Member Since
5
Published Books

ריבת תות

by sharona Givol

Artwork: שרונה גבעול

ריבת תות

 

 

 

1

מוקדש באהבה

לעידו

פברואר 2018

2
כשחזרו שוני ועדי מבית הספר ומהגן ראו תיק גדול מונח במטבח.
– מה זה? – שאלו הילדים – למה התיק הגדול? ולמה כל כך הרבה חלות?
– מחר נוסעים לדודים בלוד! – בשרה להם אמא בשמחה 
– יש!!!- צהלה שוני והתחילה לדלג בחדר מרוב שמחה – עדי, אתה זוכר מה עושים שם?
עדי לא זוכר, ושוני מסבירה: “בעונת התות כולנו באים אל מורדי ויעקב, בני הדודים מלוד, ועוזרים להם להוריד את התותים מהעצים, ואז הדודה עושה מהם ריבה!”
– הריבה הכי טעימה בעולם! – מזכירה אמא לעדי – בשנה שעברה בכית כשהיא נגמרה.
– כל אחד מקבל צנצנת הביתה! – מודיעה שוני בשמחה – והיא הכי טעימה על חלה של שבת! יאמי, אני כבר לא יכולה לחכות. ביום ראשון נקבל לבית ספר חלה עם ריבת תות!
– אבל איך נטפס על העץ? זה גבוה! – שואל עדי.
– אל תדאג – מרגיעה אותו שוני – דוד ניסו בנה על גזע העץ סולם כזה שאפשר לטפס בו עד למעלה. זה בכלל לא מפחיד.
אמא מכניסה לתיק בגדים לשוני ועדי – מכנסיים לבנים, חולצה לבנה, גופיה לבנה.
– קודם קוטפים תותים ואחר כך לובשים בגדים לבנים? – שואל עדי.
– להיפך- אומרת אמא- לובשים לבן כדי לקטוף. התותים עושים כתמים שחורים, ובגדים לבנים אפשר להרתיח. שוני, אם יש לך שעורי בית כדאי שתעשי עכשיו, כי מחר נחזור מאוחר – היא אומרת.
3
Artwork from the book - ריבת תות by sharona Givol - Illustrated by שרונה גבעול - Ourboox.com
– אני צריכה לכתוב חיבור – אומרת שוני.
– באמת? על מה? – שואלת אמא.
– חוויה מיוחדת בחג – קופצת שוני בחוסר סבלנות – אין לי מה לכתוב!
– נו, הנה, תספרי על ריבת תות – מציעה אמא 
– זה לא מיוחד, אנחנו עושים את זה כל שנה  – אומרת שוני – לי אין חוויות מיוחדות, החיים שלי משעממים.
– אז אולי תרוצי להשתעמם במקלחת – מזרזת אותה אמא – החג כבר נכנס, ותיכף סבא וסבתא באים .
למחרת בבוקר צפר דוד מוטי עם הטנדר הגדול מחוץ לבית. מהמושב הקדמי לידו נופפו להם סבא וסבתא, ושוני ועדי טיפסו עם אמא ואבא והצטופפו על הספסלים עם רוחלה ורוני ודודה אילנה.                 שוני חילקה סוכריות לימון, וכולם שרו בקולי קולות- הנהג שלנו חברמן! הוא יקח אותנו לתימן!
 רוחלה עצמה עיניים ואמרה: “תדמיינו- יום ראשון, הפסקת עשר, אנחנו פותחים את תיק האוכל ושולפים משם..”
– חלה עם ריבת תות! – ממשיך רוני ומלקק את השפתיים – ריבת תות חלקה ומתוקה.
– אוח – נאנחת שוני – ואז כל הילדים מבקשים ביס ועוד ביס.
– אני מביא שני סנדביצ’ים – מודיע רוני – אחד לי ואחד לכיבודים.
בום! נעצר הטנדר בבת אחת, וכולם עפים אחד על השני, ומוטי מכריז: “הגענו! אפשר לקפוץ החוצה!” והנה מגיעים גם דוד אבי ודודה יפה, עם רונית ושירה, וכל הילדים מתחבקים ורצים לחצר.
5
Artwork from the book - ריבת תות by sharona Givol - Illustrated by שרונה גבעול - Ourboox.com
הבית של דוד ניסו ודודה רשל מוקף גדר אבן גבוהה ולו שער ברזל מקושט.  בתוך החצר מטיילות תרנגולות, החתולה לונה מנמנמת על מעקה המרפסת. ליד עץ התות פועה עיזה העז והכלב טוטו רץ אליהם
בכשכושי זנב.
יעקב ומורדי פוגשים אותם בחצר – טוב שבאתם! -הם שמחים לקראתם – אנחנו מקשטים את העגלה של לונסו!
לונסו החמור עומד ולועס עשב. לידו עומדת עגלת עץ ירוקה עם שני גלגלים אדומים, ובתוכה ספסלים צהובים. שמשייה כחולה מחוברת לעגלה ומצלה עליו.
– איזה יופי! – מתפעלת שוני ומטפסת פנימה – אני מרגישה כמו פיה במרכבה.
– אבא בנה – אומר מורדי בגאווה – ואנחנו עזרנו לצבוע. לפעמים אם לונסו מסכים אנחנו רותמים אליו את העגלה ונוסעים לשוק.
– מז’תומרת מסכים – שואל רוני – הוא חמור, לא?
– בדיוק – צוחק מורדי – הוא חמור, לפעמים הוא מסכים ללכת ולפעמים הוא מתעקש לעמוד ולא לזוז. חמור, נו.
– איזה כיף לכם! – אומרת שוני – לנו אין חמור.
– או כלב – מוסיפה רונית.
– או עז – אומרת רוחלה.
– או תרנגולים – צוחק רוני .
– אפילו חתולה אין לנו – אומרת שירה.
– החיים שלנו ממש משעממים – מסכם עדי.
– ילדים! – קוראות האימהות – זמן לקטוף תות! בואו להחליף בגדים!
7
Artwork from the book - ריבת תות by sharona Givol - Illustrated by שרונה גבעול - Ourboox.com
הילדים לובשים בגדים לבנים. דודה רשל תולה לכל אחד על הצוואר שקית בד לבנה, כדי לשים בה את התותים שיקטפו, והם מטפסים במהירות על העצים.
– טעים! – הם קוראים אחד לשני בפה מלא תות, ומתחרים מי מטפס על הענפים הכי גבוהים, ולמי יש הכי הרבה תות בשקית. כשהשקית מתמלאת, הם מרוקנים אותה לסיר הגדול, וחוזרים למלא עוד.
שוני נצמדת ברגליה לענף גבוה ומסתכלת למטה. היא רואה את השולחן הארוך שסביבו ספסלים, ואת המדורה שמכין דוד ניסו כדי לבשל עליה את הריבה, ואת החיות שמסתובבות חופשיות בחצר. ‘איזה כיף’,
חושבת שוני, ‘אני רוצה שהיום יעבור לאט לאט כי כשנחזור הביתה אני צריכה לכתוב חיבור ואין לי רעיון’.
– שוני! מה קרה לך? נרדמת? – קורא מורדי – בואי, סיימנו, העצים ריקים!
שוני קופצת מהעץ ורצה לרוקן את השקית האחרונה.
על השולחן בחצר מונחות קערות גדולות מלאות מים. כל אחד לוקח קערה ומטביע בה תותים, שוטף טוב טוב ומסנן במסננת גדולה, שלא יכנסו לריבה ענפים ועלים יבשים, או תולעים. הם מפרישים קצת
תותים לסלסלת הטנא ואת השאר שופכים לסיר הגדול שעל המדורה, שם עומדת דודה רשל ובוחשת את התערובת בכף עץ ענקית.
ריח מתוק של ריבת תות מתחיל להתפשט בחצר.
דוד ניסו פותח את הצינור הגדול ושוטף את שולחן העץ ואחר כך מכריז- מלחמת מים!! וכולם ממלאים בצהלות וצרחות שקיות ניילון דליים כוסות, ומתיזים אחד על השני. לונה החתולה מייללת בקול ושולחת
צפורניים באוויר, לונסו נוער ומנער את זנבו הרטוב על כולם, עיזה פועה ומנסה להימלט לפינת החצר וטוטו הכלב נובח בקול ומפחיד את התרנגולות שנסות בקרקורים.
– הפסקה! – צועקת דודה רשל.
9
Artwork from the book - ריבת תות by sharona Givol - Illustrated by שרונה גבעול - Ourboox.com
– עכשיו משחק שקט! – מנסה דודה אילנה.
 וסבתא אוטמת את האוזניים ואומרת- אדיו סנטו! איפה מתן תורה כשצריך אותו!
הילדים קולעים ללונסו כתר פרחים ומקשטים את העגלה. הבנות מתיישבות בעגלה בקול צהלה, והבנים מובילים את לונסו מסביב לחצר ונעצרים ליד השולחן, שם מונחת קערת ריבה ענקית.
– זהירות! הריבה רותחת! – אומרת דודה אילנה וחותכת את החלות לפרוסות.
– אפשר כבר לטעום? – שואל מורדי.
– זה חם! – מזהירה סבתא – תישרף לך הלשון.
– אני יכולה למלא את הצנצנות בריבה? שואלת שוני.
– אני יכולה לערבב? – מתנדבת רונית.
– נו? זה כבר התקרר? – שואלת שירה ושואלת.
– אפשר כבר? אפשר כבר? – מפצירים רוחלה ועדי, מוכנים עם פרוסת החלה ביד.
– הולכים לחלק תות! – מכריז דוד ניסו, וסבתא אומרת “יופי, תלכו קצת. ואתה מר לונסו היקר, תהיה עכשיו בשקט. וגם את עיזה. חור בראש עשיתם לי. זה נוער וזו פועה וההוא שם בצד נובח ללא הרף ומעיר את התרנגולות. ממש מקהלה עליזה.”
11
Artwork from the book - ריבת תות by sharona Givol - Illustrated by שרונה גבעול - Ourboox.com
– אל תטעמו מהריבה עד שנחזור! – מזהירה אותם שוני, וסבא מניח יד על הלב ואומר “מבטיחים!”.
פוסעים כולם בשיירה ברחוב הקטן, ומחלקים לשכנים ביכורים מפרי העץ. דוד ניסו מתעכב אצל כל שכן והילדים סוחבים אותו חסרי סבלנות. את  הדרך הביתה הם כעושים בריצה. טסים במהירות עד לשער הברזל ופורצים מתנשפים לחצר,
ושם הם נעצרים ליד השולחן ופוערים עיניים בתדהמה:
מה הם רואים?
בראש השולחן יושב סבא וישן שינה עמוקה. ממולו, על כיסא הנוח, מנמנמת סבתא.
וקערת הריבה – ריקה!!
– מה ? זה לא יכול להיות! – צועקת רוחלה.
– מי גנב את הריבה!? – צווח רוני .
– גנבו את הריבה! – מיללת רונית.
– הריבה! איפה כל הריבה! – צורחת שוני.
– באמת איפה הייתם? – מתעורר סבא – הריבה כבר התקררה?
לונה החתולה יורדת ממעקה המרפסת, קופצת על השולחן ומיללת.
– תראו את לונה!! הפנים שלה שחורים לגמרי! קוראת רונית בבהלה.
– ודביקים! – נוגעת בה דודה אילנה.
– לונה! את ליקקת מהריבה שלנו? – כועסת דודה רשל.
– טוטו! בוא הנה טוטו!! – שורק  דוד ניסו, וטוטו קם לאט לאט והולך בראש מורכן וזנב בין הרגליים לשולחן.
13
Artwork from the book - ריבת תות by sharona Givol - Illustrated by שרונה גבעול - Ourboox.com
– גם הפנים של טוטו שחורים ודביקים – אומר יעקב –  וגם של עיזה! אני לא מאמין!
והנה גם מורדי מופיע, מושך בכוח את לונסו, שפיו ואוזניו מלאים בריבת תות.  
וסבתא פוקחת עין מנומנמת ואומרת: “אוי, ישנתי כל כך טוב! אף אחד לא הפריע לי – לונסו לא נער, עיזה לא פעתה, לונה לא יללה, טוטו לא נבח, אפילו התרנגולות לא קרקרו.”
– בטח – אומרת דודה רשל – בטח לא הפריעו. היו עסוקים כולם.
– זה לא פייר! – מייללת רונית – אנחנו עבדנו כמו חמורים, והם…והם..
– אכלו כמו חמורים? -מציע דוד אבי, וכולם פורצים בצחוק מתגלגל.
– בפעם הבאה אני כולא את הריבה בחדר בלי חלונות! – אומר רוני.
– ואני שומרת מבחוץ! – מוסיפה שוני.
– ועל הדלת נתלה שלט – אומר אבא של שוני:- “לא נותנים לחמור לשמור על הריבה”.
-או לסבא  וסבתא – מוסיפה רונית בשקט.
– אז מה נאכל ביום ראשון בהפסקת עשר?! – מתלוננת רוחלה – שוב סנדביץ עם גבינה? איזה שעמום!
– הנה! – מגיעה דודה רשל מהמטבח עם צנצנות ארוזות – זו לא ריבת תות, זו ריבת חבושים, לפחות יהיה לכם סנדביץ’ טעים מחר לבית הספר.
אבל הילדים לא חיכו ליום ראשון. כבר בדרך הבית הם פתחו את צנצנת הריבה, טבלו בה חלה וליקקו בהנאה.
15
Artwork from the book - ריבת תות by sharona Givol - Illustrated by שרונה גבעול - Ourboox.com
– שוני – נזכרת אמא בלילה כשהיא באה לכבות את האור – כתבת כבר את החיבור?
– כן – אומרת שוני – הנה: “היתה לי היום חוויה מיוחדת-  לבשתי לבן, הרגשתי כמו פייה, טיפסתי גבוה מעל כולם, עבדתי כמו חמור, והחמור עבד עלי”
– זהו?! – שואלת אמא – זה כל החיבור?
-לא – אומרת שוני, ומוסיפה: “לא היה משעמם לרגע!” .
17
Artwork from the book - ריבת תות by sharona Givol - Illustrated by שרונה גבעול - Ourboox.com

סוף

19
20

To our wonderful community of readers:

The author has made this book available to you free of charge. We'd be really grateful if you'd consider one of the following:


  • Donating a dollar to the author

  • If you enjoyed the book, leave a like!

  • Write a few words of encouragement in the comments section below

  • Share it with your friends, you can use this shortlink:

Thanks for your generosity!
Mel, Ran, Shuli and the Ourboox team

This free digital picture e-book was brought to you by

Ourboox.com

Create your own free book



Ourboox is the world's simplest free platform for creating, sharing and promoting digital picture e-books.

Join us now and make your books come true.

COMMENTS 0

Leave a Reply