גלי הים של ענת ישר

אני אוהבת את הכתיבה של ענת ישר.

יש בה משהו נקי, רוחני, טהור. אוויר שירים צלול כמים.

יופי טבעי של מילים, השרות בעיקר הלל לטבע ולנשמה.

גם הצילומים של ענת מדברים ויש בהם הרבה ים הרבה ירוק והרבה יופי.

לענת ישר 4 ספרי שירה וצילומים ב OURBOOX.

*שירת נפשם בגלי הים

*מילים מתקלפות

*תווי מילים בנגן הלב

*מילים וטבע

קישור לדף הספרים היפים של ענת ישר

https://www.ourboox.com/i-am/anatyashar/

בנוסף שיריה וצילומיה של ענת ישר מופיעים בספרים משותפים

שערך ופרסם אמנון יוגד.

על הספר מִּלִּים מִתְקַלְּפוֹת של Anat Yashar

“כּוֹתֶבֶת שְׁתִיקָה בְּאוֹתִיּוֹת קְטַנוֹת,

מִלִּים חוֹרְגוֹת

גוֹלְשׁוֹת בִּתְּנוּדוֹת חֶסֶד,

ואנִי טְמוּנָה בָּהֵן.”

“כותבת שתיקה באותיות קטנות” אבל מה נושאות האותיות האלה?

את החיים את מה שיש בהם. כשמגיעה שעת ההשראה הן מנציחות את החוויות,

את הרגשות והמחשבות כמו בצילום, באמצעות “תנודות החסד” – פסוקי שירה.

כך, ענת ישר עוגנת בתוך המילים המקיפות אותה.

גם רב האיורים של ענת, הנלווים לספר ובכריכתו, הם בשחור לבן ועצמתם רבה.

אפשר לראות את כתמי הדיו – כתמי הלב חרותים מוטבעים, במחברת החיים,

כאלה שאי אפשר למחוק.

ענת ישר לוקחת את המילים, נושמת אותן, הופכת בהן, מדברת איתן, מנהלת איתן דיאלוג .

הן מלוות אותה כצל וכאור .

היא אפילו מקלפת אותן כדי להגיע למהות ההוויה , כדי לגעת בבשר החשוף,

בפעימות הלב.

“עִם הַשָּׁנִים

מִתְקַלְּפוֹת הַמִּלִּים

וְנֶחֱשַׂף הַבָּשָׂר הַחַי..”

כולנו יודעים שיש למילים זכות קיום רק אם מישהו קורא אותן,

רק אם מישהו שומע אותן.

רק אם מישהו רואה אותנו, אוהב ודואג שלא ננבל.

“תקְשִׁיב לַמִּלִּים

הַצּוֹבְאוֹת עַל הַגָּדֵר

תְּלוּיוֹת כִּפְרָחִים,

תַּקְשִׁיב לַקּוֹלוֹת

שֶׁלֹּא יִבְלוּ.”

אז תקשיב…

בבוקר על חליטת תה מהטבע : עלי מרווה, לואיזה, לימונית, נענע ,

סטיביה, קצת ג’ינג’ר ומקל קינמון . מוזגת לספל זכוכית ומתענגת

עם ספר נוסף של ענת ישר / Anat Yashar מילים וטבע

WOW!

הצילומים האלה של ענת ישר, שתופסים את השמש בבטן הרכה שלה

ומוצאים ממנה אור דבש.

או הנגיעות שלה בירוק של הטבע בפינות נחבאות, מתמזגות ומתפזרות לכל כך הרבה גוונים.

“נרעד השיר רטוב

בין עלי הזמן,

מתנדנד בין גאות ושפל.

מאזין

לקול פכפוך המלים

והשיפעה הזורמת.”

“יש מקום בו הזמן יושב לנוח

השמים עוטים צעיפים תכולים…”

ענת ממריאה כציפור, נושבת עם הרוח, צוללת בים, פורחת בשדה.

אפילו באזובי הקיר היא מבחינה בצמח שמנסה לשרוד את סוף הקיץ.

יש לה את העיניים האלה ואת הכנפיים האלה להגיע לכל מקום

ולהוציא ממנו מילים ותמונות שלוקחות אותך למסע מדהים.

“לעיתים כמהתי לעוף,

הרחק מעבר לרוח

היכן שהירח מפזז

עטוף בצעיפי רקיע…

לא עוד מהוסה הלב

במרחב ערפל…”

אם כך, לא רק יפי הטבע הוא שקוסם לענת,

אלא גם השאיפה לראות את הטבע כמרפא, כמשחרר,

כמביא את הדרור לעוף למרחבים, ולא לתת ללב הכואב ,

הכלוא בסערת רגשות, לנהל את העניינים.

“וברווח הדק המבדיל עונות

חלק ממני נשמע בך..

צל קולך ניגר בי,

בנגיעות של שתיקה.”

לפתוח את הספר היפהפה הזה, המבורך בנגיעות כה רבות, כה מגוונות,

המביא לנו את עונות השנה, את המדבר וההר, הים והשדה, השמים והחול

והלב הפועם ביניהם.

על הספר “שירת נפשם בגלי הים”

קובץ שירה רומנטית ענוגה ומענגת.

“כשאבוא אליך

להתכרבל בך

תכסני בשמיכת גופך.”

משפט נפלא נוסף מהספר

“אוחזת אותך בכפות געגוע”.

תמצא שם את הים “במחשוף של החוף” ,

בגלי השורות ובצילומים היפים הנלווים.

תמצא שם את האהבה, מתרפקת, חמה, חשופה,

מבקשת בכל עצמתה הרכה.

כאילו הגישו לך זר פרחים קטן ריחני של מילות אהבה

ועכשיו, לך תהנה מהן.

ספר מחוה נפלא לענת ישר “האומנית והטיילת ענת ישר , ליקט וערך אמנון יוגד

אמנון יוגד פותח את הספר במרבדי הכלניות של ענת.

הוא פורש שטיח אדום לכבודה ומעלה בספר היפהפה הזה שירים וצילומים של ענת ,

שותפתו לדרך היצירה.

לענת ישר יש חלק נכבד בספריו הרבים של אמנון.

הרבה כריכות ודפי ספר פנימיים הם יצירות של ענת .

“שירִי פָּעוּר עֲלֵי אֶרֶץ

כְּסּוּפָה בַּגֶּשֶׁם,

שָׁזוּר בִּקְלַסְתֵּר הַלֵּב

מַפְצִיר הַקְשָׁבָה..

מִתְעַבֵּר בְּאַגַּן הַטֶּבַע,

פּוֹרֵשׂ רִשְׁתוֹ הַהֲסוּיָה,

מֵעֵבֶר לְפִגְעֵי הַדֶּרֶך,

בְּמַחְשׂוֹפֵי מִלִּים..

וּמִתּוֹך צִירֵי הַזְּמָן

נוֹלְדוּ מִלִּים עוּבָּרִיוֹת

וַחֲלוֹם שֶׁלּא חָדַל מִלִּפְעֹם.”

נראה שבשיר זה יש הרבה מהמוטיבים הבאים לידי ביטוי ביצירותיה של ענת ישר.

נוף הארץ, אגן הטבע , קלסתר הלב , מילים עובריות וחלום שלא חדל לפעום

בעקבות כל אלה ענת פורשת את רשת המילים והעדשה ומביאה לכאן

את שלל אוצרותיה שהיא דגה.

תודה רבה לכם , אמנון יוגד וענת ישר – שני יוצרים מדהימים!