שיר לציפי / אמנון

בלילה לא זוהר בו אין כוכב

נותרנו המומים בשדה אכזב

ציפור הנפש עפה נעלמה ואין בילתה

ואנו חשנו יתומים, אבודים בעלטה

.

ציפור נשאה כנפיה, נסקה לרום

ליבנו הרוגש לעד כבר לא יידום

עלה השחר החדש החריש יובלו

הפסיק הנחל זרימה אל יובלו

מחבק אותך האל אישה ואם מורה

ואנו נרעדים עומדים מלאי יראה

איך לבלי שוב פנית, כרעת נפלת על לוח

ואנו בנופלך נרעדנו עת שיר הלב שלוח

.

גבוהה טמירה עטויית שני ושש

ויתומיך אבלים ליבם מעושר התרושש

בלי רון בלי זמר ובלי שיר

הרכינה ראש לזיכרך נעטפה יגון העיר

היום איבדתי את המצפן של חיי ואת הכוח שהניע אותי. אמא שלי היפה שלי נלקחה ממני באופן שהשאיר את משפחתי ואותי המומים.
ההלוויה מחר, יום שני, בשעה 15:30 בבית הקברות פרדס חיים כפר סבא.
נשב שבעה בנחום 5 כפר סבא.
מקווה שטוב לה והיא נחה לה על משכבה לשלום.
אהובה שלי

Meital Ben Ari

תודה רבה לכולכם על ניחומים הרבים! אני מלאת הערכה ובאמת מודה לכם מקרב ליבי.

ציפי,

אחד הרגעים המשמחים ביותר עבורי, היה שיחת טלפון ממך,

הבנתי שדרכינו עומדות שוב להצטלב.

את היית חלק מהסיירת המובחרת של מורים מתיכון אזורי רמלה-לוד,

איתם התחלתי יחד כמורה והמשכתי לאחר שנים כשהקמנו את תיכון הרצוג.

את ועופרה, שתי כלכלניות מוכשרות, העמדתן דורות של תלמידים שלמדו באהבה כלכלה ומספר לא מבוטל מהם המשיכו בדרככן.

אהבתי את הנשמה היתרה שלך, שכן בנוסף למקצועיות המוקפדת שלך התחברנו יחד לתרבות הכללית.

אהבתך למוזיקה, לנגינה ולתיאטרון הייתה מורגשת בכול עשייה שלך.

הרגשתי אליך חיבור חזק בטוטליות שלך לעבודה, מרגע שנכנסת לשער בית הספר ועד בכלל.

היית כמו שעון שוויצרי מתוקתק, הכול התבצע בדרך הטובה והיעילה ביותר.

הדבר החשוב ביותר, אהבת את תלמידייך והם החזירו לך אהבה.

כשעברתי מהתיכון לאגף החינוך בעיריית כפר סבא, את המשכת להתפתח ושמשת כסגנית ויד ימינה של אלינה.

ניהלת ביד רמה את התחום הפדגוגי בתיכון.

באופן נדיר מעולם לא שמעתי עליך ביקורת, אלא רק דברים טובים ומפרגנים.

את אדם שמעורר קונצנזוס בהתנהגותו, עשייתו ובהתנהלותו, בקרב השותפים שלך לעבודה החינוכית.

ידעת לחיות וליהנות ושימשת עוגן חזק למשפחתך הנפלאה.

מוקיר, מעריך, אוהב ומכבד לעד

דב רקוביץ

בעלי תמיד אומר:

“אני אוהב אותך למרות חסרונותיך”.

.

בכל החלטה .. חושבת:

“זה עובר בג”ץ, או לא עובר בג”ץ?”

.

כיתה מסכנה

“לקחו להם מחנך נמוך וצעיר והביאו להם מחנכת גבוהה וזקנה.”

.

אתה חייב להיות רכז ספרות …

 “אין לנו ברירה..”

.

בפתח הדיון בסוגיה אומרת:

“טוב אז החלטנו ש…”

.

ציפי שלנו

ציפי,

קשה לי להאמין שאני כותבת לך בלשון עבר,

הלא רק לפני מספר שבועות קיימנו שיחות על הרפורמה בתיכונים…

עברנו יחד כברת דרך ארוכה של עשרים וארבע שנים מאז נפגשנו לראשונה עם הקמת תיכון הרצוג.

הכרתי אותך לא רק כעמיתה למקצוע,

אלא גם כמחנכת אהובה על התלמידים

ולשמחתי בני זכה להיות בכיתתך במרוצת שלוש השנים בתיכון.

לימים מיניתי אותך לסגניתי

ובכל פעם שהוצע פרוייקט חדש לבצוע, מייד התגייסת להוביל אותו.

“זה יהפוך למסורת בתיכון הרצוג“, היית אומרת.

עבדנו יחד סביב השעון ומידי פעם מצאנו את עצמנו מחליפות חוויות על הילדים והנכדים שלנו.

ציפי ותיכון הרצוג הן מילים מקבילות, לכן ברור שתיכון הרצוג בלעדיך לא יוכל להיות מה שהיה !!!

את כבר חסרה לי…

ממני באהבה

אלינה ביק

ציפי שלנו

ציפי היא מילה שרק לפני חודשיים ציינה עבורי מרכז מידע,

אותו מקום שאליו מגיעים כאשר משהו לא יודעים

כמו מרכז במערכת העצבים כך את היית, דמות מרכזית בתיכון הרצוג.

ניסיונך הרב ומעורבותך התמידית בכל מה שקשור לחובות וזכויות המורים והתלמידים

היוו מקור בלתי נידלה לתשובות מדויקות, מהירות וחד משמעיות

והמחשב שלך היה מסודר עם תיקיות תואמות למידע שהיה אצור במוחך הקודח במגירות.

כיום אין ספק שאת לנו חסרה, גם בשל השאלות הרבות וגם מבחינת האווירה.

נתת לכולנו דוגמה לחריצות, התמדה וחריפות מחשבה

ידעת לנתח מצבים ולחשוב על פתרונות יצירתיים

אהבת כל כך את בית הספר ואת המורים ורצית שהכל יבוצע לפי לוח זמנים.

התלמידים אהבו אותך כיון שאת אהבת אותם בלי די

וכשתלמיד עשה בעיות קראת לו לחדרך ונזפת בו חמורות ולאחר מכן שאלת אותו לגבי החברות שלו.

אמרת לי שכדאי להמשיך ולהמשיך לעבוד כי כך מרוויחים מספיק ואפשר לבזבז ולבלות.

אני חולמת שאת מביטה עלינו מלמעלה עם ההוראות, חיוכך המקסים והתלבושות הצבעוניות והמצחיקות

ופתאום את חוזרת אלינו ואומרת  שזה היה סתם תרגיל ומעכשיו אנחנו ממשיכים…

ציפי , נקטפת ממש בטרם עת ואנו לא משלימים עם זה אפילו לא לרגע ואפילו כועסים!!

נותר רק לומר לך נוחי בשלום על משכבך ונמשיך ונעשה את המיטב תוך אימוץ אבני דרך שלקחנו ממך.

אוהבת אותך מאוד – בתחן

ציפי היקרה ז”ל!!!

אני יודע שלא תקראי את מה שאני כותב לך עכשיו, אך הרגשתי צורך עז לכתוב ולהעביר לך את הרגשתי, מרגיש שאת שומעת את מילותיי. קיבלתי את הבשורה המרה, ציפי בין ארי הלכה לעולמה, הלם ותדהמה, נשמתי נעתקה ונעצרה למספר שניות, אני לא יודע מה הסיבה ללכתך הפתאומית, אך אני בטוח שנלחמת עד הרגע האחרון ולא ויתרת לרגע.

ציפי, לפני שלוש שנים הכרתי אותך, ליווית אותי והיית לי לחונכת בדרכי הראשונה כסטודנט להוראה וכמורה בבית ספר הרצוג, שוחחנו על נושאים רבים ולאו דווקא נושאים הקשורים לתחום ההוראה, נחשפתי לאישה אצילה, אישה שבקרבתה ספגתי המון ידע והבנה, אישה מלאת חיים, אישה עם הרבה ניסיון חיים, תמיד היית שם בשבילי ולכל דורש, אישה שכל הזמן בתנועה שחלילה רגע אחד לא ילך לאיבוד ללא מעש.

ציפי, לכתך בטרם עת לא נתפס, הכאב עז, עצוב לי וליבי נקרע, איך ייתכן שחייך נגדעו בשיא פריחתך ובגיל שרק אפשר להתחיל. עכשיו את יודעת טוב יותר מכולם, ולצערי בסיטואציה הכי מוזרה ולא נעימה, שהחיים מלאים בהפתעות ולא תמיד כולן נעימות, החיים לא הוגנים, אני יודע בוודאות ומהיכרותי אותך תקופה קצרה, שידעת בדרכך המיוחדת במהלך חייך ליהנות מהחיים.

ציפי, אם יש דבר אחד שמנחם אותי כעת, זה שאת כבר לא סובלת, ויכולה לנוח על משכבך בשלום, אך בכל זאת לא יכול שלא להפסיק ולשאול את עצמי, איך אפשר לקבל דבר כזה? למה? הגורל כה אכזר?, לא ברור לי, לא מובן לי, נשארתי עם הרבה שאלות פתוחות, לצערי הרב נראה שלעולם לא אקבל עליהן תשובות, כי כעת את שוכנת במרומים לצדו של אלוקים.

ציפי, בקשה לי אלייך, אם יש לי בכלל את זכות לבקש ממך, תשמרי עלינו שם למעלה, תשכילי לכוון את דרכנו נכונה ונבונה, ובמיוחד שמרי שם למעלה על משפחת אהובה והיקרה.

ציפי היקרה, תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים, שנשמתך תעלה אל חיי הנצח שבהם הנשמה אינה מתכלה אלא חוזרת ליהנות.

בהערצה ובערכה גדולה, אזכור אותך לעד.              יהודה ברוך

לזכור ללמד את הזכות לחלום.
לחלום בגדול, לחלום בקטן. לחלום ביום, בלילה.
לחלום על דברים ברי השגה כאן ועכשיו

או לחלום חלומות על דברים שהדרך אליהם קצת ארוכה עם ידיעה כי נגיע.

כל אחד וחלומו שלו. לכל אחד יש זכות לחלום. לחלום ולא רק בשקט אלא לחלום בקול!
חובה שכזאת לעצמנו, לאלא שגדלים לצידנו לאלא שאנחנו גדלים לצידם.

לתת לילדים לצבור הרבה חלומות, כאלה שיגרמו להם להאמין בעצמם, להעריך את עצמם.
לחלום כמה חלומות במקביל, כל מה שבא להיות. לנסות,

כדי שאם בדרך חלום אחד יתמוסס יהיו להם עוד הרבה חלומות בתיק.

אל חשש מהרבה חלומות, הם גורמים לנו לבחור את החלום שהכי נכון לנו,

בשלב של חיינו והשאר נותנים לנו ביטחון בעצמנו כי טמונה בנו היכולת להשיגו אם רק נבחר.

לחלום ולהגשים את החלומות. לחלום ביום כמו בלילה.
לחלום בקול כמו גם בדממה.

לאמר בקול חזק את מהות החלום כדי שנוכל להאמין בהתגשמותו

וגם כדי שהסביבה תאמין בו ובנו ותרצה לצעוד איתנו

לחלום חלומות של עצמנו אך גם חלומות משותפים.

לחלום ביחד ולשמור על הדרך בה אנחנו מגשימים וחולמים את חלומנו

בצורה מכבדת שמקבלת את האחר וחלומו, כמו את חלומנו.

ללמד את הזכות לחלום, זוהי התחייבותי לנסות להעביר זאת לילדי הפרטיים

שאני מבקשת מהם לחלום כל יום וכמובן לתלמידי הרבים איתם

אני מתחילה לצעוד וגם לחלום מחדש בשנה הקרובה.

אני מקדישה את הזכות לחלום ואת השנה הקרובה ובכלל לאישה קרובה לליבי

שלימדה אותי הרבה על חלום והגשמתו מהו.

אישה מלאת חיות ואהבת האדם ואהבה את התלמידים ואת חלומם.

אישה עוצמתית שנגדעו חייה, ככה בלי הכנה מראש.
ציפי בן ארי אישה גדולה מהחיים, מלאה בתארים ותפקידים שהדף קטן מלהכיל…
יותר מכל ציפי הייתה אדם מלא באהבה וסובלנות!
יהיי זכרך ברוך!! בהצלחה לכל התלמידים בכל הגילאיים!

שירית זיתוני

Eti Albuch

Theodora Karchovsky

Rachel Mor

שני איזק

אילנה קרין

Ika Dan

Tamar Maman

גלית צרפתי חן

Rafi Kfir

בת שבע אריאלי

Nili Klunover

ציפי בן ארי
איך זה יכול להיות? ציפי? האישה הכי חיה, מלאת חיוניות וחיים, הכי צוחקת, הכי עם פרופורציות שאני מכירה, אף פעם לא זוכרת שהיתה חולה כשעבדתי בתיכון הרצוג, ידעה לתת פתרון יצירתי לכל בעיה, הסתכלה נכון על הדברים ועל החיים בכלל…וחוץ מזה היינו ״בנות עיר״, כלומר, אבא שלי ואבא שלה מאותה עיירה בפולין גרודזיסק מזובייצקי, ומאז שגילינו את הענין הזה באופן מקרי לגמרי החלטנו שאנחנו ״בנות דודות״…. אז זהו ציפי לא יאומן שתיפגשי את המוות בשלב הזה של חייך…
אהבתי אותך

חנה ארקין

חנה ארקין

Gila Avni

Tamar Yoseff

Nitzan Shahar

איזו בשורה נוראית ועצובה כל כך. אישה להעריץ. יהיה זיכרה ברוך.

סמדר שטוקהמר

זהבה בר-זיק

Stav Levy

סיגלית זהביאן זדה

משתתפת בצערך 😧
היא היתה מחנכת של ביתי
מורה מחנכת ואישה מדהימה
שולחת לך חיבוקים וחיזוקים 💜 שלא תדעו צער

Bracha Goldenberg

Eti Leizer

רנית גולדה

איזו בשורה נוראית ועצובה כל כך. אישה להעריץ. יהיה זיכרה ברוך.

מתי הלוויה?

צער לי מאוד!

אבלין גירון

כתב LOCAL 03.07.2008

הנהלת התיכונים עושה כבוד לבוגריהם הי”בניקים הכפרסבאים המסיימים ומפרגנים בגדול

מאת: ספיר ניסני
12 שנות לימוד לא הולכות ברגל וכל פרידה צריך לסיים עם טעם מתוק בפה. י”בניקים יקרים! בהקדשה מיוחדת קבלו את האנשים שליוו אתכם בשלוש השנים האחרונות: צוותי התיכונים עושים כבוד לבוגריהם הי”בניקים המסיימים ומדברים על הכ-ל
ציפי בן ארי, רכזת פדגוגית, מחנכת ומורה לכלכלה ואזרחות בתיכון הרצוג לא תשכח לעולם את הגיבוש הגדול ואת המחזור שפשוט זרם עם בית הספר. לדבריה, היא שולחת לעולם אנשים הגונים, חיילים מצוינים ואזרחים למופת. ציפי שלנו תתגעגע ביותר ל”שיטת הלימוד מילי” (והמבין יבין!) ומאחלת להם להנות כמה שיותר לפני הצבא ופשוט “לקרוע את החיים!!”

טקס חלוקת פרסים בנושא כתיבת עבודות  חקר במדעי החברה בנושא כחול לבן תשע”ד 

ביום ג, 10.6.2014, נערך  טקס בעיר חיפה בנושא חלוקת פרסים ותעודות בנושא כתיבת עבודות חקר במדעי החברה בנושא כחול לבן. בטקס זה נכחו נציגי כחול לבן, מר יונה להב – ראש עירית חיפה מר צביקה אורן -, יו”ר התאחדות התעשיינים, מר צביקה אורן, ונציגים חשובים אחרים.

התלמידים שזכו במקומות הראשונים הם:

מקום ראשון: סתיו מויאל – בית ספר תיכון הרצוג כפר סבא מורה: ציפי בן ארי

התלמידים הגיעו בלווי הורים ומורים, וחברים.

יו”ר התאחדות התעשיינים, מר צביקה אורן, שוחח עם כל אחד מהתלמידים, והללו הפגינו בקיאות מרשימה ה בנושא, וכן בהבנת החשיבות  רכישת מוצרי לבן, עבור בני הנוער בחברה הישראלית.

יש לציין שהטקס נערך באודיטוריום בחיפה, ונכחו בו 1000 תלמידים מכל רחבי הארץ.

“הפרויקט הוא בעצם יוזמה של משרד החינוך אבל בית הספר “הרצוג” הרים את הכפפה ואנחנו מעבירים את זה לכל שכבת כיתות י'”, אומרת ציפי בן ארי, סגנית מנהלת תיכון הרצוג ומורה לכלכלה בבית הספר שמעבירה יחד עם מורה נוספת את תוכנית הלימודים לתלמידים. “הרעיון הוא להקנות לתמידים מושגים בסיסיים לניהול נכון של תקציב: תקציב לא גירעוני, מה המשמעות של לקיחת הלוואות, הכרה בסיסית של מה זה ריבית, צרכנות נבונה וביקורתיות על פרסומות”.

אחד השיעורים הרלבנטים במיוחד עבור הילדים הוא שיעור ניתוח חשבונות הסלולר, שהתלמידים מפליאים לדבר בהם. “שאלתי אותם אם הם מבינים כמה הדברים עולים, מה מקבלים בחינם, האם הם מבינים את המבצעים. כי הרי לא הם משלמים אלא ההורים”, אומרת בן ארי. “הראיתי להם למשל סל הוצאות של משפחה והסברתי להם את המשמעות של מה קורה עם חורגים מחבילת החינם ואז המחירים רצחניים. היו ויכוחים בכיתה על כך שאי אפשר בלי הסלולר גם במקרה של החריגה, ואז שאלתי אותם מי ישלם, והם אמרו שההורים. אז הראיתי להם את תקציב המשפחה, הוצאות מול הכנסות, והם הבינו את המשמעות. אלה דברים שנראים טריוויאליים אבל הם לא חושבים עליהם. התוכנית מורכבת ממקרים ומסיפורים והם הבינו שהמשמעות של חשבון גדול יותר הוא למשל פחות כסף לבילויים, או כסף כדי לממן מזגן שהתקלקל או פחות אוכל”.

לדברי בן ארי, התוכנית מנסה ללמד את התלמידים לחסוך – “קודם כל לא להיכנס לאוברדרפט כדרך חיים”, כדבריה. “אמרתי להם שבכיתה י”א יש שתי הוצאות משמעותיות: נסיעה לפולין ורישיון נהיגה – מישהו מכם נערך לעניין? חלק מהם עובדים, אז שאלתי אותם האם הם מנסים לשים כסף בצד כדי לממן את הדברים האלה. בנושא הצרכנות הראיתי להם איך עובדים עליהם בפרסומות, כי נורא קל לפתות אותם במחירים מופקעים, לרכוש בגדים לא במבצעי סוף עונה ובלי הנחות”.

בן ארי מנסה להישאר אקטואלית ומדברת עם התלמידים על תופעת התספורות שמובילים הטייקונים בחסכונות הציבור כשהם לא עומדים בחובותיהם. עם זאת, נושא יוקר המחייה לא נכנס למערך השיעורים, עם כי לדברי בן ארי “עשינו פרויקט על פערים חברתיים במדינה”.
התוכנית זוכה להצלחה, ומרבית הכיתות כבר עומדות לקראת סיומה.

“ההורים מאוד אוהבים את זה, הילדים אני חושבת גם אוהבים”, מסכמת בן ארי.

השבוע תצא משלחת ובה 19 תלמידי שכבת י”א מתיכון הרצוג בכפר-סבא בליווי המורות ציפי בן ארי – הרכזת הפדגוגית וזיוה קונצמן- רכזת מדעי המחשב ואחראית על הפורטל החינוכי העירוני, לעיר סבניץ שבגרמניה, במסגרת חילופי נוער עם בי”ס ע”ש גתה בעיר .
זוהי הפעם הראשונה שממשלת גרמניה החליטה באופן מרכזי, שיש לעודד חילופי נוער בין ישראל לגרמניה, על-מנת שיכירו זה את זה, לאור ההיסטוריה, העבר והשואה.
עד כה יצאו לגרמניה משלחות נוער מבתי ספר לפי יוזמות מקומיות של ערים תאומות או מסגרות דומות אחרות. השנה נכלל תיכון הרצוג, יחד עם 13 בתי ספר אחרים בארץ בפרויקט, שבו תלמידי כל בית ספר מהקבוצה נוסעים להתארח בבית ספר במדינה אחרת בגרמניה.
הפרויקט מלווה בפעילות אינטרנטית באתר ביה”ס, במסגרת הפורטל החינוכי העירוני של עירית כפר-סבא. הפניה לתיכון הרצוג נעשתה בעקבות פרויקטים אינטרנטיים קודמים עם בתי”ס אחרים ברחבי העולם כמו למשל לימוד משותף ללומדי אנגלית עם בית ספר בסיביר ובמקסיקו. הפרויקט הוא בחסות משרד החינוך ובשיתוף שגרירות גרמניה בישראל. במהלך פברואר 2009 תבקר משלחת מתיכון גתה בסבניץ ביקור גומלין בכפר סבא.

‏י”ח  באב, התשע”ו

22 באוגוסט, 2016

אבקש להודות לכל נשות ואנשי קהילת בית הספר, הפועלים מתוך תחושה עמוקה של מסירות ושליחות כדי להוביל את “הרצוג” לשיאים חדשים: סמדר גולדשטיין מנהלת התיכון, ציפי בן ארי ורונן עובד סגני המנהלת, לצוות החינוכי וכמובן לכם, הורים יקרים, התורמים רבות לחינוכם ועיצוב דמותם ועתידם של ילדנו.

אני רואה בכם שותפים אמיתיים לקידום מערכת החינוך וגאה לעמוד בראש עיר המורכבת מהורים כמוכם.

מאחל לכם ולילדיכם שנת לימודים פורייה ומוצלחת. שנה של הישגים, של הצלחות וחלומות שיתגשמו.

עומד לרשותכם בכל עת.

בברכה,

יהודה בן-חמו

ראש העיר

אמנון (יוגד האמנוני) זה פשוט מרגש וכתוב נהדר. כל הכבוד!!!

שלי השחר

.

אמנון יקירי!

אני לא יכולה לחכות שבוע עד שאראה אותך פנים מול פנים כדי לומר…

השיר שכתבת ליפי היה מרגש עד כאב. מדויק כ”כ. מעורר געגוע.

פשוט מדבר את הרגש באופן שלא ייאמן! תודה על זה..

יפית סוויד

Gila Markowitz