
ניכחד
פרס היא ציפור האוכלת את מח העצמות,
כך שנותרנו עצמות יבשות, מרוקנות מוח
מעלות אבק עבר,
שהקפדת לנקות מהגלובוס.
חלוקת העבודה בטבע
היא שהפרס אוכל את התוך
והנשר את הבשר שמעל העצם.
גם אויבים מושבעים
יכולים להישבע אמונים ולשבוע.
הפרס לא מת השבוע,
הו-כחד בידי טיילי זמן סקרנים.
למרות שהגביה קינו לצוקי העתיד,
בא יומו הנישא,
במשעולי הווה עכורים.




שמעון פרס ז״ל.
מילות פרידה ממני.
מנהיג הוא …מנהיג.
כרודף שלום ובאופיו היה מורם מעם.
חזקה שהעם ידע להפנים את עוצמת האיש ולחיות את מורשתו לה קידש את כל האמצעים.
כולל אשת קידושיו שהייתה נגף בינו לבין שירות עמו.
הוא חי את המטרה של שלום.
והיו לו ניצים מבית ומחוץ והם ניסו למחוץ.
הוא לא הגיע לשלום המיוחל.

הוא ימשיך שם למעלה אולי עם ה-עושה במרומיו.
גם המנהיג משה רבינו. הלך עם מטרה מובנית נגד כל הסיכויים עם אויבים מבית ומחוץ.
למטרה לא הגיע. אך היא הייתה ומומשה.
ארץ ישראל
מייחל שגם בענייננו היא קיימת. לא בדורו של שמעון וכנראה לא בדור של נכדנו.
איפה שהוא כשימאס לכולם כולם לספור את מתיהם…
אולי…
שמעון פרס ז״ל.
המורשת לא זל״ה.
היא נצחית


יְהֲי זִכְרוֹ בָּרוּךְ 1923-2016
שיר מזמור לשמעון פרס
שיר מזמור ליפה העין
מלאך בשרות אבינו בשמים
לוחם מחופש למלאך יה
עמוק עמוק, במגירת שכחה
צפון, בין אלבום מתקלף
כמו במסע, אל שחור ולבן
מכתב ,שהצהיב עם הזמן
עמוק, בבור תחתיות
עטוף בתכריך, שחוק ומרופט
דיסק, תמונה או שיר תוגה
יחיו במקומו למזכרת של עד

כל שריטה על פניו
כמו מסע על כנפי הזמן
כמו מסע אל שנות אלף למרחק לעידן
חריצים עמוקים, נחרטו כבמחט
נחצבו על פני איש, ולחיו חרושה
והשיר מזמר לי וסיפור מספר הוא
על ימים מבראשית, על ימי אהבת מולדת
על אותה האחת אשת חיק (מדינה
שנשא בלבו שנפשו אהבה )
משוש חייו, אהבת נעוריו מלכתו
העם והמדינה לו ילדיו
ויוסיף ויספר זה האיש,
על שדות מוריקים, על
”עיני ביתא ישראל”
ו”תפילה בדרך”

מכורתו אדמתו, אשר כל כך אהב
אהבה ללא תנאי לארצו ולרגביה
ועיניו צוחקות היו למראה פרחיו
שכל כך שכל כך אהב (עמו)
והיום אני זוכרת בבריכת געגועים
עם צביטה קטנה ועצב
קול צחוקו עוד מתנגן בי
ועל ריס טיפה חונה
על זכוכית שמשה צוננת
לחלוחית וטל ודמעה
ואני לזכור בחרתי אותך שמעון
נשיא כבוד ואהבה

חלם שלום ואהבה
תמיד בעין צופיה
חלם להיות כמו נח במבול
אוסף זוגות זוגות בלי שום הבדל
של מין וצבע.
אף שהלב קצת מת בפנים
ואני להזכיר להוקירך בחרתי
ללמד מורשתו מחדש להחיות
ללמוד מחדש לאהוב ולצחוק
למען יזכרו הדורות הבאים
למען האדרת שמו ברבים
שיר מזמור לשמעון
מלאך בשרות אבינו בשמים
© כל הזכויות לחן אליאסי

הָיֹה הָיֹה אִישׁ -חן אליאסי
הָיֹה הָיֹה אִישׁ
אִישׁ הָיֹה הָיָה
אִישׁ בְּאֱמוּנָתוֹ
אִישׁ וֵאלֹהָיו
אִישׁ לְלֹא דָּת
אִישׁ שֶׁל אָבִיו וְאִמּוֹ
אִישׁ שֶׁל גֶּבֶר לגְּבִירְתוֹ
אִישׁ שֶׁל אָב לִילָדָיו
אִישׁ הוּא אָח

אִישׁ חָבֵר מִתְחַבֵּר
אִישׁ שֶׁל חַיִּים
אִישׁ הַחֲלוֹמוֹת
אִישׁ נֶאֱהָב
אִישׁ מְאֹהָב
אִישׁ שֶׁאָהַב אִישׁ
שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עוֹד אֱהֹב
אִישׁ שֶׁקִּדֵּשׁ מוֹלַדְתּוֹ בְּדָמוֹ
אִישׁ שֶׁיּוֹתֵר מִכֹּל אָהַב אֶת עַמּוֹ
© כל הזכויות שמורות לחן אליאסי

תודה, סבא שלי. על הכל
“אהבת את ישראל כמו שאוהבים אישה, כמו שאוהבים ילדים, כמו שאוהבים חבר אמת. כמו שאוהבים נכדה” • מיקה אלמוג נפרדת מסבא שמעון פרס, שאמר פעם שהוא עשוי מהעתיד, ומייחלת, למען כולנו, שהעתיד עשוי ממנו
מיקה אלמוג • 30.09.16
סבא שלי אהוב,
גם כשעמדתי מעל מיטתך והחזקתי את היד שלך בידיעה שזו פרידה — ידיעה ברורה, סופית, לא נתונה למשא ומתן — זה עדיין היה לא הגיוני. הצמדתי את שפתיי ללחי החמה שלך, שמעתי אותך נושם, ונראה היה לי הרבה יותר סביר שתפקח עיניים ותתעצבן שביטלו לך את הנסיעה לסין, ואני אוכל לנזוף בך כמו שנזפתי אחרי התקף הלב: “תגיד לי, רק על עצמך אתה חושב? אתה יודע מה זה למצוא חניה בתל־השומר?!”
ותצחק, כמו שצחקת אז.

הסתכלתי על אצבעות האיכר העבות שלך, שלצערי הרב הורשת לי, ונזכרתי בהן מסבנות בזריזות צלחות וספלי קפה ומושיטות לי אותן לשטיפה, בעודי עומדת
לצידך על שרפרף ליד הכיור, אחד הסינרים של ססה קשור למותניי.
“אתה אוהב לשטוף כלים”, הפגנתי ידע.
“נכון”.
“בגלל הקצף?” שאלתי, למרות שידעתי את התשובה.
צחקת.
“בגלל שזה נותן לך זמן לחשוב”.
“נכון”.
“על מה אתה חושב?”
“על מה שאני צריך לעשות מחר”.
“לשטוף שוב כלים!”
וגם הפעם צחקת. כי השיחה הזו כבר התקיימה בינינו, וידעת שאני יודעת היטב מה התשובה לשאלה “מה יהיה מחר?” מחר נעבוד קשה. ואם נעבוד מספיק קשה, יקרו דברים טובים.

רבות כבר סופר ועוד יסופר על פלאי מפעלותיך לאורך 93 שנותיך על פני האדמה — בעיקר בתחום הדחת הכלים, אבל גם בעוד כמה תחומים.
זכית לשנים רבות וטובות, ולא ביזבזת דקה.
אבל כל כך הרבה עוד היה לך לתת, ורצינו אותך איתנו עד 120,
ובהכירנו אותך, לא הייתה שום סיבה שזה לא יקרה.
אז בשבועיים האחרונים שלך איתנו פיללנו כולנו לנס.
הנס הגיע.
הפרידה הממושכת ממך הייתה מפגן מרהיב של אהבה והוקרה.
הוצפתי באלפי הודעות, ברכות, תפילות, חיבוקים, איחולים ותודות.
מכל קצוות הארץ, מארבע כנפי תבל.
שמעתי אינספור סיפורים, על מפגשים שקרו לפני 50 שנה, ועל כאלה שקרו לפני כמה חודשים.
זה נמשך ונמשך. נגעת בחייהם של כל כך הרבה אנשים.
איזו זכות אדירה הייתה לך, וכמה ברורה הייתה לך החובה שנלוותה אליה.

ניסיתי להבין, לתת שם, למה שמייחד את האבל עליך.
ולאט־לאט הבנתי.
הכאב הוא אישי.
מפי כל אחד ואחת מהדוברות והדוברים, גם כאלה שמעולם לא פגשו אותך, יגון עמוק.
צער פרטי, תחושה שכל אחד מהם, בדל”ת אמותיו, בליבו פנימה, קם לעולם שספג מכה קשה,
מתמודד עם אובדן קשה מנשוא.
כי כשזה מגיע אליך, הלאומי הוא האישי, והאישי הוא הלאומי.

זה אתה. כך שרדת את שנותיך הארוכות במדבר, כך הצלחת לקום ולנער מעצמך את אבק הקרבות, גם אלה הקשים ביותר, לקחת נשימה, לשלוף את המסרק הקטן מכיס המכנסיים, להעביר אותו על בלוריתך,
ולהמשיך.
כי אהבת את ישראל כמו שאוהבים אישה, כמו שאוהבים ילדים, כמו שאוהבים חבר אמת.
כמו שאוהבים נכדה.
אהבה כזו היא דבר נדיר כל כך עד שלרבים לקח זמן רב להאמין שזה אמיתי.
ונדמה לי, סבא שלי, שכבר שנים רבות שסוף־סוף כולם מבינים את זה.
עם לכתך מאיתנו, ישראל אבלה וחפוית ראש — ומוצפת אהבה.

אז רציתי להגיד לך תודה.
תודה לך,
ראש ממשלת ליבנו,
נשיא שאיפותינו הנשגבות ביותר,
השר לענייני תקווה.
שאלו אותך פעם מהו החומר שממנו אתה עשוי.
“אני?” השבת, “אני עשוי מהעתיד”.
ואני כל כך מקווה, למען כולנו, שהעתיד עשוי ממך.

תודה, סבא, בשם שמונת נכדיך, שלושת ניניך, והרביעית שבדרך — שקיווינו כל כך שתזכה להכיר.
תודה בשם כל ילדה וילד במדינת ישראל.
תודה על העתיד שבראת עבורנו,
תודה על העתיד שביקשת לברוא עבורנו,
שלמענו הקדשת את חייך.
נישא אותך לעד בליבנו, יום־יום,
ונישא עינינו אל המחר, יום־יום,
ולא נאמר נואש, ונאמין בטוב,
ונמשיך את דרכך, ונרדוף שלום.

ואני,
בכל פעם שאראה את הכיור שלי מתמלא בכלים,
אזכור שזה זמן טוב לחשוב,
ואצבעות האיכרה העבות שלי יסבנו במרץ,
ולפעמים
הזרם שישטוף את הצלחת יהיה מלוח
רווי געגוע
מלא אהבה.
תודה, סבא’לה. על הכל.

“הכתובת על הקיר,
אך איני מתבונן בקיר,
אני מביט אל אופק”.
.
“כאשר יבוא השלום יגמרו בעיות מסוימות,
אך יחלו בעיות אחרות”.
.
“אני עובד כדי שילדי ונכדיך
יחיו בעולם
יותר מסודר”.








On behalf of President Peres’ children and the entire family, we would like to thank you, President Barak Obama from the depths of our hearts for your warm words and moving blessings for the speedy recovery of our father.
We are sure that your moral call and conscience will continue to echo throughout the world as our father said in 2013: “You, President Obama inspire the world with your leadership. By Your commitment to strive for freedom and democracy at home, and all over the world”. Thank you
Zvia, Yoni and Chemi photo: GPO

בשם משפחת הנשיא התשיעי פרס אנו מבקשים להודות לך נשיא ארצות הברית ברק אובמה מעומק ליבנו על הברכות החמות שנשאת אמש להחלמתו של אבא. אנו בטוחים כי קולך המוסרי ומעשיך ימשיכו להשפיע ולהדהד בעולם, כפי שאמר אבא בשנת 2013: “אתה, הנשיא אובמה מהווה השראה לעולם באמצעות מנהיגותך. באמצעות מחויבותך לחירות ולדמוקרטיה במדינתך ובעולם כולו”.
תודה- צביה, יוני וחמי צילום: לע”מ

כיאה ממך.
כיאה לזכרו.





יהי זכרו ברוך
מעבר למרגש חזק ומטלטל
כיאה למעמד הלא פשוט…אחרון הדינוזאורים למדינתנו!

Published: Sep 30, 2016
Latest Revision: Feb 11, 2017
Ourboox Unique Identifier: OB-189990
Copyright © 2016