תרבות השיתוף בחומרי למידה פתוחים by aula - Illustrated by עולה  מסארוה  ורודאב  גמהור  - Ourboox.com
This free e-book is brought to you by
Ourboox.com

Ourboox is the world's simplest platform for creating and sharing amazing ebooks.

You too can become one of our 75,000 authors.

Join us now and start creating your own books right away.

Create your own free book

תרבות השיתוף בחומרי למידה פתוחים

by

Artwork: עולה מסארוה ורודאב גמהור

Member Since
Jan 2016
Published Books
1

מבוא :

דייוויס ועמיתיו (Davis et al., 2010) דנים במאמרם בצורך בחומרי למידה פתוחים  ונגישים בעבור מורים ומרצים אחרים, ומתארים יוזמות המקדמות מענה לצורך זה. הם טוענים כי הכמות של עֲצָמַי למידה (learning objects), המיועדת להשכלה הגבוהה וזמינה ברשת, היא מאכזבת ואינה מגיעה ל”מסה הקריטית” של תורמי תוכן פעילים, הנדרשת לשם יצירת שינוי משמעותי במערכת החינוך. מאגרים לחומרי-למידה ברשת  האינטרנט מספקים פלטפורמה לשיתוף משאבים.                                                                                                           הם תורמים לכך שההשכלה נגישה יותר, במיוחד במקומות שבהם האמצעים לרכישת השכלה דלים. הם גם מעודדים תרבות משותפת של למידה גמישה ושיתופית, יצירה, ושיתוף פעולה הנחוצים בעידן בו הידע דינמי. המאמר מנתח את המוטיבציה לשתי תוכנות: Edshareו- Language Box תוך התייחסות להחלטות העיצוריות והשינויים שיצרו. תרומת מאמר זה היא לשפר את ההבנה לגבי איך לעודד קהילות חינוכיות לשיתופיות.

1

הרעיון של יצירת משאבי למידה דיגיטליים בעלי שימושים חוזרים החלה כבר מתחילת שנות התשעים, התרבות הממסדית היא שמשאבים אלו “נעולים” לממסד.

הרבה מרצים חוששים להציג את החומרים שלהם באופן פתוח  לרוב זה נובע מכך שהם מודאגים מאובדן הזכויות או השליטה על החומרים שלהם וכתוצאה מכך, אובדן של רווח כלכלי. הם מודאגים מאיכות השיפוטיות של החומרים שלהם ומטענות לגבי זכויות יוצרים עקב חומרים בהם השתמשו או הורידו מהאינטרנט ללא אישור ישיר של המפרסם .

ברור שיש יתרונות לממסד או קהילה בקיומם של מאגרי משאבים חינוכיים וכן, גם יתרונות במאגרי מחקרים.

האתגר הוא לזהות את היתרונות בעבור מורים, כאלה שיעלו את המוטיבציה שלהם, לאחסן חומרים, לחזות את המגבלות ולנסות להתגבר עליהם.

2

הקשיים באימוץ תרבות שיתוף בחומרי למידה פתוחים :

 

1.הצד הטכני : אתרים כמו: יוטיוב, פליקר, מטא-קפה ועוד. באתרים אלו, החומרים ניתנים לאיתור על ידי מנועי חיפוש והם מהווים כסוג של שירות ארכיון. יש ביניהם אתרים המהווים אינדקס ולעיתים הם מציעים שירותי פרסום. זו גם יכולה להיות הסיבה שבגינה מאגרים יום יומיים עלולים להיכשל שכן מרצים ומורים לעיתים רחוקות רוצים לאחסן את חומרי ההוראה היום יומיים שלהם, אשר משתנים ומתעדכנים לעיתים קרובות בנוסף, מורכבות וסיבוכיות מושגים לא מוכרים סוגי קבצים- מכווצים-חוסר במידע הקשרי.

2.הצד האנושי (מדיניות, ביצוע ושינוי הסוכן): הבעיות שצצות קשורות לבעלות על הקבציםזכויות יוצרים ומידת השליטה על הקובץ,  חברות פרסום מאדרגיש ותלגבי שימוש בחומרים שלהם בהקשר אחר, ארגונים שעוסקים בהוספת ערך למידע מאד מגוננים על זכויות היוצרים שלהם.

3
תרבות השיתוף בחומרי למידה פתוחים by aula - Illustrated by עולה  מסארוה  ורודאב  גמהור  - Ourboox.com

מה מרוויחים מתרבות שיתוף בחומרי למידה פתוחים ?

1.קל לאתר חומרים .

2.לא חייבים להראות איך נעשה שימוש בחומר על ידי קורס מסוים (החומר נשמר בצורה של נושאים ולא בהכרח בצורה של קורס ספציפי).

3. איכות מרצה נמדדת על ידי דירוג וסטטיסטיקת החומרים שלו , מאפשר לזהות תחומים משותפי בתכניות לימודים בין הדיסיפלינות השונות ומשמש לשיתופיות במקורות לימוד בתוך האוניברסיטה.

4. אנשים שמחים בדרך כלל לשתף עם הקהילה הסגורה שלהם. עם זאת, ברגע שהם מתחילים לשתף, הביטחון המושג על ידי אינדיבידואל כאשר הוא מספק משאב לעולם הרחב. “מאד אהבתי את האפשרות להוסיף פריט משלי למשאב קיים”.

5
תרבות השיתוף בחומרי למידה פתוחים by aula - Illustrated by עולה  מסארוה  ורודאב  גמהור  - Ourboox.com

מה צריך לעשות כדי לעודד תרבות שיתוף בחומרי למידה פתוחים??

שינוי תרבותי: הממצא הכי חשוב אולי לצורך הצלחה של מאגרי למידה והוראה הוא הצורך בשינוי תרבותי ושינוי כזה דורש התאמה של גורמים טכניים, קהילתיים וממסדיים , השינויים הם :

1.ברמה הטכנית- יש צורך להציע שירותים טכניים בעבור המשתמשים ולעודד אותם לראות במאמר גם בית לשימוש יומיומי בתכנים שלהם.

2.ברמה הקהילתית-חשוב לבנות תרבות של שיתופיות , החוקרים מצאו ששילוב עם קהילות המשתמש עוזר לא רק לשיפור התוכנה אלא גם מסייע לבסס ולבנות אמון.

3.ברמה הממסדית- מדיניות ברורה של ממסד נותנת למשתמשים את הביטחון שהם יכולים לשלב, ושהם יתמכו על ידי המוסד במידה ותתעוררנה בעיות.

7
תרבות השיתוף בחומרי למידה פתוחים by aula - Illustrated by עולה  מסארוה  ורודאב  גמהור  - Ourboox.com
תרבות השיתוף בחומרי למידה פתוחים by aula - Illustrated by עולה  מסארוה  ורודאב  גמהור  - Ourboox.com

 שאלות לדיון סביב האיור:

  1. כיצד מופיע השיתוף בתמונה?

  2. איזה כלים פתוחים מופיעים בתמונה?

  3. שתפו אותנו בעוד כלים פתוחים המאפשרים שיתוף חומרי למידה פתוחים?

10

11

שאלות לדיון סביב הסרטון שהוצג:

1.כיצד התבצע השיתוף בסרטון ?

2.איך אפשר לקשר את הסרטון למאמר?

12

סיכום  תובנות  ומסקנות  :

בשנים האחרונות, מתחילים בשיתוף של חומרי למידה באוניברסיטאות מסביב לעולם. החוקרים הסיקו כי מאגרים של חומרים לשימוש יום יומי, צריכים להתמקד באחסון, ארגון וקהילתיות תוך פילוסופיה של פשטות בכדי להקטין את המגבלות והקשיים בהעלאת קבצים ואחסונם.

חייבים להתייחס לגורמים טכניים, קהילתיים וממסדיים ביחד, אם רוצים שמאגרי למידה והוראה יתקבלו על ידי הצוות ויוטמעו לתוך הפרקטיקה. ניסיון החוקרים מראה כי שיתופיות של משאבי למידה ולימוד לשחרר ולפתוח את הנושא הוא משהו שחייב להיות מטופל בזהירות עם תוכנה פרקטית, שילוב קבוע של קהילתיות ומדיניות תומכת של מוסדות.

יש יתרונות לממסד או קהילה בקיומם של מאגרי משאבים חינוכיים וכן, גם יתרונות במאגרי מחקרים, צריך  לדעת  איך  מנחילים  שינוי תרבותי בחומרי  הלמידה ביחד  עם  שינוי  תרבותי ברמה  הטכנית , הקהילתי  והממסדית.

“לימוד אינו צבירת רעיונות, אלא בריאתם מחדש שוב ושוב”. (פאולו פריירה )

13

14
15
This free e-book is brought to you by
Ourboox.com

Ourboox is the world's simplest platform for creating and sharing amazing ebooks.

You too can become one of our 75,000 authors.

Join us now and start creating your own books right away.

Create your own free book