المثليين في المجتمع العربي – להט”ב בחברה הערבית by yonatan mualem - Illustrated by Maayan, Aya, Yehonatan, Shira and Daniel Ben-Natan - Ourboox.com
Mar 2020
Member Since
1
Published Books

المثليين في المجتمع العربي – להט”ב בחברה הערבית

by yonatan mualem

Artwork: Maayan, Aya, Yehonatan, Shira and Daniel Ben-Natan

להט”ב הם ראשי התיבות של לסביות, הומואים, טרנסג’נדרים וביסקסואלים. המונח מתאר נטיות מיניות, זהויות מיניות ומגדריות. קהילת הלהט”ב בחברה הערבית נקראת קהילת המימ (האות מ’ בערבית). 

לא פעם נדמה שעל הקהילה הגאה במגזר הערבי לא מדברים. בישראל נעשתה התקדמות בנושא בשנים האחרונות אך השיח סביב הנושא במגזר הערבי נותר ללא שינוי כבר זמן רב.

אנשים בחברה הערבית לא מתבטאים בסוגיות הקהילה הגאה – החברה הערבית היא חברה שמרנית ופחות מקבלים שם את הלהט”ב.

1

דוגמא לגזענות כלפי נער ערבי מחברת הלהט”ב

ניסיון הרצח של הנער הערבי מחוץ לבית מחסה לנוער להט”ב בתל אביב, גרם שוב לצורך בהסבר לזכויות להט”ב במגזר. “ידעתי שאני הומו בגיל 13 אבל לא היה לי אף אחד לדבר איתו”, אמר סטודנט שעבר לתל אביב מיישוב ערבי. “המורים אמרו לנו שישר הולכים לגיהנום. אבל אני כזה, אז מה זה אומר עליי? למה אני הולך לגיהנום?”.

לילה בלילת, טרנסג’נדרית בת 26 מרהט, אחת הדוברות בעצרת שהתקיימה אחרי צעדת גאווה, החליטה להגיב על המקרה ואמרה: “את מסתכלת סביבך ואומרת, אחרי כל הדברים שאת עושה ומריצה ועומדת ונלחמת, ופתאום, בשנייה אחת, הכל נחרב”. זה שמקרים כאלה קורים עדיין, זה נורא-נורא מצער אותי וצובט לי. היו תקופות שגם אני לא מצאתי שום מקלט והייתי חשופה להמון-המון פגיעות. ודווקא היום, ב-2019, ליד מקום שאמור להיות מקלט זה פתאום קורה”.

חולדאי ולילה בלילאת (צילום: נועה גוטמן)

לילה וראש עיריית תל-אביב רון חולדאי באירוע מצעד הגאווה

2

הפגנת להט”בים ערבים-פלסטיניים 

ב2019.8.2 נערכה לראשונה הפגנה פומבית של להט”בים ערבים-פלסטינים. האנשים שהשתתפו בהפגנה נשאו שלטים שהעבירו מסרים למשפחות ולחברה שממנה הם מגיעים, המסר היה: “החברה הלהט”בית פלסטינית מבקשת שיחבקו אותה בבית, היא לא רוצה להזדקק לעזרה הרחק בתל אביב”. באותו יום התקיימה הפגנה היסטורית של הקהילה הלהט”בית הפלסטינית, ההפגנה אורגנה בעקבות תקיפה שהייתה בבית דרור שבה נדקר נער ששהה שם. המפגינים נופפו בדגלי גאווה, דגלי הקהילה הטרנסית (טראנסג’נדרים) ודגלי פלסטין, ועל השלטים נכתב: ”השתיקה הורגת. הגיע הזמן שנגביר את קולנו”. המסרים האלה מייצגים את המאבק של הקהילה הערבית הגאה נגד העם שלהם, משפחותיהם, ולפעמים גם בינם לבין עצמם.

Image result for הפגנת להט"בים ערבים-פלסטיניים

3

עמותות- جمعيات

 

עמותת אסוואת- أصوات

עמותה זאת היא עמותה של נשים פלסטיניות גאות המקיימות מפגשים חודשיים ופעילויות חברתיות שונות על מנת ליצור מקום בטוח ומכיל עבורן בתוך החברה הערבית-פלסטינית בפרט ובעולם בכלל. הקבוצה מגדירה את עצמה כפונה לנשים לסביות, ביסקסואליות, וטרנסג’נדריות, אינטרסקס (הם בני-אדם שיש להם סימני מין זכריים ונקביים כאחד, למשל: צמיחת שיער במקומות מסוימים בגוף, הופעת מחזור חודשי.) וקוויריות (דרך לשחרור מגדרי ומאבק בהומופוביה, בלסבופוביה, בביפוביה, בטרנספוביה ובסוגים שונים של להט”בים) פלסטיניות.
ב1.8.2019 הייתה לראשונה הפגנה פומבית של להט”בים ערבים-פלסטינים. המשתתפים הביאו שלטים שהעבירו מסרים למשפחות ולחברה שממנה הם מגיעות ומגיעים “החברה הלהט”בית פלסטינית מבקשת שיחבקו אותה בבית, היא לא רוצה להזדקק לעזרה הרחק בתל אביב”.

4

אלוואן- الوان

פעילות אלוואן היא פעילות לנוער ערבי בקהילה הלהט”בית. מטרת הפעילות היא מתן מענה חינוכי וחברתי לנוער ערבי להט”ב ויצירת סביבה חברתית ובטוחה לנוער. המפגשים החברתיים עם המדריכים של הפעילות מקנים לחניכים את האפשרות לשוחח על סוגיות בחייהם כלהט”בים ערבים, הם מדברים גם על זהותם המינית, כלומר האם הם ביסקסואלים, הומואים, לסביות וטרנסג’נדרים. צעירים וצעירות בחברה הלהט”בית הערבית בדרך כלל צריכים להתמודד לבדם עם המיניות שלהם והפעילות הזאת עוזרת להם ומקדמת אותם. בנוסף לפעילות עצמה ישנו מענה זמין תמיד לכל ילד וישנה פעילות אינטרנטית זמינה בשפה הערבית.

Image result for אלקאוס

5

אלקאוס- ألكوس

מטרת העמותה – בנייה וחיזוק הקהילה ההומו לסבית, בי וטרנס (הלהט”בית) הפלסטינית. מענה לצרכי הקהילה הלהט”בית הפלסטינית. הגברת המודעות החברתית כלפי שונות מינית ומגדרית בחברה הפלסטינית. אלקאוס הוא ארגון פלסטיני של החברה הגאה בו פועלים למען שינוי בגישה של החברה הפלסטינית לגבי זהויות מיניות ומגדריות. בנוסף, הארגון פועל למען צדק חברתי: זכויות האישה והילד ונושאים הקשורים לאי שוויון כלכלי ומעמדי. פירוש שם הארגון הוא “הקשת” בדומה לקשת הצבעונית בדגל הגאווה. בנוסף העמותה מציעה סדנאות לפעילות פוליטית ומנהיגות ומציאה לנערים מהקהילה הגאה ללכת למסיבות כדי לפגוש עוד ערים מהקהילה הגאה ולהרגיש בטוחים.

Image result for אלקאוס

 

6

סיפור של טרנסג’נדרית בחברה הערבית

תאלין אבו חנא- ابو حنا

אבו חנא נולדה כבן למגדר הערבי-נוצרי. “מגיל מאוד צעיר, התלבשתי והתנהגתי כמו ילדה”, היא נזכרת, “בגיל 14 התחלתי להרגיש כאישה, אך נמנעתי מלשתף, זה היה ביני לבין עצמי”. כיוון שבצעירותה טרם התוודעה לקהילה הטרנסג’נדרית ולמושגים העוסקים במגדר ולהט”ב, אבו חנא הזדהתה כנער הומוסקסואל בפני חבריה. “היו לי חברים הומואים, אבל אף פעם לא הרגשתי כמוהם. בגיל 16 הגעתי בפעם הראשונה למסיבה של עמותה ערבית בת”א, שם נחשפתי להמון להט”בים מהמגזר”, אבו חנא משחזרת.
“אחרי המסיבה הלכנו לבית של אחד החברים והייתה אצלו טרנסג’נדרית. ראיתי בה בחורה לכל דבר עד שסיפרה על העבר שלה. הסיפור שלה היה נשמע לי מוזר והתחלתי לצחוק, למעשה זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי טרנסג’נדרית. ידיד שלי הסביר לי שהיא עברה ניתוח לשינוי מין ותיאר את התהליך שעברה. באותו רגע ידעתי שזה בדיוק מה שהרגשתי מגיל קטן, עד אותו רגע המחשבה להפוך לאישה הייתה בגדר חלום”.
תאלין אמרה שבניגוד לחוסר ההבנה ולאלימות שהייתה כלפי טרנסג’דריות במגזר, התפתחה קבלה כלפי קהילת ההומואים במגזר הערבי-נוצרי. “יש לי חברים הומואים שמשפחותיהם קיבלו אותם”, מספרת אבו חנא, “אמנם הנושא עדיין לא מדובר באופן גלוי, אך בניגוד לעבר, הם יכולים לחיות בבית”. לעיתים הקבלה בקרב המשפחות היא מתוך צפייה שהנטייה המינית תעלם. “לחלק מהמשפחות במגזר עדיין יש תקווה שיום אחד הבן שלהם יחזור בו ויתחתן, אך אצל טרנסג’נדריות היחס שונה לגמרי”, היא מסבירה, “מכיוון שכל המראה משתנה, משפחות חושבות שהן איבדו את בנם. גם אחותי חשבה שהיא תאבד אותי. הסברתי לה שבמקום אח שבור ומסכן אהיה אחותה המאושרת שחיה את החיים, אך לצערי עד היום אין הבנה”.

7

אבו חנא מספרת כי יציאה מהארון בפני המשפחה הביא לניסיונות “שיקום”. “אמי חשבה שיש לי מחלה כלשהי וניסתה לשקם אותי”, “אבא שלי לא היה מוכן לשמוע או לנהל שיחה בנושא, ולכן החלטתי לא לשתף אותו כלל. הדודים שלי זרקו לי הערות, בבית הספר עברתי הרבה השפלות ואבא שלי היה תוקף אותי. היה לי ברור שכשאחזור הביתה אחטוף ממנו מכות, עד שיום אחד החלטתי לשים לזה סוף והתלוננתי עליו לשירותי הרווחה.”
“המצב במגזר הערבי הנוצרי הוא הרע במיעוטו”, מצהירה אבו חנא. קיימת נטייה להסתכל על המגזר הערבי כמקשה אחת, ללא אבחנה בין זרמים וקבוצות תרבותיות. מהעדויות של תאלין עולה כי במגזר הבדואי והדרוזי היחס כלפי להט”ב חמור בהרבה, החל מנידוי מוחלט ועד מקרי רצח: “עד שמגיעים לרצח להט”בים עוברים התעללות קשה, יש מחיקה טוטאלית של הקהילה הגאה”.
היום תאלין בקשר עם הוריה והם מקבלים אותה כמו שהיא.

Image result for תאלין אבו חנא גבר

8

ערכנו ראיון עם יהודי וערבי מהחברה הלהטב”ית 

לפניכם הראיון שערכנו עם ערבי בהחברה הגאה בשם סלים מנצרת

שאלה: באיזה גיל הבנת שאתה גיי ומתי יצאת מהארון?

في أي عمر فهمت أنك شاذ وعندما كنت تخرج من الخزانة؟

תשובה: אני הבנתי שאני גיי בגיל 11. כשהייתי בן שמונה אמא שלי נפטרה ולכן היינו מאוד מלוכדים במשפחה. בגיל 15 יצאתי מהארון אבל משפחתי ואחותי הרגישו כבר לפני אבל לא היינו מדברים על זה.

שאלה: לפני שיצאת מהארון היה מישהו שהיית יכול לשתף אותו לפני שיצאת מהארון?

قبل أن تخرج من الخزانة كان شخص يمكنك مشاركته قبل الخروج من الخزانة؟

תשובה: לפני שיצאתי מהארון לפני המשפחה סיפרתי לחברה טובה שלי. היא נתנה לי הרבה ביטחון ולכן החלטתי לספר לאחותי, היא מאוד תמכה בי כי היא שמה לב לזה עוד קודם.

שאלה: במידה שסיפרת, איך המשפחה שלך קיבלה אותך, אם לא סיפרת, למה?

إذا أخبرتني كيف حصلت عليك عائلتك، إذا لم تفعل، لماذا؟

תשובה: אני היום בן 32 ולפני 17 שנים היה קשה להסביר, לא היה אפשר לדבר על בפתיחות כמו היום. בגלל שאיבדנו את אמא שלי בגיל צעיר היינו מאוד קרובים במשפחה. כשסיפרתי לאחותי היא מאוד תמכה בי ואפילו אמרה לי שהיא גאה בי.

לאבא שלי, אמרתי שאני מפחד על אחותי והוא ישר הבין. בהתחלה היו הרבה קשיים, כיוון שבנצרת הסביבה הייתה פרימיטיבית ופחות מקבלת. בסוף אבטא שלי קיבל אותי וגם הדודים אבל אף אחד במשפחה לא מדבר על זה שאני גיי.

9

שאלה: האם מישהו קרוב אליך החרים אותך?
هل قام أي شخص قريب منك بمصادرتك؟
תשובה: במשפחה לא החרימו אותי למרות שהם ראו את השינוי בלבוש וחשדו בנטייה המינית שלי. כדי שלא יגלו שאני גיי הייתי בקשר עם בחורה רק עד שההורים שלה גילו ולא הרשו שנתראה. בבית הספר שהיו בו רק בנים הם לא ידעו על הנטייה שלי כי פחדתי לספר להם כי פחדתי שהם לא יקבלו אותי.
שאלה: האם הנטייה המינית שלך השפיעה עליך בפן הלימודי, החברתי והאישי?
هل أثرت ميولك الجنسية عليك في الدراسة والجوانب الاجتماعية والشخصية؟
תשובה: בפן החברתי זה השפיע עליי בכך שבנצרת הייתה חבורה של ילדים שהציקה לי כי התלבשתי אחרת ושמתי עגיל. אני לא התביישתי במי שאני אבל בגלל שפחדתי על אחותי שלא יפגעו בה ובכדי לשמור על כבוד המשפחה החלטתי להתלבש רגיל. בפן הלימודי זה לא השפיע עליי אבל בפן האישי זה כן, כי הייתי משקר על עצמי לחברות שלי.
שאלה: האם היית רוצה לחזור אחורה ולעשות משהו אחרת?
هل ترغب في العودة والقيام بشيء آخر؟
תשובה: אם הייתי מסביר לאבא שלי יותר טוב הייתי רב איתו פחות אך בגלל שיש לי משפחה תומכת לא הייתי משנה כלום. אבא שלי קיבל אותי וזה הפתיע ושימח אותי ואם הייתי משנה משהו אולי אבא שלי לא היה מקבל אותי לכן לא הייתי משנה כלום.

10

עכשיו נציג לפניכם את הריאיון שעשינו עם יהודי בשם חיים מקריית שמונה מהקהילה הגאה

שאלה: באיזה גיל הבנת שאתה גיי ומתי יצאת מהארון?

في أي عمر فهمت أنك شاذ وعندما كنت تخرج من الخزانة؟

תשובה: אין גיל מסוים, זה משהו שמרגישים כל החיים אבל בגיל 16 הבנתי את ההגדרה המדויקת.

שאלה: לפני שיצאת מהארון היה מישהו שהיית יכול לשתף אותו לפני שיצאת מהארון?

قبل أن تخرج من الخزانة كان شخص يمكنك مشاركته قبل الخروج من الخزانة؟

תשובה: רציתי לשתף את המשפחה אבל לא היה לי את האומץ. החברות שלי ידעו לפני שהמשפחה ידעה.

שאלה: במידה שסיפרת, איך המשפחה שלך קיבלה אותך, אם לא סיפרת, למה?

إذا أخبرتني كيف حصلت عليك عائلتك، إذا لم تفعل، لماذا؟

תשובה: אני לא סיפרתי למשפחה, הם גילו את זה לבד. הם לא קיבלו את זה בזרועות פתוחות ובהתחלה היו הרבה חקירות ושאלות. לקח להם זמן אבל בסוף הם קיבלו אותי כמו שאני.

שאלה: האם מישהו קרוב אליך החרים אותך?

هل قام أي شخص قريب منك بمصادرتك؟

תשובה: לא כולם היו בסדר עם זה אבל אף אחד לא ניתק איתי קשר ובסוף כולם קיבלו אותי כמו שאני.

שאלה: האם התנהגו אליך אחרת מאז שיצאת מהארון?
هل عوملت بشكل مختلف منذ خروجك من الخزانة؟

תשובה: יצאתי מהארון בגיל 16, גדלתי בשכונה אם אנשים פרימיטיביים שכול הזמן העירו הערות. גם בבית הספר העירו לי וכינו אותי בשמות, הייתה איזו חבורה של ילדים שכול הזמן הציקו לי. היו גם ילדים שכאשר הייתי מתקרב אליהם הם היו מתרחקים לצד השני.

שאלה: האם הנטייה המינית שלך השפיעה עליך בפן הלימודי, החברתי והאישי?
هل أثرت ميولك الجنسية عليك في الدراسة والجوانب الاجتماعية والشخصية؟

תשובה: בהתחלה זה השפיע בלימודים כי זה העסיק אותי מאוד ביום יום. גדלתי בקריית שמונה בתקופה שלא היה בא אינטרנט ומידע לנושא לא היה זמין כמו היום אבל המורה הרגיש שמשהו עובר עלי ודיבר איתי וזה מאוד עזר לי.

שאלה: האם היית רוצה לחזור אחורה ולעשות משהו אחרת?

هل ترغب في العودة والقيام بشيء آخر؟

תשובה: כשאני מסתכל אחורה אני חושב שלא הייתי יוצא מהארון הגיל כזה צעיר (16). אני באותה תקופה מרדתי עשיתי דווקא ולכן יצאתי מוקדם אבל הייתי מעדיף לחכות לאחרי התיכון ואולי אז היה לי יותר קל לצאת וכך גם כנראה המשפחה שלי לא הייתה מגלה לבד שאני גיי והייתי יכול לספר להם.

11

מסקנות העולות מהראיונות

ללהט”בים יש קושי לספר על הזהות המינית שלהם בפני המשפחה והאנשים הקרובים להם מכיוון שעדיין ישנו קושי לקבל את החברה הלהט”בית.

החברה הערבית והיהודית עדיין מתקשים לקבל את הלהט”בים ומכך נוצר מצב של אי תקשורת בין הלהט”בים לשאר החברה.

בחברה היהודית החילונית מדברים יותר בפתיחות על הנושא בעוד שבחברה הערבית גם כאשר כולם יודעים לא מדברים על זה, מפני שכך, לפיהם כבוד המשפחה נפגע.

העובדה שיש לך זהות מינית שונה משל כולם יכולה ליצור אצלך מצב של אי נוחות ולהשפיע עליך בפן הלימודי, החברתי והאישי. אומנם לאנשים רבים נראה כי מי שלהט”ב הוא שונה ומוזר אבל הלהטבי”ם הם אנשים רגילים בדיוק כמונו אבל עם נטייה מינית שונה. ואנחנו מקווים שעוד אנשים יבינו זאת ואולי בזכות העבודה הזאת.

12

מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב

כדי לשפר את המצב אפשר לדעתנו, להעלות את המודעות והפתיחות גם במגזר הערבי וגם במגזר היהודי. אפשר לערוך יותר מצעדי גאווה ולשתף ולפרסם יותר סיפורים במטרה לראות את המצב מנקודת המבט של הלהט”בים.

13

This free e-book was brought to you by

Ourboox.com

Create your own free book



Ourboox is the world's simplest free platform for creating, sharing and promoting digital picture e-books.

Join us now and make your books come true.

COMMENTS 0

Leave a Reply