דויד אבידן – תשדורות ללוויין ריגול

אחד היה נמר זקן וממושקף ולא גמיש
ולא טורף ולא חזק. והוא נשך את הרובה ואת הקת והרובה
ירה ירה ולא פסק.

.

אי שם סגרו עליו מכל העברים והרחובות מלאו לפתע נמרים
כמו טיילים שקטים מאוד בין צל ואור.

ואת הלחם הטעים נגסו חזק ועל נשים עגבו מתחת לשדרות.
והרובה ירה ולא פסק.

.

והם חלמו על ארצות חמות ועל ימים גדולים של נקמה.
ונקישות (טם-טם) קצובות ועמומות
ליטפו את מצחיהם כמו רוח רחומה. והם רבצו בשמש וחיכו.

.

וכשהקרב באבנים סוף סוף שכך

הנמרים הגוססים פרצו בצחוק. והמצור הוסר פתאום מעברים
וייתכן שיש שמיים אחרים.