פרק ראשון

טים ירד מהמדרגות של ביתו. בתיק הגב שלקח עימו הוא שם את כל הדברים שנחוצים למסעו- בגדים, מעט כסף, קלסר מסמכים ובו מידע חשוב וכמובן את המפתח שהיה עשוי ממתכת ולאורכו פס של זהב. טים ידע שהוא יכול לקבל בעבורו המון כסף, אבל המפתח לא היה סתם עוד חפץ. המפתח היה חשוב בשביל טים, כי אחרי הכל- זה הזכר היחיד שלו מאביו. הוא יצא למבואת הבניין אל השביל המתפתל- עכשיו הוא ייצא לעבר הלא נודע. למרות שהיה רק בן שתים עשרה, זה רגע שהוא חיכה לו ותיכנן אותו כבר חמש שנים שלמות.

פרק שני

חמש שנים קודם

טים התעורר למשמע צליל גבוה ומחריש אוזניים- הוא חשב שזו צרחה. הוא קם מהמיטה וניסה לפתוח את דלת חדרו- אך היא הייתה נעולה. הוא ניגש לחלון ופתח אותו- הוא ראה את אביו ושמע אותו צועק: “תעזרו לי! בבקשה!” הוא שמע קולות היאבקות וראה מול החלון חללית גדולה ומבריקה, ואז הוא הסתנוור מהאור הבוהק שלפתע הגיע מן חלונו ומיהר וסגר את הוילון. הוא ניסה לפתוח את דלת חדרו, אבל היא עדיין הייתה נעולה. הוא החליט לצאת החלון, אבל כשיצא, זה היה מאוחר מדי. החללית יצאה לדרכה ולקחה איתה את אבא שלו.

פרק שלישי

הוא חושב שהוא חולם, וזה סיוט. אך לרוע מזלו- זה לא היה חלום. אבא שלו נחטף. לפתע הוא שמע חריקת דלת- הדלת של חדרו נפתחה. הוא רץ לבדוק מיהו העומד מאחורי דלתו- אך לא היה שם אף אחד. הוא לא ידע איך זה קרה אבל הוא לא ביזבז אף רגע והלך לבדוק אם השאירו לו איזשהו סימן בחדר של אביו, אך כשהגיע לחדר לא היה שם שום דבר: לא מיטה, לא את הארון ההוא מעץ שכבר היה על סף שבירה, לא את השידה בעלת שלוש המגירות המעוטרות, לא את המראה הישנה. .אך זה לא הגיוני! מתי הספיקו היצורים בחללית לפנות את כל הדברים שהיו בחדר של אביו? אמו מתה לפני זמן רב- הוא בקושי זוכר אותה, ואחותו לארה הייתה עכשיו אצל אחת מחברותיה

.הוא לא ידע על היצורים, או מאין הם הגיעו, אבל הוא ידע דבר אחד: הוא חייב למצוא את אבא שלו, ומהר

פרק רביעי

היום

טים לא היה בטוח כמה זמן הוא הולך. חבל שהוא לא הביא איתו שעון, הוא חשב. אך זה לא משנה עכשיו. הוא צריך למצוא את אבא שלו. הוא ניסה ללמוד את הדרך בעל פה- פנייה ימינה, שמאלה,  פעמיים ימינה ולבסוף שמאלה אחר כך ללכת ישר עד שהוא רואה את הבית של ג’ורג’ סאן- המומחה לחייזרים. טים ראה כתבה בעיתון בה ג’ורג’ סיפר על מקרה שהיה מאוד דומה למה שקרה לו- החדר הריק, הדלת הנעולה, הרעש המחריד והאור הבוהק.

.טים כבר חקר הרבה על הנושא ובגלל זה בהתחלה טים לא היה בטוח אם כדאי לו ללכת לג’ורג’, אבל הוא חשב שלא תזיק עזרה של מישהו שעוסק בנושא

.ביתו של ג’ורג’ הוא התחנה הראשונה במסעו

פרק חמישי

הוא מסתובב כשהוא שם לב שמאחוריו מכונית משטרה ומסתכל על השוטר. השוטר שואל אותו: “אתה לא אמור להיות בבית הספר, ילד?” “אני לא הולך לבית הספר, אדוני. אין לנו מספיק כסף בשביל זה” טים שיקר. בעצם, הוא הירהר לעצמו, זה לא שקר. הוא באמת מעולם לא הלך לבית ספר. “אז לאן אתה הולך?” השוטר שאל. ופתאום טים הבין. משהו לא בסדר. למכונית של השוטר אין לוחית רישוי, אבל זה לא היה הדבר היחיד. השוטר פשוט הגיע משום מקום. למעשה, הוא פשוט הופיע מאחוריו. טים אמר לו: “לחפש את האמת” והחל בריצה לעבר הפנייה האחרונה שלו. הוא עבר את הפנייה וראה צריף ישן. הוא רץ אליו כשהמכונית נוסעת מאחוריו והגיע לסף הדלת של הצריף. הוא הסתכל על המכונית ועל הפרצוף הזועם של השוטר, ואז המכונית נעלמה כלא הייתה.

פרק שישי

   טים התקרב אל הדלת הרעועה, ושנייה לפני שדפק עליה, חשב: בשביל מה אני עושה את זה? אולי בכלל זה לא ביתו של ג’ורג’ סאן? מניין לי שהוא לא מת? טוב, הגעתי כבר עד לכאן, אם אעצור עכשיו זה יהיה טיפשי למדי, הוא חשב. הוא דפק על הדלת. זהו זה. עכשיו כבר לא ניתן לחזור אחורה. הוא שומע צעדים שהולכים ומתחזקים. טים רועד מעט, כשהוא יודע בבירור שעתידו עומד להשתנות. ואז ג’ורג’ סאן פתח את הדלת ואמר בקול נמוך:

“שלום , אדון צעיר. חיכיתי לך”.

פרק שביעי

טים שואל בתדהמה: “איך ידעת שאני בא לכאן?”

ג’ורג’ עונה לו: “מובן שידעתי. איך יכולתי שלא לשמוע על מקרא חטיפת סטיבן? אני חוקר את המקרה הזה כבר המון זמן. אני שמח שבאת.” סטיבן. השם הזה מעורר בו צמרמורת. “כנס פנימה. לי ולך יש הרבה על מה לדבר.” טים נכנס פנימה בחשש. משהו באיש הזה נראה לו חשוד. הוא כבר ראה את האיש הזה, אבל הוא לא בדיוק זוכר היכן.

ג’ורג’ המשיך לדבר. “אני הולך להביא מהמחסן את כל הראיות שמצאתי. תישאר פה. בסדר?” טים הנהן.

הוא כבר לא יכול לחכות לראות את הראיות ואולי סוף סוף למצוא ביחד עם ג’ורג’ את אביו, אך משהו הסיח את דעתו.

פרק שמיני

טים שמע צעקות עמומות שנשמעות כאילו הן מגיעות מהרצפה, אך כשהוא מקשיב טוב הוא שם לב שהקולות מגיעים מתמונה של חללית ענקית שמרחפת מעל בית ושולחת קרן אור אליו. טים מתקרב לתמונה ומוריד אותה. הוא רואה מנהרה. בלי להסס טים נכנס למנהרה הצרה ומתגלש בה. כשהוא יורד, ילד בלונדיני, אומר: “נו באמת, הוא ירד” טים מסתכל על שלושת הנערים בתדהמה. “שלום.” אמר ילד עם שיער שחור קצוץ. “אנחנו עבדים של אדון סאן, הוא רוצה שנמצא דרך כלשהי לפתוח את השער הזה שמוביל אל כוכב רחוק בגלקסיה מרוחקת ששמו גלובלטון- הוא מניח ששם נמצאים חייזרים, שלפי ראיות שהוא אסף,  החייזרים חטפו כמה עשרות אנשים מהאזור.”

“ניסינו להזהיר אותך, צעקנו לך שתברח ושזאת מלכודת.” אמרה הילדה. “אנחנו חייבים למצוא דרך לפתוח את השער הזה, אחרת ניתקע פה לתמיד” אמר הילד הבלונדיני.

פרק תשיעי

טים שם את ידיו על פניו. הוא היה צריך לסמוך על תחושת הבטן שלו כשהרגיש שאסור לו לבטוח בג’ורג’ סאן. עכשיו הוא בבעיה. טים מתקרב לשער ורואה את הכיתוב עליו: רק בני תמותה מיועדים, יזכו למבט אצל העולם המלא בקסמים!

 טים מחליט לגעת בשער. הנערים מאחוריו אמרו שהוא ייכווה, והילד עם השיער השחור מראה לו את הכוויה בידו, אך טים מחליט להסתכן בכל זאת.

טים מניח את ידו על השער. ולפתע עלה מן הרצפה שולחן בעיצוב מוזר ולא אופנתי, ובו תבליט בצורת מפתח. טים הוציא במהרה את המפתח מהתיק שלו. התאמה מושלמת. הוא מיהר והניח את המפתח על התבליט. הוא שלח מבט חטוף לעבר הנערים. הם היו מוכי תדהמה, והילד הבלונדיני מצמץ מכיוון שהוא היה בטוח שהוא חולם, ואז בלי שאף אחד התכונן לפני, יצא אור בוהק מהשער. הוא ידע שהשער נפתח, וכדי לקבל תשובותת הוא חייב להיכנס אליו. זהו זה. זה הרגע. כאן חייו עומדים להשתנות.

פרק עשירי ואחרון

טים מתקדם לעבר השער תוך כדי שהוא מכסה את עיניו.

“חכה!” הילד שחור השיער צעק. טים הסתובב. אני בא איתך. “כולנו באים.” החבורה הנהנה בהסכמה.

טים והנערים נכנסו אל תוך האור,ואז הם הוצפו בזיכרונות. טים נזכר באביו, שלקח אותו מחוג טניס. הוא אמר לו: אתה יודע, טים, אתה חייב לזכור שגם אם לפעמים נראה שכל הדברים מולך הם לא אפשריים, לפעמים הם דווקא אמיתיים. סטיבן נתן לבנו, טים, את המפתח. “המפתח הזה ינחה אותך. ואתה חייב לזכור שבמקרה שתרגיש לא בטוח או מפוחד, המפתח ייתן לך אומץ.”  “אבא, זה בסך הכל מפתח” טים אמר. טים הסתכל על פניו של אביו. הוא היה רציני. ופתאום הזיכרון נהפך למציאות. טים הרגיש שהוא באמת יושב ליד אביו. ואז,  אביו, סטיבן, אמר: כדי למצוא אותי, אתה חייב להגיע לכלא לבני תמותה. שם תמצא אותי בתא 2615. אתה חייב למצוא אותי! בסדר? טים הנהן. ירדה לו דמעה. עכשיו הוא בטוח שאבא שלו בחיים. “בסדר, אבא. אני בא להציל אותך!”

המשך יבוא…

תודה על הקריאה!

הספרים שלי:

♦ בחזרה להקמת המדינה ♦

♦ נוסעים לעתיד ♦

♦ החטיפה: מלחמה ♦

♦ החטיפה ♦

אשתדל להעלות את כולם לאתר בקרוב!

אתם מוזמנים ליצור ספר בלחיצה כאן!

ספרים שיצאו בקרוב:

♦ נוסעים לעתיד חלק ב’  ♦

♦ בחזרה לתקופת התנ”ך ♦

♦ היומן של אריס ♦

♦ המראה ♦