הכאב שלא עוזב – אורן ועידו ה’3
Copyright © 2016
היה היה פעם ילד קטן וביישן ושמו דני.
לא היו לו אחים ואחיות, חברים וחברות, הוא הרגיש מפוחד,
לא דיבר עם אף אחד ולעגו לו תמיד.
2
,לדני היה חבר אחד, אך הוא לא היה אמיתי
דני לא יכל לשחק אתו באמת כי הוא היה חבר דמיוני
.ושמו היה סטיב החמוד
.דני הסתפק בחבר אחד לא אמיתי, לא התלונן ואפילו שמח
4
סוף סוף הגיע היום הראשון של כיתה א’
דני היה מפוחד והתרגש מאוד, אך שמח שיש לו את סטיב החמוד כדי שיעזור לו.
סטיב לא ממש עזר כי הוא בסך הכל דמיוני ולא אמיתי,
אבל עדיין הוא נהנה לשחק איתו.
6
נשמע הצלצול להפסקה וכל הילדים יצאו בריצה אל החצר, רק דני נשאר בכיתה ולא ידע מה לעשות.
המורה שאלה אותו: “למה אתה לא יוצא להפסקה? קרה משהו? ”
דני שתק מרוב מבוכה ויצא מהכיתה.
בחצר הוא ראה את כל הילדים משחקים ורצה גם לשחק.
8
הייתה קבוצת ילדים ששיחקו מחבואים ודני שאל אותם אם אפשר להצטרף?
הילדים ענו: “מצטערים, אנחנו 10 ילדים והחצר קטנה מדי, בקושי יש מחבואים לכולם.”
דני המשיך לקבוצה אחרת ששיחקה כדורגל ושאל: “אפשר לשחק?”
והם אמרו: “מצטערים אנחנו באמצע משחק ואנחנו לא יכולים להפסיק את המשחק כי עוד מעט נגמרת ההפסקה.”
דני לא התייאש והמשיך לקבוצה הבאה.
הפעם זאת הייתה קבוצת בנות ששיחקו מחניים, דני שאל: “היי אפשר לשחק אתכן?”
הילדה ענתה: “טוב בוא תשחק אתנו, תהיה בקבוצה שלי.”
דני נכנס למגרש המחניים וכבר בתחילת המשחק זרקו עליו כדור והוא נפל על הרצפה, כל הבנות צחקו עליו ולעגו לו.
10
דני נעלב כל כך, התחיל לבכות וברח. אז נזכר דני שיש לו חבר אחד טוב ושמו סטיב החמוד.
דני דמיין אותו חזק חזק והנה הוא הופיע לפניו והתחיל לדבר אתו.
כל הילדים לא הבינו, עם מי דני מדבר? האם הוא מדבר לעצמו? האם הוא מדמיין?
ילד אחד פנה אליו ושאל: “עם מי אתה מדבר?”
ודני ענה: אתם לא רואים, זה החבר הדמיוני שלי, סטיב החמוד.
והילד אמר: “מה יש לך חבר דמיוני? איזה ילד קטן!!!”
וכל הילדים התחילו לצחוק ….. חוץ מילד אחד.
דני נעלב וברח לכיתה בריצה ובבכי, סטיב החמוד ניסה להרגיע אותו,
אך דני אמר: “אתה לא מבין, צוחקים עלי בגלל שאני חבר שלך!”
וסטיב אמר: “אין לך במה להתבייש בי אתה החבר הכי טוב שלי!”
12
הנה הצלצול לשיעור השלישי, כל הילדים מגיעים לכיתה ודני יושב במקומו מפוחד ופגוע.
המורה נכנסה, הסתכלה על כולם ואמרה: “שלום תלמידים!”
לפתע ראתה את דני שיושב מאחור עם דמעות בעניו.
היא שאלה את דני: “למה אתה בוכה?”
דני לא ענה, הוא ידע שאם הוא יגלה מה קרה בהפסקה כל הילדים יכעסו עליו וישנאו אותו.
המורה שוב שאלה: “קרה משהו?!”
דני היה משותק מפחד ולא ענה למורה.
מיד המורה הבינה שקרה משהו בהפסקה ודני מפחד לומר.
המורה שאלה את כל התלמידים האם מישהו ראה מה קרה לדני בהפסקה?
14
תלמיד אחד אמר: “כן אני יודע מה קרה לו!”
זה היה אותו הילד שלא צחק על דני בהפסקה ושמו ערן.
המורה שאלה את ערן: “מה קרה לדני בהפסקה?”
ערן הסתכל על דני, אך דני סימן לו לא לומר מה קרה בהפסקה.
המורה חזרה על השאלה: “ערן מה קרה לדני בהפסקה?”
וערן אמר: “מה, מה, אפשר לצאת לשירותים.”
דני נשם ואמר לעצמו בלב: “איזה מזל.”
16
ערן עדיין רצה לומר למורה מה קרה לדני בהפסקה, אך, הופ, הנה הצלצול להפסקה השנייה.
לאחר שכל הילדים יצאו להפסקה אמרה המורה לערן: “אני יודעת שאתה יודע מה קרה לדני ואתה פשוט לא רוצה להגיד.”
וערן אמר למורה: “טוב אני אגיד לך מה קרה.”
והוא סיפר למורה את הכל.
18
כשהגיע הביתה אמא שאלה אותו: “אתה רוצה לאכול ערני?”
ערן לא ענה והיא מיד הבינה שקרה משהו בבית הספר.
היא שאלה: “ערן למה אתה כועס קרה משהו בבית הספר? רבת עם מישהו? הרביצו לך?”
ערן ענה: “לא, ממש לא, לא קרה שום דבר מיוחד בבית הספר.”
ואמר: אמא את יודעת הגיע ילד חדש שלא היה אתנו בגן.
אמא שאלה: “איך קוראים לו?” קוראים לו דני, ענה ערן.
הוא חבר שלך?, שאלה אמא. ערן ענה בחשש: “אה כן.”
ערן שאל את אמא: “אם קורה משהו, משהו רע, ומי שזה קרה לו לא רוצה לספר כי הוא מפחד שהילדים שעשו זאת יכעסו עליו וישנאו אותו, אבל המורה רוצה לדעת מה קרה כדי לעזור לילד, מה עושים?”
אמא ענתה: “זה נורא מסובך, זוהי סוג של דילמה, כי בסך הכל צריך לעזור לילד אבל אם הוא לא רוצה?
“אם כבר סיפרו למורה את המקרה ועכשיו כל הילדים כועסים עליו ושונאים אותו אפילו שלא הוא סיפר את המקרה אלא ילד אחר שרק רצה לעזור?”
אבל כנראה שהחמיר את המצב ואיבד חבר.
אמא הבינה שמשהו כזה באמת קרה ומיד חיבקה את ערן ואמרה: “אני יודעת שרק רצית לעזור.”
20
Published: Mar 4, 2016
Latest Revision: Apr 11, 2016
Ourboox Unique Identifier: OB-99662
Copyright © 2016
Skip to content