המעבר ממדיניות כור ההיתוך למדיניות הרב תרבותיות by sharon - Ourboox.com
This free e-book was created with
Ourboox.com

Create your own amazing e-book!
It's simple and free.

Start now

המעבר ממדיניות כור ההיתוך למדיניות הרב תרבותיות

  • Joined Feb 2020
  • Published Books 62

בחוברת זו נלמד כיצד השתנתה החברה

הישראלית ממדיניות כור ההיתוך של

שנות החמישים למדיניות הרב

תרבותיות שאופיינית לחברה הישראלית

של היום

2

השקפת העולם שהנחתה את קליטת העלייה הייתה מיזוג גלויות או בשם יותר מקצועי “כור היתוך”.

כור היתוך היא תפיסה חברתית ששאפה ליצור תרבות עברית חדשה ומקורית שתצמח ממיזוג הגלויות שהגיעו לארץ ישראל כמו מתכת שמותכת בכור היתוך למשהו חדש ומשופר יותר. תפיסת הקולטים הייתה שצריך להפוך את העולים לישראלים במהירות האפשרית כדי להקל עליהם את ההסתגלות לחיים בארץ, דבר זה יכול להתבצע רק ע”י שלילת ומחיקת הזהות הקודמת שהגיע מחו”ל, ובמקום זאת להטמיע בקרב העולים החדשים את המורשת והתרבות של הישוב בארץ ישראל – ציונות , חלוציות, אהבת הארץ.

3

כור היתוך היא גישה שניסתה ליצור ישראלי הציוני החדש צריך להיות צעיר, חילוני, גברי, חזק, מחוספס, אמיץ, אוהב טבע, איש עובד אדמה, דובר עברית בלבד, מחובר לגיבורי התנ”ך והלאומיות הישראלית המתחדשת ושולל את הגולה ומאפייניה.
העולים מאירופה, האשכנזים, שחלקם הגדול כבר היה מעורב בפעילות בתנועה הציונית טרם עלייתו והיה מוכן לשלם את המחיר של השינוי התרבותי משום שערכים רבים בתרבות כור ההיתוך היו זהים למה שהכיר מאירופה ותהליך החלפת זהות היה קל עבורם בהרבה.
לעולים מארצות האיסלאם התהליך היה קשה מאוד והם התקשו להבין מדוע כדי להיות ישראלים עליהם לוותר על מסורות ואורח חיים שלו הם התרגלו.

4

מדיניות כור היתוך גרמה לממסד הישראלי להיות חסר סבלנות כלפי העולים ותרבותם
כיצד השפיע מדיניות כור ההיתוך על עולי ארצות האיסלאם:
א.דרישה מהעולים לוותר על מנהגים שהביאו איתם מהגלות– לדוג: דרישה מעולי תימן לגזוז פיאות וזקנים וללבוש לבוש מודרני במקום לבוש מסורתי, איסור על נשיאת יותר מאישה אחת לעולי תימן, איסור להשתמש בשפה הערבית והלדינו ומעבר לעברית בטענה שערבית היא שפת האויב, ודרישה לשנות שמות מערבית לשמות עברים צברים (שתי הדרישות האחרונות הופנו גם לאשכנזים שדיברו יידיש, כאשר במקביל השלטון ניסה למנוע מהם לדבר או להזכיר את חוויות השואה שעברו ואף האשים אותם בכך שלא עזבו את אירופה בזמן ולכן קרה להם האסון הזה.)

5

ב. פירוק מבנה המשפחה המזרחית –מבנה מסורתי פטריאכלי שבו האב עומד בראש המשפחה- האב איבד את מעמדו כמקור סמכות מנחיל תרבות וערכים ומביא פרנסה, הוא התקשה למצוא פרנסה ולא היה דובר את השפה העברית ולכן, הפך לנזקק שלא יודע כיצד להסתדר במקום החדש והפך לתלוי בילדים שלו.
אצל הילדים נוצר פער בין מה שלמדו בבית הספר ובין מה שחוו בבית והחינוך שקיבלו מהאב ולכן הם חשו בושה ואשם על מה שהביאו איתם מהבית ונתפס כפרימטיבי ,הערכים של מערכת החינוך החילונית התנגשו באופי הדתי מסורתי של משפחות מרובות ילדים שהביאו איתם העולים, עם מחסור בהשכלה אירופית ושפה שונה, כל התרבות שהם הביאו איתם מארצות ערב נדחתה ע”י הציונות והם נדרשו להסתגל בבית הספר לתרבות חדשה לגמרי.

6

שימו לב לדרך שבה מתוארים העולים מצפון אפריקה ע”י התקשורת:

העיתונאי א’ גלבלום מעיתון “הארץ” על עולי צפון אפריקה: “זוהי עליית גזע שלא ידענו עדיין כמוה בארץ, אגב, איש מעולים אלו, מיוצאי צפון אפריקה, לא ישמח להודות שהוא אפריקאי -כולם צרפתים, כולם מפריז …לפנינו עם שהפרימיטיביות שלו היא שיא, שדרגת השכלתם גובלת בבורות מוחלטת, וחמור עוד יותר חוסר הכישרון לקלוט כל דבר רוחני. זוהי דרגה נמוכה עוד יותר ממה שידענו אצל ערביי ארץ ישראל לשעבר. בניגוד לתימנים, הללו נעדרים גם שורשים ביהדות. לעומת זאת, הם נתונים לגמרי למשחק האינסטינקטים הפרימיטיביים והפראיים..”

7

וכך רואה אותם בן גוריון בחזונו על כור ההיתוך: “אין בדעתה של הממשלה להקפיא את ההווי התימני.. להפך..אנו רוצים לסגל את העלייה התימנית להווי הישראלי לחרות הישראלית לשוויון לגבורה הישראלית ולתרבות הישראלית.
אנו רוצים שמהנוער התימני יצאו מפקדים לצבא כמו מהאשכנזים, שיצאו מהם מתיישבים אנשי מדע ולמחוק כל הבדל בינם ובין יהודים אחרים.
איננו רוצים שהיחס לאישה ולילדים התימנים יהיה כפי שהיה בתימן.. יהודי תימני איננו תימני בשבילנו אלא יהודי כמונו… ואנחנו רוצים להפוך אותו במהירות ליהודי ששוכח מאיפה בא ,כפי שאני שכחתי שאני פולני…”

8

חבר הכנסת לשעבר והעיתונאי דניאל בן סימון מספר על חוויותיו כנער עולה ממרוקו בספרו “המרוקאים”:

 “עליתי לארץ שהייתי בן 15 מקזבלנקה יחד עם אחותי הקטנה ,ללא ההורים ואחרי שחלק מהאחים שלי כבר היו בישראל..” שליח הסוכנות שהגיע למרוקו אמר לאימא שלי “כדאי לך לתת לי את הילדים שלך, בישראל הם יזכו לביטחון, כאן במרוקו, הערבים יתעוררו ויכו בכם..” אימא שלי טענה שלא יכלה להחזיק את כל תשעת האחים מבחינה כלכלית במרוקו וכן.. היא פחדה שהערבים ישחטו לה את הילדים.. אחרי מלחמת ששת הימים מרוקו הייתה בגל של לאומנות ערבית…. הקליטה הייתה קשה , רוב האחים שלי התקשו להשתלב פה , רק אני ואחותי הגענו ללימודים באוניברסיטה…
שבועיים אחרי שיצאנו מקזבלנקה הגענו למרסיי למחנה מעבר ומשם הגענו לישראל.

9

בארץ, חלק מהילדים נשלחו לפנימיות חילוניות ואילו אני ואחיי הגענו לפנימייה דתית, לא ידענו מילה בעברית, חייבו אותי לשים כיפה, ולהתפלל שלוש פעמים ביום, לא הייתי רגיל לאורח חיים דתי וגם הציונות לא הייתה חזקה כ”כ בבית. הייתי בטוח שאגיע לצרפת אשאר ואלמד שם ..חלוקת העולים לפנימיות הייתה לפי מפתח מפלגתי , הרוב הגיעו לפנימיות של הקיבוצים או לישובים שמנוהלים ע”י מפלגת העבודה והמעטים הלכו לפנימיות הדתיות של המפד”ל.
האחים והאחיות של אימא שלי הגיעו לארץ בשמות החמישים אבל הקשר איתם התנתק וכך מצאתי את עצמי לבד בארץ רק עם האחים שלי , רק אחר כך הלכתי בעצמי לחפש אותם, הם לא ידעו בכלל שבאתי לארץ..

אחרי שנה הגיעו ההורים שלי ..באתי לקבל אותם בנמל חיפה.. הם החזירו אותי בבת אחת לעולם הישן שממנו כבר נפרדתי.. התביישתי בהם בעבר המרוקאי שלי.. הם נראו לי שונים עם קריאות השמחה שלהם הנשיקות והחיבוקים ,השנה בפנימייה גרמה לי לאמץ אופי מאופק של אשכנזים.. אולי בגלל שכל המדריכים היו אשכנזים..
לא רציתי שום קשר עם התרבות המרוקאית , שכחתי את הצרפתית שידעתי, לא רציתי לעשות חגים עם המשפחה. העלייה לארץ הייתה חורבן של התרבות הקודמת לטובת תרבות ישראלית שהיא אנטי ערבית ולא ניתן למזג בינה ובין התרבות הערבית המרוקאית.

שהתחלתי לעבוד כעיתונאי שלחו אותי לכתוב כתבה על היהודים שהגיעו ממרוקו העורכת רצתה שאכתוב שהם בעייתים, לא מוצלחים, פרימטיביים ..הייתה המון התנשאות כלפיהם..

10

מדיניות כור ההיתוך הובילה לפיצוץ בין הממסד הקולט האשכנזי ובין העולים המזרחיים- פער זה בא לידי ביטוי בארועי ואדי סאליב שהתרחשו בחיפה ב1959:

תחושות הקיפוח שמהן סבלו יוצאי ארצות האסלאם התפרצו באירועים שהתרחשו
בשכונת ואדי סליב בחיפה. רוב תושבי השכונה היו יוצאי מרוקו שסבלו מעוני ומאבטלה. ב 1959- פרץ עימות בין תושבי השכונה לבין המשטרה, לאחר ששוטר ירה בשיכור תושב השכונה. האירועים הידרדרו למהומות אלימות שהתפשטו ליישובים נוספים במדינה שבהם התגוררו בני עדות המזרח. המשטרה דיכאה את המהומות ועצרה חלק מהמתפרעים.
דוד בן הרוש, ממנהיגי האירועים, הועמד לדין. הוא הורשע ונדון למאסר.
האירועים ביטאו את תחושת הקיפוח של תושבי השכונה. התפשטות האירועים למקומות נוספים מלמדת על המתח העדתי הרב ששרר בארץ בין אשכנזים למזרחים.
ועדת עציוני הוקמה כדי לחקור את האירועים. הוועדה שמעה עדויות רבות של תושבי השכונה ונחשפה לתחושות האפליה והקיפוח.

11

מה היו השפעות של אירועי ואדי סאליב על החברה הישראלית:

1. המהומות עוררו ויכוח חריף בחברה הישראלית. חלק הסכימו, כי מדובר בציבור, הסובל מאפליה ומקיפוח. אפליה על רקע עדתי. אחרים טענו, כי מדובר בציבור פחות משכיל אשר לא עושה הרבה לשפר את מצבו. 

2.על רקע הבחירות הקרבות לכנסת, הממשלה החליטה להשקיע תקציבים יותר גדולים יותר בהוצאת העולים מהמעברות, במענקים למשפחות ברוכות ילדים והוחל בתכנון קורסים מקצועיים לחיילים משוחררים- במערכת הפוליטית העמיקה ההכרה במצוקות העולים ובצורך למצוא דרכים להקלתן. נקבעה מדיניות רווחה. הוחלט להגיש סיוע כלכלי וסיוע בדיור למשפחות ברוכות ילדים הוחלט על תכנית אינטגרציה -רפורמה במערכת החינוך שנועדה לשלב תלמידים בעלי רקע שונה

3.המפלגות הוותיקות, הגדילו את מספר המועמדים ברשימותיהן מבני עדות המזרח. וכן הוקמו רשימות עדתיות שביקשו להיבחר לכנסת.

4. מהומות אלו היו הבסיס שעליו תצמח תנועת המחאה של “הפנתרים השחורים” שפעלה בירושלים בתחילת שנות ה- 70, והפגנות שלה העלו שוב את בעיית הקיפוח העדתי.

12

מה קרה בואדי סאליב- צפו בסרטון הבא:

13

ב 1971- קמה תנועת הפנתרים השחורים התנועה הוקמה על ידי קבוצת פעילים חברתיים שחיו בשכונת מוסררה בירושלים והיא נתנה ביטוי נוסף לתחושת הקיפוח המתמשכת של רבים מבני עדות המזרח. בבחירות שהתקיימו ב- 1973 ביקשו הפנתרים השחורים את אמונם של בני עדות המזרח, אולם הרשימה שהרכיבו לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.
בשנות השבעים והשמונים נתנה מפלגת הליכוד ביטוי לתחושות הקיפוח שהיו מנת חלקם של בני עדות המזרח. הדבר הוביל להגברת תמיכתם של אלה במפלגה, אשר בין היתר הודות לכך עלתה לשלטון ב- 1977 . ב- 1981 קמה מפלגת תמ”י (תנועת מסורת ישראל( ,אולם מפלגה זו לא האריכה שנים ולבסוף השתלבה במפלגת הליכוד. ב 1984- נבחרה לכנסת מפלגת ש”ס (ספרדים שומרי תורה( אשר סוגיה זו הייתה אחת מעקרונותיה.

14

הזעזוע בעקבות אירועי ואדי סאליב ומחאת הפנתרים השחורים הוביל לשינוי מדיניות הממשלה בתחום הזה ואימוץ מדיניות הרב תרבותיות:

מהי הגישה הרב תרבותיות ומהן הנחות היסוד שעמדו מאחורי אימוץ הגישה –
הגישה הרב תרבותית מכירה בשונות הקיימת בין בני האדם ובין קבוצות חברתיות וטוענת שלכל התרבויות יש מקום שווה בחברה ואין להעדיף תרבות אחת על חשבון אחרת. ע”פ הגישה הרב תרבותיות, הקבוצות השונות שומרות על זהותן, על האתניות, המנהגים, האמונות, והשפה שלהן אך יחד עם זאת מאוחדות בנאמנותן הלאומית.

15

מדוע התרחש המעבר מכור היתוך לרב תרבויות-
א.המחאה המזרחית– השפעת מחאת הפנתרים השחורים שהעלתה למודעות הציבורית את תרבותם של יוצאי עדות המזרח והציפה את תחושת הקיפוח שלהם, ומכאן את הצורך לתת ביטוי גם לתרבות שלהם, לתת להם תחושת שייכות ולהפוך אותם לחלק מהחברה.

ב. הזיהוי של מדיניות כור ההיתוך עם השלטון הכושל של מפלגת העבודה– זיהוי זה התגבר בעקבות המשבר שפקד את החברה הישראלית שלאחר מלחמת יום הכיפורים, תפיסת כור ההיתוך שזוהתה עם שלטון מפלגת העבודה שנכשל נזנחה, ועלתה דרישה לתפיסות חדשות, כלומר, רבים חשו שיש קשר בין הכישלון בתחום הצבאי ובין הכישלון בתחום החברתי כלכלי.

16

דבר זה התרחש במקביל לשקיעת האליטות הישנות (אשכנזים, חילוניים, אנשי הקיבוצים ) שמזוהות עם מפלגת העבודה ועליית אליטות חדשות שבאו יחד עם שלטון הליכוד ואלו תמכו בגישה הרב תרבותית ומתן דגש על תחושת שייכות לקבוצות השונות בחברה, במיוחד המזרחיים, תוך הדגשת חשיבות השמירה על תרבותם ותרומתה של התרבות המזרחית לחברה הישראלית.

ג.מהפכת התקשורת– התרחבות וגיוון של אמצעי התקשורת וזמינותם- תופעה המאפשרת לעולה לשמור על קשריו התרבותיים עם ארץ מוצאו, מהפכה זו החלה במהלך שנות השמונים והתרחבה מאוד בשנות התשעים עם כניסת הרדיו האזורי, שידורי הכבלים והלווין והחיבור לאינטרנט.

17

שימו לב לסרטון שמתאר את התהליך:

וגם כאן:

18

כיצד התבטא השינוי במדיניות הממשלה בתחומי החיים השונים:

בתחום החינוך: מערכת החינוך שמה דגש על עבודות שורשים, ערבי קהילות, ציון מועדים ומנהגים של קהילות שונות, תכניות לימוד, בשנים האחרונות הצטרפו למגמה גם בתי הספר הפרטיים ובתי ספר בעלי גישה ייחודית כמו ביה”ס הדמוקרטי, ביה”ס סביבתי.  

בתחום המוסיקה– עולם המוסיקה החל לתת לגיטימציה ובמה חופשית למוזיקה המזרחית (פסטיבל הזמר המזרחי), מתן במה לשירים המבטאים חוויות של בני תרבויות שונות, ואף געגועים לארץ המולדת אותה עזבו.(יהודה פוליקר-עיניים שלי, אפר ואבק, עופרה חזה-גלבי).  

19

בתחום התקשורת– התקשורת עברה מהפכה – מערוץ טלוויזיה אחד ממלכתי למגוון רחב של אמצעי תקשורת (טלוויזיה ורדיו) בשפות שונות (ערוץ 9) , רדיו אזורי שמביא תחנות בעלות מאפיין תרבותי בולט (רדיו לב המדינה למוסיקה מזרחית ,רדיו רק”ע לעולים חדשים), העלמות העיתונות המפלגתית וצמיחת עיתונות פופולארית בבעלות פרטית.  

בתחום הפוליטי– הקמתן מפלגות שייצגו מגזרים וקבוצות מסוימות בחברה כמו עולים או מזרחיים מסורתיים (ש”ס, ישראל ביתנו, ישראל בעלייה),ולהיחלשות כוחן של המפלגות הגדולות.

בתחום הקולנוע והטלוויזיה– מעבר מסרטים וסדרות בעלות תכנים לאומיים המציגים את דמות “היהודי החדש” (כמו “הוא הלך בשדות”) לסרטים המבטאים חוויות של מגזרים שונים או מותחים ביקורת על הממסד: גבעת חלפון כביקורת על צה”ל. סוף העולם שמאלה, זגורי אימפריה, שנות ה80 שהציגו את התרבות המזרחית בעיירות הפיתוח. למלא את החלל, הסודות, שטיסל שהציגו את העולם החרדי. חתונה מאוחרת, מתנה משמיים שסיפקו הצצה לעדה הגרוזינית.
יוסי וג’אגר- חשיפה טלוויזיונית ראשונה של קהילת הלהט”ב.

 

20

22

23

קטעים ממאמרו של שי להב על השפעת הרב תרבותיות על קליטת העלייה מרוסיה בשנות התשעים: עיתון מעריב 19.12.14

“..כבר חלפו למעלה מ 25 שנה מאז שהחלה העלייה הרוסית בראשית שנות התשעים ולמעלה ממיליון עולים השתקעו בישראל ושינו את דמותה של החברה הישראלית בתחומים רבים.. לא בהיבט התרבותי.. אם תשאל את הישראלי הממוצע על תרבות רוסית הוא יגיד לך: תיאטרון גשר, משהו על ערוץ 9 ויקנח בארקדי דוכין שבכלל הגיע לפה בשנות ה70..
כיצד ניתן להסביר את העניין: העולים התבדלו מחברה הישראלית ויצרו לעצמם גטאות תרבותיים שאינם מוכרים לשאר הישראלים..
מאז אמצע העשור הראשון של שנות האלפיים נספרו בישראל מעל מאה עיתונים, כתבי עת, חינמונים, ומגזיני ספרות בשפה הרוסית .

24

כ70% מכלל העולים מעדיפים את אמצעי התקשורת בשפה הרוסית וכ95% מכלל העולים טענו שחשוב להם שילדיהם ואפילו נכדיהם יכירו את השפה והתרבות הרוסית – בדיוק ההפך מ”כור היתוך”. 
בקרב העולים מרוסיה פעילים מאוד אגודות סופרים ומשוררים ,מועדוני זמר, קבוצות חובבי תיאטרון, חבורות שעוסקות במשחקי פנטזיה, ורשתות של חנויות ספרים ברוסית. (בחנויות אלו מוכרים גם דיסקים ו dvd ברוסית).

היו ניסיונות של זמרים מרוסיה להוציא שירים בעברית, אבל ניסיונות אלו נכשלו והם חזרו ליצור ברוסית וחלקם אף חזר לרוסיה.
יכול להיות שרק ילדי העולים מרוסיה יספרו את הסיפור של הוריהם…אבל בינתיים יש כאן למעלה ממיליון אנשים שפשוט לא מרגישים שייכות לתרבות הישראלית……”  

ועוד משהו על תרבות רוסית תראו כאן

25

משימה לסיכום:

קראו באתר הזה על שינויים בחברה הישראלית ותארו כיצד

אלו מבטאים את השינויים בחברה הישראלית שעליהם למדנו 

את התשובות תכתבו כאן

26

פתרון שאלות בגרות

קרא את הקטע הבא וענה על השאלה שלאחריה:

“בשיחה שקיים בן גוריון עם קבוצת אנשי רוח ,  (27.3.49)  נשמעו דברים קשים על פליטי השואה , “כמי שזוועות המלחמה והחיים במחנות הותירו בהם חותם קשה בערעור של ערכי המוסר בתוכם ” . ואילו העולים מארצות האסלם נצטיירו כ”יהודים שהיו קרועים מאות בשנים ממרכזי העם היהודי וממרכזי התרבות האנושית ” . ההבחנה הכללית הייתה כי העולים ” זקוקים לתרבות חדשה לגמרי בכל שטחי החיים ” , ומכאן המסקנה המעשית כי על העולים לסגל עצמם לנורמות המקובלות על היישוב הוותיק , ולהשליך מאחורי גבם את עברם , תרבותם ומנהגיהם הקודמים . מכאן שיש לקבוע את סולם הערכים הרצויים להם ולהחליט על הדרכים שאותן יש לנקוט , כדי לחנכם ולעצב את דמותם על פי הרגם הרצוי “

(מעובד ע”פ ארץ ישראל במאה העשרים : מיישוב למדינה 1900 – 1950 בעריכת מרדכי נאור ודן גלעדי משרד הביטחון 1990 עמ’424-425 )

הצג ,ע”פ הקטע, את המדיניות שאותה מבקש בן גוריון לנקוט כלפי העולים החדשים שהגיעו לארץ וכיצד היא יושמה בפועל, הסבר מהם הסיבות שהובילו אותו למדיניות זו ע”פ הקטע.

27

תשובה:

בן גוריון מבקש לנקוט במדיניות כור ההיתוך הוא טוען כי “על העולים לסגל עצמם לנורמות המקובלות על היישוב הוותיק , ולהשליך מאחורי גוום את עברם , תרבותם ומנהגיהם הקודמים” . מדיניות כור היתוך התבססה על השאיפה ליצור תרבות עברית חדשה ומקורית שתצמח ממיזוג הגלויות שהגיעו לארץ ישראל כמו מתכת שמותכת בכור היתוך למשהו חדש ומשופר יותר.

תפיסת הקולטים הייתה שצריך להפוך את העולים לישראלים במהירות האפשרית כדי להקל עליהם את ההסתגלות לחיים בארץ, דבר זה יכול להתבצע רק ע”י שלילת ומחיקת הזהות הקודמת שהגיע מחו”ל, ובמקום זאת להטמיע בקרב העולים החדשים את המורשת והתרבות של הישוב בארץ ישראל – ציונות , חלוציות, אהבת הארץ. בן גוריון מבקש באמצעות מדיניות זו לחבר את יהודי ארצות ערב בחזרה למרכזי התרבות האנושית ולמרכזים הרוחניים של העם היהודי, דברים שהם היו מנותקים מהם תקופה ארוכה ולהקנות להם “תרבות חדשה לגמרי בכל שטחי החיים” . את העולים האשכנזים וניצולי השואה הוא שואף לחנך מחדש להיות מוסריים יותר וזאת בשל מה שספגו במחנות הריכוז מהנאצים.

28
המעבר ממדיניות כור ההיתוך למדיניות הרב תרבותיות by sharon - Ourboox.com

הסבר כיצד תהליך המעבר של החברה הישראלית מחברת “כור היתוך” לחברה רב-תרבותית בא לידי ביטוי בתמונה, הסבר שני גורמים שהובילו לשינוי זה.

תשובה: 

בתמונה נראה עטיפת האלבום של לקהת “צלילי העוד” שיצרה מוסיקה מזרחית, התמונה מייצגת את הלגיטימציה שקיבלה המוסיקה המזרחית בתוך החברה הישראלית והפיכתה למוסיקה פופולארית בחברה הישראלית, מוסיקה שניתן להיחשף אליה בכל מקום ולקנות אותה בכל חנות מוסיקה.
מתן הלגיטימציה למוסיקה הים תיכונית הוא חלק מהמעבר לרב תרבותיות שהתרחש בחברה הישראלית ותהליך זה נגרם בשל שתי סיבות:
א.המחאה המזרחית– השפעת מחאת הפנתרים השחורים שהעלתה למודעות הציבורית את תרבותם של יוצאי עדות המזרח והציפה את תחושת הקיפוח שלהם, ומכאן את הצורך לתת ביטוי גם לתרבות שלהם, לתת להם תחושת שייכות ולהפוך אותם לחלק מהחברה.

ב.מהפכת התקשורת– התרחבות וגיוון של אמצעי התקשורת וזמינותם- תופעה המאפשרת לעולה לשמור על קשריו התרבותיים עם ארץ מוצאו, מהפכה זו החלה במהלך שנות השמונים והתרחבה מאוד בשנות התשעים עם כניסת הרדיו האזורי שידורי הכבלים והלווין והחיבור לאינטרנט.

30
This free e-book was created with
Ourboox.com

Create your own amazing e-book!
It's simple and free.

Start now

Skip to content