העולם של שירה

העולם של שירה מלא בציורים,

אותם היא מציירת לעצמה כשכולם ישנים,

בעולמה של שירה הכל רועש,

מן הר שעולה וגועש,

“שירה לא ילדה של כיסא”

אמרה הגננת לאבא של שירה באחד הימים,

זה לא משנה כמה תנסה ותנסה,

היא תמיד תקפוץ תרוץ ותצחק,

“היום היא הפכה את צלחת המרק!”

ואבא של שירה מסתכל על הגננת בחוסר אונים,

הבטיח שהיום הוא ושירה מדברים.

“שירה”

,קרא אבא בפעם העשירית ונשם עמוקות

,שירה! קרא שוב ונאלץ לעסות את הרקות”

,ושירה?שירה בדיוק יושבת על עדן החלון

“אבא היום למדנו על החילזון”

היא אמרה בעודה בוהה בעננים,

“הוא מאד איטי אבא, לא כמוני”

“הוא בטוח עונה יותר בחיפזון”