הצב נושא את ביתו

הַצַּבִּים  שַׁיָּכִים  לְמִשְׁפַּחַת  הזוחלים.

הַצַּבִּים  נוֹשְׂאִים  אֶת  בָּתֵּיהֶם  עַל  גַּבֵּיהֶם.

בָּתֵּיהֶם  שֶׁל  הַצַּבִּים  חֲזָקִים  וְקָשִׁים.

בָּתֵּיהֶם  שֶׁל  הַצַּבִּים  מְגַנִּים  עֲלֵיהֶם  מִפְּנֵי  אוֹיְבִים.

כְּשֶׁהַצַּבִּים  מַרְגִּישׁים  שֶׁמִּתְקָרְבִים  אוֹיְבִים,

מִיָּד  הֵם  מַכְנִיסִים  אֶת  רָאשֵׁיהֶם  וְאֶת  רַגְלֵיהֶם  לְתוֹךְ  בִּיתְהֶם

וּמְחַכִּים  עַד  שֶׁתַּעֲבֹר  הַסַּכָּנָה.

בֵּיתוֹ  שֶׁל  הַצָּב  נִקְרָא  שִׁרְיוֹן. בַּשִּׁרְיוֹן  יֵשׁ  פְּתָחִים  לָרֹאשׁ,

לְרַגְלַיִם  וּלְזָנָב.

דֶּרֶךְ  הַפְּתָחִים  הָאֵלֶּה  הַצַּבִּים  מוֹצִיאִים  אֶת  רָאשֵׁיהֶם,

רַגְלֵיהֶם  וְזַנְבוֹתֵיהֶם  כְּשֶׁאֵינָם  מְפַחֲדִים.

הַצָּב  הוּא  בַּעַל  חַיִּים  איטי  מְאוֹד,

וְהוּא  אוֹכֵל  צְמָחִים, תּוֹלָעִים  וַחֲרָקִים.

הַצָּב  אֵינוֹ  שׁוֹתֶה  מַיִם.

אִם  רוֹצִים  לְגַדֵּל  צָב, יֵשׁ  לְהָכִין  לוֹ  מָזוֹן  שֶׁהוּא  אוֹהֵב:

גָּזַר, כְּרוּב, מְלָפְפוֹן  וַאֲפִלּוּ  דַּיְסָה.

הַצָּב  אוּכַל  מְעַט  מְאֹד  וְיָכוֹל  לְצוֹם  יָמִים  רַבִּים.

 הַצַּבִּים  אוֹהֲבִים  יָמִים  חַמִּים,

 בַּחֹרֶף  הֵם  מִתְחַבְּאִים  בִּמְקוֹם  חַמִּים

 וִישֵׁנִים  זְמַן  רַב.