משפחת אברמוביץ

התלבטות אחת הדמויות במשפחה אם לעלות או לא לעלות לארץ:

אף אחד ממשפחת אברמוביץ לא התלבט אם לעלות לארץ ישראל. הם היו בין העולים הראשונים ומהמייסדים של ראשון לציון.

זאב אברמוביץ עלה לארץ ישראל והתיישב במושבה ראשון לציון עם אשתו חיה שרה אברמוביץ וילדיו פאני פייגה רבקה מאירוביץ, שמעון בן זאב, אליעזר בן זאב, אברהם אטקה אברמוביץ ומרים מאירוביץ.

הציפיות והקשיים איתם התמודדו משפחת אברמוביץ:

זאב אברמוביץ, בהיותו ברוסיה לפני עלייתו לארץ ישראל היה ברשותו בית חרושת לסריגה והוא התעסק במסחר. כשעלה לארץ ישראל הוא ציפה ורצה להקים גם כאן בית חרושת לסריגה אבל פנייתו לא התקבלה. והוא החליט לעבוד בכרמים שלו, ובמרתף הבית שלו הוא הקים יקב לייצור יין.

כיצד קיבלו בני המשפחה את תמיכת הברון:

בני המשפחה לא קיבלו את תמיכת הברון.

זאב אברמוביץ בעלייתו לארץ ישראל פנה אל פקידות הברון במכתב מפורט שבו הציעה להקים בארץ ישראל בית חרושת לסריגה שישרת את מזרח התיכון.

הפניה שלו לא התקבלה.

מעורבותם של משפחת אברמוביץ בחיי המושבה ראשון לציון:

זאב אברמוביץ היה אחד ממייסדי ראשון לציון, היה מהראשונים שבנו לעצמם בית במושבה.

הכנת הדגל העיברי הראשון קשורה אל ביתו של זאב אברמוביץ, יש המספרים כי בבית זה הוכן הדגל הראשון על גב טליתו.

זאב אברמוביץ היה פעיל מאוד במושבה: הוא היה חבר הוועד המקומי, ובמשך שנים שימש כגיזבר המושבה.

בתחילת הלימודים שהיו במושבה הוא נתן את הבית שלו כדי שיקימו בית ספר ראשון לבנות.

לאה מאירוביץ שהייתה הנכדה של זאב אברמוביץ עבדה כגננת בגן ילדים במושבה.

רפלקציה:

למדתי הרבה על משפחת אברמוביץ וכמה אם היו חשובים ושותפים בהקמת המושבה ראשון לציון וכמה אם תרמו לחינוך ולתרבות בראשון לציון.

שמחתי שבחרתי במשפחת אברמוביץ לכתיבת כל העבודות.

נקודות לשיפור:

לדעתי היה יכול להיות מעניין אם היינו מבקרים במהלך כתיבת העבודות באתרים ההיסטוריים של ראשון לציון שעליהם כתבתי, כמו ביקור בבית הכנסת הגדול, ביקור בבית הספר העיברי הראשון חביב, ביקור במגדל המים ומוזיאון ראשון לציון הדבר היה עוזר יותר בהבנה של החומר עליו כתבתי.