ידע אותיות

תיאור:

דן בן 5.5 הוא ילד המאובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד בינוני. דן מפגין יכולות למידה ולוקח חלק פעיל בפעילויות השונות במהלך היום בגן, הוא לומד ומביע עניין בתכנים הלימודיים ובמיומנויות הנלמדות וכן ניתן לראות כי מפנים את התכנים הנלמדים באמצעות ביצוע משימות ומענה על שאלות בהקשר לתחום הנלמד. דן לומד באופן יעיל באמצעות שימוש באמצעים חזותיים, נהנה מביצוע מיומנות הדורשות דיוק ומבצע משימות ליד שולחן באופן עצמאי הכוללות בנייה לפני דגם, צביעה, מילוי שטחים והדבקה בצורה מדויקת. דן מוסח מגירויים סביבתיים, בעיקר מגירויים שמיעתיים ולעיתים בזמן למידה נוטה להתמקד בתפל וזקוק לתיווך וארגון על מנת להתמקד בעיקר ולחזור לרצף הפעילות. דן מתקשה בפתרון בעיות ובהתמודדות עם מצבי קושי ותסכול ובעקבות זאת לרוב הוא מגיב באימפולסיביות ומשתמש בכוח או בכי.

תחום: תשתית לקראת קריאה וכתיבה.

נושא התכנית: אוריינות לשונית.
מטרות התכנית:
מיומנויות אלף ביתיות וראשית כתיבה וקריאה

-הילדים יבינו את העיקרון האלף ביתי, יהיו רגישים ומודעים לצלילי השפה ויכירו אותיות בשמן, בצורתן ובצלילים שהן מייצגות.
-הילדים ישאפו ללמוד לקרוא ולכתוב, ירצו להתנסות בקריאה ולהתבטא בכתב, יפתחו ניצני כתיבה וקריאה, ויבינו את מטרות השימוש השונות במערכת הכתב.

כשירות לשונית

-שפתם של הילדים תתעשר באוצר מילים ותיעשה מורכבת יותר מבחינה מורפולוגית ותחבירית.
-הילדים יהיו בעלי כישורי שיח ברמה מתאימה לגילם:יביעו את עצמם בעל פה ויבינו את הנשמע.

מכוונות לספר

-הילדים יכירו ספרות לילדים ואת “לשון הספר”, יאהבו להאזין לקריאת ספרים, ישאבו מן הספרים מטען תרבותי וידע עולם, ויתמצאו בספר ובמוסכמות הכתב.

מתוך תשתית לקראת קריאה וכתיבה
תכנית הלימודים לגן הילדים
http://meyda.education.gov.il/files/PreSchool/Tashtit_02.pdf

התחום הנבחר ללמידה מתוך תכנית הלימודים: ידע על אותיות.

ההתנהגות שאותה נרצה להקנות: הילד יכיר את הקשר בין צורות האותיות:

כ, נ, ר, ת לשמן.

מיומנויות קדם:

-הכרת אותיות כקטגוריה נפרדת של סימנים גרפיים.

-הכרת חלק מהאותיות בשמן- קישור בין צורת האותיות לשמותיהן.

-הכרה חלקית של רצף שמות האותיות.

פעילות 1:

נחלק את לימוד האותיות: כ, נ, ר, ת למספר מפגשים שמתוכם ארבעה יתבצעו ע”י אימון הבחנה זהה כך שכל מפגש מתמקד באות מסוימת.

מהלך הפעילות: חשיפה לאות ושיומה

בפתיחה נציג בפני הילד את האות הנלמדת לדוגמא: האות כ’, נשיים את האות ולאחר מכן נבקש מהילד לחזור על שם האות.

לאחר שנחשוף את הילד ונכיר לו את האות נבצע הצגה סימולטנית, נציג בפני הילד את האות הנלמדת בצירוף לאותיות נוספות בו זמנית- נסדר בשורה על השולחן אותיות מגנט, כך שהוא ייחשף לגירוי המבחין (האות כ’), יחד עם גירויים ניטרלים נוספים (לדוג’ א, ד, ב).
לאחר שכל האותיות מוצגות בשורה בפני הילד, נשאל אות” :איפה האות כ’?”(נסיבה) לאחר שיענה (התנהגות) נגיב בהתאם לתשובתו (תוצאה) כלומר, נבצע תמיכה בגירוי ובתגובה או נחזק את ההתנהגות הנאותה. כאשר הילד יזהה את האות הנכונה הוא יתבקש להדביק את האות על לוח המגנט מתחת לאות המתאימה בסדר האותיות המופיעות בלוח (להניח את האות כ’ מתחת לאות כ’ ברצף האותיות)

פעילות 2: 

נמשיך ונחלק את לימוד האותיות: כ, נ, ר, ת למספר מפגשים כאשר ארבעה מפגשים יתבצעו ע”י אימון הבחנה זהה כך שכל מפגש מתמקד באות מסוימת.

מהלך הפעילות: התאמה בין פריט לאות פותחת

נציג בפני הילד בכל מפגש אות אחרת מבין ארבעת האותיות הנלמדות כ, נ, ר, ת בשורה על הלוח. בהמשך נשים על הלוח תמונה של פריט מסוים שמתחיל באות הנלמדת- לצורך העניין כדור- האות כ’, לאחר מכן נניח במרכז השולחן ערימה של כרטיסיות א”ב ונבצע הצגה לסירוגין, כך שבכל פעם נציג אות אחרת – גירוי אחר, והילד יצטרך לזהות מבין האותיות שהוצגו לסירוגין בזו אחר זו, את האות שמתאימה לתמונה המוצגת על הלוח, וכך הילד נחשף לגירויים מבחינים בנפרד מן הגירויים הניטרליים.

תמיכה בגירוי:

הדגשת הגירוי המבחין –  נציג בכל מפגש את האות הספציפית שאנו רוצות להקנות, אך באופן בולט במיוחד אשר ימשוך את תשומת ליבו של הילד. כלומר נצבע את האות בצבע מודגש על מנת שיצור הבדל   משמעותי בינו לבין האותיות האחרות. לדוג’:  א, ב, כ, ד.
תמיכה בתגובה:

הדרכה מילולית- כאשר נשאל את הילד: “איפה האות כ’?” נאמר לילד שאות זו בצבע אדום. נשאל אותו: “היכן ניתן לראות כאן אות בצבע אדום”? ובכך נתווך את הילד להגיע לתשובה המתאימה.

תמיכה בגירוי- תתבצע כאשר הילד אינו מזהה את האות הנלמדת מבין שאר האותיות המוצגות לפניו.
תמיכה בתגובה- תתבצע רק כאשר הילד אינו מבחין בהדגשה שנבצע באות הנלמדת וכך באמצעות הדרכה מילולית נכוון אותו להבחין באות המודגשת ולזהות אותה כמתאימה.

נבצע הדהייה החוצה של התמיכה בגירוי- כלומר החלשת הדגשת הגירוי בהדרגה עד להגעה למצבו הטבעי.
נחליש בהדרגה את האות הנלמדת בכל מפגש, עד לכך שהיא לא תהיה מודגשת כלל.

נבצע הדהייה החוצה של התמיכה בתגובה- הורדת התמיכה בהדרגה מכבד לקל כלומר, כאשר הילד מצליח לבצע את ההתנהגות הנאותה ללא צורך בהדרכה מילולית נעבור לשלב הקודם לתמיכה זו וכך הלאה עד שהילד יבצע את ההתנהגות ללא סיוע מלאכותי.

מילולי —> הדגשה —> מיקום —> הפניה

בתחילה נדגיש את האות כ’ באופן בולט משאר האותיות, לאחר מכן נעבור למיקום- כאשר נשאל את הילד היכן האות הנלמדת, נמקם את האות באופן שהכי קרוב אליו מבין שאר האותיות ולבסוף נבצע הפנייה- נפנה את תשומת ליבו לאות בכך שנצביע על האות המתאימה. כל זאת עד שיבצע את ההתנהגות באופן טבעי וללא כל סיוע.

הכללת גירוי:

על מנת שהתנהגות הילד תתבצע בתנאי גירוי שונים מהתנאים בהם נלמדה – מלמידת האות כ’ בסביבת הגן להבחנת האות בסביבה במקומות שונים בגן- בחדרי הטיפול, בחלל המפגש ובחצר. וכן גם בסביבה שמחוץ לגן. לדוגמא נציג תמונות שמתחילות באות כ’ על הלוח במפגש בהקשר לנושא הנלמד ונבקש מהילד לזהות את האות הנכונה  כמו כן, ניתן לשתף את ההורים בתכנית זו, ולגייס אותם למשימה כך שבכל פעם שהילד מזהה את האות הרצויה בסביבה שמחוץ לגן יחד עם הוריו, ההורה מוסיף לו מדבקה ללוח.

הכללת תגובה:

הילד ייצור בכל פעם מחומרים שונים את האות הנלמדת כמו למשל יצירת האות כ’ מפלסטלינה, קוביות, קשקשים, ועוד.