עיקרון 1 

?כיצד תלמידים חושבים ולומדים

האמונות והתפיסות של התלמידים ביחס לאינטלגנציה וליכולת משפיעות על תפקודם הקוגניטיבי ועל למידתם.

תלמידים אשר רואים באינטלגנציה תכונה מתפתחת וצומחת כלומר משתנה נוטים להתמקד במטרות הלמידה ונכונים יותר לקחת על עצמם משימות מאתגרות , לעומת תלמידים אשר רואים באינטליגנציה “ישות ”  בלתי – ניתנת לשינוי מתמקדים במטרות הביצוע ומהססים יותר לקחת על עצמם משימות מאתגרות .

לכן על המורים ליחס תמיד את הביצועים הירודים של התלמידים לגורמים הניתנים לשליטה ולשינוי כמו: חוסר מאמץ או בחירת אסטרטיגיה לא נכונה , ואז הם מאפשרים לתלמיד להאמין כי יש סיכוי שהמצב ישתנה בעתיד וזה יביא לשיפור במוטיבציה של התלמיד .

עיקרון 2 

הידע הקודם אצל התלמידים משפיע על למידתם

תלמידים מגיעים לכיות כשברשותם ידע קודם המבוסס על חוויות היום יום שלהם ועל אינטראקציות חברתיות ….. וכו’

הידע מהוקדם משפיע על הלמידה ועל החומר הנלמד ומושפע ממנו בהתאם לכך הלמידה מורכבת מהוספת ידע חדש לידע הקיים אצל התלמיד ” צמיחה תפיסתית ” ומשינוי ועדכון הידע של התלמיד ” שינוי תפיסתי ” .

לכן על המורים לקדם צמיחה תפיסתית וגם כן שינוי תפיסתי באמצעות :

א- חשיפת התלמידים לאיטראקציות מלאת משמעות וחשיבה עם המידע החדש .

ב- להשתמש באסטרטגיות הוראה (שיטות המאיצות את הקונפלקט הקוגניטיבי ) אשר עוזרות לתלמידים להיות מודעים לאי – התאמה בין החשיבה שלהם לבין חומר הלימוד או המושגים הנכונים הנלמדים בכיתה .

עיקרון 3 

ההתפתחות הקוגניטיבית והלמידה של התלמידים אינן מוגבלות על ידי שלבי התפתחות כלליים 

תלמידים יכולים להגיע לרמה גבוהה של חשיבה ושל התנהגות במקרים הבאים :

א- כאשר יש בסיס ביולוגי כלשהו ( יכולת מוקדמת ) לידע בתחום מסוים .

ב- כאשר כבר יש להם בקיאות או מומחיות כלשהי בתחום הידע הספציפי .

ג- כאשר לומד מקיים אינטראקציות על אחרים בעלי יכולות גבוהות יותר או במפגש עם חומרי לימוד מאתגרים יותר .

ד- בהקשרים חברתיים רבותיים שהלומדים מכינים מתוך התנסות .

לכן על המורים להתייחס לגיל כגורם עיקרי או בלעדי שקובע מה התלמיד מסוגל לדעת או להסביר ותמיד על המורה לקדם את חשיבתם של התלמידים באמצעים השונים כמו : הצגת נושאים ותחומים הממוקמים במרחק בינוני מרמת התפקוד הנוכחית של התלמיד ושימוש בקבוצות הטרוגיניות …. וכו’ 

עיקרון 4

למידה היא תלוית הקשר ולכן הכללת הלמידה בהקשרים חדשים אינה ספונטנית אלא דורשת סיוע 

הלמידה מתרחשת בהקשרים מסוימים המורכבים מתחומי דעת מתרגילים ומאיטראקציות חברתיות , על מנת שהלמידה תהיה עוצמתית יותר יש להכלילה למצבים ולהקשרים חדשים וזה הוא תפקידו של המורה לסייע לתלמידים ולתמוך בהם בהעברת הידע והכללתו .

לכן על המורים לתמוך ולסייע לתלמידים בהעברת ידע ומיומנויות מהקשר אחד למשנה באמצעות :

א- לקשר בין הידע הקודם של התלמידים לבין מטרות הלימוד ל המורים .

ב- הוראת נושא או מושג חדש תהיה בכמה הקשרים .

ג- סיוע לתלמידים בהשוואה בין הקשרים שונים ובציון דמיונות קונטקסטואליים ההופכים את ההעברה למתאימה יותר .

ד- עידוד למידה דרך הבנה .

ה- לעזור לתלמידים לראות את יישומי הידע שלהם בעולם האמיתי ולהעביר ידע מהעולם האמיתי כשהם מנסים להבין עקרונות אקדמיים .

עיקרון 5 

השגת ידע לטווח ארוך תלויה בעיקר בתרגול

על מנת לשמור את רוב הידע שהתלמידים רוכשים בזיכרון לטווח ארוך אשר מחזיק מעמד לזמן ארוך יותר ישנו צורך לשימוש בתרגול המכוון ובחזרה אשר מובילים לרכישת ידע חדש ולמיומניות חדשים , ככל שהתלמידים מתרגילים הם משתפרים יותר והחומר קלט בזיכרון לטווח ארוך .

לכן על המורים לעודד תרגול אצל תלמידים בכך שיסבירו להם שמאמץ וביל לשיפור בביצוע וגם כן על ידי שימוש בשיטות יעילות לישום תרגול בכיתה כוללת:

א-השימוש בחזרות ובמבחנים ( מבחני דמה לאימון ) מבחנים קצרים בעלי שאלות פתוחות הם יעילים במיוחד משום שהם דורשים מהתלמידים לשלוף מידע מזיכרונם לטווח הארוך וגם ליצור מידע חדש העולה משם.

ב- להעניק לתלמידים מערך של הזדמנויות חוזרות ( תרגול משולב לסירוגין בהוראה ) כדי לחזור על מיומנויות או תוכן ולהעביר אותם על ידי תרגול בעזרת מטלות הדומות למטלת היעד .

ג- תכנון מטלות הלוקחות בחשבון את הידע הקיים אצל התלמידים .

עיקרון 6 

משוב ברור ומנומק המגיע לתלמידים בזמן הוא חשוב ללמידה 

על מנת להעלות את המוטיבציה ואת רמת הבנת החומר צריך לתת משוב יעיל שמעביר לתלמידים מידע ספציפי ומידע על מצב הידע ננוכחי שלהם ועל ביצועיהם כפי שאלה מתקשרים למטרות הלמידה .

על מנת ליעל את הלמידה במשוב על המורים לכלול במשובים שלהם :

א- לספר לתלמידים את מה שהבינו או לא הבינו או על נקודות חוזקה בביצועיהם על ידי קישור תהליך הלמידה שלהם למטות ספציפיות .

ב- לכלול במשוב את מה שהתלמידים יכולים לעשות בעתיד , דרך הערת הערות ישירות יותר .

ג- לתת משוב על מבחני דמה שבו המורים נותנים את התשובות הנכונות לשאלות שטעה בהם התלמיד או לתת פירוט שאיתו יגיעו לתשובה הנכונה .

ד- משוב בזמן ופחות שלילי מתייחס לאספקטים חשובים בעבודתם והבנתם .

עיקרון 7 

ויסות עצמי של תלמידים מסייע ללמידה , ניתן ללמד כישורי ויסות עצמי

ויסות עצמי כולל הקשבה , ארגון ,  שליטה עצמית ותכנון אסטרטיגיות זיכרון . אלה יכולים לסייע בשיפור השליטה בחומר הנלמד ניתן ללמד מיומנויות אלה ולשפרן ביחוד באמצעות הוראה ישירה ,מודלינג, תמיכה , ארגון ומבנה כיתה.

על המורים לסייע לתלמידים לפתח כישורי ויסות עצמי באמצעות השימוש באסטרטגיות הוראה שונות ואירגון הסביבה הכיתתית גם כן דרך הצגת מטרות ומשימות באופן ברור , פירוק הקרטריונים לביצוע מוצלח , סיפוק זמן והזדמנות למעורבות מעשית וזמן לעיבוד החומר הנלמד , לסמן מידע חשוב וארגון זמן בכיתה.

עיקרון 8 

ניתן לטפח את היצרתיות של התלמידים 

יצירתיות היא יצירת רעיונות חדשים ושימושיים במצב סוים היא מיומנות חיונית תלמידים בכלכלת המידע של המאה ה 21 .

לכן על המורה לפתח ולטפח חשיבה יצירתית אצל התלמידים ולהפוך אותה לתוצאה חשובה של תהליך הלמידה כלומר לאפשר לתלמידים להשתמש בגישות שונות להשלמת משימות לפתרון בעיות ולהדגיש כי לריבוי פרספקטיבות יש תרומה לדיונים והן מוערכות מאוד .

להשתמש באסטרטגיות למידה אשר מטפחות יצירתיות כמו : צרו , המציאו , גלו , דמיינו , מה אם , נסו לנבא  גם כן שאילת שאלות המערערות על אמונות רווחת ומתן הזדמנות ללמידת עמיתים ומודלינג של יצירתיות .

עיקרון 9

מה מניע תלמידים ?

תלמידים נוטים ליהנות מלמידה ולבצע משימות מטלות טוב יותר כאשר המוטיבציה להם להגיע להשיגים היא פנימית ולא חיצונית

תלמידים בעלי מוטיבציה פנימית מבצעים משימות מתוך עניין הנאה ולא תמורת תגמולים מוחשיים , לעומת תלמידים בעלי מוטיבציה חיצונית מבצעים משימות לימודיים כדי להשיג מטרות כגון קבלת ציון טוב , ביצוע משימה ממניעים פנימיים אינו רק מהנה יותר אלא גם קשור באופן חיובי ללמידה מתמשכת יותר ולהישיגים ותחושות מסוגלות אצל התלמיד .

לכן על המורים לטפח מוטיבציה פנימית דרך שילוב של פרקטיקות ופעילויות התומכות בצורך הבסיסי של התלמידים להרגיש שהם בעלי יכולת ואוטונמיה .

יכולים לטפח מוטיבציה פנימית באמצעות :

א-מתן ציונים להדגיש את הפונקציה האינפורמטיבית ( משוב ) .

ב- לאפשר לתלמידים לבחור מתוך מגוון פעילויות להערכת הישיגים ולקחת חלק בקביעת הכללים והנהלים .

ג- לשלב עקרונות יצירתיות כדי להשיג חידושים ויאפשרו פתרון בעיות יצרתי .

עיקרון 10

תלמידים מתמידים נוכח משימות מאתגרות ומעבדים מידע באופן מעמיק יותר כאשר הם מאמצים מטרות שליטה ולא מטרות ביצוע 

תלמידים יעסקו במטרות של ” שליטה ” עבור רכישת מיומנויות חדשות או שיפורן לעומת תלמידים שיעסקו במטרות של ” ביצוע ” בכדי להפגין את יכולתם המניחה את הדעת או להימנע ממשימות הדורשות מאמץ .

על מנת לטפח מטרות שליטה המורה צריך לנסות  :

א- להדגיש את המאמץ האישי שהשקיע התלמיד ביחס לביצוע העבר כשבאים להעריך את התקדמות התלמיד .

ב- עדיף להעביר את ההערכות באופן פרטני

ג- לתת משוב מנומק .

ד- להימנע מהשוואות חברתיות .

ה- לעודד את התלמידים לראות בשגיאות שלהם הזדמנות ללמידה במקום מקור להערכה .

ו- לקבוע קצב הוראה מותאם אישית לכל תלמיד ותלמיד לפי צרכיו .

עיקרון 11

ציפיות המורים מתלמידיהם משפיעות על יכולת הלמידה ,רמת המוטיבציה וההשיגים של התלמידים

ציפיות לא מדויקות בדרך כלל מכוונות לקבוצות שיש כלפיהן סטיגמה כלשהיא וגורמות להתייחסות שונה של מורים כלפי תלמידיהם בחלוקת זמן ההוראה, בתמיכה ובמתן הדמנויות רלוונטיות לכלל התלמידים .

לכן על המורים לנסות לתת ציפיות גבוהות לכלל התלמידים למניעת נבואות שליליות שיגשימו את עצמן  ולהעלות את רמת המוטיבציה והשיגיהם של כל התלמידים

עיקרון 12

הצבת יעדים ספיציפים ומאתגרים במידה מתונה לטווח קצר (קרוב) מגבירות את רמת המוטיבציה יותר מאשר הצבת יעדים כלליים ומאתגרים מדי לטווח ארוך .

ישנם שלושה מאפיינים של הצבת יעדים חשובים לרמת המוטיבציה

א.יעדים לטווח קצר שקל לעקוב אחרי קצב ההתקדמות .עד אמצע גיל ההתבגרות תלמידים לא נוטים לחשוב קונקריטית על העתיד הרחוק .

ב.יעדים ספיציפים שהם מועדפים על היעדים הכלליים .

ג.יעדים מאתגרים ברמה סבירה כלומר לא יהיו קשים מדי ולא קלים מדי.

 מומלץ שהמורה יאפשר למתן הזדמנות לתלמידים להציב יעדים ספיציפים ,מאתגרים ולטווח קצר ע”י תיעוד בכתב יד קצב ההתקדמות ,ללמד אותם לקחת סיכונים בינוניים ולעודד תלמידים לחשוב על יעדים רחוקים.

עיקרון 13

הלמידה ממוקמת בהקשרים חברתיים מרובים .

השפעת התרבות שכוללת שפה, ערכים ונורמות התנהגות  על הלמידה והוראה מושפעת מהקשרים חברתיים שונים כגון מציאת התלמידים במשפחות שונות ,בקבוצות שווים,בכיתות לימוד בבתי ספר ובשכונות שונות  .

מודעות המורה לשונות הקיימת יכולה לקדם תקשורת ויחסים בין אישיים יעילים

עיקרון 14

יחסים בין אישיים ותקשורת בין אישית חיוניים לתהליך ההוראה ,למידה ולהתפתחות החברתית-נפשית של התלמידים .

התפתחות יחסים מוצלחים בין ילדי הכיתה ובינם לבין המבוגרים  תלויה ביכולת העברת מחשבות ורגשות באופן מילולי ולא מילולי.

תפקידו של המורה מתבטא בשמירה על סביבה פיזית וחברתית מוגנת ובטוחה ע”י הבהרת הערכים והנורמות המקובלות בכיתה,הצבת ציפיות התנהגות ברורות לגבי קשרים חברתיים, ביסוס נורמות של שיתוף פעולה וללמד כישורים חברתיים

עיקרון 15

הרווחה הנפשית של התלמידים משפיעה על תפקודם ועל התפתחותם .

מרכיבי הרווחה הנפשית :

-תחושת עצמי

-תחושת שליטה על העצמי של הפרט ועל סביבתו .

-תחושה כללית של סיפוק.

-יכולת להגיב בדרך בריאה על לחצי היום יום .

תפקידו של המורה ליצור אקלים שבו כל התלמידים מרגישים שאחרים מקבלים אותם ושהם מוערכים וזוכים לכבוד,מקבלים הזדמנות להצלחה אקדימית ותמיכה רלוונטית לפיתוח יחסים חיוביים עם התלמידים האחרים ועם המבוגרים.

ניתן לעשות זאת ע”י שהמורה ילמד תלמידיו להשתמש באוצר מילים רגשי,הצגת אסטרטגיות לוויסות רגשי ועידוד הבנה נפשית של אחרים .

עיקרון 16

ניתן ללמוד ציפיות להתנהגות ולאינטראקציה החברתית בכיתה בעזרת עקרונות מוכחים של התנהגות והוראה יעילה בכיתה .

מוטב ללמד התלמידים התנהגויות מסייעות ללמידה ולאינטראקציה חברתית נאותה בתחילת שנת הלימודים ולחזקו לאורך השנה .

אסטרטגיות פרואקטיביות שנועדו למנוע בעיות התנהגות מועדפות על אסטרטגיות  ריאקטיביות שמנסות לצמצם בעיות התנהגות שכבר קיימות .

לכן מורים צריכים להשתמש במגוון עקרונות התנהגותיים כדי להעביר לתלמידים את ציפיותיהם ולהזכיר אותן באופן עקבי

עיקרון 17

ניהול כיתה אפקטיבי מושתת על :א. בניית מערך ציפיות גבוהות והעברתם לתלמידים  ב. טיפוח עקבי של יחסים חיוביים בכיתה   ג. מתן רמה גבוהה של תמיכה לכלל התלמידים .

תלמידים מפיקים תועלת רבה ממבנה צפוי ומציפיות גבוהות בהישיגים ובהתנהגויות

עיקרון 18

איך להעריך התקדמות תלמידים ?

הן הערכה מעצבת הן הערכה מסכמת חשובות ושימושיות אך מצריכות גישות שונות ופרשנות שונה .

הערכה מעצבת : מטרתה עיצוב הוראה בכיתה באופן ישיר

הערכה מסכמת :מטרתה מתן שיפוט כולל על התקדמות התלמידים בלמידה ועל יעילות תוכנית הלימודים .

עיקרון 19

תהליכי הערכה המבוססים על המחקר הפסיכולוגי  הם הדרך הטובה ביותר למדוד את כישורי התלמידים,רמת ידיעתם ויכולותיהם מתוקף היותם בעלי תקנים מוגדרים היטב של איכות והוגנת .

הערכות מהימנות ותקופות מסייעות בידי מי שמשתמשים בציוני בחינות להסיק מסקנות הולמות על רמת הידיעה של התלמידים ועל כישוריהם ויכולותיהם.

הערכה תוקפת עונה על השאלות הבאות :

-האם מה שרצית למדוד אכן נמדד ובאיזה מידה?

-האם נמדד למעשה מה שלא התכוונת למדוד ובאיזה מידה?

-מה הן ההשלכות הצפויות והבלתי צפויות הנובעות מההערכה?

-מהן הראויות שיש בידיך המאפשרות לך לתמוך בתשובותיך לשלוש השאלות הקודמות ?

תפקידו של המורה התאמת ההערכה לחומר הנלמד,חיבור כמות מספקת של שאלות מגוונות ומסוגים שונים עבור נושא מסויים ולעקוב אחרי התוצאות

עיקרון 20

הבנה נכונה של נתוני הערכה תלויה בפרשנות ברורה ,הולמת והוגנת .

יש להשתמש בציוני הערכה כלשהן רק לטובת המטרות המסויימות שלשמן הן נועדו.

לכן מורים צריכים להיות מודעים לשלושת השאלות הבאות

-מה ההערכה אמורה למדוד?

-על איזה מבדקי השוואה מבוססת ההערכה?

-מהם הקריטריונים עבור נקודת  ההפרדה או הרמות ?

מאת הדיל & אחלאם