שלמה המלך והדבורה

יום אחד, יום קיץ חם אחרי הצהרים, שכב שלמה המלך בגנו, לנוח בצל עץ התאנה, ומסביב שקט, והמלך נרדם. ישן המלך, הס .לפתע פתאום הקיץ בקפיצה כי דבורה קטנה הקיצה אותו באפו. אוי ואבוי, האף התנפח והתנפח כמו בלון,

                   .וגם.כאב מאוד. המלך כעס מאוד ורצה להכות בדבורה החצופה.

שלמה המלך שהיה חכם מכל אדם ידע גם את שפת בעלי החיים. הוא כינס את כל הדבורים ושאל ברוגז רב: “מי החצופה שעקצה אותי באפי ?” התקרבה אליו דבורה קטנה ואמרה לו:”אל נא המלך, אל נא תכה, דבורה קטנה אני ועוד לא למדתי להבחין בין אף לפרח ובין אף לאף . אף המלך יפה כמו ורד . אנא ,רק הפעם סלח לי על הטעות המצערת ויום אחד אולי אוכל להשיב לך טובה. “עופי לך קטנה ” קרא המלך “לפני שאתחרט.”

https://www.youtube.com/watch?v=PAPuRI_Fr-w

עפה הדבורה ונעלמה ,המלך שכח מה שקרה ואפו חזר למימדיו הקודמים. והנה יום אחד , באה מלכת ש ב ה היפה והחכמה אל הארמון כי שמעה שהמלך שלמה חכם מכל אדם. היא באה כדי לנסות אותו בחידות. בקשה המלכה ממשרתיו להניח לפני המלך פרחים רבים. כל הפרחים היו עשוים ממשי חוץ מפרח אחד שהיה אמיתי. קשה היה להבחין בין פרחי המשי לפרח האמיתי כי כולם דומים . אמרה מלכת שבה בליבה:” הפעם הזו ניצחתי ,לעולם לא ימצא המלך תשובה לחידתי

המלך שלמה עמד וחשב ולא יכל להחליט ,האם זהו הפרח ? אולי זה? ואולי אחר? איך ידע? איך יפתור את החידה? והנה לפתע, שמעה אוזנו של המלך קול זמזום ודבורה קטנה התקרבה אל הפרחים. היא עפה ועפה ופתאום ירדה ועמדה על אחד הפרחים. אמר שלמה המלך למלכת שבה: “הנה , זה הפרח האמיתי”. התפלאה מלכת שבה ואמרה: “אכן פתרת את חידתי.” וכך השיבה הדבורה הקטנה טובה גדולה לשלמה המלך.