דִּיאָלוֹג עִם אֲנָפָה לְבָנָה

דִּיאָלוֹג עִם אֲנָפָה לְבָנָה

אֲנִי: בֹּקֶר טוֹב אַתְּ כָּל כָּךְ יָפָה!

הָאֲנָפָה: אַתְּ בֶּטַח אוֹמֶרֶת זֹאת לְכָל אֲנָפָה!

אֲנִי: אֲבָל אַתְּ הָאֲנָפָה הָאַחֲרוֹנָה.

הָאֲנָפָה : עוֹד לֹא הִסְתַּיְּמָה הָעוֹנָה.

אֲנִי: נוּ בֶּאֱמֶת, לָמָּה כָּךְ אַתְּ אוֹמֶרֶת?

הָאֲנָפָה: כִּי בֶּטַח מָחָר תְּחַזְּרִי אַחֲרֵי אֲנָפָה אַחֶרֶת.

אֲנִי: בּוֹאִי נֶהֱנֶה מֵרֶגַע שֶׁלֹּא יַחֲזֹר

הָרֶגַע הַזֶּה הוּא הַכֹּל,

נַשְׁאִיר אֶת הַשְׁאָר מֵאָחוֹר.

וְחוּץ מִזֶּה , כָּכָה בְּשֶׁקֶט, אֲבָל מַמָּשׁ בֵּינֵינוּ,

זֶה לֹא שֶׁיֵּשׁ לְךָ בִּקּוּשׁ גָּדוֹל,

אֶת זֶה כְּבָר רָאִינוּ.

הָאֲנָפָה: כָּזֶה עֶלְבּוֹן אָיוֹם?

אֲנִי לֹא מוּכָנָה לַעֲבֹר לְסֵדֶר הַיּוֹם.

תְּחַפְּשִׂי לְךָ אֲנָפָה אַחֶרֶת.

אֲנִי כָּאן אִתְּךָ לֹא נִשְׁאֶרֶת.

אֲנִי : סְלִיחָה , בֶּאֱמֶת סְלִיחָה,

לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ זֶה קָרָה.

לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לִפְגֹּעַ בְּצִפּוֹר נַפְשֵׁךְ הַיְּקָרָה.

מִלִּים מִתְחַלְּקוֹת לִפְעָמִים לְלֹא בַּקָּרָה,

פָּשׁוּט נוֹרָא!

הָאֲנָפָה: תַּגִּידִי,

בֶּאֱמֶת

לֹא נִמְאַס

לָךְ

לְצַלֵּם

כָּל יוֹם

אֲנָפוֹת?

אֲנִי: מַמָּשׁ לֹא! בִּמְיֻחָד כְּשֶׁהֵן עָפוֹת

הֵן כָּל כָּךְ יָפוֹת.

אָז בְּחַיַּת , אוּלַי תַּעֲשִׂי לִי אֵיזֶה מֶחֱוָה

בֶּטַח תֵּצֵא מִזֶּה תְּמוּנָה שָׁוָה.

הָאֲנָפָה: אַתְּ אֲפִלּוּ לֹא מְסֻגֶּלֶת לְהַבְדִּיל

בֵּינִי לְבֵין הָאֲנָפוֹת הָאֲחֵרוֹת.

אָז יַאלְלָה,

תִּתְקַדְּמִי…

בַּי

לְהִתְרָאוֹת.

אֲנִי: רֶגַע, רֶגַע,

זֶה הָיָה מַמָּשׁ מָעוֹף מֻשְׁלָם !

כָּכָה בֶּטַח יַגִּידוּ כֻּלָּם.

הָאֲנָפָה: סַבָּבָּה לְגַמְרֵי,

וְחוּץ מִזֶּה , כָּכָה, מַמָּשׁ בֵּינֵינוּ וְדַי,

תִּתְאַמְּצִי וְתָרוּצִי קְצָת אַחֲרַי,

אֶת צְרִיכָה לִזְכֹּר ,

הָרֶגַע הַזֶּה לֹא יַחֲזֹר.