History

by yoel-shaham

This free e-book was created with
Ourboox.com

Create your own amazing e-book!
It's simple and free.

Start now

History

  • Joined Feb 2017
  • Published Books 1
  • המאבק הצבאי והקמת “תנועת המרי העברי
רקע: במשך כל מלה”ע 2 הבריטים, לא ביטלו את גזירות ה”ספר הלבן” מ- 1939, למרות שהיישוב היהודי בא”י שיתף פעולה עם הבריטים במלחמה נגד גרמניה הנאצית.
לאחר המלחמה ושואת יהודי אירופה, ציפו ביישוב היהודי שבריטניה תבטל את גזירות “הספר הלבן” (הוראות משרד החוץ הבריטי לפני מלחה”ע ה-2 ובו הגבלות חמורות על עלייה יהודית, רכישת קרקעות והתיישבות יהודית בא”י). כמו כן, ראשי היישוב היהודי, קיוו שבריטניה תאפשר להעלות 100,000 עקורים יהודים ארצה, כפי שדרש טרומן נשיא ארה”ב.
כאשר הבין היישוב היהודי את המדיניות שהבריטים מתכוונים לנקוט, הוחלט לפעול נגדם במישור הצבאי. בארץ פעלו, 3 גופים צבאיים – ההגנה, הכוח המגן הרשמי של היישוב היהודי בא”י (כ-50,000 לוחמים) ושני ארגונים שכונו ה”פורשים” והם: אצ”ל (כ-2000 לוחמים), שפרש מההגנה בשנת 1937 הלח”י (מאות לוחמים) שפרש מהאצ”ל ב 1940 משום שהיה יותר קיצוני מהאצ”ל.
בהוראת בן גוריון הוקמה “תנועת המרי העברי” והחל שיתוף פעולה בין שלושת המחתרות. הן לא התאחדו, אלא קמה ועדה משותפת שנקראה “ועדת X”, שכל המחתרות היו כפופות לה וכל פעולה של אחת המחתרות הייתה צריכה לקבל את אישורה של הועדה.
תנועת המרי העברי פעלה מראשית נובמבר 1945 ועד סוף יולי 1946, כלומר 10 חודשים בלבד.
2

פעילותיה המרכזיות של תנועת המרי:

  1. הפריצה למחנה עתלית: כ-100 אנשי פלמ”ח יצאו מקיבוץ בית אורן, פרצו למחנה המעצר בעתלית, השתלטו על המחנה ושחררו 200 מעפילים שנכלאו, העלו המעפילים על משאיות ופיזרו אותם בין קיבוצי הסביבה.
  2. ליל הרכבות: 50 חוליות פלמ”ח פשטו על מסילות ברזל ברחבי הארץ ופוצצו אותן ב – 150 מקומות. גם אנשי האצ”ל והלח”י פוצצו צומת מסילות ברזל חשוב בלוד.
  3. פיצוץ תחנות משטרה ותחנות מכ”ם: לאחר הנאום האנטי ציוני של בווין פעלה תנועת המרי נגד תחנות משטרה בריטיות ופוצצה אותן. בעקבות פיצוץ תחנת מכ”ם בגבעת אולגה הוטל הסגר של הבריטים על קיבוץ גבעת חיים.
  4. התקפת אצ”ל ולח”י על שדות התעופה של הבריטים בארץ, כולל פיצוץ מטוסים.
  5. ליל הגשרים: כאשר בריטניה סירבה לקבל את המלצות הועדה האנגלו-אמריקאית החליטה תנועת המרי להחריף את מאבקה ולבצע את אחד המבצעים הגדולים שלה: פיצוץ 11 גשרים המחברים את א”י עם הארצות השכנות. את הפעולה הזאת ביצעו חוליות של הפלמ”ח. המטרה – להוכיח לבריטים שלא ישרור שקט בארץ אם שעריה יישארו סגורים.
3

תגובת הבריטים: “השבת השחורה” יוני 1946

הבריטים הגיבו בחומרה על פעולות תנועת המרי העברי. במבצע שנקרא “מבצע ברודסייד” (“התקפה מרוכזת”) ובפי היהודים “השבת השחורה”, הטילו הבריטים מצור על יישובים רבים שנחשדו כי קיימים בהם בסיסי פלמ”ח, סליקים של נשק או מעפילים.
הבריטים פרצו ליישובים וחיפשו נשק בכל מקום, מאות נעצרו. ידוע במיוחד החיפוש בקיבוץ יגור שבו הבריטים מצאו סליק ענק של נשק.
3000 מנהיגי הישוב היהודי וחברי הגנה רבים נעצרו.
פיצוץ מלון המלך דוד – בוצע כתגמול על אירועי “השבת השחורה”. מלון המלך דוד היה מרכז המנדט הבריטי בירושלים. ביולי 46 החדיר האצ”ל למלון כדי חלב מלאים בחומר נפץ.
לפני הפיצוץ הזהיר האצ”ל את הנהלת המלון לפנות את הנמצאים בו אך הבריטים לא לקחו איום זה ברצינות.
כתוצאה, מההתפוצצות: נהרס אגף שלם בן חמש קומות, נהרגו 25 בריטים, 17 יהודים ו- 40 ערבים.
הנהגת היישוב וראשי ההגנה הזדעזעו מהאירוע. הבריטים הגיבו בהטלת עוצר על ת”א, חיפוש אחר ראשי המחתרת וחיפוש נשק בקיבוצים.
צפו בסרטוןהשבת השחורה
4
פירוק תנועת המרי העברי
פיצוץ מלון המלך דוד הביא לפירוקה של תנועת המרי העברי ולסיום שיתוף הפעולה בין המחתרות.
החשדנות מצד “ההגנה” כלפי האצ”ל והלח”י גברה. תנועת המרי העברי הוכיחה את כושרה המבצעי והכינה את הישוב לקראת המלחמה בערבים ב- 1948.
הנהגת היישוב ומפקדי ההגנה, החליטו להפסיק את שיתוף הפעולה עם המחתרות הקיצוניות כדי לא להביא לעימות ישיר בין שלטון המנדט הבריטי לבין היישוב היהודי בארץ.
האצ”ל והלח”י המשיכו בדרך הטרור וביצעו שורה של מבצעים אלימים נגד הבריטים:
ניתקו קווי טלפון, התקיפו משרדי ממשלה בריטים, פגעו במסילות ברזל, החדירו מכוניות תופת, פיצוץ בתי הזיקוק בחיפה, פריצה לכלא עכו ושחרור חברי אצ”ל ולח”י שהיו כלואים שם.
משנת, 1947 נקטו הבריטים בדרך תגובה חדשה: הוצאות להורג של שבויים אנשי אצ”ל ולח”י בתליה. בכלא עכו נתלו למעלה מ – 10 לוחמי שני הארגונים.
הרוגים אלה כונו “עולי הגרדום”. מהלך זה הגביר את השנאה לבריטים ואנשי האצ”ל נקמו בתליית שני סמלים בריטים בחורשה ליד נתניה.
5
History by yoel-shaham - Ourboox.com

בתוך הישוב היהודי נוצר ויכוח בין שתי דרכי מאבק מנוגדות:

  1. היישוב היהודי המאורגן– בו דגלו ראשי היישוב וההגנה: פעולות הצמודות למטרות המאבק – העפלה והתיישבות.
    ההגנה ניסתה להימנע מפעולות טרור והתקפות על הבריטים שאינן קשורות ישירות למטרות המאבק – העפלה, התיישבות ומאבק מדיני, זאת מתוך הבנה שהיישוב היהודי לא מסוגל להתמודד עם הבריטים במאבק צבאי ובנוסף, היישוב היהודי יזכה לתמיכת דעת הקהל העולמית אם ימנע מפעולות טרור.
  2. הפורשים – תמכו בו האצ”ל והלח”י שטענו כי צריך להמשיך בפעולות הטרור נגד הבריטים ללא קשר ישיר למטרות המאבק.
    הכוונה להשתמש בכוח צבאי ולפגוע בבריטים בכל מקום בא”י, זאת הדרך היחידה שתביא לתוצאות, כלומר מאבק אלים ורצוף בבריטים עד לגירושם מהארץ.

7

שאלות תרגול

מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט – תנועת המרי העברי

א. ציינו מי הרכיב את תנועת, המרי והסבירו מה היו הסיבות להקמתה?

ב. הציגו שלוש פעולות שביצעה תנועת המרי העברי בשנים 1946-1945.

 המאבק בבריטים
א. לפניך דברים שנשא בן-גוריון בנאום תשובה לבווין, שר החוץ של בריטניה.
העם היהודי ידחה ללא פשרה וללא סייג כל מדיניות המכוונת לחסל את קיומנו הלאומי, לפזרנו עוד יותר בגולה ולשלול מעמנו תקותו וזכותו למולדת ולעצמאות… אין אנו, יהודי ארץ-ישראל, רוצים להיהרג, אנו רוצים לחיות…! אולם גם לנו, כמו לאנגלים, יש משהו שהוא יקר לנו מהחיים. ואני רוצה להגיד לבווין ולחבריו שאנו מוכנים להיהרג ולא נוותר על שלושה דברים: על חירות העלייה היהודית, על זכותנו לבנות שממות מולדתנו, על עצמאותו המדינית של עמנו בארצו”. (ד’ בן-גוריון, במערכה, ה’, מפלגת פועלי ארץ-ישראל, תש”ו, עמ’ 32)
הסבר את העמדה של בן-גוריון, המוצגת בקטע, כלפי המדיניות הבריטית בארץ-ישראל.
הצג את הפעילות של היישוב בשנים 1947-1945 בשניים מהתחומים שאין לוותר עליהם, לדברי בן-גוריון.
ב. הצג את ציפיות היישוב היהודי מהבריטים עם סיום המלחמה בשנת 1945, והסבר ממה נבעה אכזבתו נוכח המדיניות שנקטו הבריטים בארץ-ישראל לאחר המלחמה.
8
History by yoel-shaham - Ourboox.com
This free e-book was created with
Ourboox.com

Create your own amazing e-book!
It's simple and free.

Start now

Ad Remove Ads [X]
Skip to content