Stand Up lyrics – 88 …… צער גידול הורים

צער גידול הורים

נכדים זה פרס למי ששרד את הילדים שלו.

כשנולד לך ילד ההורים שלך משתגעים.

אימא שלך שבחיים לא זז לה שריר לא רצוני בפנים

מתחילה להתנהג כמו בחורה רגשנית בת 17.

אתה רואה את אבא שלך עם הפריצת דיסק בגב

מתגלגל על השטיח,

כמו במסלול פרט בצנחנים.

אבא שלי קורא לי סבא

בתת מודע, הוא לא מסוגל להאמין שאני – אבא.

אמרתי לו “אתה הסבא”.

והוא אומר “אם אני הסבא, אז מי אתה?”

איזה כיף להיות סבא –

הבעיה שאתה ישן עם סבתה.

סבים ונכדים מסתדרים הכי טוב,

למה?

יש להם אויב משותף.

אין פרופורציה:

אתה עושה תארים, דוקטורט פרופסורה.

ההורים לא מרוצים ממך.

“מה הפרוייקט הבא?”

נולד ילד, עושה פיפי וקקי בחיתול.

אבל הוא רק אומר “סבא”.

הסבא והסבתא קופצים “הוא גאון”.

“ילדים זה שימחה… -… אצל אחרים”.

ברגע שהילד קצת בוכה מחזירים לך אותו

“שלום אנחנו הולכים – קחו אותו.

נתראה בשמחות”.

הכי זול להיעזר בהורים.

אבל משלמים על זה מחיר יקר מאוד.

בייחוד לפסיכולוגים.

למשל……. אימש’ך “הכפתור לא ניסגר לו במכנסיים, נתפור עוד כפתור”.

אישתי אומרת “לא נורא יש עוד זוגות”

אמש’ך “נו בטח, בא לך בקלות”.

פיתחתי כלל הישרדותי – של יחס גורר יחס,

כטיפשות השאלה כך דביליות התשובה:

אמא שלי עשתה עליה בייביסיטר.

היא אמרה “הילדה כל הזמן עייפה”.

אמרתי “אני דקה איתך ואני מותש”.

אימא “הילדה התחשמלה?”

אני “לא זאת התסרוקת הטבעית שלה”.

אתה חוזר עם התינוק הביתה.

הוא לא נירדם.

האימא מתקשרת “אצלי כולם ישנו כל הלילה”.

אני “גם בירח דבש אבא ישן כל הלילה?”.

אימש’ך “יש לו גזים, מה נתת לו?”

אני “רעל, מה זה כבר משפיע?”

האימש’ך “הוא קר”.

אני “אולי הוא מת, נלך לבדוק”.

חוזר לסלון- יש לי בשורות רעות

הוא לא נושם –

רק נוחר.

האמא’שך “יש לה חום”.

אני “איזה כיף שהיא חולה

נשים אותה במיטה ליד הרגליים.

כמו מפזר חום – תענוג”.

האימא ממלאה תחקיר ביטחוני

“איך היא התקררה?”

אני “אתמול כשהיא הסיעה אותנו לעבודה היא נהגה עם חלון פתוח”.

האימא: “היא לא אוכלת מוצקים”.

אני “צודקת נעביר אותה מגרבר לסטקים –

איפה הגרילר?”

איזה פחד זה תינוקות.

אימש’ך: “היא פלטה” 

אני “יופי עכשיו אם היא תחייה, היא תירדם”.

לילדה נשפכו מים על הרצפה,

הילדה בת שנה הלכה לקחה סמרטוט וניגבה את המים.

אימשך לא מרוצה – “היא לא מנגבת טוב”.

אמרתי “את כמו האיש שהכלב שלו התחיל לדבר וכולם באו ואמרו

“איזה יופי..”.

והאיש אומר “עזבו, הוא מדבר שטויות”.

איבדתי את השעון.

אמא “לא מתאים לך, לאבד שעון”.

אני “את לא ניגשת לזה נכון.

תחשבי מהו שעון?

אם לא סמל לזמן שחולף.

אולי יש כאן איזה מסר

שאני צריך להחליף ת’שעון במוח

ולשנות ת’גישה שלי לחיים”.

אימא “זה מסובך מידי בשבילי”.

אני “עשית דברים יותר מסובכים.

למשל אותי”.

אימא “זה באמת מסובך”.

החותנת:

בגלל הילדים, האימא די הרבה אצלכם

והיא נחשפת לחילוקי דעות טבעיים בין בעל לאישה.

למשל על נושא שיגרתי “האם מותר או אסור ללכת לנערת ליווי?”

והאמא שומעת ואומרת “אתם רבים בכוונה לעשות לי הצגה, כדי שאני אלך”.

עניתי “אמא את צודקת, עלית עלינו, אנחנו בעצם נהנים לריב,

למה שלא תישארי כאן, כשאני יביא ת’נערת ליווי?!”

אני אשאר כמה שתירצו:

יום אחד אימך מופיעה אצלכם עם מזוודה

“אני אשאר כמה שתירצו”.

אשתי “מה לא תשתי אפילו קפה ?”