עבודת חקר בגיאוגרפיה – כלכלה

מבוא:

לכל אחד מאיתנו אמרו ההורים כמה זה חשוב להשקיע בלימודים, להיות הקבצות א’ באנגלית ומתמטיקה, כדי שנוכל להיות 5 יחידות, ללמוד, להשקיע ולהצליח כי זה העתיד שלנו. אנחנו בטוחות שחלק ממכם חשבו לעצמם כמה פעמים “למה אני צריך את זה? אני יכול להצליח גם בלי 5 יחידות של מתמטיקה”.

.גם אנחנו חשבנו ככה אבל אחרי עבודת החקר שעשינו גילינו שזה לא בדיוק נכון

ואיך כל זה קשור למקום המגורים ? למין? ולדת? ב

שאלת החקר שלנו : האם יש קשר בין המצב הכלכלי לרמת ההשכלה ?

השערות :

• במקומות בהם שכר הדירה/מחיר הדירה זול יחסית רמת ההשכלה נמוכה

• אנשים בעלי אמצעים כלכליים גבוהים יכולים לממן שיעורים פרטיים וכמו כן גם לימוד בבית ספר פרטי, וכתוצאה מכך ידע ילדיהם רחב יותר.

• אנשים בעלי אמצעים כלכלים נמוכים אינם יכולים לממן לילדיהם עזרה לימודית

• אנשים בעלי אמצעים כלכליים יכולים לממן לילדיהם לימודים אונברסיטיים ואקדמאים, לעומת אנשים מהמעמד הנמוך אשר אין באפשרותם לממן זאת.

• אנשים מהמעמד הגובה חובים פחות קשיים בלמצוא עבודה בחברה מסודרת עם שכר גבוה מאשראנשים מהמעמד הנמוך.

• האם יש עוד גורמים המשפיעים על רמת ההשכלה?

מדוע בחרנו בנושא זה?

טל בחרנו בנושא זה כי אנו חושבות שרמת ההשכלה זה המרכיב החשוב בחיי האדם. כאשר לאדם אין השכלה הוא יתקשה במציאת עבודה. כאשר לו יהיה לו עבודה לא יהיה לו את האמצעים לממן את צרכיו, אישה וילדים כלומר יתקשה בהקמת המשפחה. אני חושבת שנושא זה מאוד חשוב ורגיש בארץ ולכן צריכים להקדיש לו את האמצעים הדרושים כדי לעזור לילדים אשר צריכים עזרה.

בנוסף לפי דעתנו קיים פערים  בין המעמדות בנושא ההשכלה, לאנשים מהמעמד הנמוך אין את האמצעים לעזור לילדיהם בלימודים (שיעורים פרטיים), לפי דעתי דבר זה גורם גם לפערים חברתיים בין המעמדות. נושא זה מאוד חשוב לנו אישית כי אנו חושבות שכל ילד וילדה בישראל מכל מעמד כלכלי ראויים לקבל עזרה לימודית אחרי שעות בית הספר בלי קשר לאמצעיים הכלכלים של הוריהם.

נתחיל את העבודה בכך שניתן לכם רקע כללי על הנושא:

• רמת חיים הוא מונח אשר מתייחס לרמת הרווחה הכלכלית של אנשים בודדים או אוכלוסייה שלמה, הנמדדת באיכות ובכמות הסחורות והשירותים אותם הם יכולים להרשות לעצמם (ויקיפדיה)

  רמת החיים מורכבת מסדרה של מדדים מתחומים שונים.

  כמו: רמת ההכנסה וההוצאות לחודש לנפש; תנאי הדיור; קיומם של מכשירים שונים בבית; צריכת המזון; שיעור ההוצאות לתרבות, בידור וספורט; הזמן והמשאבים     המוקדשים לפנאי, טיולים ונסיעות לחול. 

• אחת הדרכים להעלאת רמת החיים היא על ידי רכישת השכלה, אשר מאפשרת השתלבות בשוק העבודה ופיתוח קריירה. 

• השכלה-

  הַשְׂכָּלָה – נקבה

     רכישת ידע, קניית דעת, לרוב בלימודים; למידה

מתוך מסמך אשר נכתב על ידי הכנסת בנובמבר 2009 נמצא כי:

ƒ  בשנת 2008 היו בישראל 420,010 משפחות עניות  ,שבהן חיו 1,651,300 נפשות ומתוכם 783,600  הם ילדים . שיעור הילדים מתחת לקו העוני בשנה זו היה 34%

ƒ  מכלול הנתונים הזמינים כיום על הישגיהם הלימודיים של תלמידי מערכת החינוך בישראל , ברחבי הארץ ל ובהשוואה אחרות מדינות  ,מצביע  על פער ניכר בהישגים בין תלמידים מרקע חברתי-חברתי כלכלי גבוה לבין תלמידים מרקע -נמוך כלכלי בישראל

מתוך  דוח מיוחד של “אונסקו ”  (home background) ו קובע כי הרקע הביתי של התלמידים הוא המשתנה הבודד המשפיע  ביותר על השגיהם הלימודיים, והעוני הוא

רק אחד ממרכיביו של משתנה זה.

• מתוך מסמך זה ניתן לראות כי יש קשר ישיר למצב הכלכלי של ההורים לבין רמת ההשכלה של הילדים

http://www.cbs.gov.il/shnaton66/st08_24x.pdf

בקישור אשר צירפנו מופיעים תוצאות למבחני המיצ”ב של כיתות ח’ מרחבי הארץ לשנת תשעב.

אחד הפרמטרים בטבלה הוא החלוקה לאיזורי מגורים (אשכולות חברתיים כלכליים). כל שהתלמידים מאשכולות גבוהיים יותר ככה ציונם גדול יותר.

עוד פרמטר לבדיקת הציון הממוצע של התלמידים הוא לפי חלוקה לעשירונים לפי הכנסת ההורים. ככל שהתלמידים משתייכים לעשירון גבוהה יותר ככה הציון שלהם היה גבוה יותר

כמו כן, ככל ששנות הלימוד של האם היו גבוהות כך ציון הילד היה גבוהה יותר.

לסיכום- ניתן לראות בברור השפעה של מקום המגורים והשכלת ההורים על ציונם והשכלתם של התלמידים.

לאנשים בעלי אמצעיים כלכלים יש בדרכ השכלה גבוהה וכך גם לילדיהם.

אנשים עם אמצעיים כספיים יכולים לשלם על מורים פרטיים ועזרה לימודית מחוץ לגבולות בית הספר.

כמובן שכל זה חוזר להשכלת ההורים. אם להורים יש השכלה גבוהה יש להם מקצוע בעל הכנסה גבוהה. כך שנוצר לנו מצב שאם להורים יש הכנסה גבוהה יש להם את

האמצעים לעזור לילדיהם בלימודים עם אנשי מקצוע מחוץ לגבולות בית הספר, מה שבדרך כלל עוזר לילדים להשתפר במקצוע ולהצליח יותר.

אנשים בעלי אמצעים כלכליים גרים במקומות מרכזים וחדשים, כמו שכנות יוקרה, שכונות צעירות שמתאימות לאנשים בעלי אמצעים כלכליים ובדרך כלל בשכונות כאלו גרים אנשים עם אמצעים כספיים

משמע אם אנו גרים באיזור כזה יש להורים שלנו את האמצעים הכלכלים לעזור לנו מחוץ לגבולות בית הספר.

אנשים אשר גרים בשכונות עניות או שכונות מצוקה לא תמיד יכול לעזור לילדיו בלימודים מחוץ לגבולות בית הספר.

לסיום – הכל מתחיל ונגמר בהון הפרטי של הורים.

אנחנו יודעים כי האמצעים הכלכלים של הורינו ומקום מגורינו קשור להשכלתינו. וכמו כן אנחנו יודעים שבלי השכלה קשה למצוא מקום עבודה אבל האם יש עוד קריטריונים אשר משפיעים על מציאת עבודה ?

גרף 1

לפי הגרף ניתן לראות כי יש גם השפעה של המין על מציאת עבודה. אך האם יש גם השפעה של הדת ?

על רמת החיים וההשכלה משפיע מקום המגורים, מין, גזע ודת. ניקח לדוגמה את העם הערבי החי בישראל ואת התלמידים הישראלים להשוואה.

הפערים בין מערכת החינוך הערבית לבין מערכת החינוך העברית, הנובעים בחלקם מחלוקת תקציבים בלתי שוויונית, ניכרים במחסור במבנים, בכיתות לימוד, במעבדות ובאולמות ספורט, ואף באי־תקינותם של מבנים ושל מתקנים קיימים. בבתי ספר ערביים רבים חסרים גם שירותים בסיסיים.

מבט משווה על תשומות החינוך מראה, כי האוכלוסייה הערבית זוכה למשאבים מעטים מאלה שזוכה להם האוכלוסייה היהודית. מספר התלמידים בכיתה גדול יותר בחינוך הערבי, מספר השעות השבועיות לתלמיד קטן יותר ורמתם של 1 פערים אלה משקפים העדפה ברורה של האוכלוסייה המורים נמוכה יותר. היהודית. דהן ואחרים מזכירים, כי בג”צ קבע שהדרך שבה תחמה הממשלה את אזורי העדיפות הלאומית בחינוך יצרה הפליה, במכוון ושלא במכוון. בשל התיחום הגאוגרפי, ב-500 היישובים שקיבלו מעמד של אזורי עדיפות לאומית לצורכי הטבות בחינוך, נכללו רק ארבעה יישובים ערביים קטנים. ההבדלים בתשומות החינוך ומדדי ההישגים בחינוך, כמו שיעור הזכאים לתעודת .בגרות העומדים בדרישות הסף לאוניברסיטה ושיעור הלומדים במוסדות על־תיכוניים, 2 מורים על פערים עמוקים בין יהודים לבין ערבים.

לסיכום: באופן מוחלט קיימת השפעה של מקום המגורים, גזע דת ומין על ההשכלה.

אזרחים ערביים ישראלים לא זוכים לאותה רמת ההשכלה כמו שאר אזרחי ישראל כמו כן הם לא מקבלים מספיק תקציבים כדי לשפר את ההשכלה, יש חוסר במבנים, מורים ועוד.

.ערבי ישראל לא זוכים להזדמנות שווה כמו שאר אזרחי ישראל לקבלת השכלה טובה או בסיסית