יומן דמות – שוקה

יומן דמות – שוקה

מגישים: גיתי אור

       אושר מסקופ

למורה: מיכל מזרחי

כיתה ח’4

5.11.1948

הקיבוץ משעמם. אין פה כלום לעשות!

אני מנסה למצוא חברים כבר בערך כל יום, וכל יום מחדש אני לא מוצא אף אחד בגילי, או אף אחד נחמד בכללי.

כולם במצב רוח נפול. אני מבין שהייתה מלחמה, אני מבין שעדיין יש ועתיד להיות, אבל גם אני חוויתי מלחמה, בבית לפחות. אנשים קוראים לנו משפחות “שבורות”.

 מה קרה להם שהוא כל כך טראומתי, שגורם למצב הרוח הזה בעיר? אני ראיתי הרבה דברים . אמא אומרת שהמלחמה הייתה נוראית והיא שמחה שלא לקחנו חלק גדול ממנה, אבל היא אף פעם לא מספרת לי מה קרה שם.

12.11.1948

היום דווקא קרה משהו שונה.

כמו כל יום משעמם, יצאתי החוצה, וכנראה בגלל שאני לא מסתובב באזור הזה הרבה, לא שמתי לב לילד, שהוא גם בגילי! סוף סוף.

וגם לא משהו עצוב או מדוכדך, משהו כמוני שרק רוצה למצוא חבר. הוא טיפה בישן ופחדן, אבל אני מוביל אותו ממקום למקום, והוא מקשיב.

22.12.1948

מאז שהחבר הגיע, החיים פה בקיבוץ די מעניינים.

אנחנו יוצאים לטייל בעיר ולהרפתקאות, סוף סוף לא משעמם לי. אני לא ממש זוכר מה, אבל הוא אמר משהו על אמא שלי…

הפלתי אותו לרצפה ולא שחררתי עד שהוא הצטער! זה הגיע לו, אף אחד לא מדבר לאמא שלי, שיתן לה כבוד, היא עברה יותר ממני. היום גם הכרנו ילד על כיסא גלגלים, הוא ידע לשחק שח, וגם יש לו תוכי צווחני. אנחנו ל יודעים עליו הרבה, נראה לאן זה יוביל.

רפלקצייה

 :אושר

כתבתי ביחד עם גיתי את כל הטקסט, והעלתי רעיונות וכתבתי במחשב.

גיתי:

כתבתי ביחד עם אושר את כל הטקסט, כתבתי במחברת והעלתי רעיונות.

במהלך העבודה למדנו על שוקה, הדמות, וניסינו כמה שיותר להבין את מי שהוא, ואת הרקע שלו.

למדנו על אותו זמן במדינה, והתנסינו בכתיבת יומן אישי, ובכתיבה במחשב.