גברים קירחים עושים חיים משוגעים

כתב: מל רוזנברג

תרגמה לעברית: מיקי פלד

הבוקר הלכתי לחפש קרחות. נסעתי לשוק האיכרים, הפעם לא בשביל קניות, אלא לטובת מסמך אנושי על ידידי הגברים בעלי ראש הביצה. האם באמת הגברים הקירחים עושים חיים משוגעים?

שאלתי את יובל והוא ענה לי “כשיש לך שיער, אתה תמיד בחרדה שתאבד אותו. אחרי שכבר הקרחת, יש לך חרדה אחת פחות”.

הגיוני, לא?

נמרוד הוא איש מאושר. הוא מוכר שלגונים טבעיים שעשויים מפירות. אכלתי אחד. טבעי לגמרי.

גם להיות קירח זה טבעי לגמרי.

נמרוד הוא מאושר כי אף פעם אין לו “יום שיער רע”.

קניתי את ההסבר הזה. 

אז ביררתי עם אורי. הוא מאושר מאוד. הוא עומד להתחתן בחודש הבא עם בחורה מקסימה ויפהפייה בשם טליה. אני מכיר אותה. היא יכולה לגרום לכל אחד לחייך.

תום ממש רצה להיות בספר. הוא דווקא לא קירח, אבל אנחנו הגברים הקירחים מאוד מתחשבים, אז סלחתי לו על זה שיש לו כל כך הרבה שיער. אפילו הסכמתי להכניס אותו לספר הזה. הנה הוא:

רע הוא בחור מאוד מאושר. הוא סבור שהתקרחות קשורה איכשהו לרמות טסטוסטרון ולגבריות.

מי אני שאתווכח איתו?

עמירם הוא הבחור המאושר בעולם. הוא מכין ליקר מפסיפלורה. טעים ביותר. כל פעם כשמגיע אליו לקוח הוא שותה אתו קצת. אני חושב שהוא הלקוח הכי טוב של עצמו.

אין פלא, אם כך, שהוא הבחור הכי מאושר בעולם.

גבע מנהל את שוק האיכרים. הוא מאושר. הוא היה יכול להיות מאושר עוד יותר אם הוא היה הבעלים של השוק. אבל גם ככה הוא מספיק מאושר. הוא חוסך כסף על שמפו ועל ספרים. ואת השיער שלו הוא מגדל על הסנטר.

קירחים הם עם שמסתפק במועט. זאת כל התורה על פי גבע.

וזה אני.

אני מאוד מאושר. אבל בתור מדען אני תמיד שואל שאלות ומחפש תשובות.

אם תסתכלו מקרוב, תוכלו לראות שאני לא לגמרי קירח. פה ושם, על הקרחת, תמצאו כמה שיערות בודדות. זקיקי שיער תועים, ניצולים קטנים.

ילדיי אומרים שהשערות הבודדות שעל ראשי כל כך מרוחקות זו מזו, שהן צריכות לסמס אחת לשנייה.

אבל מה שבאמת מרתק אותי הוא סוד ההישרדות שלהן. כיצד הצליחו להחזיק מעמד על פדחתי, בשעה שכל אחיותיהן נשרו ונכחדו.

אז פניתי ליצחק כהן, נהג מונית מאושר, שלקח אותנו בחזרה הביתה. הוא הסביר שגברים קירחים הם אינטליגנטים יותר. שיערם נושר בגלל שמוחם קודח.

לסיכום (מדענים אוהבים לסכם) פגשתי הרבה אנשים קירחים ושמחים היום.

הם מקבלים את קרחתם כעובדה בשטח. אלה החיים. חלקם חובשים כובע, אבל אף אחד מהם לא חבש פאה, או עשה השתלה. לכולם השקפה חיובית ואופטימית על החיים. אהבתי לראות את זה.

אז אני אומר שאם יש לכם קרחת מצוחצחת, פשוט שאו אותה בגאווה.

תודה לכם שקראתם את ספרי!

אם אהבתם אותו, בטח תאהבו גם את הספר:

“שוק האיכרים”

(בקרוב בגרסה עברית)

מעוניינים לקרוא ספרים נוספים שלי ב-Ourboox ? היכנסו לקישור הבא:

http://www.ourboox.com/community/drmel/

בואו ותנסו גם אתם להעלות את הספר שלכם לאתר:

www.ourboox.com

הנה מדריך קצר שיסייע לכם להתחיל במלאכה:

http://www.ourboox.com/books/create-a-book-ourboox-video-tutorial/

אתם מוזמנים לכתוב לי:

[email protected]