השסע הלאומי במדינת ישראל by sharon - Ourboox.com
This free e-book is brought to you by
Ourboox.com

Ourboox is the world's simplest platform for creating and sharing amazing ebooks.

You too can become one of our 75,000 authors.

Join us now and start creating your own books right away.

Create your own free book

השסע הלאומי במדינת ישראל

Member Since
Feb 2020
Published Books
51

בספר זה נלמד על המיעוט הערבי

במדינת ישראל ומערכת היחסים שלו עם

היהודים ועם רשויות המדינה 

1

כאמור, בספר זה נעסוק באזרחי מדינת ישראל, בני המיעוטים האתניים-לאומיים.
בני המיעוטים האתניים-לאומיים בישראל הם הערבים (המוסלמים והנוצרים), הדרוזים והצ’רקסים.

ולפני הכל נגדיר מהו מיעוט: מיעוט הוא קבוצה של אנשים בתוך אוכלוסיית הרוב, הנבדלת מהרוב במאפיינים לאומיים, אתניים, דתיים, תרבותיים, לשוניים ואחרים. מדובר במרכיבים בחלקם שיוכיים ובחלקם נרכשים.

מה מעמדם של המיעוטים במגילת העצמאות?
• מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית קיבלה על עצמה מחויבות לשמירה על זכויות כלל אזרחיה, ומיום כינונה הדבר בא לידי ביטוי במגילת העצמאות:
• “מדינת ישראל…תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות”. בכך הכירה המדינה בזכויות האדם והאזרח של כל בני קבוצות המיעוט.
בהמשך המגילה ישנה התייחסות ייחודית לערביי המדינה, המבטיחה להם ” אזרחות מלאה ושווה… ונציגות מתאימה בכל מוסדותיה”.

2

המיעוט הערבי בישראל-כמה פרטים בסיסים:

זוהי קבוצת המיעוט הגדולה במדינת ישראל הינה קבוצת המיעוט הערבי והיא מהווה 20%בקירוב מאזרחי המדינה.
מתוך האוכלוסייה המוסלמית 15% בקירוב הם בדואים.
רוב הערבים בישראל מזהים עצמם כחלק מן הלאום הערבי, וחלקם הגדול גם מזדהים כפלסטינים, לרבים מהם בני משפחה במדינות ערב.

ניתן לזהות בקרב החברה הערבית בישראל מגמות של השתלבות במדינה ובחברה לצד תהליכי בידול והזדהות עם המאבק הפלשתיני נגד מדינת ישראל.
הערבים פטורים מגיוס לצבא על פי חוק (חלק מבני המיעוט הנוצרי מתנדבים בשירות אזרחי או צבאי, כך גם מיעוט קטן של המוסלמים, בקרב הבדואים קיים אחוז התנדבות משמעותי יותר, בעיקר ליחידת הגששים ולגדוד הסיור המדברי). ישנה מחלוקת בתוך החברה הערבית בסוגיה זו .

המוסלמים: המיעוט הדתי הגדול בישראל ( 18% מאוכלוסיית המדינה). רוב כמעט מוחלט של מוסלמים בישראל הם ערבים .

נוצרים: מיעוט דתי קטן יחסית (פחות מ- 2 אחוז מאזרחי המדינה רוב הנוצרים בישראל רשומים בסעיף הלאום כערבים. מאז 2014 ניתנה להם רשות להירשם כארמים ולא כערבים .

3

עוד על הנוצרים בסרט הזה:

ועל המחלוקת סביב הגיוס בחברה הערבית:

4

דרוזים בישראל:
*מיעוט קטן יחסית (פחות מ- 2 אחוז מאזרחי המדינה).
* בעל דת ייחודית וסודית שמקורה בפלג של האיסלם השיעי.
רובם מגדירים את עצמם כקבוצה אתנית נפרדת, ללא שאיפה לאומית-מדינית, ונאמנים למדינה בתוכה הם חיים.
מאז ימי המנדט בריטי כרתו הדרוזים ברית עם הישוב היהודי והשתלבו בכל מערכות הביטחון והמדינה, ורבים מהם המשיכו בשירות קבע והגיעו לדרגות בכירות.
לעומת הדרוזים בגליל, קבוצת הדרוזים ברמת הגולן שנכנסו תחת השליטה הישראלית רק לאחר מלחמת ששת הימים( 1967 ) נמנעים בדרך כלל מקבלת אזרחות ישראלית ומהשתתפות בבחירות.

עוד על הדרוזים תוכלו לקרוא כאן

5

כיצד מתבטא מעמד המיעוטים בחוקי המדינה:

ישראל מעניקה לכל אזרחיה זכויות פרט מלאות ושוות.
החוק אוסר אפליה בקבלה לעבודה על בסיס לאומי או דתי: חוק שירות התעסוקה , (תשי”ט-1959 ) אוסר על מעביד להפלות בקבלה לעבודה או בפרסום דרישה לקליטת עובדים מטעמי לאום או דת.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תשמ”ח- 1988 ), אוסר על אפליה מטעמים של השתייכות לאומית או דתית.

ישנה אפשרות נרחבת לביטוי תרבותי ודתי במרחב הציבורי ובהיבטים מוסדיים ולעומת כמה ממדינות אירופה קיימת הגבלה על לבישת כיסוי ראש מלא או בניית צריחי מסגדים.

6

ביטויי קבוצות המיעוט במרחב הציבורי והמוסדי:
*לשפה הערבית מעמד מיוחד בישראל. חלק מפרסומי המדינה/שלטי הכוונה/תקנות שונות מחויבות להיכתב גם בערבית.
*ימי המועד של המיעוטים מוכרים להם כימי חופשה.
*בני העדות הלא יהודיות כפופים לשיפוט הדתי של בתי הדין על פי דתם בנושאי אישות.
*למיעוטים השונים קיימות מערכות חינוך נפרדות המתנהלות בשפתם.
*חוק החינוך הממלכתי קובע כמטרה לחנך כל אדם לכבוד למורשתו ולזהותו התרבותית “במוסדות חינוך לא יהודיים תותאם תכנית הלימודים וקביעת ספרי לימוד לתנאיהם המיוחדים”.
*המעמד האישי –בני העדות הלא יהודיות כפופים לשיפוט הדתי של בתי הדין על פי דתם בנושאי אישות – נישואין וגירושין, מזונות, אחזקת ילדים ואפוטרופסות, ירושה ואימוץ.

7

השסע הלאומי בישראל:

כיצד מוגדר השסע הלאומי: מתח / פיצול / חיכוך בין יהודים וערבים בישראל (בקווי 67). נובע מסיבות היסטוריות / דתיות / חברתיות / פוליטיות ומתבטא בעוינות הדדית / מתחים / אפליה .

רקע היסטורי של החברה הערבית בישראל מאז קום המדינה:
מלחמת השחרור הביאה לגירוש הערבים או בריחתם, שתוצאתם הייתה הפיכתם מרוב של כ- 1,700,000 איש למיעוט של כ- 160,000 איש ללא הנהגה פוליטית, כלכלית ותרבותית. ערביי ישראל נותקו מערביי יש”ע (יהודה, שומרון וחבל עזה), אך במקביל ניתנה להם אזרחות ישראלית. ואולם, עקב הסכסוך הערבי הישראלי והשתייכותם לעולם הערבי עמו מצויה ישראל בסכסוך חמוש, זכו ליחס חשדני וכאל סוגיה ביטחונית והופעלה כלפיהם אפליה מוסדית וחברתית כאחת, כאשר הערבים חשדנים ועוינים בהתאם. 

8

ביטוי לחשד הביטחוני הנו הקמת הממשל הצבאי שהוחל עליהם משנת 1948 ועד 1966 ,כדי לחזק את הפיקוח והשליטה על הערבים ולמנוע מרי תוך שלילת זכויות אדם ואזרח רבות. עם ביטול הממשל הצבאי (שכן החשד הופרך), שב לערבים ביטחונם העצמי, והם החלו להיות מעורבים פוליטית ולהיאבק בקיפוח ובאפליה על ידי גופים ומוסדות שונים שהקימו,(לרבות מפלגות), תוך חתירה לפתור את בעיית אחיהם תושבי השטחים.

והנה סרטון שיסביר זאת:

9

מה הגורמים לשסע הלאומי:

ישנם מספר סיבות לשסע הלאומי בין יהודים וערבים ,כדי שנוכל לזכור את כולם, ריכזנו אותם בראשי תיבות:

ד”ג חס”ה– (דתיים, גיאוגרפיים, חברתייים, סכסוך היסטורי)

נתחיל עם הסכסוך ההיסטורי:

• הסכסוך היהודי ערבי בין ישראל למדינות ערב על שטחי ארץ ישראל שהחל עוד טרם הקמת המדינה.

קיום הממשל הצבאי עד 1966– עם הקמת המדינה, קיימת הייתה תחושת החשדנות כלפי ערביי ישראל, אשר רוב קרוביהם שחיו בא”י גורשו או ברחו במלחמת השחרור, מה שגרם לפיצולי משפחות. לאור החשד הרב, למרות שהוענקה לערבי א”י אזרחות ישראלית, הם זכו ליחס חשדני וכאל סוגיה ביטחונית והופעלה כלפיהם אפליה מוסדית וחברתית כאחת. ביטוי לחשד הביטחוני כלפי ערבי א”י הוא הקמת ממשל צבאי שהוחל עליהם מקום המדינה, תוך כדי שלילת זכויות אדם ואזרח רבות, על מנת לחזק את הפיקוח והשליטה עליהם ולמנוע מרד.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני שהחריף עם מלחמת ששת הימים עקב כיבוש השטחים (יש”ע) וחיים תחת שלטון צבאי ישראלי.

10

הזהות המפוצלת: ערביי ישראל “בין הפטיש לסדן”. מצד אחד הם מזוהים עם האומה הערבית והעם הפלסטיני שעמם הוא קשור בקשרים לאומיים, תרבותיים ומשפחתיים מצד שני לאור השתייכותם האזרחית הם אמורים לחוש זיקה למדינת ישראל ולהתחייב בנאמנות למדינה ולחוקיה (השתייכות או נאמנות כפולה).

• תחושת איום וחוסר האמון מצד חלק מהחברה הישראלית כלפי הערבים אזרחי ישראל בשל הזדהותם עם המאבק הפלסטיני והאומה הערבית.

הגדרת מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית – שסמליה (למשל ההמנון והדגל), וחלק מחוקיה, (דוגמת חוק השבות) קשורים רק ליהודים, מובילה להעדפה של האזרחים היהודים ולפגיעה ואפליה בחלק מזכויותיהם של האזרחים הערבים.
סה”כ בראשי תיבות: מאס”ז- (מדינה יהודית, איום וחוסר אמון, סכסוך ישראלי- ערבי, זהות מפוצלת ונאמנות כפולה)

11

גיאוגרפיים –

בריחת מאות אלפי ערבים בזמן מלחמת השחרור (זכות השיבה)- למאות אלפי ערבים שברחו במלחמת העצמאות לא מתאפשר כעת לממש את זכותם לשוב לארצם, מה שמעמיק את הזהות המפוצלת של קרוביהם אזרחי ישראל וכך גם את השסע בינם לבין היהודים.

טענות נגד הפקעת קרקעות בידי המדינה:

חוק נכסי נפקדים, התש”י- 1950 הוא חוק המקנה למדינת ישראל את נכסיהם של מי שעזבו אותה לשטחיהן של מדינות עוינות במהלך מלחמת העצמאות.

חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים) התשי”ג – 1953 הוא חוק ששימש כלי להכשרה בדיעבד של הפקעת קרקעות, ברובם הגדול של ערבים שלא היו נפקדים, שלאחר מלחמת העצמאות הוקצו ברובם לבסיסי צבא או ליישובים יהודיים.

12

*דתיים – תנועות אסלאמיות בקרב ערביי ישראל המסרבות לקבל את הלגיטימיות של מדינת ישראל מטעמי דת.

חברתיים – מעמד כלכלי נמוך יחסית של ערביי ישראל,  ותחושת אפליה חברתית מטעם חלק מהחברה היהודית בשל תחושות עוינות, איום וחוסר אמון

על אף השסע, רוב ערביי ישראל מעוניינים לשמור על אזרחותם הישראלית, אף אם תקום מדינה פלשתינית.

דרכי הביטוי של השסע הלאומי:

א. אפליה במדיניות הקרקעות וההתיישבות

1 . מדיניות ההתיישבות של הקרן הקיימת- תקנון קק”ל מונע מלא יהודים לחכור קרקעות לאום ולגור בהן.

2 . מדיניות חלוקת הקרקעות של מנהל מקרקעי ישראל- המנהל ממונה על ניהול קרקעות המדינה המונות כ- 93% משטחה של המדינה, וכדי ל”ייהדם”.

13

ב. אפליה ממוסדת בחקיקה:

1 . חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית: חוק זה מאפשר מתן כספים לסיוע בעלייה והתיישבות רק ליהודים.

2 . חוק השבות: מאפשר עלייה ארצה וקבלת אזרחות אוטומטית מכוחה רק ליהודים.

3 . חוק שירות הביטחון: המדינה החליטה שלא לגייס את אזרחיה הערבים ועקב כך, נמנעות מהם ההטבות ל”יוצאי צבא” (כגון סיוע ברכש דירות או ומשרות בשרות הציבורי).

14

ג. אפליה ממוסדת בחלוקת המשאבים

1 . הקצאת משאבים מפלה בתחום החינוך– מדיניות ארוכת שנים זאת יצרה פערים גדולים, מבחינת תשתית וציוד בבתי הספר, מבחינת כוח אדם מיומן ומקצוע, מבחינת הצפיפות בכיתות ובשל כך נוצרו פערים ברמת ההישגים המתבטאים באחוז נשירה גבוה יותר, בציוני הבגרות ובאחוז זכאים לתעודת בגרות.

2.הקצאת משאבים לא שוויונית בתחום הרווחה: פער גדול בתקציבי לשכות הרווחה ובמס’ התקנים לעובדים סוציאליים העומד ביחס הפוך לאחוזי העוני בחברה הערבית.

אפליה חברתית:

1. התנגדות למגורי ערבים בקרב יהודים.

2. איסור כניסה למקומות בילוי

3.ביטויים גזעניים.

11.אי שיתופם בקואליציה ובמשרות ציבוריות בכירות.

15

דרכי התמודדות עם השסע הלאומי
ע”י המדינה
• שיטת הבחירות היחסית המאפשרת ייצוג של המיעוט הערבי בכנסת.
• הכרה בפלורליזם, ובייחוד של ערביי ישראל. חינוך כל המגזרים לסובלנות ולקבלת אופייה של המדינה כיהודית ודמוקרטית.

הענקת זכויות קבוצה (מיעוטים) הכוללות :
חופש לשון – הכרה בשפה הערבית כשפה הרשמית השנייה במדינת ישראל.
חופש חינוך- אוטונומיה בחינוך לבתי ספר ערביים.
• העדפה מתקנת בהשקעות, בתקציבים, בחינוך ותרבות, בחיים הפוליטיים ובמשרות ממלכתיות.
• קידום רעיון החוקה כמסמך שיגדיר את זכויות המיעוט ויגן עליהם.
• פתרון בעיית השרות בצה”ל: גיוס או שירות לאומי, דבר שיקנה חובות וזכויות.
• ישנם החושבים על הפרדת דת ומדינה והפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה. 

ע”י החברה 
• הקמתם של ארגונים וולונטריים (אזרחיים) הפועלים למען שיווין זכויות כמו ארגון עדאללה.
• העמקת החינוך והשיח הציבורי בנושא זכויות המיעוט.

16

האם יש עתיד ליחסים בין יהודים לערבים:

ומה קורה עם השפה הערבית:

17

ועוד על השינויים בחברה הערבית:

18

פעילות לסיכום היחידה תמצאו כאן

19
This free e-book is brought to you by
Ourboox.com

Ourboox is the world's simplest platform for creating and sharing amazing ebooks.

You too can become one of our 75,000 authors.

Join us now and start creating your own books right away.

Create your own free book

COMMENTS 0

Leave a Reply