ארץ קרמבו

זוהר שריה ארץ קרמבו

הכל היה בסדר עד שהתעוררתי בבוקר. דבר ראשון צעקתי ברחבי הבית בוקר טוב!!” אבל אף אחד לא ענה עברתי חדר חדר עד שהגעתי לסלון והגעתי למסקנה שההורים שלי לא בבית וגם לא אף אחד אחר. על השולחן היה מונח פתק ובו כתוב: “בוקר טוב נגה, לא התעוררת הבוקר בשעה הרגילה  אז אני ואמא החלטנו לתת לך יום חופשי לבדך

שלך, אבא”. 

מה?? ממתי ההורים שלי מרשים שאשאר בבית לבדי ? לא מצאתי תשובה , “טוב לפחות אפסיד את העבודה שלי” חשבתי לעצמי. היה צריך לספר על חוויה שקרתה לי פעם אבל  לא היה לי רעיון. הלכתי אל חדרה של אחותי הקטנה אביגיל. גם על הכרית שלה היה פתק. הוא היה קרוע ומוזנח. קראתי אותו: 

“מה שלומך אביגיל? הכל טוב? תקפצי שלוש פעמים ותבואי. מחכה לך,

תמר (וכל הגמדים)”

“לק פוץ שלוש פעמים? נשמע מעניין…” בלי לחשוב פעמיים קפצתי שלושבבם???

פעמים.אור קטן סינוור אותי ומיד ידעתי שאני לא בבית. מסביבי הקיפו עצים ירוקים ומדהימים ופרחים עם ריחות נהדרים. “שלום אביגיל אחות של נגה! זאת את?” שאלה אותי ילדה עם שיער ארוך וחום “ללללאאאא, אני בעצמי נגה” עניתי בפחד. “נגה? את נגה? חברים, נגה פה!” נתקפתי בהלה קטנה. מי הם החברים שלה? אולי הם יצורים גדולים ומפחידים? מיד נעמדו ליד הילדה 15 גמדים קטנטנים וכל אחד מהם חייך חיוך גדול ורחב. נרגעתי קצת אלה בסך הכל גמדים. “שלום, אני תמר, מצטערת על כל ההמולה פשוט כולנו מתרגשים מאוד. בואי אלי הביתה ואספר לך כל מה שאת לא מבינה” אמרה תמר. תמר ביקשה מאחד הגמדים להביא מהאורווה סוס כדי שנוכל לרכוב עליו לביתה.

כעבור שלושת רבעי שעה הגענו. מולנו עמד בית קרמבו קטן ונמוך. נכנסנו אל תוך הבית ושם חיכה לנו יצור מוזר ומוזנח בפתח. 

היצור פינה דרך ברגע שראה את תמר ונכנסו פנימה. תמר התיישבה על כיסא וסימנה לי לשבת. “תוכלי להסביר לי כל מה שאני לא מבינה? ” שאלתי. “כן בשמחה, הכל התחיל כשכמה מחברי מועצת הארץ חיפשו מנהיג לארץ שלנו, ארץ קרמבו. חיפשנו בספר הילדים הגדול שכולל את כל שמות כדור הארץ וראינו את השם שלך- נגה זילברמן. השם מצא חן בעינינו אז החלטנו שתהיי המנהיגה שלנו” תמר סיימה אבל עדיין גל של שאלות הציף אותי אז החלטתי לשאול: “אבל איך אביגיל קיבלה פתק אם אני המנהיגה?” שאלתי בגאווה. “בהתחלה שמנו לך פתק אבל אביגיל שמה לב לזה ראשונה והגיעה אלינו. היא התחננה שנמשיך לקרוא לה, אז המשכנו”. “וואו לא ידעתי את כל זה! אני ממש מופתעת!”. “טוב נראה לי שאת צריכה לזוז” תמר אמרה. הסתכלתי על שעון ידי, השעה הייתה 12:34 בצהריים “מה השעה פה?”  “4:49 בבוקר” הלכנו ביחד כשלפתע חלק מגופה של תמר היה בתוך מערבולת קטנה שנפערה מאחד העצים “בואי נגה, קדימה בואי!” פתאום הכל נראה לי מטושטש ולא הצלחתי להגיע אל תמר, ניסיתי בכל כוחי ולא הצלחתי,לאט תמר נעלמה ואיתה.

כבר לא הייתי בארץ קרמבו, הייתי במיטה שלי ולידי עומדת אביגיל. “היי אביגיל,ארץ קרמבו. פתאום  מתי בפעם האחרונה ביקרת בארץ קרמבו?” שאלתי. “נגה אין לי מושג על מה את מידברת אבל כדאי שתתארגני מהר כי אנחנו עוד מעט יוצאים” ענתה לי אביגיל בכעס.

יכול להיות שכל ארץ קרמבו זה רק חלום???