דוד בן גוריון כמנהיג

דוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין)

(16 באוקטובר 1886, י”ז בתשרי תרמ”ז – 1 בדצמבר 1973, ‘בכסלו תשל”ד).

היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

בן-גוריון היה איש העלייה השניה, ממנהיגי תנועת העבודה , חבר במפלגות פועלי ציון ואהדות העבודה, מזכירה הכללי הראשון של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ומנהיגה הראשונה של מפא”י.

בתפקידו כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, עמד בראש הנהגת היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ובתפקידו כיושב ראש מנהלת העם, הכריז ב -1948 על הקמת מדינת ישראל.

עם הקמת המדינה, החל לפעול למען הממלכתיות, ובזמן מלחמת העצמאות החליט על פירוק המחתרות והחתם על הפקודה להקמת צה”ל .

על מנת לקיים צבא ממלכתי אחד  הורה להפגיז את האנייה  אלטלנה ופירק את מטה הפלמ”ח .

הוא הנהיג את מדינת ישראל כראש הממשלה וכשר הביטחון לאורך עשור ומחצה עד 1963 (מלבד פסק זמן בן שנתיים, בעבר 1953-1955).

בזמן כהונתו כראש ממשלה:

1.נחתם הסכם השילומים עם גרמניה.

2.נערך מבצע סיני.

3. ה מורכב הכור הגרעיני בדימונה.

4. נקלטו מאות-אלפי עולים.

לאחר התפטרותו מראשות הממשלה ופרישתו ממפא”י, הקים ב -1965 את רפ”י.

ב -1970 פרש מחיים הפוליטיים.

בן גוריון אהב ספרים והתעניינות   בתחּומים שונים, בחדר עבודתו מצוייה ִספרייה עצּומה ובה כ -20000
ספרים. בן גוריון ִּפרסם עשרֹות מאמרים וספרים, ִקייֵם בביתו חוג ללימודי
תָנָ”ְך, נפגש עם בני נוער ועוד.