היורשת מדלהי

חלק א’

1. גיבורת הספר “היורשת מדלהי” הינה סאפנה סינהה, צעירה בת 23 העובדת למחייתה כמוכרת בחנות למוצרי חשמל בכיכר קונאט שבעיר דלהי. סאפנה הינה האחות הבכורה מבין שלוש אחיות- ניהה האחות האמצעית ואלקה האחות הצעירה. אף על פי שכולן גרו באותה הבית אופיין היה שונה מאוד- סאפנה היא מרובעת ביישנית ומלומדת, ניהה היא שחצנית ויפה ואילו אלקה הייתה הרוח החופשית והחיה, שעמדה על שלה, ויכלה להתענג על הדברים הפשוטים ביותר. אב המשפחה, פראמוד סינהה, היה אדם נוקשה ביותר כלפי בנותיו עם ציפיות גבוהות מבנותיו אשר תיכנן את מסלול חייהן- סאפנה תגדל להיות עובדת מדינה, ניהה היפה תפתח קריירה של כתבת טלוויזיה ואלקה מלאמת החמלה תגדל להיות רופאה. שלושת הבנות למדו במנזר סנט תרזה. האבא עבד כמורה בכיר למתמטיקה באקדמיית וינדזור (פנימייה לבנים בלבד) שבניינטל, שם גרו במהלך תקופת ילדותן של הבנות. האווירה בביתם הייתה אווירה של משמעת ואחריות בליווי כללים ברורים בנושאים מסוימים .מעמד החוקים הנוקשים גבר על מעמד הרגשות. הכלל החשוב ביותר של האב נגע לבנים- האב התנגד נחרצות למערכת יחסים של אחת מבנותיו עם בן מהפנימייה בה הוא מלמד. בני הפנימייה התעיינו מאוד בשלושת הבנות אך סאפנה הייתה שקועה בלימודים, וניהה התייחסה אליהם בבוז מוחלט ואילו את ליבה של אלקה, נערה מתבגרת, תפס נער מהפנימייה. סאפנה הייתה הראשונה והיחידה שידעה על הקשר המתבשל של אחותה עם הנער. תחילה, סאפנה מצאה

בקבוק בושם של כריסטיאן דיור שאלקה קיבלה לכבוד יום הולדתה ה-15- בקבוק בושם אשר אף אחת מבנות המנזר לא יכלה להרשות לעצמה לקנות. לאחר מכן, תפסה את אלקה כותבת בחשאי מכתבים ומשלשלת אותם אל תיבת הדואר, ולבסוף, כאשר תפסה את אלקה ונער עם בגדי הפנימייה מתנשקים. כאשר סאפנה מקבלת את ההוכחה החותכת על הקשר של אחותה, היא מנסה לשכנע אותה לוותר על קשר בטענה שבגיל 15 לא מתאהבים. אלקה לא משתכנעת כל כך בקלות ומצהירה בפני סאפנה כי היא סומכת עליה שלא תגלה על הקשר לאבא. לאחר כשבועיים, סאפנה מצאה מעטפת ניילון שקופה ובה הסם הרואין בחדרה של אלקה. סאפנה מחליטה להתעמת עם אחותה הצעירה בנוגע לסם ומגלה כי בן זוגה הוא זה שהביא לה את הסם. בסוף העימות, סאפנה מחליטה כי הגיע הזמן שאביה יידע מהקשר של ביתו, וכמו כן על עישון הסמים. אלקה ציבה לאחותה אולטימטום שאם תספר על הקשר לאביהן היא תיטול את חייה. אף על פי האולטימטום, סאפנה מחליטה לשתף את אביה ובעקבות כך קמה מהומה בבית באותו הערב. לאחר חילופי דברים ואמירות קשות, אלקה מסתגרת בחדרה הנעול. ביום שלמחרת, יום הרפובליקה של הודו, אלקה ממשיכה להסתדר בחדרה. סאפנה דופקת על דלת חדרה מספר פעמים ולא מקבלת תשובה. לאחר מכן, סאפנה מחליטה לנסות להיכנס לחדרה של אלקה דרך החלון. לאחר שנכנסה סאפנה מוצאת את אלקה משתלשלת ממאוורר התקרה באמצעות צעיף צהוב וראשה שמוט הצידה. סאפנה, אחוזת בהלה, קוראת למשפחתה, וכולם מגלים את אלקה חסרת רוח חיים. המשפחה, מתקשה לקבל את מותה, ומחליטה לעבור דירה על מנת לפתוח דף חדש. אף על פי מעברם, מותה של אלקה המשיך להשפיע על כל בני המשפחה. בעקבות המוות, האב התחיל ללכת מתוך שינה וכך נהרג בתנועת דרכים ‘פגע וברח’.

היא מחליטה לעלות לחדר השינה שלו ולא מוצאת אותו גם שם, לבסוף היא נכנסת אל חדר האמבטיה שלו, בו היא מוצאת שלולית של דם שבטעות היא דורכת בתוכה. סאפנה מחפשת את מקור שלולית הדם ולבסוף מוצאת גופה על הרצפה לצד מיטתו אשר סכין עם ידית עץ נעוצה בבטנה. מהמקום שבו עמדה, סאפנה לא יכלה לזהות את הגופה, וברגע חסר מחשבה, סאפנה יוצאת מן הבית בבהלה מוחלטת. סאפנה חוזרת אל הבית חולים בו ניהה מאושפזת, וכעבור כמה שעות מגיעים שוטרים על מנת לעצור אותה בחשד לרצח של מר אצ’ריה. סאפנה ההמומה מהירצחו מתלווה על השוטרים אל תחנת המשטרה. מעצרה של סאפנה נמשך כשבעה ימים מלאי חקירות ולילות ללא שינה. בתום שבעת הימים, איי-קיו חאן, ניצב המשנה שמנהל את חקירתה, מודיע לה כי התיק נסגר עקב ראיות אשר מצביעות על נוכחותה בזירה ומאששות את השערת החוקרים כי סאפנה היא הרוצחת “היחידה לזיהוי פלילי אישרה שהדם של הנעליים שלך תואם את הדם של מר אצ’ריה.” “החוקרים גם אישרו שטביעות האצבעות שעל הסכין שבו נרצח מר אצ’ריה תואמות את טביעות האצבעות שלך”. סאפנה מתנגדת בתוקף לדבריו של נצ”מ חאן ומנסה להסביר לו את הקשר שלה אל הסכין (זהו סכין שקנתה מרוכל כחלק מהמבחן השלישי, והסכין כנראה הגיעה לידיו של ראנה- עוזרו האישי של מר אצ’ריה). ואף מעלה את ההצעה כי זו התאבדות וכי הכל חלק מהמבחן השביעי. אף על פי הסברה, נצ”מ חאן מחליט לשלוח אותה אל תא המעצר מלווה בבחורה הנקראת פושפה טהנאנווי- שוטרת אשר צמודה אל סאפנה מהגעתה אל תחנת המשטרה. פושפה מובילה את סאפנה אל תא המעצר המצחין והמדכא, אך סאפנה מרגישה שלא תוכל לשהות בתא ומקבלת אישור מיוחד מנצ”מ חאן להשתמש  בשירותים של נשות הצוות. בנוסף מגיעה הידיעה, כי וינאי מוהן אצ’ריה הוא העומד בראש חברת ‘אטלס’, חברת הקש שעומדת במרכז כל ההונאות הגדולות שהתרחשו. בעקבות כך, סאפנה מתעמתת עם ראנה ובמהלך שיחתם מגלה כי מר אצ’ריה היה חולה בסרטן בלבלב.

סאפנה עוברת חקירות רבות וצולבות המלוות באיומים רבים אך לרגע לא מודה במעשה ועומדת על שלה. במהלך תקופת מעצרה, מבקרת אותה אימה, עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית (שלא מפספס את ההזדמנות לומר לה כי מצבה אינה נראה טוב מבחינה משפטית), לורן- חברתה הטובה מלווה בנער בשם גודו, נער אותו הכירו במהלך אחד המבחנים, ונירמלה בן, שכנתה מן הבניין אשר סאפנה מחשיבה אותו כאמה השנייה, אשר הפכה למפורסמת בשל מחאה שערכה נגד חברת אטלס. נירמלה בן מנסה להריע את סאפנה וזורעת בה תקווה. בסוף פגישתן נירמלה בן מחליקה אל ידה של סאפנה מפתח קטן, סאפנה לא מבינה מה הוא המפתח ולמה נירמלה בן נתנה לה אותו ונראה כי הקלפטומניות של נירמלה בן חזרה שוב. במהלך הלילה של אותו היום, סאפנה מתקשה להירדם ומקבלת שיחה מפתיעה מקאראן, חברה שטס לאמריקה. שיחתו מעניקה לסאפנה נחישות, אומץ ותקווה. בהמשך אותו הלילה, סאפנה מוכרחה ללכת לשירותים וקוראת לפושפה העייפה על מנת שתוציא אותה מהתא ותיקח אותה אל השירותים. כאשר סאפנה נכנסת אל תא השירותים היא מכניסה את ידה לכיסה ונזכרת במפתח שקיבלה, ומבינה כי זהו המפתח לשירותים אשר יכול להובילה אל החופש. סאפנה מחליטה לפתוח את דלת השירותים הנעולה, ומתגנבת אל מחוץ לשירותים מבלי שפושפה הישנה תשים לב.

סאפנה מצליחה לצאת אל מחוץ לתחנת המשטרה מבלי להיתפס לבושה במדי שוטרת וחמושה באקדח שמצאה בדרכה החוצה מן התחנה. סאפנה עולה על אוטו ריקשה ומבינה כי כרגע עתידה תלוי בידיה. סאפנה מבחינה במחסומים שהציבה המשטרה באמצע הדרך ובסירנות הנובעות מתוך ניידות ללא הפסקה. סאפנה מבקשת מנהג האוטו ריקשה לעצור ולהורידה עוד לפני שהגיעו אל היעד. סאפנה מחליטה לברוח אל היער ולאחר שלוש שעות של ריצה ביער, היא מחליטה ללכת אל דירתו של ראנה. לפני הגעתה אל דירתו היא פושטת את מדי השוטרת ונשארת עם חליפת הסלוור שלה. היא מגיעה אל דירתו של ראנה בבוקר, ומשקרת על זהותה לשומר הבניין על מנת שתוכל להיכנס.

סאפנה מריצה בראשה את התסריט האידיאלי ביותר- היא תאלץ אותו לספר לה את האמת באיון האקדח, תתקשר לנצ”מ חאן, תבקש ממנו להקליט את הווידוי של ראנה ובכך תוריד מעליה את האשמה. אך הדקות חולפות ואין מענה מתוך הדירה. בדיוק כשהיא כבר רוצה לעזוב את המקום, היא מבינה בקבוצת רצים וביניהם ראנה. ראנה נפרד מקבוצתו, ומחכה להפוגה בתנועת כלי הרכב על מנת שיוכל לחצות את הכביש. באותו הזמן, ראנה מקבל שיחת טלפון ומבלי משים למשאית הנוסעת, הוא חוצה את הכביש. גופו שרוע על הרצפה וטלפונו מרוסק בצדו האחר של הכביש ואילו המשאית לא עצרה ולו לרגע אחד אלא המשיכה לנסוע ואף הגבירה מהירותה. סאפנה מחליטה לרדת אל הכביש בחוסר אונים מוחלט, וכשהיא מגיעה לראנה הוא עדיין חי. ראנה מופתע לראותה ובמלמול הוא אומר לה כי מישהו רימה אותו, ומבקש ממנה סליחה. לאחר מכן דופקו מאט ונעצר סופית. סביבם נוצר קהל גדול של אנשים מלאים בתהיות ושאלות, ולאט לאט האנשים מגלים סאפנה הינה הבחורה שרצחה את וינאי מוהן אצ’ריה. סאפנה מתחילה לברוח מן המקום אך מספר אנשים רודפים אחריה ובמהלך הבריחה סאפנה מאבדת את האקדח. לפתע, מגיחה ליד סאפנה מכוניתו בתוכה קול המאיץ בה להיכנס אל תוך הרכב. סאפנה אכן נכנסת אל תוך הרכב ומגלה שם את שאליני גרובר- כתבת מ”סאנלייט טי-וי” אותה פגשה במהלך המבחן הראשון ושמרה איתי על קשר מאז ואת נהגה. שאליני מספרת לסאפנה חברתה כי היא מתצפתת על ביתו של ראנה במשך יומיים  על מנת להוכיח קשר בינו לבין הרצח של מר אצ’ריה.  וכשהיא ראתה אותה בורחת מן האנשים היא החליטה כי היא הולכת לעזור לה להימלט. שאליני משתפת אותה כי היא מצאה קשר בין קארק סוואפן- הבעלים של “אינדוס מובייל” לבין ראנה אך לא הבינה מה הוא סוג הקשר ולמה הקשר נוצר. לאחר זמן מה, הם מבחינים כי שלוש ניידות עוקבות אחרי הרכב. שאליני מבינה כי לא תוכל להגיע אל מקום המילוט שתכננה עבור סאפנה ומורידה אותה באמצע הדרך מבלי שהניידות ישימו לב עם תיק חירום ובו יש קצת כסף, בגדים להחלפה, נייר טואלט, פנס, אולר ונייר דבק.

סאפנה מחליטה ללכת אל מקדש הנומן ושם שוהה במשך כתשע שעות. סאפנה יוצאת מן המקדש בשעת ערביים וקונה לעצמה אוכל בדוכן. לאחר שמבחינה בכמה שוטרים עם תמונה, סאפנה מחליטה לעלות על אוטובוס ולנסוע לניינטל- עיר ילדותה. סאפנה מגיעה אל ניינטל עם עלות השחר ומחליטה לחזור ולהשתכן בביתה הישן שבאקדמיה. הבית לא נראה כלל כפי שזכרה אותו- הקירות מלאים עובש וירוקת, המרפסת מלאה באשפה שנאספה ומין הבית עולה ריח מצחין. במהלך שהותה בביתה, סאפנה מחליטה לעשות מעשה הדורש ממנה אומץ ומאמצים נפשיים רבים- להיכנס אל חדרה של אלקה בפעם הראשונה לאחר מותה הטראגי. סאפנה מוצאת בחדרה שלל מכתבים מהירן- אהבת נעורה של אלקה ותמונות של השניים יחד. באחת מן התמונות, ישנו כיתוב “אלקה סינהה+ הירן קארק= סיפור האהבה הגדול ביותר בעולם”, סאפנה מגלה כי אהובה של אלקה הינו בנו של הבעלים של “אינדוס מובייל”, ונזכר כי רגע לפני שאביה מת הוא מלמל את המילה הירן. סאפנה יוצאת מן האקדמיה מלאה בנחישות לחשוף את הקשר בין האירועים ואת הצדק. במהלך נסיעתה לדלהי, סאפנה מתקשרת אל חברתה לורן ומבקשת ממנה למסור לגודו הנער שיגיע אל בניינה במתחם LIG בבוקר שלמחרת. סאפנה מגיעה אל הבניין בבוקר לאחר נסיעתה ושם פוגשת את גודו. סאפנה מובילה את שניהם לדירה B-35 דירתו הישנה של קאראן לפני שעזב לאמריקה. סאפנה מבקשת מגודו לפתוח את מנעול הדירה (במהלך הספר אנו מגלים כי כישרונו של גודו הוא לייצר מנעולים וכמו כן גם לפתוח אותם). גודו מצליח לפתוח את המנעול, וסאפנה נכנסת לראשונה בחייה לדירתו של חברה קאראן. סאפנה חוצה את הסלון, המטבח, ומגיעה לחדר שנמצא בבית. סאפנה, מדליקה את האור ונדהמת לנוכח מראה עיניה. החדר כולו מוקדש לאלקה, תמונות ענק עוטפות את הקירות, צעיף צהוב התואם לצעיף שבעזרתו אלקה תלתה עצמה מן המאוורר נמצא בפינת החדר. בנוסף, ישנן תמונות איומות של שלדים, נחשים, חיות שטניות מוות ודם. סאפנה עורכת חיפוש נרחב בחדר ומוצאת כסף מזומן, הרבה קוקאין, ועשרות מכתבים שנכתבו מאלקה להירן.

סאפנה שקועה כל כך בקריאת המכתבים, שלא שמה לב כלל שהדלת נפתחה ואדם נכנס. קנה אקדח מוצמד אל גבה לפני שמספיקה לשם לב. האדם הינו קאראן, כלומר הירן. תחילה, הירן בודק כי אין על סאפנה מכשיר ציתות ורק לאחר מכן מתחיל לדבר. סאפנה מגלה כי הירן הוא בן 20, וכלל לא עזב את דלהי. היא מגלה כי יום לפני מותה של אלקה, הירן והיא תיכנו לברוח ולהתחתן והצעיף הצהוב היה אמור להוות כקשר הנישואים שלהם, ולכן יש אחד לו אחד לה. יתרה מכך, הירן מספר לה כי מותו של אלקה טלטל את עולמו ומטרתו היחידה מאז הינה לנקום את דמה. ראשית, נקם באביה בכך שפיתה אותו להיכנס לפארק הצבאים ובעקבות כך נידרס על ידי משאית. שנית, הוא נקם בניהה- הוא האדם ששפך על פניה חומצה. ואת הנקמה האחרונה שמר לה, למי שלדעתו בגדה באלקה. בנוסף, סאפנה מגלה כי הוא האחראי למותו של מר אצ’ריה, כמו כן, הוא האדם שדאג להפלילה באמצעות הסכין. במהלך השיחה, סאפנה מסיקה כי חברת “אינדוס” הייתה המסווה של חברת “אטלס”, מסקנה שמתגלה כנכונה. במהלך השיחה מתגלה דבר נוסף, ראנה שיתף פעולה עם ראנה וכך הגיעו המסמכים של אטלס אל כספתו של מר אצ’ריה. כמו כן, הירן אחראי גם למותו של ראנה. לבסוף, סאפנה ברגע של תעוזה מעיפה את ערימת המכתבים על הירן, דבר המהמם אותו לכמה רגעים אך היא לא מצליחה לברוח. הירן, חסר סבלנות מרים את אקדחו אל עבר סאפנה ומכוון ישר על פניה. סאפנה מרגישה שזה הסוף, ומתנחמת בכך שתוכל לפגוש סוף סוף את אביה ואחותה אלקה. הירן תוקע את האקדח בפיה של סאפנה, ממלמל כמה קללות, לוחץ על ההדק וקול ירייה נשמע. הדבר הבא שסאפנה רואה הוא את הירן מועד ומבט מופתע על פניו. הוא אוחז בכתפו השמאלית שוטטת הדם. נצ”מ חאן ושאליני גרובר פורצים לחדר ושאליני ניגשת ומחבקת את סאפנה ההמומה. שאליני מספרת לה כי התיק הוא למעשה ערכת ריגול שלמה הכוללת מצלמה מזערית, טייפ קטנטן ומספר רמקולים.

הירן נלקח על ידי השוטרים וסאפנה מרגישה כי מסעה הסתיים, היא מרכישה שלמה ומלאת תקווה אל הבאות.

בספר ישנו אפילוג- האפילוג הוא הפרק בסוף הספר המתאר מה קורה לאחר תקופה (שנים מספר) אחרי עלילת הספר. בתחילת האפילוג אנו מקבלים מידע על מצב הדמויות כשלושה חודשים לאחר מאורעות החודש יוני. לסאפנה, יש בית חדש בסאקט. היא מצאה משרה בתור עורכת ספרי פרוזה ב”פליביקון” (הוצאת ספרים קטנה ומבוקשת), והיא מאושרת מההזדמנות שלה להגשים את חלומה ולעשות משהו שהיא אוהבת. מלבד עבודתה כעורכת, היא עומלת גם על ספר ביכורים שלה, שלמעשה מתאר את ששת החודשים הסוערים בחייה. הכסף שהיא מקבלת כחלק מעבודתה איפשר לה להתחיל בתהליך שיקום פניה של ניהה. אמה, הצטרפה לחברתה הטובה, נירמלה בן, וגרה יחד איתה בגנדהי ניקטאן. בעקבות השינוי שעברה, ישנו שיפור משמעותי במצב בריאותה וכן גם במצבה הנפשי. שאליני גרובר, קיבלה את פרס האומץ לעיתונאים ואילו בקשת השחרור בערבות שהגישו הירן וסוואפן קארק נדחתה שוב. בסוף התיאור, דפיקה נשמעת על דלת ביתה של סאפנה. סאפנה, בטוחה שזהו עוד כתב חטטן אך נדהמת לנוכח מראה עיניה, זהו אג’אי קרישנה אצ’ריה, אחיו של וינאי מוהן. דמיונו העז לוינאי מוהן גרם לסאפנה לחשוב כי היא הוזה ומדמיינת. אג’אי קרישנה מבין את בלבולה, וממהר להציג את עצמו בפניה. הוא מודה כי מותו של אחיו גרם לו לעשות חשבון נפש עצמי נוקב דבר ההוביל לשינוי בכל אורח חייו. סאפנה ההמומה מבינה לליבו, ומעלה את השערתה כי ראנה היה החפרפרת של אג’אי קרישנה. אג’אי מאשש את השערתה ומכה על חטאו. אג’אי קרישנה חושף את סיבת הגעתו בפני סאפנה ומשתף אותה כי מצא מכתב שנכתב על ידי אחיו יום לפני הירצחו (10 ביוני) וממוען אליה. אג’אי מודה כי האיחור במסירת המכתב היא אשמתו כי רק אתמול עשה סדר במסמכיו של אחיו. סאפנה מקבלת לידיה את המכתב. במכתב, וינאי מוהן חושף בפניה כי היה לו גידול בלבלב אשר שלח גרורות אל בלוטות הלימפה שנמצאות סביב הלבלב, לכבד ולריאות.

הוא מודה כי ימיו ספורים וסיכוייו לשרוד נמוכים ביותר. הוא מספר לה למה בחר דווקא בה כמועמדת לרשת את כסאו. הוא משתף אותה כי הוא שייך לקבוצת דם נדירה וב-23 באוגוסט נאלץ לעבור ניתוח חירום, אך באף בנק דם שבדלהי לא היו חמש מנות דם מהסוג שלו, הרופאים היו קרובים לייאוש וכך גם הוא עצמו, עד שספאנה הופיעה ותרמה חמש מנות דם ובכך חייו ניצלו. באותו היום, גמלה בליבו ההחלטה למנות את סאפנה למנכ”לית (אף פעם לא היו עוד מתמודדים לתפקיד). שבעת המבחנים שהציב לה היו על מנת להכשירה לתפקיד, ובנוסף, הוא לא רצה להעניק לה את התפקיד כמתנה אלא כהישג שלה. במהלך המכתב הוא מעביר לה את הלקח האחרון- חוכמה, לקח אותו הייתה אמורה ללמוד כחלק מהמבחן השביעי שלצערו לא הספיק לתכנן. בסופו של הכתב, מר וינאי מוהן אצ’ריה מוכיח כי הוא עומד מאחורי מילותיו וממנה אותה באופן רשמי כמנכ”לית לקבוצת ABC. סאפנה, מרוגשת עד דמעות מסיימת לקרוא את מכתבו ומאושרת שזכתה לקרוא את המכתב. אג’אי קרישנה מודה כי לא הגיע לדירת רק על מנת להביא לה את המכתב אלא להציע לה את אותה ההצעה שאחיו הציעה לה, רק הפעם בלי כל המבחנים. התשובה של סאפנה מגיעה אל אג’אי קרישנה תוך מספר שניות, התשובה היא לא. אג’אי מופתע מתשובתה, בייחוד לאחר שציין את משכורתה לשנה, אך סאפנה חוזרת על תשובתה ומסבירה כי היא לא מתאימה לעולם העסקים. אג’אי סבור כי היא לא מעריכה עצמה מספיק אך סאפנה, בטוחה וסמוכה על קולה הפנימי בדיוק כפי שמר וינאי מוהן היה רוצה שתעשה. אג’אי מכבד את רצונה ועוזב את דירתה. סאפנה מסכמת ואומרת כי אין בה שום חרטה, היא מבינה שעל מנת להיות מאושר צריך הרבה יותר מכסף. ומצהירה כי היא יודעת בדיוק מי היא ומה היא רוצה להיות. היא מודעת כי אומנם עברה שבעה מבחנים, אך החיים יביאו לה כל יום עוד ועוד מבחנים שאותם תצטרך לעבור אך היא מוכנה לקראתם. היא משתפת כי אינה מאמינה במזל אלא מאמינה בעצמה, ואולי החיים לא תמיד נותנים את מה שאנו רוצים אך הם תמיד נותנים לנו את מה שאנו ראויים לקבל.

אנו מגדירות את הסוף כ”סוף טוב” משום שניתן לראות כי בסוף הכל בא על מקומו בשלום למרות הקשיים שנתקלו בהם הדמויות במהלך הסיפור. סאפנה, מצליחה להוכיח את חפותה לאחר מאמצים רבים ומחשבות על ייאוש, קושי ואכזבה. היא מתחילה להגשימה את חלומה, להיות סופרת ואף עברה דירה. ניהה, מתחילה בתהליך שיקום פניה מהחומצה באמצעות משכורתה של אחותה, ונראה כי זהו עניין של חודשים בודדים עד שתחזור למסלול חייה הרגיל. מצבה הבריאותי והנפשי של אמה מתייצב ומשתפר והיא עוברת לגור יחד עם נירמלה בן. הירן ואביו נכנסו לכלא ולא נראה כי הם עומדים לצאת אל החופשי בשני העשורים הקרובים. כלומר, הצדק האישי של כל דמות נעשה. ניתן לראות, כי כל דמות נמצאת בדיוק איפה שהיא אמורה להיות וכי העבודה תמיד משתלמת (לטוב ולרע). אומנם, סאפנה מגלה את אישיותו האמיתית של הירן, שמטרתו היחידה הייתה להכאיב ,לנקום ולחבל במשפחתה. הירן היה אדם שהחשיבה אותו כחברה הטוב ביותר ואף התאהבה בו בסתר, אדם אשר סיפרה לו את סודותיה הכמוסים ביותר ואף היה משענתה לאורך תקופה ארוכה. זוהי תגלית קשה וכואבת, בייחוד לסאפנה אשר חוותה מספר אבדות לאורך השנים האחרונות. אך לדעתנו, זהו  הדבר הטוב ביותר שיכל לקרות לה משום שכך היא מגלה מי הם חבריה האמיתיים, על מי היא יכולה לסמוך ולהישען שצריך ויודעת שהיא מוקפת באנשים שהיא חשובה להם ואהובה עליהם.

יתרה מכך, הסוף הפתיע אותנו עד כדי תדהמה מוחלטת ושיחות ללא הפסקה הכוללות ניתוחים של כל אחת (ואמירות מרובות כמו “אני לא מאמינה” ו”לא יכול להיות”). הסוף הפתיע אותנו עד כדי כך מכמה סיבות. ראשית, הירצחו המפתיע והטראגי של של מר אצ’ריה. שנית, חשיפת האישיות האמיתית של קאראן, חשיפתו גרמה לנו לפקפק בכל אשר ידענו משום שהיה דמות יציבה בחייה של סאפנה ולא היה שום רמז לחשיפתו. בנוסף, המעשים אשר עשה ותכנן הותירו אותנו המומות (מתיכנון הרצח של אביה של סאפנה ועד הפללתה של סאפנה ברצח של מר אצ’ריה) ולבסוף, סיבתו של מר אצ’ריה להעמדת סאפנה כמועמדת למנכ”לית של עסקו. בהסתכלות לאחור, לאחר קריאת כל הספר, אנו יכולות לזהות רמזים מסוימים לסיום (למשל: צסאפנה אינה נכנסה מעולם לדירתו של קאראן במהלך הקשר שלהם כידידים).

חלק ב’

אנו בחרנו בשיר ‘אלוף העולם’ כיצירה המתכתבת עם היצירה שלנו, ‘היורשת מדלהי’.

אלוף העולם הוא שיר שכתב וביצע חנן בן ארי, השיר יצא לאור ב-17 בפברואר 2019. לכבוד יציאת השיר, חנן בן ארי התראיין לאתרים שונים וסיפר “אני אלוף העולם בליפול ולקום”, “מגיל קטן אני חווה מין פרפקציוניזם כזה שמפיל אותי למטה ודוחף אותי חזרה לעלות”. בנוסף הצהיר כי “הרגשתי שאם אני לא אפסיק להדחיק ולהשתיק את החולשות שלי, אז זה אולי יצטלם ויתראיין טוב, אבל זה לא ילך לשום מקום.” וכך בעצם נכתב השיר.

מילות השיר נגעו בליבם של הרבה מאוד אנשים ולכן, חנן בן ארי החליט להקליט גירסה נוספת לשיר הפעם עם משפחות נפגעות טרור כחלק מקמפיין גיוס המונים במטרה להרחיב את פעילות עמותת משפחה אחת (ארגון סיוע מרכזי לנפגעי טרור).

חנן בן ארי מנסה להיות כמה שיותר קרוב לאמת שלו וגם לחשוף אותה. הוא עושה חשבון נפש בשיר- הוא חי בין נפילה לקימה עם אלף רגשות סותרים בין היאוש של אתמול ובין תחושת ההתעוררות לחיים של המחר. הוא מנסה לגעת בעצמו, בחולשותיו, והשיר הזה הוא שיר של בחינה עצמית שמשדר אמת- ביטחון וגם חוסר ביטחון. השיר נוגע בנקודות הרגישות של כולנו. כולנו אלופים בטעויות, בנפילות, בדיבורים ובכעסים.

במהלך כל הסיפור, מתחילתו ועד סופו אנו נחשפים לאופי הייחודי של סאפנה- היא החלטית, עובדת קשה עבור רצונותיה, אינה מתפשרת, נאמנה לערכיה, ריאליסטית וכמו כן, לא מוותרת על מטרותיה.

היצירה של חנן בן ארי מתארת את סיפור הניצחון האישי של סאפנה, כמו חנן בשיר גם סאפנה מתמודדת עם כישלונות, פחדים ותקוות.

היא מתמודדת עם התאבדות אחותה, המעבר למקום חדש ושונה מכל מה שהכירה עד עכשיו, עם מות אביה ובעקבותיו גם העוני הקשה שבו היא ומשפחתה נאלצו לחיות. היא מתמודדת עם הוויתור על לימודיה וחלומותייה, על תחושת בגידה שמגיעה ממקום לא צפוי וכמו כן גם ההתמודדות עם שבעת המבחנים הקשים שמציב מולה מר אצ’ריה, מבחנים הבודקים את יכולותייה וכך גם מעמידים אותה בבחירות קשות מאוד המשפיעות בצורה ניכרת על חייה והתייחסותה לחברה.

סאפנה מדחיקה את הדברים שהיא עוברת בחיי היום יום, היא מנסה ורוצה לחיות בהווה ולהמשיך לעתיד ולא להיות תקועה בעבר.

הפזמון של השיר מתקשר בצורה ישירה עם הסיפור של סאפנה.

“אני אלוף העולם בליפול ולקום כמו גדול”-בתחילת הסיפור אנו נחשפים לסיפור הקשה של סאפנה, אחותה הקטנה מתאבדת בעקבות מעשה שלה, דבר קשה מנשוא. הידיעה שאחותה הקטנה כבר לא בחיים באשמתה היא ידיעה נוראית עבורה וכמובן גם עבור כל אדם אחר. למרות הטרגדיה הקשה הפוקדת אותה ואת משפחתה, היא לא מוותרת ומחליטה להמשיך לחיות את חייה כפי שאלקה הייתה רוצה.

“את תראי, כמו עוף חול אני נשרף, אבל בוחר בכל יום להמשיך לחיות”- במשך הסיפור סאפנה עוברת חוויות קשות המותירות אותה בכל פעם מחדש חסרת כוחות לחיים הקשים אותם היא חיה. במשך הסיפור הקוראים נתונים לעובדה כי היא חושבת לא פעם ליטול את חייה ולוותר אך לבסוף היא בוחרת להמשיך להילחם ולא לוותר גם כאשר קשה, ולא משנה עד כמה.

“אני אלוף העולם בלרצות לפחות לנסות”- לאורך כל הסיפור ניתן לשים לב לתכונת אופי אחת מאוד בולטת אצל סאפנה- היא כל הזמן מחפשת אחר הצדק. ולשם כך ניתן להביא הרבה דוגמאות מהסיפור, למשל: אחותה של סאפנה, ניהה מתקבלת לתחרות ריאליטי-שירה מאוד מוכרת. אחד השופטים בתחרות הוא ראג’י, זמר וכותב שלאחר תאונה מצערת עם מעריצה נותר עיוור לגמרי. ניהה מתקבלת לקבוצתו של ראג’י ועוברת את השלב הראשון בתחרות שלאחריו היא צריכה להגע לביתו של ראג’י (היא מגיעה יחדיו עם סאפנה) במטרה לעבוד על השיר הבא אותו תשיר בתוכנית. ראג’י מסמם את סאפנה ומנסה לתקוף מינית את ניהה, אך במזל סאפנה נחלצת לעזרתה בזמן ועוצרת את ראג’י וכך היא גם מוכיחה לעיניי כל צופי התוכנית כי ראג’י לא עיוור כפי שהוא מתיימר להיות ולמעשה חושפת את הצדק במקרה זה.

“אחרי ההפסדים הניצחון הרבה יותר מתוק”- נקודת הפתיחה בחיים של סאפנה היא נקודת פתיחה לא כל-כך טובה. מאז ילדותה היא חיה בצמצום ולאחר מות אביה שהיה המפרנס העיקרי של הבית המשפחה הייתה צריכה להצטמצם עוד יותר ולעבור לגור בשכונה העגמומה ביותר בדלהי (המצב הכלכלי שלהם היה כל-כך גרוע שאפילו שם הן לא יכלו להרשות לעצמן לרכוש דירה ולכן גרו בחינם בבית של הדוד שלהן). סאפנה נאלצה לוותר על לימודיה האקדמיים וללכת לפרנס את המשפחה כאחות הבכורה בבית.

בסוף הסיפור סאפנה נלחמת כדי להוכיח את חפותה מהרצח של מר אצ’ריה, לאחר הרבה ניסיונות כושלים היא מחליטה לברוח מבית הכלא בו הייתה עצורה בעזרתה של נירמלה-בן (שכנתה לשעבר) וללכת לביתו של ראנה, האיש היחיד שיכול לעזור לה להוכיח את חפותה. אך כאשר היא מגיעה לביתו היא רואה שהוא נדרס למוות. בנקודה זו היא מאבדת כל תקווה, תוך כדי שהמשטרה רודפת אחריה היא פוגשת את העיתונאית שאליני גרובר (שתיהן חשפו יחדיו ניסיון לרצח על רקכ עבוד במשפחה בעיירה מיושנת, כחלק מהמבחן הראשון של סאפנה). העיתונאית עוזרת לסאפנה לחמוק מן המשטרה ומוסרת לה תיק חירום שבו יש כסף, בגדים להחלפה, אולר ובדיעבד מתגלה כי בתיק קיים גם מכשיר ציתות והקלטה. היא ממשיכה לברוח מהמשטרה ולבסוף מגלה כי האדם האחראי למות אביה, ושפיכת החומצה על פניה של אחותה הוא בכלל לא מר אצ’ריה, אלא קאראן זה שהיה חברה הטוב יותר. הוא מנסה לרצוח אותה אך בזכות מכשיר הציתות הקיים בתיק סאפנה ניצלת על יד העיתונאית וכך גם חפותה נחשפת.

בסוף הסיפור היא מגיעה למקום טוב בחייה- היא גרה בדירה משלה באיזור יחסית טוב, עובדת בעבודה שהיא אוהבת ומאושרת. וזה בעצם הניצחון המתוק שלה

חלק ג’-יובל:

1. הציטוט שבחרתי הוא: “איך זה שהאנשים הכי קרובים לנו הם אלה שפוגעים בנו יותר מכל?”

במהלך המבחן השישי, מתגלה אצל אימה של סאפנה מחלת אי- ספיקת כליות סופנית והיא זקוקה להשתלת כלייה באופן מיידי.

שתי האחיות מתלבטות ביניהן מי תתרום לאימן את הכלייה.

 לבסוף הן מחליטות לקנות כלייה באופן לא חוקי, מחברה שסוחרת באיברים של אנשים עניים. סאפנה מחליטה לעקוב אחר אישה המתגלה לאחר- מכן כמוכרת הכלייה לאימה.

היא מגיעה לבית קטן וצנוע הנתון לשמירה, דבר המעורר את סקרנותה. היא משקרת לשומר ונכנסת לתוך המבנה, שם היא מגלה אדם צעיר שנאנק מכאבים ומצהיר כי אם היה יודע שכל-כך יכאב לו, לא היה מוכר את כלייתו.

כאשר היא ממשיכה להסתובב במבנה הקטן היא מגלה עוד ועוד אנשים במצב דומה.

סאפנה מזועזעת עד עמקי נשמתה מהמראות הקשים ומהעובדה שמתנהל מולה שוק שחור של כליות, שבו משכנעים אביונים אומללים למכור את הכליות שלהם תמורת כסף לו הם זקוקים. ולכן היא מחליטה לוותר על קניית הכלייה ולתרום בעצמה את הכלייה, היא רוצה לשמור על מצפונה נקי. לאחר הניתוח, היא מתעוררת ומגלה לצד מיטתה את מר אצ’רה והוא מברך אותה על כך שעברה את המבחן השישי- מבחן ההחלטיות.

הוא מספר לה כי ד”ר מיטל עובד עבורו ושלא היה שום ניתוח, וכך היא מגלה שלאימה אין מחלת כליות והיא בריאה.

היא שואלת את מר אצ’רה מתי התחילה ההצגה והוא מספר לה שהיא החלה מהרגע הראשון- מהיום שבו ביקש מדודה לפנות אותן מדירתו.

הוא מסביר לה כי הוא אירגן את כל המבחנים כדי לדעת שהיא קורצה מהחומר שיאפשר לה לשרוד בעולם העסקים הקשוח והמבלבל.

סאפנה מתעמתת עם מר אצ’ריה, היא מטיחה בפניו האשמות שהוא עובד עליה בעיניים ובתגובה הוא מוציא תצלומים של קאראן (חברה הטוב ביותר) בו ניתן לראות אותו מתנשק עם אחותה הקטנה ניהה והיא חשה נבגדת ופגועה.

ולכן היא מהרהרת בליבה “איך זה שהאנשים הכי קרובים לנו הם אלה שפוגעים בנו יותר מכל?” היא לא מבינה מדוע קאראן בחר דווקא בניהה, כאשר ידע שגם היא רוצה אותו.

התרמית של מר אצ’רה מתגמדת לעומת הבגידה הנוראית של קאראן ולהפרת האמון המחליאה של ניהה.

תחילה היא חושבת שהתצלומים הם עוד אחד מן המבחנים שלו אך מהר מאוד היא מבינה שלא. בחרתי בציטוט זה מכיוון שכל אדם נפגע או ייפגע מאדם הקרוב אליו.

ציטוט מאוד דומה הוא: “שמור אותי מאוהבי ומשונאי אשמר בעצמי”- דוד המלך פונה ל-ה’ ומבקש ממנו עזרה במשהו שהוא מתקשה בו, הוא אומר ל-ה’ שמור אותי מאוהבי, מאלה שכביכול מראים לי שהם אוהבים אותי ובתוך ליבם שונאים אותי, בזה אני זקוק לעזרה. ומשונאי אשמר בעצמי, את השונאים שלי אני רואה בעיניי, ולכן יהיה לי יותר קל להישמר מפניהם, אני לא אצפה מהם לדבר.

ועל זה נאמר ‘סכין בגב’- דווקא כשאנחנו מסובבים את גבנו לאוהבינו, שכן את זה אנו עושים כי הם מאוהבינו, דווקא שם הכאב גדול שבעתיים, לא כואב לקבל מכה מאויב אבל מאוהב זה כבר מאוד כואב.

הדמות אותה בחרתי עבור כתיבת הבלוג היא: וינאי מוהן אצ’רה- התעשיין 2. העשיר, לאחר מפגשו הראשון עם סאפנה (הבלוג נכתב מנקודת מבטו האישית).

יום שישי, 10 בדצמבר

שלום בלוג, כמו בכל יום אני מעוניין לספר לך על השתלשלות היום שלי, רק שהפעם זה היה יום שונה. לאחר הרבה מאמצים מצאתי אותה, את הצעירה מדלהי שהצילה את חיי לא לפני זמן רב. כדי להציע לה הצעה שתשנה את חייה, לנסות לגמול לה על כך שהצילה את חיי, למרות שהיא לא מודעת לעובדה הזו.

מצאתי אותה במקדש העתיק של האל הקוף הנומן. המקש היה הומה אנשים במידה יוצאת דופן יחסית ליום שיש אחר- הצהריים.

התקרבתי אליה ושאלתי אותה האם אני יכול לדבר איתה, היא הגיבה יחסית טוב ביחס למה שציפיתי, הרי בימינו כאשר גבר זר מתקרב לבחורה היא מתיזה עליו ספריי פלפל יש לעיניים.

אמרתי לה את שמי וסיפרתי לי שאני הבעלים של תאגיד אצ’רה- קבוצת ABC.

הצעתי לה את ההצעה הגדולה שיכולה לשנות את חייה מקצה לקצה, הזדמנות חד פעמית- הזדמנות להיות המנכ”לית הבאה של הקבוצה.

כמובן שהיא לא האמינה לי, הרי מי היה מציע אימפריה ששווה עשרה מיליארד דולר לזר ברחוב?

ולכן הצגתי לה את כרטיס הביקור שלי, בתקווה שזה ישכנע אותה, אך גם זה לא צלח.

חשבתי כיצד אני יכול להוכיח לה את זהותי, ולקחתי אותה לרכב המפואר שלי ולהראות לה את השומר, הנהג האישי ואת המגזין של ‘ביזנס טיימס’ עם תמונתי שמעליה כתוב בגדול “איש העסקים של השנה”, בשלב זה כבר ניתן היה לראות כי היא משוכנעת, ומבינה כי אני הוא מי שאני מנסה להסביר לה שאני, אך היא עדיין לא מבינה מה רצוני ממנה.

אנחנו מתיישבים בבית קפה ושם אני מבקש ממנה שתספר מעט על עצמה, והיא מספרת.

היא מספרת לי את שמה, גילה, מה למדה, במה היא עובדת והיכן היא מתגוררת.

אני מספר לה מדוע אני מחפש כבר מרגע זה מנכ”ל חדש, אך לא את הסיבה האמיתית.

הסברתי לה שאני מחפש מנכ”ל חדש מפני שאני מבוגר, לא סיפרתי לה שזה בגלל שאובחנתי לא מזמן כחולה סרטן ושזמני כאן קצוב בהחלט.

היא מסתקרנת ושואלת מדוע דווקא היא? למה לא בני או ביתי?

אז אני מספר לי שביתי היחידה ואשתי נהרגו בתאונת מטוס לפני 18 שנים.

היא לא מוותרת ושואלת את השאלות הקשות ביותר. “אתה תמיד מקבל החלטות חשובות על סמך גחמות של רגע?” ולכל שאלותיה מהקלות ועד הקשות אני נאלץ לענות, הרי אני רוצה אותה בתור המנכ”לית הבאה של הקבוצה שהקמתי במו ידי.

לאחר שאני נותן לכל שאלותיה תשובות אשר מספקות אותה, אני מספר לה על הדרך שתצטרך לעבור על מנת להפוך למנכ”לית הבאה של חברת ABC -7 המבחנים.

אני מסביר לה כי אלו הם מבחנים שנועדו לאמוד את האומץ שלה ואת הפוטנציאל שלה להיות מנכ”לית. ושהיא לא תצטרך לעשות דבר שלא הייתה עושה בחייה הרגילים, לא לגנוב, ולא לעשות דבר לא חוקי, ושבעצם היא לא תהיה ערה לקיומם של המבחנים האלו.

להפתעתי הרבה, היא לא מעוניינת בהצעתי בטענה שהיא לא חמדנית ואינה מעוניינת בכספי.

בכעס רב אני מצהיר בפניה כי יש רק שני סוגי אנשים בעולמנו: מצליחנים ומפסידנים וכי כרגע אני נותן לה הזדמנות חד- פעמית להיות אחת מן המצליחנים.

סאפנה נעמדת בהחלטיות ומודיעה כי ההפסקה שלה נגמרה וכי אין לה שום כוונה לחתום על הטופס הזה או להשתתף בשום מבחן שלי.

היא אומרת כי השיחה בנינו נשמעת מאוד מגוחכת ושדברים כאלו קורים רק בסרטים ובספרים ולא בחיים האמיתיים.

ולכן החלטת לתת לה את כרטיס הביקור שלי והצעתי לה 48 שעות לחשוב על הצעתי, הרי אני רוצה רק אותה בתור המנכ”לית החדשה של החברה, ואני לא הולך לוותר עליה בכזו קלות.

חלק ד’- רפלקציה אישית:

1. לדעתי ראוי לקחת מן היצירה את היחס של סאפנה למשפחתה ולחבריה הקרובים.

היא נאמנה להם ועוזרת להם בכל מה שהיא יכולה.

היא עוזבת את לימודיה האקדמיים ומוותרת על הקריירה שהייתה אמורה להיות לה (לפי אביה שרצה שתהיה עובדת מדינה) והולכת לפרנס את הבית בתור האחות הבכורה.

למרות הטרגדיה שפוקדת את המשפחה היא בוחרת להמשיך לחיות ולא לוותר, היא בוחרת שלא להיתקע בעבר בכדי להמשיך להיות שם עבור אימה אשר חלתה מאוד לאחר מות בעלה ובתה.

למעשה, אנחנו יכולים לראות את נאמנותה למשפחתה כאשר היא בוחרת לבטל את התלונה שהגישה במשטרה כנגד אניס בהאי, אדם המנהל מפעל מנעולים לא חוקי המעסיק ילדים קטנים בתנאים שפוגעים בבריאותם, לאחר שביריונים מטעם אניס הגיעו לביתה לאיים על משפחתה. המשפחה שלה הוא הדבר היחיד שעומד לנגד עיניה באותו הרגע.

בנוסף, ניתן לראות את נאמנותה לחבריה כאשר היא הולכת לתמוך בנירמלה בן, שכנתה הזקנה שבוחרת לפתוח בשביתת רעב עד שהממשלה תתחיל לחקור את מקרי השחיתות המנהלים את המדינה. סאפנה מגיעה לנירמלה בן יום-יום במשך יותר משבוע, מארחת לה חברה ומנסה לשכנע אותה לרדת מן הרעיון של הרעבה עצמית עד המוות.

כמו כן, ראוי לקחת מן היצירה את המסרים שסאפנה מקבלת לאחר כל מבחן שמר אצ’ריה מעביר אותה. אומנם המבחנים נועדו לבדוק האם י שלה את התכונות המתאימות להיות המנכלית הבאה של החברה שלו, אך כל מסר כאן יכול לעזור לכל אדם לעבור משברים וקשיים שפוקדים אותו בחיי היום-יום שלו.

1. במהלך קריאת הספר התרגשתי מהתנהגותה של סאפנה עבור אחותה הקטנה ניהה- ניהה מתקבלת לתחרות שירה מפורסמת מאוד במומביי, סאפנה עוצרת את חייה למען חלומה של אחותה, דבר שאף אחד אחר לא היה עושה למענה.

לאורך כל היצירה ניתן לראות את אהבתה כלפי ניהה, למרות שהן לא תמיד מסתדרות הן בסוף תמיד מוצאות את עמק השווה.

דוגמא נוספת היא שבתחילת היצירה ניהה מאוד רוצה מחשב נייד חדש כמו שיש לחברותייה העשירות, למרות שאין לסאפנה את הכסף לקנות את המחשב היא מוצאת דרך להשיג את הכסף הדרוש עבור המחשב וקונה לה אותו.

כמו כן, מאוד התחברתי לסאפנה בסוף הסיפור, כאשר היא מגלה את האמת על קאראן האדם שהיה החבר הטוב ביותר ואיש הסוד שלה.

2. תהליך הכנת העבודה:

במהלך הכנת העבודה נהנתי לענות על השאלו מפני שכך זכיתי להבין יותר לעומק את היצירה ובעקבות כך התחברתי יותר לדמויות ולמעשים שלהן.

הקושי שעלה במהלך העבודה הוא חיפוש הפרטים הקטנים בסיפור שוב פעם עבור השאלות.

חלק ג’- שיר

הציטוט שבחרתי הוא “כך שיהיה אשר יהיה הנתיב שתבחרי בחייך, תזכרי להיות את עצמך. תקפידי תמיד להקשיב לליבך, לעשות  מה שאת חושבת שראוי לעשות, ולעמוד על העקרונות שאת מאמינה בהם. כל השאר יסתדר מאליו.” ציטוט זה נכתב בסוף הספר (באפילוג) על ידי מר וניאי מוהן אצ’ריה אל סאפנה סינהה במכתב אשר כתב לה יום לפני הירצחו (ה-10 ביוני). המכתב נמסר לסאפנה על ידי אג’אי קרישנה אצ’ריה, אחיו של וינאי מוהן, כשלושה חודשים לאחר הירצחו. אג’אי קרישנה הגיע אל ביתה של סאפנה על מנת למסור לה את המכתב אך סאפנה הופתעה מאוד לנוכח הגעתו בשל הדמיון הרב של אג’אי  קרישנה לאחיו ואף חשבה לרגע שהיא הוזה ורואה רוח רפאים. מר אג’אי קרישנה מציג עצמו וסאפנה נרגעת. במהלך שיחתם מתברר כי מותו של אחיו השפיע עליו רבות עד כדי שינוי וחשבון אישי נוקב. בנוסף, מתברר כי המכתב נמסר לסאפנה באיחור משום שאג’אי קרישנה ערך סדר במסמכים הישנים של אחיו רק יום לפני הגעתו אליה, וכשמצא את המכתב הוא חשב כי סאפנה מוכרחה לקבל את מסרו של אחיו. במכתב, וינאי מוהן משתף לראשונה את סאפנה במחלה שבה הוא חולה- סרטן בלבלב,למה הוא בחר דווקא בה כמועמדת להנהגת החברה שלו “ABC” ומעביר לה את הלקח השביעי והאחרון שרצה ללמדה באמצעות המבחן האחרון- מבחן החוכמה, שלצערו כבר לא הספיק לתכנן.

בסופו של המכתב, הוא ממנה אותה באופן רשמי להיות המנכ”לית של קבוצת “ABC”. בחרתי בציטוט זה כיוון שלדעתי ציטוט זה הינו סיכום המסע שעברה סאפנה במהלך החודשים הללו. בסוף כל מבחן, וינאי מוהן מסכם אותו ובכך מעביר לה את המסר של אותו המבחן, המסר אינו מתייחס ליכולותיו וכישוריו הלימודיים שצריך להיות למנהיג אלא מתייחס אל הערכים שעל פי הם מנהיג צריך לפעול (לדוגמא: מבחן היושרה, מבחן ההחלטיות, מבחן התעוזה, מבחן ראיית הנולד, מבחן התושייה ומבחן המנהיגות). התלבטתי רבות איזה ציטוט לבחור, כלומר, איזה מסר לבחור, משום שהרגשתי שלכולם יש חשיבות כה רבה- אימצתי את כולם לחיי. אך לבסוף בחרתי בציטוט זה. לדעתי, ציטוט זה מייצג ומסכם את כל המסרים של המבחנים שסאפנה עברה. כאשר קראתי את ציטוט זה התרגשתי מאוד, הרגשתי שהמסר שהציטוט מעביר כה חשוב משום שלפעמים בשגרת חיי ביום- יום שלנו וכלק ממרוץ החיים, אנו נוטים לוותר על עצמנו, שוכחים מה הם העקרונות והערכים שעל פי הם גדלנו והתחנכנו, ונותנים ללחץ שמופעל עלינו כחלק משגרת ימינו להשפיע על קבלת ההחלטות שלנו לרעה ואף מוותרים על הזכות לבצע החלטה בעצמינו ומעניקים אותה לאנשים אחרים

מטרתו של מר וינאי מוהן בציטוט זה הוא להעביר לסאפנה את המסר שהיא צריכה להישאר נאמנה לעצמה. אך נראה כי כולנו צריכים לאמץ את המסר הזה אל חיינו. החיים מציבים בפנינו שלל בחירות והחלטות שעלינו לקבל. ישנן החלטות אשר קל ופשוט (באופן יחסי) לקבל, אך ישנן החלטות שאנו מרגישים כי או נמצאים לפניי צומת דרכים וכי כל דרך תיקח אתחיינו למסלול שונה ואחר לגמרי. אלו בדרך כלל ההחלטות שקשה לקבל מכיוון שלצערנו הרב, חיינו אינם סרט ולפני כל החלטה לא ניצבת האופציה לצפות “בטריילר” שיכול להראות את עתידנו אם נקבל החלטה זו או אחרת. אך ברגע שאנו נאמנים לעצמינו, בוחנים כל החלטה ביחס לעצמה וביחס לאחרת, קשובים לליבנו, וזוכרים את ערכינו, תהליך קבלת ההחלטה יותר פשוט. וכאשר ההחלטה מתקבלת, אנו לא חושבים ותוהים מה היה קורה אילו, מכיוון שההחלטה נעשתה בלב שלם.                                                                  בנוסף, ניתן להמשיך לקרוא לאחר המכתב ולראות כי אחיו של וינאי מוהן מציע לסאפנה את משרת המנכ”ל של עסקו של אחיו (הפעם, ללא כל המבחנים). סאפנה מסרבת ללא היסוס, משום שזכרה את אשר מר וינאי מוהן לימד אותה, והקשיבה לקולה הפנימי.  לאחר שסיימתי לקרוא את הספר, ציטוט זה לא עזב את ראשי, אין ספק שהציטוט מכניס לפרופורציה ומזכיר דברים שלעיתים קל לנו לשכוח. אימצתי את הציטוט לחיי כמוטו, שאשתדל מאוד לפעול לפיו תמיד- בכל החלטה, מכשול, צומת דרכים, ואף בחיי היום- יום, אף על פי הלחץ והשגרה שגורמת לאדם לפעול באופן אוטומטי.

בחרתי לכתוב בלוג אישי מנקודת מבטה של ניהה, אחותה של סאפנה, לאחר שהפסידה בתחרות השירה “פופסטאר” ולאחר שסאפנה חשפה את המנטור “העיוור”-ראוג’י ואג, כאדם רואה במהלך המבחן הרביעי. שלום בלוג, זו אני, ניהה. בחרתי לפתוח אותך היום לראשונה בחיי, משום שדווקא בזמן זה אני מרגישה את הרצון לשתף יותר מתמיד.  אני יודעת שתמיד נראיתי כבחורה שטחית אשר עיקר עניינה הוא בנראותה החיצונית,  ובאיך למנף את עצמה ולהיות מפורסמת.  אך לפעמים אני חושבת שזוהי רק חומה שהצבתי מלפניי שמגינה עליי מפני רגשות, בעיות וטלטלות. לאחר מותה של אחותי אלקה, ניסיתי כמיטב יכולתי להמשיך בשגרת חיי שלפני המוות בידיעה כי הדבר יוכל לעזור לי להשתקם מהר יותר מהמוות שפקד את חיינו. לאחר מותו הפתאומי של אבי, סאפנה לקחה על עצמה את תפקיד מפרנסת המשפחה משום שאמי בקושי תפקדה ומצבה הבריאותי הדרדר. לדעתי, מותם הפתאומי של אחותי הקטנה ואבי, הם שגרמו לי להציב חומה זו. אני יודעת שחומה זו חוסמת לי האפשרות להביע רגשות ובייחוד כלפי אחותי סאפנה. האמת היא, שאני מעריצה אותה ומעריכה אותה מאוד. לאחר מותו של אבינו, היא לקחה על עצה הכל, ובעקבות כך ויתרה על לימודיה האקדמיים ועל חלומותיה ושאיפותיה למען אמי ולמעני ועל כך אהיה לה אסירה תודה לעולמים. גם עכשיו, בשביל ללוות אותי לתחרות היא לקחה שבועיים חופש מעבודתה וממש עצרה את כל שגרת חייה למעני. בהסתכלות לאחור על מאורעות השבוע האחרון, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיי סאפנה. סאפנה הצילה אותי מהטרדה מינית. לעולם לא חשבתי שאהיה בסיטואציה כזו, וביחוד לא עם המנטור המפורסם והמתברר גם כשקרן- ראוג’י ואג. סאפנה הצילה אותי ועוד בנות רבות אשר יכלו ליפול קורבן להטרדה מינית על ידו. עצם חשיפתו של ראוג’י על ידי סאפנה כאדם הרואה בשתי עיניו ולא כעיוור תטלטל את עולמם של אנשים רבים.

אני חושבת שרק עכשיו, בדרכי הביתה לדלהי, אני מעכלת את אשר עבר עליי בתחרות. אני יודעת שהפסדתי בתחרות אך אני מרגישה כי זכיתי בפרס עוד יותר גדול, זכיתי באחותי. תמיד הרגשתי כי סאפנה אוהבת יותר את אלקה, אך עכשיו, לאחר שזכיתי לבלות איתה במשך תקופת התחרות וראיתי צדדים בה שכבר שכחתי, אני ממש מרגישה שהכרתי את אחותי מחדש וזוהי המתנה הגדולה ביותר שיכולתי לקחת מן התחרות.                                                              לאחר ששיתפתי איתך את כל אשר היה על ליבי, אני מרגישה כי זהו היה צעד הכרחי על מנת לעכל את החוויה שעברתי.                                                                                     אני מוכרחה להודות כי כאשר התחלתי לכתוב הייתי מלאה בספקות, אך מי יודע בלוג, אולי עוד אשוב לכתוב כאן.

חלק ד- רפלקציה

לדעתי ראוי לקחת מהספר אל תוך חיי היום-יום את יחסה של סאפנה אל משפחתה ונאמנותה להם. לאחר שאביה מת, סאפנה עזבה את לימודיה, והתחילה לעבוד כמוכרת  בחנות למוצרי חשמל ובכך זנחה את חלומה להיות סופרת וכתבת. סאפנה הינה היחידה מבין בנות משפחתה (אימה ואחותה ניהה) אשר יוצאת לעבודה ומרוויחה כסף, כך שמשכורתה הדלה מתחלקת בין צורכיהן של שלושת הנשים. אנו רואים לא פעם בספר, כיצד סאפנה מוותרת על רצונותיה ומקריבה את עצמה למען משפחתה (בתחילת הספר, ניהה מבקשת מסאפנה מחשב נייד כפי שיש לחברותיה מהלימודים האקדמאיים. תחילה, סאפנה מסבירה לה שמשכורתה לא תכסה את מחיר המחשב והן לא יכולות להרשות לעצמן לקחת הלוואה, אך סאפנה עושה מאמץ עילאי וקונה עבורה את המחשב. בנוסף, גם כאשר ניהה צריכה לנסוע אל עיר אחרת בשביל צילומיה לתחרות “פופסטאר”, סאפנה עוצרת את שגרת חייה למענה במשך כשבועיים ומתלווה אליה לתחרות.)  בנוסף, סאפנה לעולם לא התריסה בפניהן את עובדות אלו ויצאה כנגדן. סאפנה כיבדה את מקומן ולא דחפה אותן לבצע דברים אשר לא יכלו לעשות גם כאשר המצב הכלכלי דחק אותה אל הפינה. (לדוגמא: בתחילת הספר אנו מכירים בעובדה כי מצבה הנפשי והבריאותי של אמה של סאפנה מתדרדר עם מותו של אביה, ואמא מסתגרת אל תוך עצמה ואינה מסוגלת לצאת לעבוד. לכן, סאפנה לוקחת את העול הכלכלי של הבית על עצמה למען בנות משפתה וכדי לעזור לאמה ולהקל על הרגשותיה.)

1. יתרה מכך, אני חושבת שהמסרים שמעביר לה מר אצ’ריה באמצעות כל מבחן ראויים לכך. לדעתי, מסרים אלו הינם אבני היסוד שעליהם כל אדם צריך להתנהג בחייו ולהפוך כל מסר כזה למוטו. אומנם, מר אצ’ריה מעביר לסאפנה את שיעורים אלו כחלק מהכנתה לתפקיד מנכ”לית החברה, אך כל אדם יכול לקחת את שיעורים אלו ולהמיר אותם אל חייו (לדוגמא: במבחן ההחלטיות- מבחן מספר 6, הוא מלמד אותה כי החלטיות היא הנכונות לקבל החלטות גם בתנאים לא אידאליים ובמצבים מורכבים- מסר היכול לעזור ולשמש לאבן דרך של כל אדם העומד בפני החלטה).

2. במהלך הקריאה שלי, הייתי מרותקת אל הספר ולא יכולתי להפסיק לקרוא אותו עד כדי כך שסיימתי לקרוא אותו תוך שלושה ימים. במהלך קריאת הספר, תמיד התרגשתי לקרוא את המסרים והלקחים של סאפנה ומר אצ’ריה לאחר סיומם של המבחנים וחיכיתי להם בקוצר רוח. בנוסף ,הופתעתי כל פעם מחדש כאשר גיליתי בסוף כל פרק איך כל חתיכות הפאזל מתסדרות יחדיו ויוצרות את סיום המבחן. הרגע המפתיע ביותר, בו הייתי אחוזת תדהמה, היה כאשר גילתי שקאראן הוא למעשה הירן-אהובה הפגוע והנקמני של אלקה.                 לדעתי, הרגע המרגש ביותר בספר היה כאשר סאפנה מקבלת את המכתב של וינאי מוהן אצ’ריה ובו היא מגלה בין היתר את הסיבה שבזכותה הייתה מעומדת למשרת המנכ”ל.

1. במהלך תהליך הכנת העבודה, נהניתי מאוד לכתוב את הבלוג האישי מנקודת מבטה של ניהה. זה היה שינוי מרענן ובעיניי גם מהנה וחשוב , לאחר שכל שהספר כתוב מנקודת מבטה האישית של סאפנה. זכיתי ללמוד את ניהה יותר לעומק, ולהעניק את האינטרפרטציה שלה למקרים מסוימים ולהסביר את התנהגותה. בנוסף, תהליך בחירת השיר “אלוף העולם” הייתה מהנה ביותר עבורי משום הכרתי את השיר הזה יותר לעומק ובעקבות כך המסר שהשיר מעביר השתנה עבורי. נהניתי למצוא את הקשר בין השיר העכשווי לבין הספר- ובכך למצוא נקודות דמיון רבות.  החלק אשר היווה עבורי אתגר הינו השאלה הראשונה- תיאור הסוף. הסוף של הספר מתחיל יחסית מוקדם ועל מנת לתוארו נכון צריך להקדים ולספר על הרקע לסוף. דבר הלקח לא מעט זמן, והצריך את מלוא הריכוז והסבלנות בבחירת הפרטים שיש לספר על מנת לקדם את הסוף ואילו פרטים אינם צריכים להופיע.