העכברה שבאה לארוחת הערב-נועה ומיה

עוד פעם מרק עוף! רטן לעצמו חתוליק. אוף הלוואי שהיתה לי עכברה קטנה. הייתי יכול להכין לעצמי פרגית עכברים המאכל האהוב עליי. בדיוק אז….. טוק טוק! זאת היתה עכברה קטנה. אפשר להיכנס? שאלה העכברה הקטנה. כן יקירתי תיכנסי בבקשה. הגעת בדיוק בזמן לארוחת ערב! צחקק חתוליק לעצמו. העכברה הקטנה רעדה מקור. בררר! בררר! נו באמת! קרא חתוליק אני לא יכול לאכול עכברה קפואה מקור. אני שונא אוכל קפוא! גם העכברה נעשתה רעבה. הבטן שלה התחילה לקרקר. קרר! קרר! נו באמת! קרא חתוליק. אני לא יכול לאכול עכברה עם בטן מקרקרת אני עלול לחטוף קרקור או זעזוע מוחי! אז הוא נתן לעכברה גבינה. ככה היא תיהיה יותר טעימה. חשב חתוליק לעצמו. העכברה הקטנה זללה את הגבינה כל כך מהר עד שהתחילה לילל!  אאא!! נו באמת! קרא חתוליק. אני לא יכול לאכול עכברה מיללת!אני חייב לעצור את היללות! אבל הוא לא ידע איך לרפא יללות. הוא סובב את העכברה סביבו. אאא!!!!!! זה לא עבד. הוא  אותה באוויר. אאאייי!! זה לא עבד. הוא נתן לה טפיחה על הבטן. אאאאאאאאוו!!!!! וגם זה לא עבד. אז חתוליק הניח את העכברה על ברכיו ושר לה שיר ערש. העכברה הפסיקה ליילל.  היא שכבה על ברכיו של חתוליק ומיד נרדמה במילה האחרונה ששר לה בשיר ערש. חתוליק הרגיש מוזר. מעולם ארוחת הערב שלו לא שכבה עליו. ופתאום הוא היה שמח. העכברה הקטנה זימרה בעדינות באוזנו. לה לה לה לה….. נו באמת לחש חתוליק. אני לא יכול לאכול עכברה מזמרת! חתוליק ישב במיטתו מול האח הבוערת, והעכברה הקטנה מחייכת אליו תוך כדי שינה וחשב לעצמו שכבר הרבה זמן